Ian Dunbar: Dog-friendly dog training

מתרגם: Alon Wasserman מבקר: Sigal Tifferet

Dogs have interests.

לכלבים יש תחומי עניין.

They have interest sniffing each other, chasing squirrels.

מעניין אותם לרחרח אחד את השני, לרדוף אחרי סנאים.

And if we don't make that a reward in training, that will be a distraction.

ואם לא משתמשים בזה כתגמול באילוף, זה יגרום הסחה.

It's always sort of struck me as really a scary thought

זה תמיד היכה בי כמחשבה ממש מפחידה

that if you see a dog in a park, and the owner is calling it,

שכשאתה רואה כלב בפארק והבעלים קורא לו,

and the owner says, you know, "Puppy, come here, come here,"

והבעלים אומר, "בוא אלי, בוא אלי חמוד"

and the dog thinks, "Hmm, interesting.

והכלב חושב "הממ, מעניין

I'm sniffing this other dog's rear end, the owner's calling."

אני מרחרח את האחוריים של הכלב שאיתי, הבעלים קורא לי,

It's a difficult choice, right?

זו החלטה קשה". נכון?

Rear end, owner. Rear end wins.

אחוריים, בעלים -- אחוריים מנצחים.

I mean, you lose.

אני מתכוון, אתה מפסיד.

You cannot compete with the environment,

אי אפשר להתחרות עם הסביבה,

if you have an adolescent dog's brain.

אם יש לך מוח של כלב בוגר.

So, when we train, we're always trying to take into account

כך, שבאילוף אנו תמיד צריכים לנסות לקחת בחשבון

the dog's point of view.

את נקודת המבט של הכלב.

Now, I'm here largely because

עכשיו, אני כאן בעיקר בגלל

there's kind of a rift in dog training at the moment

שיש כיום נטייה באילוף כלבים -

that -- on one side, we have people who think that you train a dog,

שמצד אחד, יש אנשים החושבים שאתה מאלף כלב,

number one, by making up rules, human rules.

דבר ראשון, על ידי יצירת חוקים, חוקים אנושיים.

We don't take the dog's point of view into account.

אנו לא לוקחים בחשבון את נקודת המבט של הכלב.

So the human says, "You're going to act this way, damn it.

אז האדם אומר "אתה עומד להתנהג כך, לעזאזל

We're going to force you to act against your will, to bend to our will."

אנחנו נכריח אותך לפעול נגד הרצון שלך, לכופף אותו לרצון שלנו"

Then, number two, we keep these rules a secret from the dog.

ואז, דבר שני - אנחנו לא מספרים לכלב על החוקים האלה

And then number three, now we can punish the dog

ואז, דבר שלישי - עכשיו אפשר להעניש את הכלב

for breaking rules he didn't even know existed.

על שבירת חוקים שהוא בכלל לא ידע שקיימים.

So you get a little puppy, he comes. His only crime is he grew.

כך שאתה לוקח גור קטן, הוא בא - הפשע היחידי שלו זה שהוא גדל.

When he was a little puppy, he puts his paws on your leg --

כשהוא היה גור קטן, הוא שם את רגליו על הרגל שלך -

you know, isn't that nice?

אתם יודעים, נכון שזה נחמד?

And you go, "Oh, there's a good boy."

ואתה אומר "או, איזה כלב טוב."

You bend down, you pat him -- you reward him for jumping up.

אתה מתכופף, אתה מלטף אותו - אתה נותן לו גמול על הקפיצה שלו.

His one mistake is he's a Tibetan mastiff, and a few months later,

הטעות היחידה שלו היא שהוא מסטיף טיבטי, ולאחר מספר חודשים

he weighs, you know, 80 pounds.

הוא שוקל, אתם יודעים, 36 קילו.

Every time he jumps up, he gets all sorts of abuse.

כל פעם שהוא קופץ, הוא מקבל כל מיני התייחסויות רעות

I mean, it is really very, very scary the abuse that dogs get.

זה מאוד, מאוד מפחיד, היחס הרע שכלבים מקבלים.

