George Dyson: Let's take a nuclear-powered rocket to Saturn

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Sigal Tifferet

I'm a historian.

אני היסטוריון.

Steve told us about the future of little technology;

סטיב סיפר לנו על העתיד של טכנולוגיה זעירה.

I'm going to show you some of the past of big technology.

אני עומד להראות לכם את העבר של טכנולוגיה גדולה.

This was a project to build a 4,000-ton nuclear bomb-propelled spaceship

זה היה פרויקט לבנות חללית מונעת פצצת אטום במשקל 4000 טון

and go to Saturn and Jupiter.

למסע לשבתאי וצדק.

This took place in my childhood, 1957-65.

זה קרה בילדות שלי -- 1957 עד 65.

It was deeply classified.

זה היה סודי ביותר.

I'm going to show you some stuff that not only has not been declassified,

אני עומד להראות לכם דברים שלא רק שלא הוסר מהם מעטה הסודיות,

but has now been reclassified.

אלא שעכשיו הוגדרו מחדש כסודיים ביותר.

(Laughter)

(צחוק)

If all goes well, next year I'll be back,

אם הכל יתקדם כמו שצריך, בשנה הבאה אני אחזור ויהיה לי הרבה יותר לספר לכם,

and I'll have a lot more to show you, and if all doesn't go well,

ואם לא הכל יעבור בשלום, אני אהיה בכלא כמו וון הו לי.

I'll be in jail, like Wen Ho Lee.

(Laughter)

(צחוק)

So, this ship was basically the size of the Marriott Hotel,

אז בעיקרון החללית הזאת היתה בגודל של מלון מריוט,

a little taller and a little bigger.

קצת יותר גבוהה וקצת יותר גדולה.

And one of the people who worked on it at the beginning

ואחד האנשים שעבדו עליה, בהתחלה,

was my father, Freeman, there in the middle.

היה אבא שלי, פרימן -- שם במרכז.

That's me and my sister, Esther, who's a frequent TEDster.

זה אני ואחותי, אסתר, שהיא טדסטרית חוזרת....

I didn't like nuclear bomb-propelled spaceships.

אני לא אהבתי חלליות מונעות פצצות אטום.

I mean, I thought it was a great idea, but I started building kayaks.

אני מתכוןן, חשבתי שזה רעיון גדול, אז התחלתי לבנות קייאקים.

So we had a few kayaks.

אז היו לנו כמה קייאקים.

Just so you know that I am not Dr. Strangelove.

רק שתדעו אני לא דוקטור סטריינג'לאב.

But all the time I was out there doing these strange kayak voyages

אבל בכל הזמן הזה שהייתי שם בחוץ עושה את מסעות הקייאקים המוזרים האלה

in odd, beautiful parts of this planet,

בחלקים מוזרים, ויפהפיים של הכוכב הזה,

I always thought in the back of my mind about Project Orion,

תמיד חשבתי בעומק מחשבתי על פרוייקט אוריון,

and how my father and his friends were going to build these big ships.

ואיך שאבא שלי וחבריו עמדו לבנות את החלליות הענקיות האלה.

They were actually going to go --

הם באמת עמדו לעשות את זה. הם באמת התכוונו לטוס.

Ted Taylor, who led the project, was going to take his children.

טד טיילור, שהוביל את הפרוייקט, עמד לקחת את הילדים שלו.

My father was not going to take his children,

אבי לא התכוון לקחת את הילדים שלו.

זאת אחת הסיבות שבגללה לא הסתדרנו לכמה שנים.

that was one of the reasons we sort of had a falling out for a few years.

(Laughter)

(צחוק)

הפרוייקט החל ב57 בג'נרל אטומיק שם.

The project began in '57 at General Atomics there,

that's right on the coast at La Jolla.

זה ממש על החוף בלה הויה.

Look at that central building right in the middle of the picture.

הביטו בבניין המרכזי הזה במרכז התמונה.

זו הספריה בקוטר 130 רגל.

That's the 130-foot diameter library.

That is exactly the size of the base of the spaceship.

זה בדיוק הגודל של בסיס החללית.

So put that library at the bottom of that ship --

אז, שימו את הספריה הזאת בבסיס החללית --

that's how big the thing was going to be.

זה כמה גדול שזה עמד להיות.

It would take two or three thousand bombs.

זה היה מצריך בין אלפיים לשלושת אלפים פצצות.

The people who worked on it were a lot of the Los Alamos people

האנשים שעבדו על זה היה הרבה מהאנשים מלוס אלמוס

who had done the hydrogen bomb work.

שעשו את העבודה על פצצת המימן.

