Eric Liu: Why ordinary people need to understand power

מתרגם: Sagi Nishri מבקר: Tal Dekkers

I'm a teacher and a practitioner

אני מורה ופעיל

of civics in America.

אזרחות באמריקה.

Now, I will kindly ask those of you who have just fallen asleep

ובכן, אני אשאל באדיבות את אלו מכם שנרדמו בזה הרגע

to please wake up. (Laughter)

להתעורר בבקשה (צחוק)

Why is it that the very word "civics"

איך זה שלמילה "אזרחות"

has such a soporific, even a narcoleptic effect

יש השפעה כזאת מרדימה,

on us?

עלינו?

I think it's because the very word signifies something

אני חושב שזה מפני שהמילה מסמלת משהו

exceedingly virtuous, exceedingly important,

מאוד מוסרי, מאוד חשוב

and exceedingly boring.

ומשעמם באופן קיצוני.

Well, I think it's the responsibility of people like us,

ובכן, אני סבור שזו האחריות של אנשים כמונו,

people who show up for gatherings like this

אנשים שהופיעו להתכנסויות כמו זו

in person or online, in any way we can,

באופן אישי או אונליין, בדרך בה אנחנו יכולים

to make civics sexy again,

להפוך אזרחות למקצוע סקסי שוב,

as sexy as it was during the American Revolution,

סקסי כמו שהוא היה במלחמת האזרחים האמריקנית,

as sexy as it was during the Civil Rights Movement.

סקסי כמו שהיה בתנועה לזכויות האזרח.

And I believe the way we make civics sexy again

ואני מאמין שהדרך להפוך אזרחות למקצוע סקסי שוב

is to make explicitly about the teaching of power.

היא להתמקד בלמידה של מהו כח.

The way we do that, I believe,

הדרך לעשות זאת, אני מאמין,

is at the level of the city.

היא ברמת העיר.

This is what I want to talk about today,

זה הנושא שאני רוצה לדבר עליו היום.

and I want to start by defining some terms

ואני רוצה להתחיל בהגדרה של כמה מושגים

and then I want to describe the scale

ואז אני רוצה לתאר את קנה המידה

of the problem I think we face

של הבעיה שעימה אנו מתמודדים

and then suggest the ways that I believe cities

ואז להציע דרכי פעולה כדי, אני מאמין, שהערים

can be the seat of the solution.

יכולות להיות מקום מושבו של הפיתרון.

So let me start with some definitions.

אז תנו לי להתחיל עם כמה הגדרות.

By civics, I simply mean the art

על ידי אזרחות, אני מתכוון האומנות

of being a pro-social, problem-solving contributor

בלהיות תורם פרו-חברתי ופותר בעיות

in a self-governing community.

בקהילה המושלת על עצמה.

Civics is the art of citizenship,

מקצוע האזרחות הוא אומנות האזרח,

what Bill Gates Sr. calls simply

הדבר שביל גייטס קורא לו פשוט

showing up for life,

להופיע לחיים,

and it encompasses three things:

וזה מכיל בתוכו שלושה דברים:

a foundation of values,

בסיס של ערכים,

an understanding of the systems that make the world go round,

הבנה של המערכות שמניעות את העולם,

and a set of skills

ויכולות אישיות

that allow you to pursue goals

שיאפשרו לכם להגיע למטרות

and to have others join in that pursuit.

ולגרום לאחרים להצטרף לדרך.

And that brings me to my definition of power,

וזה מביא אותי להגדרה שלי לכח,

which is simply this:

והיא פשוט זה:

the capacity to make others do

היכולת לגרום לאחרים לעשות

what you would have them do.

את מה שאתה רוצה שהם יעשו.

It sounds menacing, doesn't it?

נשמע מאיים נכון?

We don't like to talk about power.

אנחנו לא אוהבים לדבר על כח.

We find it scary. We find it somehow evil.