So, this whole dominance issue -- number one,

כך שכל נושא הדומיננטיות - דבר ראשון,

what we get in dog training is this Mickey-Mouse interpretation

מה שאנחנו יוצרים באילוף הוא פרשנות פשטנית

of a very complicated social system.

למערכת חברתית מאוד מורכבת.

And they take this stuff seriously.

והם לוקחים את הדברים הללו ברצינות.

Male dogs are very serious about a hierarchy,

כלבים זכרים מאוד רציניים לגבי היררכיה,

because it prevents physical fights.

משום שהיא מונעת מאבקים פיזיים.

Of course, female dogs, bitches, on the other hand,

מצד שני, לכלבות נקבות כמובן

have several bitch amendments to male hierarchical rule.

יש מספר תיקונים לחוקי ההיררכיה של הזכרים.

The number one is, "I have it, you don't."

הראשון הוא "לי יש את זה, לך לא"

And what you will find is a very, very low-ranking bitch

ומה שאתה מוצא הוא שנקבה במעמד מאוד מאוד נמוך

will quite easily keep a bone away from a high-ranking male.

תרחיק בקלות עצם מזכר בעל מעמד גבוה

So, we get in dog training this notion of dominances,

כך שיש לנו באילוף כלבים את המושג של דומיננטיות

or of the alpha dog. I'm sure that you've heard this.

או של כלב אלפא - אני בטוח ששמעתם על זה.

Dogs get so abused.

כלבים מקבלים יחס כה רע.

Dogs, horses and humans --

כלבים, סוסים ובני אדם -

these are the three species which are so abused in life.

אלה שלושה מינים שמקבלים יחס רע בחיים.

And the reason is built into their behavior --

והסיבה, המובנית בהתנהגותם

is to always come back and apologize.

היא שהם תמיד חוזרים להתנצל.

Like, "Oh, I'm sorry you had to beat me. I'm really sorry, yes, it's my fault."

כמו "או, אני מצטער שנאלצת להכות אותי, אני ממש מצטער, כן, זו אשמתי"

They are just so beatable,

הם פשוט כה ניתנים להכאה

and that's why they get beaten.

ולכן מכים אותם.

The poor puppy jumps up, you open the dog book, what does it say?

הגור המסכן קופץ עלייך, אתה פותח את ספר הכלבים, ומה כתוב שם?

"Hold his front paws, squeeze his front paws,

"החזק את רגליו הקדמיות, לחץ את רגליו הקדמיות

stamp on his hind feet, squirt him in the face with lemon juice,

דרוך על רגליו האחוריות, השפרץ לו מיץ לימון בפניו,

hit him on the head with a rolled-up newspaper,

תן לו מכה בראש עם עיתון מגולגל

knee him in the chest, flip him over backwards."

תן לו ברכיה לחזה, תעיף אותו לאחור"

Because he grew?

בגלל שהוא גדל?

And because he's performing a behavior you've trained him to do?

ובגלל שהוא מבצע התנהגות שאימנת אותו לעשות?

This is insanity.

זה מטורף.

I ask owners, "Well, how would you like the dog to greet you?"

אני שואל בעלים, "ובכן, כיצד היית רוצה שהכלב יגש אלייך?"

And people say, "Well, I don't know, to sit, I guess."

ואנשים אומרים, " אני לא יודע, שישב, נראה לי."

I said, "Let's teach him to sit."

אמרתי, "בוא נלמד אותו לשבת."

And then we give him a reason for sitting.

ואז אנחנו נותנים לו סיבה לישיבה לשבת.

Because the first stage

בגלל שהשלב הראשון

is basically teaching a dog ESL.

הוא ללמד את הכלב מיומנות הקשבה לאנגלית

I could speak to you and say, "Laytay-chai, paisey, paisey."

אני יכול לדבר אליכם ולומר "לאיטאי-צ'אי, פאיסאי, פאיסאי."

Go on, something should happen now.

קדימה, משהו צריך לקרות עכשיו.

Why aren't you responding? Oh, you don't speak Swahili.

למה אינכם מגיבים? אה, אתם לא מדברים סווהילית.

