Danny Hillis: The Internet could crash. We need a Plan B

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Sigal Tifferet

So, this book that I have in my hand

הספר הזה שאני מחזיק בידי

is a directory of everybody who had an email address

הוא מדריך שמכיל את כל מי שהיתה להם כתובת דוא"ל

in 1982. (Laughter)

ב-1982. [צחוק]

Actually, it's deceptively large.

למעשה, הגודל שלו מוליך שולל.

There's actually only about 20 people on each page,

ישנם רק 20 איש בכל עמוד,

because we have the name, address

כי יש כאן השם, הכתובת

and telephone number of every single person.

ומספר הטלפון של כל אחד ואחת מהם.

And, in fact, everybody's listed twice,

ובעצם כולם מופיעים פעמיים,

because it's sorted once by name and once by email address.

כי זה ממויין פעם אחת לפי שם ועוד פעם לפי כתובת דוא"ל.

Obviously a very small community.

קהילה קטנה מאד, בבירור.

There were only two other Dannys on the Internet then.

בימים ההם היו באינטרנט רק שני "דני".

I knew them both.

הכרתי את שניהם.

We didn't all know each other,

לא כולנו הכרנו זה את זה,

but we all kind of trusted each other,

אבל כולנו די בטחנו זה בזה,

and that basic feeling of trust

ורגש האמון הבסיסי הזה

permeated the whole network,

חילחל לכל הרשת,

and there was a real sense that

והיתה תחושה אמיתית

we could depend on each other to do things.

שאנו יכולים לסמוך זה על זה בכל מיני דברים.

So just to give you an idea of the level of trust in this community,

רק כדי לתת לכם מושג לגבי רמת האמון בקהילה הזו,

let me tell you what it was like

אספר לכם איך זה היה

to register a domain name in the early days.

לרשום שם-תחום בימים ההם.

Now, it just so happened that I got to register

רצה המקרה, ואני זה שרשמתי

the third domain name on the Internet.

את שם-התחום השלישי באינטרנט.

So I could have anything I wanted

יכולתי לבחור כל דבר

other than bbn.com and symbolics.com.

חוץ מ"בי-בי-אן-קום" ו"סימבוליקס-קום".

So I picked think.com, but then I thought,

אז בחרתי ב"ת'ינק-קום", אבל אחר-כך חשבתי לעצמי,

you know, there's a lot of really interesting names out there.

יש כל-כך הרבה שמות מעניינים.

Maybe I should register a few extras just in case.

אולי כדאי שארשום עוד כמה, ככה, שיהיה.

And then I thought, "Nah, that wouldn't be very nice."

ואחר חשבתי, "לא, זה לא יהיה נחמד מצידי."

(Laughter)

[צחוק]

That attitude of only taking what you need

הגישה הזו, של לקחת רק את מה שאתה צריך

was really what everybody had on the network in those days,

היתה בעצם משותפת לכולם ברשת של אותם ימים.

and in fact, it wasn't just the people on the network,

ובעצם, מדובר לא רק באנשים שהיו ברשת,

but it was actually kind of built into the protocols

אלא זה היה ממש מוכלל בפרוטוקולים

of the Internet itself.

של רשת האינטרנט עצמה.

So the basic idea of I.P., or Internet protocol,

הרעיון המרכזי של ה"איי-פי", או פרוטוקול האינטרנט,

and the way that the -- the routing algorithm that used it,

היה שהאופן-- אלגוריתם הניתוב שהשתמש בו,

were fundamentally "from each according to their ability,

היו עקרונית, "מכל אדם לפי יכולתו,

to each according to their need."

ולכל אדם לפי צרכיו."

And so, if you had some extra bandwidth,

כך שאם היה לכם קצת עודף של רוחב פס,

you'd deliver a message for someone.

הייתם מודיעים על זה למישהו.

If they had some extra bandwidth, they would deliver a message for you.

ואם לו היה עודף רוחב-פס, הוא היה מודיע לכם.

You'd kind of depend on people to do that,

סמכתם על האנשים שינהגו כך.

and that was the building block.