אנו חושבים שהוא מפחיד. אנו חושבים שהוא במידה מסויימת רשע.

We feel uncomfortable naming it.

אנחנו מרגישים לא בנוח לקרוא לו בשם.

In the culture and mythology of democracy,

ובתרבות ובמיתולוגיה של דמוקרטיה

power resides with the people.

הכח נמצא אצל העם.

Period. End of story.

נקודה. סוף הסיפור.

Any further inquiry not necessary

כל חקירה נוספת תהיה מיותרת

and not really that welcome.

ואפילו לא מומלצת.

Power has a negative moral valence.

לכח יש ערך מוסרי שלילי.

It sounds Machiavellian inherently.

זה נשמע דו-פרצופי מטבעו.

It seems inherently evil.

זה נראה רשעי מטבעו

But in fact power is no more inherently good or evil

אך למעשה כח הוא לא יותר טוב או רע מטבעו

than fire or physics.

מאשר אש או פיזיקה.

It just is.

הוא פשוט נמצא.

And power governs

והכח מחליט

how any form of government operates,

איך כל צורת ממשל תתנהל,

whether a democracy or a dictatorship.

בין אם דמוקרטיה או דיקטטורה.

And the problem we face today, here in America in particular,

והבעיה שאנו עומדים בפניה היום, כאן באמריקה במיוחד,

but all around the world,

אבל בכל העולם,

is that far too many people are profoundly illiterate

היא שיותר מידי אנשים הם בורים באופן משמעותי

in power —

בכח ---

what it is, who has it,

מהו, למי יש אותו,

how it operates, how it flows,

איך הוא פועל, איך הוא זורם,

what part of it is visible, what part of it is not,

איזה חלק ממנו נראה לעין, איזה חלק ממנו לא,

why some people have it, why that's compounded.

למה לחלק מהאנשים יש אותו, למה זה מורכב.

And as a result of this illiteracy,

וכתוצאה מהבורות הזו,

those few who do understand

חלקם שכן מבינים

how power operates in civic life,

איך הכח פועל בחיי האזרח,

those who understand

אלו שמבינים

how a bill becomes a law, yes,

איך הצעה הופכת לחוק, כן,

but also how a friendship becomes a subsidy,

אבל גם איך חברות הופכת להיות מסובסדת,

or how a bias becomes a policy,

או איך המשוחד הופך למדיניות,

or how a slogan becomes a movement,

או איך סלוגן הופך לתנועה חברתית,

the people who understand those things

האנשים שמבינים את הדברים הללו

wield disproportionate influence,

שולטים בכמות השפעה לא פרופורציונלית,

and they're perfectly happy

והם לגמרי מרוצים

to fill the vacuum created by the ignorance

למלא את החלל שנוצר ע"י הבורות

of the great majority.

של הרוב הגדול.

This is why it is so fundamental for us right now

זו הסיבה שזה כל כך חשוב בשבילנו ברגע זה

to grab hold of this idea of power

לתפוס את משמעות הרעיון הזה של כח

and to democratize it.

ולהפוך אותו לדמוקרטי.

One of the things that is so profoundly exciting

אחד הדברים הכל כך מרגשים

and challenging about this moment

ומאתגרים לגבי הרגע הזה

is that as a result of this power illiteracy

הוא שכתוצאה מהבורות הזו בנוגע לכח

that is so pervasive,

שהוא כל כך נפוץ,

there is a concentration

ישנו ריכוז

of knowledge, of understanding, of clout.

של ידע, של הבנה, של כח השפעה.

I mean, think about it:

אני מתכוון, תחשבו על זה:

How does a friendship become a subsidy?

איך חברות הופכת להיות מסובסדת?

Seamlessly,

ללא בעיה,

when a senior government official decides

כשאחד מראשי ממשלה מחליט

to leave government and become a lobbyist

לעזוב את הממשל ולהפוך ללוביסט

for a private interest

כדי לקדם אינטרס אישי

and convert his or her relationships into capital

ולהפוך את מערכות היחסים שלו או שלה לכסף

for their new masters.