Well, I've got news for you.

ובכן, יש לי חדשות עבורכם,

The dog doesn't speak English, or American, or Spanish, or French.

הכלב לא דובר אנגלית, או אמריקאית, או ספרדית, או צרפתית.

So the first stage in training is to teach the dog ESL,

אז השלב הראשון באילוף הוא ללמד את הכלב מיומנות הקשבה לאנגלית

English as a second language.

אנגלית כשפה שנייה.

And that's how we use the food lure in the hand,

וכך אנחנו משתמשים בפתיון של אוכל ביד,

and we use food because we're dealing with owners.

ואנחנו משתמשים באוכל בגלל שאנחנו עוסקים בבעלי הכלבים

My wife doesn't need food -- she's a great trainer,

אשתי לא צריכה אוכל - היא מאלפת מצוינת,

much better than I am.

הרבה יותר טובה ממני.

I don't need food, but the average owner says,

אני לא צריך אוכל, אבל בעל הכלב הממוצע, אומר

"Puppy, sit."

"שב, כלב."

Or they go, "Sit, sit, sit."

או שהם אומרים "שב, שב, שב."

They're making a hand signal in front of the dog's rectum for some reason,

הם עושים תנועת יד סמוך לאחוריים של הכלב מאיזושהי סיבה,

like the dog has a third eye there -- it's insane.

כאילו שלכלב יש עין שלישית שם - זה מטורף.

You know, "Sit, sit."

אתם יודעים "שב, שב."

No, we go, "Puppy, sit" -- boom, it's got it in six to 10 trials.

לא, אנחנו אומרים "שב, כלב" - בום, זה מצליח תוך 6 עד 10 נסיונות.

Then we phase out the food as a lure,

ואז אנחנו מוותרים בהדרגה על האוכל כפתיון,

and now the dog knows that "sit" means sit,

ועכשיו הכלב יודע ש"שב" זה לשבת,

and you can actually communicate to a dog

ואתה יכול ממש לתקשר עם כלב

in a perfectly constructed English sentence.

במשפט מושלם באנגלית.

"Phoenix, come here, take this, and go to Jamie, please."

"פיניקס, בואי הנה, קחי את זה ולכי לג'יימי בבקשה."

And I've taught her "Phoenix," "come here," "take this," "go to"

ולימדתי אותה "פיניקס", "בואי הנה", "קחי את זה", "לכי אל"

and the name of my son, "Jamie."

ואת שמו של בני "ג'יימי."

And the dog can take a note,

והכלבה יכולה לזכור את זה,

and I've got my own little search-and-rescue dog.

וכך יש לי כלבת איתור והצלה.

He'll find Jamie wherever he is, you know,

היא תמצא את ג'יימי בכל מקום, אתם יודעים

wherever kids are, crushing rocks by a stream or something,

איפה שיש ילדים, מנפצים סלעים ליד נחל או משהו

and take him a little message that says,

ותתן לו מסר קטן שאומר

"Hey, dinner's ready. Come in for dinner."

"היי, ארוחת הערב מוכנה. בוא לאכול."

So, at this point, the dog knows what we want it to do.

כך שבנקודה זו, הכלב יודע מה אנחנו רוצים שהוא יעשה.

Will it do it?

האם הוא יעשה את זה?

Not necessarily, no.

לא בהכרח. לא.

As I said, if he's in the park and there's a rear end to sniff,

כמו שאמרתי, אם הוא בפארק ויש אחוריים לרחרח

why come to the owner?

מדוע לבוא לבעלים?

The dog lives with you, the dog can get you any time.

הכלב חי איתך, הוא יכול לקבל אותך בכל זמן

The dog can sniff your butt, if you like, when he wants to.

הכלב יכול לרחרח את הישבן שלך, אם אתה רוצה, מתי שבא לו.

At the moment, he's in the park, and you are competing

כרגע, הוא בפארק, ואתה מתחרה

with smells, and other dogs, and squirrels.

עם ריחות, ועם כלבים אחרים, וסנאים.