וזו היתה אבן הבניין.

It was actually interesting that such a communist principle

ובעצם מעניין שעקרון קומוניסטי כזה

was the basis of a system developed during the Cold War

היווה בסיס למערכת שפותחה בזמן המלחמה הקרה

by the Defense Department,

ע"י משרד ההגנה,

but it obviously worked really well,

אבל מסתבר שזה עבד ממש טוב.

and we all saw what happened with the Internet.

וכולנו ראינו מה קרה לאינטרנט.

It was incredibly successful.

זה הצליח באופן יוצא מהכלל.

In fact, it was so successful that there's no way

למעשה, זה כל-כך הצליח, שאין שום סיכוי

that these days you could make a book like this.

שהיום היה אפשר להכין ספר כזה.

My rough calculation is it would be about 25 miles thick.

בחישוב גס, העובי שלו היה צריך להיות 40 ק"מ.

But, of course, you couldn't do it,

אבל כמובן שאי-אפשר לעשות את זה,

because we don't know the names of all the people

כי איננו מכירים את שמות כל האנשים

with Internet or email addresses,

שיש להם אינטרנט או כתובות דוא"ל,

and even if we did know their names,

ואפילו אם היינו יודעים את שמותיהם,

I'm pretty sure that they would not want their name,

אני די בטוח שהם לא היו רוצים שהשמות,

address and telephone number published to everyone.

הכתובות ומספרי הטלפון שלהם יפורסמו בגלוי.

So the fact is that there's a lot of bad guys on the Internet these days,

והעובדה היא שיש היום באינטרנט המון אנשים רעים,

and so we dealt with that by making

התמודדנו עם זה ע"י הקמת

walled communities,

קהילות מוקפות חומה,

secure subnetworks, VPNs,

רשתות-משנה מאובטחות, רשתות פרטיות וירטואליות,

little things that aren't really the Internet

דברים קטנים שאינם האינטרנט עצמה,

but are made out of the same building blocks,

אבל בנויים מאותן אבני-בניין,

but we're still basically building it out of those

ועקרונית אנו עדיין בונים אותן

same building blocks with those same assumptions of trust.

מאותן אבני-בניין ולפי אותן הנחות-יסוד של אמון.

And that means that it's vulnerable

וזה אומר שהן פגיעות

to certain kinds of mistakes that can happen,

לטעויות מסוימות שעלולות לקרות,

or certain kinds of deliberate attacks,

או לכל מיני מתקפות מכוונות,

but even the mistakes can be bad.

אבל גם הטעויות עלולות להיות חמורות.

So, for instance,

למשל,

in all of Asia recently,

לאחרונה, בכל אסיה,

it was impossible to get YouTube for a little while

אי-אפשר היה במשך זמן מסוים להגיע ל"יו-טיוב"

because Pakistan made some mistakes

כי פקיסטן עשתה כמה טעויות

in how it was censoring YouTube in its internal network.

בצנזורה שלה על "יו-טיוב" ברשת הפנימית שלה.

They didn't intend to screw up Asia, but they did

הם לא התכוונו לדפוק את כל אסיה, אבל זה מה שהם עשו

because of the way that the protocols work.

בגלל אופן הפעולה של הפרוטוקולים.

Another example that may have affected many of you in this audience is,

דוגמה נוספת, שייתכן שהשפיעה על רבים מכם, בקהל,

you may remember a couple of years ago,

אולי אתם זוכרים שלפני כמה שנים,

all the planes west of the Mississippi were grounded

כל המטוסים ממערב למיסיסיפי קורקעו

because a single routing card in Salt Lake City

בגלל שבכרטיס נתב אחד ויחיד בסולט לייק סיטי

had a bug in it.

היה באג.

Now, you don't really think

ודאי אינכם חושבים

that our airplane system depends on the Internet,

שמערכת המטוסים שלנו תלויה באינטרנט,

and in some sense it doesn't.

ובמובן מסוים היא לא.

I'll come back to that later.

אחזור לכך מאוחר יותר.