בשביל הבוס החדש שלהם.

How does a bias become a policy?

איך המשוחד הופך למדיניות?

Insidiously, just the way that

בעורמה, בדיוק בדרך שבה

stop-and-frisk, for instance,

עצור-וחפש (שיטת שיטור שנחשבית לגזענית), למשל,

became over time a bureaucratic numbers game.

הפכה במשך הזמן למשחק מספרים בירוקרטי.

How does a slogan become a movement?

איך סלוגן הופך לתנועה חברתית?

Virally, in the way that the Tea Party, for instance,

כמו וירוס מתפשט, כמו שתנועת 'מסיבת התה', למשל,

was able to take the "Don't Tread on Me" flag

הצליחה לקחת את דגל ה'לא לדרוך עלי'

from the American Revolution,

מהמהפיכה האמריקאית,

or how, on the other side,

או איך, מצד שני,

a band of activists could take a magazine headline,

חבורה של פעילים יכולים לקחת כותרת ממגזין,

"Occupy Wall Street,"

"לכבוש את וול סטריט",

and turn that into a global meme and movement.

ולהפוך אותו לטרנד עולמי ולתנועה חברתית.

The thing is, though, most people

העניין הוא, אבל, שרוב האנשים

aren't looking for and don't want to see these realities.

אינם מחפשים ואינם רוצים לראות את המציאויות הללו.

So much of this ignorance, this civic illiteracy,

כל כך הרבה מן הבורות החברתית הזו,

is willful.

הוא מבחירה.

There are some millennials, for instance,

ישנם כמה מליונים, למשל,

who think the whole business is just sordid.

שחושבים שכל העסק הזה הוא פשוט מלוכלך.

They don't want to have anything to do with politics.

הם אינם רוצים כל קשר לפוליטיקה.

They'd rather just opt out

הם יעדיפו פשוט להתעלם

and engage in volunteerism.

ולעסוק בהתנדבות.

There are some techies out there

ישנם כמה טכנולוגים שם בחוץ

who believe that the cure-all

שמאמינים שהתרופה המיטבית

for any power imbalance or power abuse

לכל חוסר שיוויון או ניצול של כח

is simply more data,

היא פשוט השגת יותר מידע,

more transparency.

יותר שקיפות.

There are some on the left who think power resides

ישנם כמה משמאל שחושבים שכח שוכן

only with corporations,

רק אצל התאגידים,

and some on the right who think power

וחלק מימין שחושבים שכח

resides only with government,

שוכן אך ורק אצל הממשל,

each side blinded by their selective outrage.

כל צד מעוור ע"י הזעם הסלקטיבי שלו.

There are the naive who believe that

יש את הנאיבים שמאמינים

good things just happen

שדברים טובים פשוט קורים

and the cynical who believe that bad things just happen,

ואת הצינים שמאמינים שדברים רעים פשוט קורים,

the fortunate and unfortunate alike

חסרי ובעלי המזל

who think that their lot is simply what they deserve

שחושבים שמה שבידם הוא פשוט מה שמגיע להם

rather than the eminently alterable result

מאשר התוצאה הברת שינוי בהחלט

of a prior arrangement, an inherited allocation,

של תאום מראש, הקצאה נורשת,

of power.

של כח.

As a result of all of this creeping fatalism in public life,

כתוצאה מכל הפטליות המזדחלת הזו לכל פינה בחיים הציבוריים,

we here, particularly in America today,

לנו כאן, במיוחד באמריקה של היום,

have depressingly low levels

יש תוצאות נמוכות ברמה מדכאת

of civic knowledge, civic engagement, participation,

של ידע אזרחי, מעורבות אזרחית, השתתפות,

awareness.

מודעות.