So the second stage in training is to teach the dog to want to do

כך שהשלב השני באילוף הוא ללמד את הכלב לרצות לעשות

what we want him to do, and this is very easy.

את מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה, וזה ממש קל.

We use the Premack principle.

אנחנו משתמשים בעקרון של פרימק.

Basically, we follow a low-frequency behavior --

בעקרון, לאחר התנהגות לא שכיחה -

one the dog doesn't want to do --

כזאת שהכלב לא רוצה לעשות -

by a high-frequency behavior, commonly known as a behavior problem,

אנחנו מעודדים התנהגות שכיחה, הידועה בדרך כלל כ"בעיית התנהגות,"

or a dog hobby -- something the dog does like to do.

או כ"תחביב כלב" - משהו שהכלב אוהב לעשות.

That will then become a reward for the lower-frequency behavior.

לאחר מכן זה יהפוך לחיזוק עבור ההתנהגות הלא-שכיחה.

So we go, "sit," on the couch; "sit," tummy-rub; "sit,"

אז אומרים "שב" על הספה, "שב", גירוד בבטן, "שב"

look, I throw a tennis ball; "sit," say hello to that other dog.

תראה, אני זורק כדור טניס, "שב", תגיד שלום לכלב האחר.

Yes, we put "sniff butt" on queue.

כן, אנחנו שמים את "ריחרוח אחוריים" בהמתנה.

"Sit," sniff butt.

"שב", ריחרוח אחוריים.

So now all of these distractions that worked against training

אז עכשיו כל ההסחות הללו שעבדו נגד האילוף

now become rewards that work for training.

הופכות להיות חיזוקים שעובדים עבור האילוף

And what we're doing, in essence, is we're teaching the dog, kind of like --

ומה שאנחנו עושים, בתמצית, אנחנו מלמדים את הכלב -

we're letting the dog think that the dog is training us.

אנחנו נותנים לכלב לחשוב שהוא מאלף אותנו.

And I can imagine this dog, you know,

ואני יכול לדמיין את הכלב הזה,

speaking through the fence to, say, an Akita,

מדבר דרך הגדר עם כלב אחר

saying, "Wow, my owners, they are so incredibly easy to train.

ואומר, "וואו, הבעלים שלי, הם כל כך קלים לאילוף

They're like Golden Retrievers.

הם כמו גולדן רטריבר.

All I have to do is sit, and they do everything.

כל מה שאני צריך לעשות זה לשבת, והם יעשו כל דבר.

They open doors, they drive my car, they massage me,

הם פותחים דלתות, נוהגים במכונית שלי, עושים לי מסאג'

they will throw tennis balls,

זורקים כדורי טניס,

they will cook for me and serve the food.

מבשלים ומגישים לי את האוכל.

It's like, if I just sit, that's my command.

זה כאילו, שאם אני יושב, זו הפקודה שלי.

Then I have my own personal doorman,

ואז יש לי דור-מן אישי,

chauffeur, masseuse, chef and waiter."

נהג, מאסג'יסט, טבח ומלצר."

And now the dog's really happy.

ועכשיו הכלב ממש שמח

And this, to me, is always what training is.

וזה, בשבילי, המהות של האילוף.

So we really motivate the dog to want to do it,

כך שאנחנו באמת מעודדים את הכלב לרצות לעשות את זה,

such that the need for punishment seldom comes up.

כך שהצורך להעניש מגיע לעיתים רחוקות.

Now we move to phase three, when now --

כעת נעבור לשלב השלישי, אשר בו -

there's times, you know, when daddy knows best.

יש פעמים, אתם יודעים, שבהם אבא מחליט.

And I have a little sign on my fridge, and it says,

ויש לי מגנט קטן על המקרר, עליו כתוב

"Because I'm the daddy, that's why."

"בגלל שאני האבא, זה למה."

Sorry, no more explanation. "I'm the daddy, you're not. Sit."

סליחה, אין יותר הסברים - "אני האבא, אתה לא, שב."

And there's times, for example,

ויש מצבים - למשל,

if my son's friends leave the door open,

אם החברים של בני משאירים את הדלת פתוחה,

the dogs have to know you don't step across this line.