But the fact is that people couldn't take off

אך העובדה היא שאנשים לא יכלו להמריא

because something was going wrong on the Internet,

כי משהו השתבש באינטרנט,

and the router card was down.

וכרטיס הנתב היה מושבת.

And so, there are many of those things that start to happen.

אז הרבה דברים כאלה מתחילים להתרחש.

Now, there was an interesting thing that happened last April.

קרה משהו מעניין באפריל האחרון.

All of a sudden,

לפתע פתאום,

a very large percentage of the traffic on the whole Internet,

אחוז גבוה מכלל התעבורה בכל האינטרנט,

including a lot of the traffic between U.S. military installations,

בכלל זה תעבורה רבה בין מתקנים של צבא ארה"ב,

started getting re-routed through China.

החל להיות מנותב דרך סין.

So for a few hours, it all passed through China.

ובמשך מספר שעות הכל עבר דרך סין.

Now, China Telecom says it was just an honest mistake,

"טלקום סין" אומרת שזו היתה טעות תמימה,

and it is actually possible that it was, the way things work,

ומאד ייתכן שכך היה, בגלל איך שהדברים עובדים,

but certainly somebody could make

אך אין ספק שמישהו יכול לבצע

a dishonest mistake of that sort if they wanted to,

טעות לא-תמימה מעין זו אילו רצה בכך,

and it shows you how vulnerable the system is even to mistakes.

וזה מראה לכם כמה המערכת פגיעה אפילו לטעויות.

Imagine how vulnerable the system is to deliberate attacks.

תארו לעצמכם כמה היא פגיעה למתקפות מכוונות.

So if somebody really wanted to attack the United States

אילו רצה מישהו באמת לתקוף היום את ארה"ב

or Western civilization these days,

או את התרבות המערבית,

they're not going to do it with tanks.

הוא לא יעשה זאת עם טנקים.

That will not succeed.

זה לא יצליח.

What they'll probably do is something

סביר שמה שהם יעשו הוא משהו

very much like the attack that happened

מאד בדומה למתקפה שבוצעה

on the Iranian nuclear facility.

על מתקן הגרעין האיראני.

Nobody has claimed credit for that.

איש לא נטל אחריות על כך.

There was basically a factory of industrial machines.

עקרונית, זה היה מפעל עם מיכון תעשייתי

It didn't think of itself as being on the Internet.

שלא ראה עצמו כחלק מהאינטרנט.

It thought of itself as being disconnected from the Internet,

הוא ראה עצמו מנותק מהאינטרנט,

but it was possible for somebody to smuggle

אך למישהו התאפשר להבריח לתוכו

a USB drive in there, or something like that,

התקן זכרון נייד, או משהו כזה,

and software got in there that causes the centrifuges,

וחדרה לשם תוכנה שגרמה לצנטריפוגות,

in that case, to actually destroy themselves.

במקרה זה, בעצם להרוס את עצמן.

Now that same kind of software could destroy an oil refinery

תוכנה מאותו סוג מסוגלת להרוס מפעל לזיקוק נפט

or a pharmaceutical factory or a semiconductor plant.

או מפעל לתרופות או בית חרושת לחצאי-מוליכים.

And so there's a lot of -- I'm sure you've read a lot in papers,

כך שיש הרבה-- אני בטוח שקראתם הרבה בעיתונים

about worries about cyberattacks

על חששות מפני מתקפות אינטרנט

and defenses against those.

ועל ההגנות נגדן.

But the fact is, people are mostly focused on

אך העובדה היא שהאנשים מתמקדים יותר

defending the computers on the Internet,

בהגנת המחשבים המחוברים לאינטרנט,

and there's been surprisingly little attention

ותשומת-לב מעטה במפתיע הוקדשה

to defending the Internet itself as a communications medium.

להגנת רשת האינטרנט עצמה כתווך תקשורת.

And I think we probably do need to pay

לדעתי עלינו דווקא להקדיש

some more attention to that, because it's actually kind of fragile.

תשומת-לב רבה יותר לכך, כי היא למעשה די שבירה.