The whole business of politics has been

כל העסק הפוליטי

effectively subcontracted out to a band of professionals,

הוחכר באופן יעיל לחבורה של מקצוענים,

money people, outreach people,

אנשי כסף, אנשי קשרים,

message people, research people.

אנשי מסרים, אנשי מחקר.

The rest of us are meant to feel like amateurs

אנחנו וכל השאר אמורים להרגיש כמו חובבנים

in the sense of suckers.

במובן של פראיירים.

We become demotivated to learn more

אנו מאבדים מוטיבציה ללמוד יותר

about how things work.

לגבי איך הדברים עובדים.

We begin to opt out.

אנחנו מתחילים להתעלם.

Well, this problem, this challenge,

ובכן, הבעיה הזו, האתגר הזה,

is a thing that we must now confront,

הוא דבר שעכשיו עלינו להתמודד עימו,

and I believe that when you have

ואני מאמין שכשיש לך

this kind of disengagement, this willful ignorance,

חוסר מעורבות ובורות רצונית מסוג זה,

it becomes both a cause and a consequence

הדבר הופך להיות גם הסיבה וגם התוצאה

of this concentration of opportunity

של הריכוז הזה של הזדמנות

of wealth and clout that I was describing a moment ago,

לעושר וכח השפעה שאותם תיארתי לפני רגע,

this profound civic inequality.

חוסר השיוויון האזרחי העמוק הזה.

This is why it is so important in our time right now

וזו הסיבה שכל כך חשוב בזמננו אנו

to reimagine civics as the teaching of power.

לחשוב מחדש על מקצוע האזרחות כהוראת הכח.

Perhaps it's never been more important

אולי זה מעולם לא היה יותר חשוב

at any time in our lifetimes.

בכל זמן אחר אי פעם.

If people don't learn power,

אם אנשים לא ילמדו כח,

people don't wake up,

אם אנשים לא יתעוררו,

and if they don't wake up,

ואם הם לא מתעוררים,

they get left out.

הם נשארים בחוץ.

Now, part of the art of practicing power

עכשיו, חלק מאומנות אימון השימוש בכח

means being awake and having a voice,

מדברת על להיות עירניים ובעלי קול,

but it also is about having an arena

אבל היא מדברת גם על להימצא בזירה

where you can plausibly practice deciding.

היכן תוכלו באמת להתאמן בלהחליט.

All of civics boils down to the simple question

כל מקצוע האזרחות מסתכם בשאלה אחת פשוטה

of who decides,

של מיהו המחליט,

and you have to play that out

ואתם צריכים להגיע לתשובה

in a place, in an arena.

במקום מסויים, בזירה.

And this brings me to the third point that I want to make today,

וזה מביא אותי לנקודה השלישית שאני רוצה לדבר עליה היום,

which is simply that there is no better arena

והיא שפשוט אין זירה יותר טובה

in our time for the practicing of power

בזמננו כדי להתאמן בכח

than the city.

מאשר העיר.

Think about the city where you live,

תחשבו על העיר שבה אתם גרים,

where you're from.

מאיפה שאתם באים.

Think about a problem in the common life of your city.

תחשבו על בעיה בחיים הכלליים בעיר שלכם.

It can be something small,

זה יכול להיות דבר קטן

like where a street lamp should go,

כמו למשל איפה כדאי לשים מנורת רחוב,

or something medium like

או משהו בינוני כמו

which library should have its hours extended or cut,

לאיזו ספריה צריך להאריך או לקצר את שעות הפתיחה,

or maybe something bigger,

או אולי משהו גדול יותר,

like whether a dilapidated waterfront should be

כמו האם חוף ים מוזנח צריך להפוך

turned into a highway or a greenway,

לכביש מהיר או לשטח גידול טבעי,

or whether all the businesses in your town

או האם כל העסקים בעיר שלכם

should be required to pay a living wage.

צריכים להיות מחוייבים לשלם שכר מחייה.