הכלבים חייבים לדעת שהם לא חוצים את המשקוף.

This is a life-or-death thing.

זה עניין של חיים ומוות.

You leave this, the sanctity of your house,

אתה הולך מכאן, מהבטחון של ביתך

and you could be hit on the street.

ואתה עלול להיפגע ברחוב.

So some things we have to let the dog know,

כך שיש דברים שאנחנו חייבים שהכלב ידע

"You mustn't do this."

"אסור לך לעשות את זה."

And so we have to enforce, but without force.

כך שאנחנו חייבים לכפות, אך ללא כוח.

People here get very confused about what a punishment is.

אנשים מתבלבלים לגבי מהות הענישה.

They think a punishment is something nasty.

הם חושבים שעונש זה משהו רע.

I bet a lot of you do, right?

אני מנחש שרבים מכם חושבים כך, נכון?

You think it's something painful, or scary, or nasty.

אתם חושבים שזה משהו כואב, או מפחיד, או רע

It doesn't have to be.

זה לא חייב להיות.

There's several definitions of what a punishment is,

יש מספר הגדרות למהו עונש,

but one definition, the most popular, is:

אך הגדרה אחת, הרווחת ביותר היא -

a punishment is a stimulus that reduces the immediately preceding behavior,

עונש הוא גירוי המפחית את ההתנהגות שהתרחשה עכשיו

such that it's less likely to occur in the future.

כך שפחות סביר שהיא תתרחש בעתיד.

It does not have to be nasty, scary or painful.

זה לא חייב להיות רע, מפחיד או כואב.

And I would say, if it doesn't have to be, then maybe it shouldn't be.

ואני אומר, שאם זה לא חייב להיות, אז אולי זה לא צריך להיות.

I was working with a very dangerous dog about a year ago.

עבדתי עם כלב מאוד מסוכן לפני כשנה -

And this was a dog that put both his owners in hospital,

וזה כלב שגרם לאישפוז של הבעלים שלו,

plus the brother-in-law, plus the child.

של הגיס וגם של הילד.

And I only agreed to work with it if they promised it would stay in their house,

והסכמתי לעבוד איתו רק בתנאי שהם יבטיחו שהוא לא יוצא מהבית,

and they never took it outside.

ואכן הם לא הוציאו אותו.

The dog is actually euthanized now,

מאז, הכלב הומת,

but this was a dog I worked with for a while.

אבל זהו כלב שעבדתי איתו זמן מה.

A lot of the aggression happened around the kitchen,

הרבה מהתוקפנות התרחשה סביב המטבח

so while I was there -- this was on the fourth visit --

כך שכאשר הייתי שם - זה היה בביקור הרביעי

we did a four and a half hour down-stay, with the dog on his mat.

גרמנו לכלב להישאר במצב של "ארצה" על השטיחון שלו במשך ארבע שעות וחצי

And he was kept there by the owner's calm insistence.

והוא הוחזק שם על ידי התעקשות רגועה של הבעלים שלו.

When the dog would try to leave the mat,

כאשר הכלב ניסה לעזוב את השטיחון,

she would say, "Rover, on the mat, on the mat, on the mat."

היא אמרה לו "רובר, על השטיחון, על השטיחון, על השטיחון,"

The dog broke his down-stay 22 times in four and a half hours, while she cooked dinner,

הכלב שבר את המצב של "ארצה" 22 פעמים במהלך 4 שעות וחצי, כשהיא בישלה ארוחת ערב,

because we had a lot of aggression related towards food.

בגלל שהיתה תוקפנות רבה הקשורה לאוכל.

The breaks got fewer and fewer.

השבירות פחתו ופחתו.

You see, the punishment was working.

אתם מבינים, העונש עבד.

The behavior problem was going away.

בעיית ההתנהגות הלכה ונעלמה.

She never raised her voice.

היא מעולם לא הרימה את קולה.

If she did, she would have got bitten.

לו הייתה עושה זאת, הייתה נינשכת.

It's not a good dog you shout at.