So actually, in the early days,

בימים הראשונים,

back when it was the ARPANET,

כשהיא עוד היתה "ארפא-נט",

there were actually times -- there was a particular time it failed completely

היו באמת פעמים-- היתה פעם אחת שהרשת קרסה כליל

because one single message processor

כי במעבד הודעות אחד ויחיד

actually got a bug in it.

היה באג.

And the way the Internet works is

הדרך בה האינטרנט עובדת היא

the routers are basically exchanging information

שהנתבים מחליפים ביניהם מידע

about how they can get messages to places,

שנוגע לאופן הבאת ההודעות ליעדיהן,

and this one processor, because of a broken card,

ואותו מעבד, בגלל כרטיס מקולקל,

decided it could actually get a message

החליט שהוא יכול למסור הודעה

to some place in negative time.

ליעדה בזמן שלילי.

So, in other words, it claimed it could deliver a message before you sent it.

כלומר, הוא טען שהוא יכול לשגר הודעה לפני שנשלחה.

So of course, the fastest way to get a message anywhere

אז כמובן שהדרך המהירה ביותר לשלוח הודעה לכל יעד שהוא

was to send it to this guy,

היתה לשלוח אותה לבחור הזה,

who would send it back in time and get it there super early,

שיכול היה לשלוח אותה בחזרה בזמן ולגרום לה להגיע מוקדם מאד,

so every message in the Internet

אז כל הודעה באינטרנט

started getting switched through this one node,

החלה להתמתג דרך הצומת הזו,

and of course that clogged everything up.

וזה כמובן תקע את הכל.

Everything started breaking.

הכל החל להתקלקל.

The interesting thing was, though,

אך מה שמעניין הוא

that the sysadmins were able to fix it,

שמנהלי המערכת הצליחו לתקן את זה,

but they had to basically turn every single thing on the Internet off.

אבל היה עליהם לכבות כל דבר ודבר באינטרנט.

Now, of course you couldn't do that today.

כמובן שהיום אי-אפשר לעשות זאת.

I mean, everything off, it's like

כי לכבות הכל יהיה כמו

the service call you get from the cable company,

לקבל הודעת ניתוק מחברת הכבלים,

except for the whole world.

אבל לכל העולם.

Now, in fact, they couldn't do it for a lot of reasons today.

למעשה, יש הרבה סיבות מדוע אי-אפשר לעשות זאת היום.

One of the reasons is a lot of their telephones

אחת הסיבות היא שהרבה מהטלפונים

use IP protocol and use things like Skype and so on

משתמשים בפרוטוקול אינטרנט ודברים כמו "סקייפ" וכו'

that go through the Internet right now,

שעוברים היום דרך האינטרנט,

and so in fact we're becoming dependent on it

כך שבעצם אנו נעשים תלויים בה

for more and more different things,

ביותר ויותר דברים,

like when you take off from LAX,

למשל, כשאתם ממריאים מנמה"ת של לוס-אנג'לס,

you're really not thinking you're using the Internet.

ודאי אינכם חושבים שאתם משתמשים באינטרנט.

When you pump gas, you really don't think you're using the Internet.

כשאתם ממלאים דלק, ודאי אינכם חושבים שאתם משתמשים באינטרנט.

What's happening increasingly, though, is these systems

אבל מה שקורה יותר ויותר, הוא שהמערכות האלה

are beginning to use the Internet.

מתחילות להשתמש באינטרנט.

Most of them aren't based on the Internet yet,

רובן עדיין לא מבוססות אינטרנט,

but they're starting to use the Internet for service functions,

אך הן מתחילות להשתמש באינטרנט לפונקציות של שירות,

for administrative functions,

של ניהול,

and so if you take something like the cell phone system,

ואם תקחו לדוגמה משהו כמו מערכת הטלפונים הניידים,

which is still relatively independent of the Internet for the most part,

שהיא יחסית די בלתי-תלויה באינטרנט, ברובה הגדול,

Internet pieces are beginning to sneak into it

מתחילים להתגנב לתוכה חלקי אינטרנט

in terms of some of the control and administrative functions,

בכל הקשור בפונקציות של בקרה וניהול,

and it's so tempting to use these same building blocks

וזה כל-כך מפתה להשתמש באותן אבני הבנין

because they work so well, they're cheap,

כי הן יעילות כל-כך, הן זולות,

they're repeated, and so on.