Think about the change that you want in your city,

תחשבו על השינוי שאתם רוצים שיקרה בעירכם,

and then think about how you would get it,

ואז תחשבו על איך להשיג אותו,

how you would make it happen.

איך לגרום לו להתממש.

Take an inventory of all the forms of power

רשמו את המלאי של כל צורות הכח

that are at play in your city's situation:

שמשחקים תפקיד במצב של עירכם:

money, of course, people, yes,

כסף, כמובן, אנשים, כן,

ideas, information, misinformation,

רעיונות, מידע, מידע שגוי,

the threat of force, the force of norms.

האיום הכוחני, הכח של הנורמות.

All of these form of power are at play.

כל צורות הכח הללו משחקות תפקיד.

Now think about how you would activate

וכעת תחשבו איך תפעילו

or perhaps neutralize these various forms of power.

או אולי תנטרלו את צורות הכח הללו.

This is not some Game of Thrones

לא מדובר כאן ב'משחקי הכס'

empire-level set of questions.

סט שאלות ברמת האימפריה.

These are questions that play out

אלו הן שאלות שמתבטאות

in every single place on the planet.

בכל מקום אפשרי על הפלנטה.

I'll just tell you quickly about two stories

רק אספר במהירות שני סיפורים

drawn from recent headlines.

הלקוחים מתוך כותרות שפורסמו לאחרונה.

In Boulder, Colorado,

בבולדר שבקולורדו,

voters not too long ago approved a process

מצביעים, לפני זמן לא רב מידי, הסכימו על תהליך

to replace the private power company,

להחלפת את חברת החשמל הפרטית,

literally the power company, the electric company Xcel,

תרתי משמע חברת החשמל (גם 'הכח') הפרטית, אקסל,

with a publicly owned utility

עם אחת בבעלות ציבורית

that would forego profits

שתוותר על רווחים

and attend far more to climate change.

ותתמקד יותר בשינויי אקלים.

Well, Xcel fought back,

ובכן, אקסל נלחמה בחזרה,

and Xcel has now put in play a ballot measure

ואקסל עכשיו משתמשת בדרך הצבעה חשאית

that would undermine or undo

שתחתור או תמגר

this municipalization.

את המוניציפליזציה הזו.

And so the citizen activists in Boulder who have been pushing this

והפעילים בבולדר שפעלו למען זה

now literally have to fight the power

חייבים כעת, תרתי משמע, להילחם ב'כח'.

in order to fight for power.

וזאת בכדי להשיג כח.

In Tuscaloosa, at the University of Alabama,

בטוסקלוסה, באוניברסיטת אלבמה,

there's an organization on campus

ישנו ארגון בקמפוס

called, kind of menacingly, the Machine,

שנקרא, די באיום, המכונה,

and it draws from largely white sororities

והוא מונע בעיקר מבתי אחווה גדולים

and fraternities on campus,

לנערות ונערים לבנים בקמפוס,

and for decades, the Machine has dominated

ובמשך עשורים שלמים, 'המכונה' שלטה

student government elections.

בבחירות לראשות הסטודנטים.

Well now, recently, the Machine

ובכן עכשיו, לאחרונה, המכונה

has started to get involved

החלה להיות מעורבת

in actual city politics,

בפוליטיקה העירונית בפועל,

and they've engineered the election

והם תכנתו את בחירתו

of a former Machine member,

של אחד מחברי המכונה לשעבר,

a young, pro-business recent graduate

בחור צעיר, שסיים לאחרונה מסלול בעסקים

to the Tuscaloosa city school board.

להיות חבר במועצת ההשכלה של טוסקלוסה.

Now, as I say, these are just two examples

וכמו שאני אומר, אלו הן רק שתי דוגמאות

drawn almost at random from the headlines.

שנמשו כמעט במקריות מהכותרות.

Every day, there are thousands more like them.