זה לא כלב טוב שאתה צועק עליו.

And a lot of my friends train really neat animals,

ורבים מחבריי מאלפים חיות ממש מגניבות

grizzly bears -- if you've ever seen a grizzly bear

דובי גריזלי, אם אי פעם ראית דוב גריזלי

on the telly or in film, then it's a friend of mine who's trained it --

בטלויזיה או בסרט, אז חבר שלי אילף אותו.

killer whales. I love it because it wires you up.

לוויתנים רוצחים - אני אוהב את זה בגלל שזה מאתגר אותך.

How are you going to reprimand a grizzly bear?

איך אתה מתקן התנהגות של דוב גריזלי?

"Bad bear, bad bear!" Voom!

"דוב רע, דוב רע" וום!

Your head now is 100 yards away, sailing through the air, OK?

הראש שלך עכשיו 100 מטר מכאן, שט לו באויר, בסדר?

This is crazy.

זה שיגעון.

So, where do we go from here?

אז, לאן אנו ממשיכים מכאן?

We want a better way.

אנו רוצים דרך טובה יותר.

Dogs deserve better.

לכלבים מגיע יותר.

But for me, the reason for this actually has to do with dogs.

אבל עבורי הסיבה לכך קשורה לכלבים,

It has to do with watching people train puppies,

היא קשורה לצפייה באנשים המאלפים גורים

and realizing they have horrendous interaction skills,

והבנה שיש להם מיומנויות אינטראקציה נוראיות.

horrendous relationship skills.

מיומנויות יחסים נוראיות.

Not just with their puppy, but with the rest of the family at class.

לא רק עם הגור שלהם, אלא גם עם שאר חברי המשפחה.

I mean, my all-time classic is another "come here" one.

המקרה הקלאסי הוא של "בוא הנה."

You see someone in the park -- and I'll cover my mic when I say this,

אתה רואה מישהו בפארק - ואני אכסה את המיקרופון כשאני אגיד את זה,

because I don't want to wake you up -- and there's the owner in the park,

בגלל שאני לא רוצה להעיר אתכם - והנה הבעלים בפארק

and their dog's over here, and they say, "Rover, come here.

והכלב שלהם כאן, והם אומרים "רובר, בוא הנה

Rover, come here. Rover, come here, you son of a bitch."

רובר, בוא הנה, רובר בוא הנה, יא בן זונה."

The dog says, "I don't think so."

הכלב אומר "לא נראה לי."

(Laughter)

(צחוק)

I mean, who in their right mind

אני מתכוון, מי בדעה צלולה

would think that a dog would want to approach them

יחשוב שהכלב ירצה לגשת אליהם

when they're screaming like that?

כשהם צורחים כך?

Instead, the dog says, "I know that tone. I know that tone.

במקום זאת, הכלב אומר: "אני מכיר את הטון הזה.

Previously, when I've approached, I've gotten punished there."

בעבר כשניגשתי אל הבעלים, הוא העניש אותי."

I was walking onto a plane --

עליתי פעם למטוס -

this, for me, was a pivotal moment in my career,

זה היה עבורי רגע מכריע בקריירה שלי,

and it really cemented what I wanted to do

וזה באמת קיבע את מה שרציתי לעשות

with this whole puppy-training thing,

עם כל העניין של אילוף גורים -

the notion of how to teach puppies in a dog-friendly way

התפיסה איך ללמד גורים בדרך ידידותית

to want to do what we want to do, so we don't have to force them.

לרצות לעשות את מה שאנחנו רוצים, כך שלא נצטרך להכריח אותם.

You know, I puppy-train my child.

אתם יודעים, אני מאלף גם את הילד שלי.

And the seminal moment was, I was getting on a plane in Dallas,

והרגע החשוב היה כשעליתי על מטוס בדאלאס,

and in row two was a father, I presume, and a young boy about five,

ובשורה השנייה היה אב אחד, אני מניח, ובן צעיר כבן חמש

kicking the back of the chair.

שבעט במושב שלפניו.

"Johnny, don't do that."

"ג'וני, אל תעשה את זה."