It was the first project funded by ARPA.

זה היה הפרוייקט הראשון שמומן על ידי ARPA.

That's the contract where ARPA gave the first million dollars

זה החוזה, שבו ARPA נתנו את מיליון הדולר הראשונים

to get this thing started.

כדי להתחיל את זה.

"Spaceship project officially begun. Job waiting for you. Dyson."

"פרוייקט החללית החל רשמית. עבודה מחכה לך. דייסון."

That's July '58.

זה ביולי 58.

Two days later, the space traveler's manifesto explaining why --

יומיים מאוחר יותר: מניפסט נוסע החלל מסביר מדוע --

כמו ששמענו אתמול -- למה אנחנו צריכים לצאת לחלל?

just like we heard yesterday -- why we need to go into space:

"... trips to satellites of the outer planets.

"טיולים ללויינים של הפלנטות החיצוניות" -- 20 באוגוסט, 1958.

August 20, 1958."

These are the statistics of what would be the good places to go and stop.

אלה הסטטיסטיקות של לאן כדאי לטוס ולעצור.

Some of the sizes of the ships,

כמה מהגדלים של החלליות,

ranging all the way up to ship mass of 8 million tons.

נעים כל הדרך עד משקל חללית של 8 מיליון טון.

אז זה היה הקיצון העליון.

So that was the outer extreme.

Here was version two: 2,000 bombs.

פה היתה גרסה שתיים -- 2000 פצצות.

These are five-kiloton yield bombs, about the size of small Volkswagens;

אלה פצצות של חמישה קילוטון, בערך בגודל של פולקסווגן קטנה.

זה יצריך 800 כדי לצאת למסלול.

it would take 800 to get into orbit.

Here we see a 10,000-ton ship will deliver 1,300 tons

כאן אנחנו רואים חללית של 10000 טון --

שתקח 1300 טון לשבתאי וחזרה.

to Saturn and back -- essentially, a five-year trip.

בעצם מסע של חמש שנים.

Possible departure dates: October 1960 to February 1967.

תאריכי יציאה אפשריים: אוקטובר 1960 עד פברואר 1967.

These are trajectories going to Mars.

אלה מסלולים בדרך למאדים.

All this was done by hand, with slide rules.

כל זה נעשה ביד, עם סרגלי החלקה.

The little Orion ship,

חללית האוריון הקטנה --

ומה זה ידרוש כדי לעשות את אוריון עם כימיקלים,

and what it would take to do what Orion does with chemicals:

you have a ship the size of the Empire State Building.

תקבלו חללית בגודל של מגדל האמפייר סטייט.

נאסא לא היתה מעוניינת. הם ניסו להרוג את הפרוייקט.

NASA had no interest; they tried to kill the project.

האנשים שתמכו בו היו חיל האויר,

The people who supported it were the Air Force,

מה שאמר שהכל היה סודי.

which meant that it was all secret.

לכן, כשמוציאים משהו מסיווג,

And that's why when you get something declassified, that's what it looks like.

ככה זה נראה.

Military weapon versions that carried hydrogen bombs

גרסאות צבאיות חמושות שהיו גרסאות שנשאו

פצצות מימן שיכלו להשמיד חצי מכדור הארץ.

that could destroy half the planet.

There's another version there that sends retaliatory strikes at the Soviet Union.

היתה עוד גרסה שם ששגרה מתקפות נגד על ברית המועצות --

This is the really secret stuff:

זה היה החומר הסודי באמת: איך ליצור פיצוצים כיווניים,

how to get directed energy explosions.

So you're sending the energy of a nuclear explosion --

כך שהאנרגיה של הפיצוץ האטומי --

not like just a stick of dynamite, but you're directing it at the ship.

לא כמו סתם מקל דינמיט,

אלא מכוונים אותה אל הספינה.

And this is still a very active subject.

וזה עדיין נושא פעיל.

It's quite dangerous,

זה די מסוכן,

but I believe it's better to have dangerous things in the open

אבל אני מאמין שעדיף שיש דברים מסוכנים גלויים

than think you're going to keep them secret.

מאשר לחשוב שתשמרו אותם בסוד.

This is what happened at 600 microseconds.

זה מה שקרה ב600 מיקרו שניות.

חיל האויר בנה גרסאות קטנות יותר ובאמת התחיל לעשות את זה.

The Air Force started to build smaller models

and actually started doing this.

The guys in La Jolla said, "We've got to get started now."

הבחור בלה ג'ולה אמר, "אנחנו צריכים להתחיל עכשיו."

They built a high-explosive propelled model.

הם בנו מודל מונע חומר נפץ חזק.