בכל יום, ישנם אלפי מקרים דומים נוספים.

And you may like or dislike

ואתם עלולים לאהוב או לא

the efforts I'm describing here

את המאמצים שאני מתאר כאן

in Boulder or in Tuscaloosa,

בבולדר או בטוסקלוסה,

but you cannot help but admire

אבל אתם לא יכולים אלא להעריץ

the power literacy of the players involved,

את הבנת הכח שיש לשחקנים המשתתפים,

their skill.

היכולת שלהם.

You cannot help but reckon with and recognize

אתם לא יכולים אלא להבין ולהכיר

the command they have

בשליטה שיש להם

of the elemental questions

על השאלות הבסיסיות

of civic power —

של כח אזרחי ---

what objective, what strategy, what tactics,

מה המטרה, מהי האסטרטגיה, מהן הטקטיקות,

what is the terrain, who are your enemies,

מהו השטח, מיהם אוייביך,

who are your allies?

מיהם בעלי בריתך?

Now I want you to return

עכשיו אני רוצה שתחזרו

to thinking about that problem or that opportunity

לחשוב על הבעיה הזו או על ההזדמנות הזו

or that challenge in your city,

או האתגר הזה בעירכם.

and the thing it was that you want to fix

והדבר הזה שרציתם לתקן

or create in your city,

או ליצור בעיר שלכם,

and ask yourself,

ותשאלו את עצמכם,

do you have command of these elemental questions of power?

האם אתם מבינים את האלמנטים הללו של הכח?

Could you put into practice effectively

האם תוכלו להשתמש בהם בפועל

what it is that you know?

מה אתם יודעים?

This is the challenge and the opportunity for us.

זהו האתגר וההזדמנות בשבילנו.

We live in a time right now

אנו חיים בזמן

where in spite of globalization

שבו למרות הגלובליזציה

or perhaps because of globalization,

או אולי בזכות הגלובליזציה,

all citizenship is ever more resonantly,

כל אזרחות משפיעה יותר מתמיד,

powerfully local.

כוחניות מקומית.

Indeed, power in our time is flowing

אכן, הכח בזמננו זורם

ever faster to the city.

מהר מתמיד לעיר.

Here in the United States, the national government

כאן בארצות הברית, הממשלה

has tied itself up in partisan knots.

קשרה את עצמה בקשרים הדוקים.

Civic imagination and innovation and creativity

דמיון וחדשנות ויצירתיות אזרחית

are emerging from local ecosystems now

פורצים כעת מסביבה טבעית מקומית

and radiating outward,

ומקרינים החוצה,

and this great innovation,

והחדשנות הנפלאה הזו,

this great wave

הגל הענק הזה

of localism that's now arriving,

של מקומיות שמגיע עכשיו,

and you see it in how people eat

ורואים את זה באיך שאנשים אוכלים

and work and share and buy and move

ועובדים וחולקים וקונים וזזים

and live their everyday lives,

וחיים את חייהם היומיומיים,

this isn't some precious parochialism,

זוהי אינה איזו צרות אופקים יקרת ערך,

this isn't some retreat into insularity, no.

זוהי אינה נסיגה לבדלנות, לא.

This is emergent.

זה בהתהוות.

The localism of our time is networked powerfully.

המקומיות בזמננו הינה מקושרת בחוזקה.

And so, for instance,

ולכן, למשל,

consider the ways that strategies

תחשבו על הדרכים שבהן האסטרטגיות

for making cities more bike-friendly

להפיכת ערים לידידותיות לשימוש באפניים

have spread so rapidly from Copenhagen

התפרסו כל כך מהר מקופנהגן

to New York to Austin to Boston to Seattle.

לניו יורק לאוסטין לבוסטון לסיאטל.

Think about how experiments in participatory budgeting,

תחשבו על איך ניסויים בתיקצוב השתתפותי,

where everyday citizens get a chance

שנותן לאזרחים רגילים הזדמנות

to allocate and decide upon

להקצות ולהחליט על

the allocation of city funds.