הן זהות, וכן הלאה.

So all of our systems, more and more,

אז כל המערכות האלה, יותר ויותר

are starting to use the same technology

מתחילות להשתמש באותה טכנולוגיה

and starting to depend on this technology.

ולהיות תלויות בטכנולוגיה זו.

And so even a modern rocket ship these days

בימינו, אפילו ספינת חלל מודרנית

actually uses Internet protocol to talk

משתמשת בפרוטוקולי אינטרנט כדי לשוחח

from one end of the rocket ship to the other.

מקצה אחד של החללית לקצה השני.

That's crazy. It was never designed to do things like that.

זה מטורף. זה מעולם לא נועד לדברים כאלה.

So we've built this system

וכך, בנינו את המערכת הזו,

where we understand all the parts of it,

כשאנו מבינים את כל החלקים שלה,

but we're using it in a very, very different way than we expected to use it,

אך אנו משתמשים בה באופן שונה ביותר מכפי שציפינו,

and it's gotten a very, very different scale

והיא עברה לסדרי-גודל שונים מאד

than it was designed for.

מכפי שתוכננה להם.

And in fact, nobody really exactly understands

למעשה, איש כיום איננו מבין בדיוק

all the things it's being used for right now.

את כל הדברים להם היא משמשת.

It's turning into one of these big emergent systems

היא הופכת לאחת מאותם מערכות-ענק בצמיחה

like the financial system, where we've designed all the parts

כמו המערכת הפיננסית, שבה אמנם תיכננו את כל החלקים,

but nobody really exactly understands

אבל איש איננו מבין בדיוק

how it operates and all the little details of it

איך היא פועלת ואת כל הפרטים הקטנים שלה

and what kinds of emergent behaviors it can have.

ואילו התנהגויות מפתיעות יכולות להיות לה.

And so if you hear an expert talking about the Internet

אז אם אתם שומעים מומחה שמדבר על האינטרנט

and saying it can do this, or it does do this, or it will do that,

ואומר שהיא יכולה לעשות דבר זה או אחר,

you should treat it with the same skepticism

כדאי שתתייחסו אליו באותה ספקנות

that you might treat the comments of an economist about the economy

כמו אל דבריו של כלכלן אודות הכלכלה

or a weatherman about the weather, or something like that.

או של חזאי אודות מזג האוויר, או משהו כזה.

They have an informed opinion,

יש להם דיעה מושכלת,

but it's changing so quickly that even the experts

אבל המערכת משתנה כה מהר, שאפילו המומחים

don't know exactly what's going on.

לא יודעים בדיוק מה קורה.

So if you see one of these maps of the Internet,

אם אתם רואים אחת מאותן מפות של האינטרנט,

it's just somebody's guess.

זה רק ניחוש של מישהו.

Nobody really knows what the Internet is right now

איש איננו יודע מהי האינטרנט בזה הרגע,

because it's different than it was an hour ago.

כי היא שונה ממה שהיתה לפני שעה.

It's constantly changing. It's constantly reconfiguring.

היא משתנה כל הזמן. היא חוזרת ומתעצבת ללא הרף.

And the problem with it is,

והבעיה עם זה היא,

I think we are setting ourselves up for a kind of disaster

שלדעתי אנו מכינים לעצמנו אסון מן הסוג

like the disaster we had in the financial system,

שהיה לנו במערכת הפיננסית,

where we take a system that's basically built on trust,

כשלקחנו מערכת, שביסודה בנויה על אמון,

was basically built for a smaller-scale system,

ונועדה להיות מערכת קטנת-היקף,

and we've kind of expanded it way beyond the limits

והרחבנו אותה הרחק מעבר למגבלותיה

of how it was meant to operate.

והאופן בו נועדה לפעול.