Kick, kick, kick.

בועט, בועט, בועט.

"Johnny, don't do that." Kick, kick, kick.

"ג'וני, אל תעשה את זה". בועט, בועט, בועט.

I'm standing right here with my bag.

אני עומד ממש כאן עם התיק שלי.

The father leans over, grabs him like this and gives him ugly face.

האבא מתכופף, תופס אותו כך ועושה לו פרצוף רע.

And ugly face is this --

ופרצוף רע זה

when you go face-to-face with a puppy or a child,

כשאתה נמצא פנים אל פנים עם גור או עם ילד,

you say, "What are you doing! Now stop it, stop it, stop it!"

ואתה אומר "מה אתה עושה! תפסיק עם זה עכשיו! תפסיק! תפסיק!"

And I went, "Oh my God, do I do something?"

ואמרתי לעצמי "אלוהים, האם אני עושה משהו?"

That child has lost everything --

הילד הזה איבד הכל -

that one of the two people he can trust in this world

אחד משני האנשים בהם הוא יכול לבטוח בעולם הזה

has absolutely pulled the rug from under his feet.

משך את השטיח מתחת לרגליו.

And I thought, "Do I tell this jerk to quit it?"

וחשבתי "האם אני אומר לאידיוט הזה להפסיק?"

I thought, "Ian, stay out of it, stay out of it, you know, walk on."

חשבתי "איאן, אל תכנס לזה, אל תכנס לזה, אתם יודעים, תמשיך ללכת."

I walked to the back of the plane,

הלכתי לחלק האחורי של המטוס

I sat down, and a thought came to me.

ישבתי, ועלתה בי מחשבה,

If that had been a dog, I would have laid him out.

שאם זה היה כלב, הייתי מרביץ לו.

(Laughter)

(צחוק)

If he had kicked a dog, I would have punched him out.

אם הוא היה בועט בכלב, אני הייתי מרביץ לו.

He kicked a child, grabs the child like this and I let it go.

הוא בעט בילד, תפס את הילד בצורה כזאת ואני הנחתי לזה.

And this is what it's all about.

וזה כל הסיפור.

These relationship skills are so easy.

מיומנויות יחסים אלו הן כה קלות.

I mean, we as humans, our shallowness when we choose a life-mate

אני מתכוון, שאנו כבני אדם, הרדידות שלנו כשאנו בוחרים חבר לחיים

based on the three Cs -- coat color, conformation, cuteness.

–על סמך צבע פרווה, צייתנות, מתיקות.

You know, kind of like a little robot.

אתם יודעים, קצת כמו רובוט קטן.

This is how we go into a relationship, and it's hunky-dory for a year.

כך אנו נכנסים למערכת יחסים, וזה מספק למשך שנה.

And then, a little behavior problem comes up.

ואז עולה בעיית התנהגות קטנה.

No different from the dog barking.

לא שונה מכך שהכלב נובח.

The husband won't clear up his clothes,

הבעל לא מסדר את הבגדים שלו,

or the wife's always late for meetings, whatever it is, OK?

או שהאישה תמיד מאחרת לפגישות, לא משנה מה זה, בסדר?

And it then starts, and we get into this thing,

ואז זה מתחיל ואנחנו נכנסים לתוך זה.

and our personal feedback -- there's two things about it.

והמשוב האישי שלנו - יש שני דברים לגביו.

When you watch people interacting with animals or other people,

כשאתה צופה באנשים באינטראקציה עם בעלי חיים או אנשים אחרים,

there is very little feedback, it's too infrequent.

יש מעט מאוד משוב, זה נדיר מדי.

And when it happens, it's bad, it's nasty.

וכשזה מתרחש, זה רע, זה מגעיל.

You see it's especially in families, especially with spouses,

אתם מבינים, זה בעיקר במשפחות, בעיקר עם זוגות,

especially with children, especially with parents.

בעיקר עם ילדים, בעיקר עם הורים.

You see it especially in the workplace,

אתם רואים את זה בעיקר במקומות עבודה,

especially from boss to employee.

בעיקר ממעסיק למועסק.