These are stills from film footage that was saved

אלו תמונות מצילומי פילם שנשמרו על ידי מישהו

by someone who was supposed to destroy it but didn't,

שהיה אמור להשמיד את זה אבל לא עשה זאת,

ושמר אותם במרתף במשך 40 השנים האחרונות.

and kept it in their basement for the last 40 years.

אז, אלה 1.4 ק"ג של C4.

So, these are three-pound charges of C4;

that's about 10 times what the guy had in his shoes.

זה בערך פי 10 ממה שהיה לבחור בנעליים.

(Laughter)

This is Ed Day putting --

זה אד דיי שם -- אז כל אחת מכוסות הקפה האלה הכילו 4.1 ק"ג של C4.

So each of these coffee cans has three pounds of C4 in it.

They're building a system that ejects these at quarter-second intervals.

הם בונים מערכת שפולטת אותן במרווחים של רבע שנייה.

That's my dad in the sport coat there, holding the briefcase.

זה אבא שלי במעיל הספורט שם, מחזיק את המזוודה.

So, they had a lot of fun doing this.

אז הם מאוד נהנו לעשות את זה, אבל לילדים לא הרשו להתקרב.

But no children were allowed;

אבא שלי היה יכול לספר לי שהוא בונה חללית

my dad could tell me he was building a spaceship and going to go to Saturn,

והוא עומד לטוס לשבתאי,

but he could not say anything more about it.

אבל הוא לא היה יכול להגיד יותר על זה.

So all my life I have wanted to find this stuff out,

אז כל חיי רציתי לגלות את זה,

and spent the last four years tracking these old guys down.

וביליתי את ארבע השנים האחרונות בחיפוש החברה המבוגרים האלה.

זה עדיין מהוידאו.

These are stills from the video.

ג'ף בזוז אמר אתמול

Jeff Bezos kindly, yesterday, said he'll put this video up

on the Amazon site -- some little clip of it.

שהוא ישים את הוידאו הזה באתר אמזון, קליפ קטן של זה.

(Applause)

אז, תודות לו.

So, thanks to him.

They got quite serious about the engineering of this.

הם נעשו די רציניים בתכנון של זה.

הגודל של המסה הזאת, אתם יודעים, בשבילנו זו טכנולוגיה גדולה,

The size of that mass, for us,

is really large technology in a way we're never going to go back to.

בצורה מסויימת לעולם לא נחזור אליה.

If you saw the 1959 --

אם ראיתם ב1959 -- כך היה נראה אזור המגורים.

this is what it would feel like in the passenger compartment;

that's acceleration profile.

זה פרופיל תאוצה.

(Laughter)

And pulse-system yield: we're looking at 20-kiloton yield

והספק מערכת הפולסים.

אנחנו מביטים בהספק של 20 קילוטון בשביל אפקט בשבילנו 10 מיליון ניוטון.

for an effective thrust of 10 million newtons.

Well, here we have a little problem, the radiation doses at the crew station:

אז, כאן יש לנו בעיה קטנה:

מנות הקרינה בעמדת הצוות -- 700 ראד לפיצוץ.

700 rads per shot.

(Laughter)

Fission yields during development:

הספק היתוך בזמן הפיתוח:

they were hoping to get clean bombs; they didn't.

הם קיוו להשיג פצצות נקיות. הם לא.

Eyeburn: this is what happens to the people in Miami who are looking up.

כוויות עיניים -- זה מה שקורה לאנשים במיאמי אם הם מביטים למעלה.

מגורי הצוות. שימו לב, זה לא רע.

(Laughter)

Personnel compartment noise: that's not too bad; it's very low frequencies,

זו תדירות נמוכה למדי. זה בעיקרון כמו הסאב וופרים האלה.

it's basically like these sub-woofers.

And now we have ground-hazard assessments when you have a blow-up on the pad.

ועכשיו יש לנו הערכת סכנות קרקע

כשיש פיצוץ על כן השיגור.

Finally, at the very end in 1964, NASA steps in and says,

לבסוף, בסיום, ב1964, נאסא נכנסת ואומרת,

"OK, we'll support a feasibility study for a small version

"אוקיי, נתמוך בחקר התכנות לגרסה מוקטנת

שיכולה להיות משוגרת בטילי סאטורן בחלקים ומורכבת בחלל."

that could be launched with Saturn Vs in sections and pieced together."

אז זה מה שנאסא עשו, קיבלו, אתם יודעים,

So this is what NASA did,

getting an eight-man version that would go to Mars.

גרסה של שמונה אנשים שיכלה להגיע למאדים.