הקצאותיהם של כספי העיר.

Those experiments have spread from Porto Alegre, Brazil

ניסויים אלו התפשטו מפורטו אלגרו שבברזיל

to here in New York City, to the wards of Chicago.

לכאן לעיר ניו יורק, למחלקות בשיקגו.

Migrant workers from Rome to Los Angeles

עובדים מהגרים מרומא ללוס אנג'לס

and many cities between

ולהרבה ערים בין לבין

are now organizing to stage strikes

מארגנים כעת הפגנת שביתה

to remind the people who live in their cities

כדי להזכיר לאנשים שגרים בערים שלהם

what a day without immigrants would look like.

איך יראה יום ללא מהגרים.

In China, all across that country,

בסין, בכל רחבי המדינה,

members of the New Citizens' Movement

חברי 'התנועה האזרחית החדשה'

are beginning to activate and organize

מתחילים להפעיל ולארגן

to fight official corruption and graft,

לחימה כנגד השחיתות הרשמית,

and they're drawing the ire of officials there,

והם מושכים את כעסם של הבכירים שם,

but they're also drawing the attention

אך הם גם מושכים את תשומת הלב

of anti-corruption activists all around the world.

של הפועלים נגד השחיתות בכל העולם.

In Seattle, where I'm from,

בסיאטל, מאיפה שאני בא,

we've become part of a great global array of cities

נהפכנו להיות חלק מחבורה גדולה של ערים

that are now working together

שכעת עובדות יחד

bypassing government altogether,

עוקפות את הממשלה כולה,

national government altogether,

את הממשלה הארצית כולה,

in order to try to meet the carbon reduction goals

בכדי לנסות להגיע ליעדי הקטנת צריכת הפחמן

of the Kyoto Protocol.

של פרוטוקול קיוטו.

All of these citizens, united,

כל האזרחים הללו, מאוחדים,

are forming a web,

יוצרים רשת,

a great archipelago of power

רשת ענק של כח

that allows us to bypass

שמאפשרת לנו לעקוף

brokenness and monopolies of control.

שבירות ומונופולים של שליטה.

And our task now is to accelerate this work.

ומשימתינו כעת היא להאיץ את העבודה הזו.

Our task now is to bring more and more people

משימתינו עכשיו היא להביא עוד ועוד אנשים

into the fold of this work.

לנבכי העבודה הזו.

That's why my organization, Citizen University,

וזו הסיבה שהארגון שלי, האוניברסיטה האזרחית,

has undertaken a project now

לקח על עצמו פרוייקט חדש עכשיו

to create an everyman's curriculum

ליצור תוכן עניינים לאדם הקטן

in civic power.

בעניין כוחו של האזרח.

And this curriculum starts with this triad

ותוכן העניינים הזה מתחיל עם השלשה הזו

that I described earlier of values,

שתיארתי קודם לכן המונה ערכים,

systems and skills.

מערכות, ויכולות אישיות.

And what I'd like to do is to invite all of you

ומה שאשמח לעשות הוא להזמין את כולכם

to help create this curriculum

לעזור ביצירת תוכן העניינים הזה

with the stories and the experiences

בעזרת הסיפורים והחוויות

and the challenges that each of you lives and faces,

והאתגרים שכל אחד מכם חיי ועומד בפניהם,

to create something powerfully collective.

כדי ליצור קולקטיביות חזקה

And I want to invite you in particular to try

ואני רוצה להזמינכם במיוחד לנסות

a simple exercise drawn

אימון פשוט שנלקח

from the early frameworks of this curriculum.

מהשרטוטים המוקדמים של תוכן העניינים הזה.