And so right now, I think it's literally true

וכרגע אני חושב שזה באמת ובתמים נכון

that we don't know what the consequences

שאנו לא יודעים מה תהיינה ההשלכות

of an effective denial-of-service attack

של מתקפת מניעת-שירות יעילה

on the Internet would be,

על האינטרנט,

and whatever it would be is going to be worse next year,

ותהיה אשר תהיה ההתקפה הזו, בשנה הבאה היא תהיה חמורה יותר,

and worse next year, and so on.

ובשנה שלאחריה - עוד יותר, וכן הלאה.

But so what we need is a plan B.

לכן אנו זקוקים לתכנית גיבוי.

There is no plan B right now.

כרגע אין שום תכנית גיבוי.

There's no clear backup system that we've very carefully kept

איך שום מערכת גיבוי ברורה שטיפחנו בקפדנות

to be independent of the Internet,

כדי שלא נהיה תלויים באינטרנט,

made out of completely different sets of building blocks.

שבנויה ממערכים שונים לגמרי של אבני בנין.

So what we need is something that doesn't necessarily

אנו זקוקים למשהו שלא יהיה בהכרח

have to have the performance of the Internet,

ברמת הביצועים של האינטרנט,

but the police department has to be able

אבל שהמשטרה תוכל עדיין לתקשר

to call up the fire department even without the Internet,

עם מכבי האש בלי האינטרנט,

or the hospitals have to order fuel oil.

ושבתי החולים יוכלו להזמין תדלוק.

This doesn't need to be a multi-billion-dollar government project.

זה לא חייב להיות מיזם ממשלתי עתיר-מיליארדים.

It's actually relatively simple to do, technically,

ומבחינה טכנית, זה יחסית פשוט לביצוע,

because it can use existing fibers that are in the ground,

כי זה יכול לנצל סיבים תת-קרקעיים קיימים,

existing wireless infrastructure.

תשתית אלחוטית קיימת.

It's basically a matter of deciding to do it.

העניין הוא בעצם רק להחליט לעשות זאת.

But people won't decide to do it

אך אנשים לא יחליטו לעשות זאת,

until they recognize the need for it,

עד שלא יכירו בצורך בכך,

and that's the problem that we have right now.

וזו הבעיה שלנו כעת.

So there's been plenty of people,

יש הרבה אנשים,

plenty of us have been quietly arguing

הרבה מאיתנו, שטוענים בשקט

that we should have this independent system for years,

שכבר שנים אנו זקוקים למערכת העצמאית הזו,

but it's very hard to get people focused on plan B

אבל קשה מאד למקד אנשים בתכנית הגיבוי

when plan A seems to be working so well.

כשנראה שהתכנית הראשית עובדת כל-כך טוב.

So I think that, if people understand

אז נראה לי שאם אנשים יבינו

how much we're starting to depend on the Internet,

באיזו מידה אנחנו מתחילים להיות תלויים באינטרנט,

and how vulnerable it is,

וכמה היא פגיעה,

we could get focused on

נוכל להתמקד

just wanting this other system to exist,

על עצם השאיפה שהמערכת הזו תהיה קיימת,

and I think if enough people say, "Yeah, I would like to use it,

ולדעתי, אם מספיק אנשים יאמרו, "כן, הייתי רוצה להשתמש בה,"

I'd like to have such a system," then it will get built.

"הייתי רוצה שתהיה לי מערכת כזו," היא היתה מוקמת.

It's not that hard a problem.

זו לא בעיה קשה כל-כך.

It could definitely be done by people in this room.

היא בהחלט יכולה להתבצע ע"י אנשים שנמצאים כאן באולם.

And so I think that this is actually,

ואני חושב שלמעשה,

of all the problems you're going to hear about at the conference,

מכל הבעיות שתשמעו עליהן במהלך הכנס,

this is probably one of the very easiest to fix.

זו אולי אחת מהקלות ביותר לתיקון.

So I'm happy to get a chance to tell you about it.

אז אני שמח על ההזדמנות לספר לכם עליה.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

[מחיאות כפיים]