They liked it because the guys could kind of live there and be like,

הם אהבו את זה מפני שהאנשים יכלו בערך לגור שם --

כמו מגורים בצוללת.

"It's like living in a submarine."

זה מדור הצוות. זה מתהפך, כך שמה שהפוך

This is crew compartment.

It switches, so what's upside down is right side up

הוא ישר למעלה כשהכבידה המלאכותית מופעלת.

when you go to artificial gravity mode.

המדענים עדיין התכוונו להמשיך,

The scientists were still going to go along;

והם התכוונו לקחת שבעה אסטרונאטים ושבעה מדענים.

they would take seven astronauts and seven scientists.

זו גרסה של 20 אנשים לטיסה לצדק:

This is a 20-man version for going to Jupiter:

דרגשים, מרתפי סערה, חדר אימונים.

bunks, storm cellars, exercise room.

You know, it was going to be a nice, long trip.

אתם יודעים, זה היה עומד להיות מסע יפה וארוך.

The Air Force version: here we have a military version.

גרסת חיל האויר כאן. יש לנו גרסה צבאית.

זה סוג הדברים שנשארים סודיים,

This is the kind of stuff that's not been declassified,

just that people managed to sneak home and after, you know,

רק מה שאנשים הגניבו הביתה ואחר כך,

on their deathbed, basically, gave me that.

אתם יודעים, על ערש דווי נתנו לי.

סוג של חזון של אומן --

The sort of artist conceptions.

These are basically PowerPoint presentations

זה בעיקרון מצגות פאורפוינט

given to the Air Force 40 years ago.

שנתנו לחיל האויר לפני 40 שנה.

Look at the little guys there outside the vehicle.

הביטו באנשים הקטנים שם, מחוץ לרכב.

And one part of NASA was interested in it,

וחלק אחד של נאסא היה מעוניין,

but the headquarters in NASA, they killed the project.

אבל במטה של נאסא, הם הרגו את הפרוייקט.

So finally, at the end,

אז, לבסוף, בסוף, אנחנו יכולים

we can see the thing followed its sort of design path right up to 1965,

לראות שזה המשיך לפי התכנון

עד 1965. ואז כל השבילים הגיעו למבוי סתום.

and then all those paths came to a halt.

Results: none.

תוצאות? אין.

This project is hereby terminated.

הפרוייקט הזה מבוטל בזאת.

So that's the end.

אז זה הסוף. כל מה שאני יכול להגיד לסיום זה,

All I can say in closing is:

we heard yesterday that one of the 10 bad things that could happen to us

שמענו אתמול שאחד מעשרת הדברים הרעים שיכולים לקרות לנו

is an asteroid with our name on it.

זה אסטרואיד עם השם שלנו עליו.

ואחד הדברים הגרועים שיכולים לקרות לנאסא

And one of the bad things that could happen to NASA

is if that asteroid shows up with our name on it nine months out,

זה אם האסטרואיד הזה יופיע בעוד 9 חודשים,

and everybody says,

וכולם יגידו, "אז, מה אנחנו הולכים לעשות?"

"Well, what are we going to do?"

ואוריון הוא באמת אחד מהדברים היחידים, אם לא היחיד,

And Orion is really one of the only, if not the only,

off-the-shelf technologies that could do something.

טכנולוגיה מהמדף שיכולה לעשות משהו.

(Laughter)

So I'm going to tell you the good news and the bad news.

אז אני הולך להגיד לכם את החדשות הטובות והרעות.

The good news is that NASA has a small, secret contingency-plan division

החדשות הטובות הן שלנאסא יש מחלקת תוכנית חרום,

קטנה וסודית שבוחנת את זה,

that is looking at this, trying to keep knowledge of Orion preserved

מנסה לשמור על הידע של אוריון למקרה של חוסר מזל כזה.

in the event of such a misfortune.

Maybe keep a few little bombs of plutonium on the side.

אולי לשמור כמה פצצות פלוטונים בצד.

That's the good news.

אלה החדשות הטובות. החדשות הרעות הן,

The bad news is, when I got in contact with these people

כשיצרתי קשר עם האנשים האלה

to try and get some documents from them, they went crazy

כדי לנסות ולקבל מהם מסמכים,

הם השתגעו, מפני שלי היה את כל החומר שלהם לא היה.

because I had all this stuff that they don't have,

and NASA purchased 1,759 pages of this stuff from me.

ונאסא רכשו 1759 דפי מידע של זה ממני.

So that's the state we're at; it's not very good.

אז זה המצב בו אנו נמצאים. זה לא -- לא ממש טוב.

(Laughter)

(Applause)

(מחיאות כפיים)