I want you to write a narrative,

אני רוצה שתכתבו נרטיב,

a narrative from the future of your city,

נרטיב על עתיד עירכם,

and you can date it, set it out one year from now,

ואתם יכולים לתארך אותו, תתארכו אותו לכשנה מעכשיו,

five years from now, a decade from now,

חמש שנים מעכשיו, עשור מעכשיו,

a generation from now,

דור שלם מעכשיו,

and write it as a case study looking back,

ותכתבו אותו כמקרה מחקרי בהסתכלות לאחור,

looking back at the change

התבוננות לאחור על השינוי

that you wanted in your city,

שרציתם שיהיה בעירכם,

looking back at the cause that you were championing,

התבוננות לאחור על המטרה שרציתם לקדם,

and describing the ways that that change

ותיאור הדרכים שבהן השינוי הזה

and that cause came, in fact, to succeed.

והמטרה הזו, בעצם, הגיעו להצלחה.

Describe the values

תארו את הערכים האישיים

of your fellow citizens that you activated,

של חבריכם האזרחים שאותם הפעלתם,

and the sense of moral purpose that you were able to stir.

ואת חוש הכוונה המוסרית שהצלחתם לעורר.

Recount all the different ways

ספרו מחדש את כל הדרכים השונות

that you engaged the systems of government,

שבהן השתתפתם במערכות הממשלתיות,

of the marketplace,

של השוק הארצי,

of social institutions, of faith organizations,

של מוסדות חברתיים, של ארגוני דת,

of the media.

של התקשורת.

Catalog all the skills you had to deploy,

קטלגו את כל הכישורים שבהם השתמשתם,

how to negotiate, how to advocate,

כיצד לנהל משא ומתן, איך לסנגר,

how to frame issues,

איך למסגר בעיות,

how to navigate diversity in conflict,

איך לנווט חילוקי דעות בקונפליקט,

all those skills that enabled you

כל הכישורים שאפשרו לכם

to bring folks on board

לשכנע אנשים להצטרף

and to overcome resistance.

ולהתגבר על התנגדות.

What you'll be doing when you write that narrative

מה שבעצם תעשו בכתיבת הנרטיב הזה

is you'll be discovering how to read power,

הוא שבעצם תגלו איך לקרוא כח,

and in the process, how to write power.

ותוך כדי, איך לכתוב כח.

So share what you write,

אז תחלקו את מה שתכתבו,

do you what you write,

ותעשו את מה שתכתבו,

and then share what you do.

ואז תחלקו את מה שתעשו.

I invite you to literally share

אני מזמין אתכם לחלוק תרתי משמע

the narratives that you create

את הנרטיבים שתיצרו

on our Facebook page for Citizen University.

על גבי דף הפייסבוק של האוניברסיטה האזרחית.

But even beyond that, it's in the conversations

אבל אפילו מעבר לכך, זה נמצא בשיחות

that we have today

שאנו עורכים היום

all around the world in the simultaneous gatherings

בכל רחבי העולם במפגשים שקורים

that are happening on this topic at this moment,

בנושא הזה בו זמנית ממש ברגע זה,

and to think about how we can become

ולחשוב על איך אנחנו יכולים להפוך

one another's teachers and students in power.

להיות המורים והתלמידים האחד לשני בנושא כח.

If we do that, then together

אם נעשה זאת, אז ביחד

we can make civics sexy again.

נוכל להחזיר את הסקסיות למקצוע האזרחות.

Together, we can democratize democracy

יחד, נוכל להפוך את הדמוקרטיה לדמוקרטית

and make it safe again for amateurs.

ולהפוך אותה שוב לבטוחה לשימוש חובבנים.

Together, we can create a great network of city

יחד, נוכל ליצור רשת עירונית אדירה

that will be the most powerful collective laboratory

שתהיה המעבדה הקולקטיבית החזקה ביותר

for self-government this planet has ever seen.

לממשל עצמי שהעולם הזה אי פעם ראה.

We have the power to do that.

לנו יש את הכח לעשות זאת.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)