It's as if there's some schadenfreude there,

זה כאילו שיש שם שמחה לאיד -

that we actually take delight in people getting things wrong,

שאנחנו ממש מתענגים על כך שאנשים טועים

so that we can then moan and groan and bitch at them.

כי אז אנחנו יכולים לנזוף ולנהום ולהתייחס אליהם רע.

And this, I would say, is the biggest human foible that we have.

וזה, הייתי אומר, החולשה האנושית הגדולה ביותר שיש לנו.

It really is.

זה באמת כך.

We take the good for granted, and we moan and groan at the bad.

אנו לוקחים את הטוב כמובן מאליו, ומתלוננים ונוזפים על הרע.

And I think this whole notion of these skills should be taught.

ואני חושב שכל הרעיון של המיומנויות האלו צריך להילמד -

You know, calculus is wonderful.

אתם יודעים, אלגברה זה נהדר.

When I was a kid, I was a calculus whiz.

כשהייתי נער, הייתי טוב באלגברה.

I don't understand a thing about it now, but I could do it as a kid.

אני לא מבין כלום בזה עכשיו, אבל יכולתי לעשות את זה כנער.

Geometry, fantastic. You know, quantum mechanics --

גיאומטריה, פנטסטי, אתם יודעים, מכניקת קוונטים -

these are cool things.

אלה דברים מדליקים.

But they don't save marriages and they don't raise children.

אבל הם לא מצילים נישואין והם לא מגדלים ילדים.

And my look to the future is,

והמבט שלי לגבי העתיד הוא,

and what I want to do with this doggy stuff, is to teach people

ומה שאני רוצה לעשות עם העניין הכלבי הזה, הוא ללמד אנשים

that you know, your husband's just as easy to train.

שאתם יודעים, בעלך הוא קל לאילוף באותה מידה,

Probably easier -- if you got a Rottie -- much easier to train.

בטח קל יותר - אם יש לך רוטווילר, קל יותר לאילוף.

Your kids are easy to train.

הילדים שלכם קלים לאילוף.

All you've got to do is to watch them,

רק צריך להסתכל עליהם,

to time-sample the behavior, and say, every five minutes,

לדגום את ההתנהגות שלהם, וכל חמש דקות

you ask the question, "Is it good, or is it bad?"

אתה שואל את השאלה "האם היא טובה או רעה?"

If it's good, say, "That was really neat, thank you."

אם היא טובה, תגידו "זה היה ממש מדליק, תודה."

That is such a powerful training technique.

זוהי שיטת אילוף כל כך חזקה.

This should be taught in schools.

זה צריך להילמד בבתי ספר.

Relationships -- how do you negotiate?

מערכות יחסים - איך נושאים ונותנים?

How you do negotiate with your friend who wants your toy?

כיצד אתה עושה משא ומתן עם חברך שרוצה את המשחק שלך?

You know, how to prepare you for your first relationship?

אתם יודעים, כיצד להכין אותך למערכת היחסים הראשונה שלך?

How on earth about raising children?

איך לגדל ילדים?

We think how we do it -- one night in bed, we're pregnant,

אנחנו חושבים איך אנחנו עושים את זה - לילה אחד במיטה, אנחנו בהיריון.

and then we're raising the most important thing in life, a child.

ואז אנחנו מגדלים את הדבר הכי חשוב בחיים – ילד.

No, this is what should be taught -- the good living, the good habits,

לא, זה מה שצריך להילמד - החיים הטובים, ההרגלים הטובים,

which are just as hard to break as bad habits.

אשר קשה לשבור אותם בדיוק כמו הרגלים רעים.

So, that would be my wish to the future.

כך שזו המשאלה שלי לעתיד.

Ah, damn, I wanted to end exactly on time,

אה, לעזאזל, רציתי לסיים בדיוק בזמן,

but I got eight, seven, six, five, four, three, two --

אבל יש לי שמונה, שבע, שש, חמש, ארבע, שלוש, שתים -

so thank you very much. That's my talk, thank you.

אז תודה רבה לכם, זאת ההרצאה שלי, תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)