Jeff Skoll: Making movies that make change

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Yehoshua Bloomberg

I've actually been waiting by the phone

האמת היא שאני מחכה ליד הטלפון

for a call from TED for years.

כבר שנים לצלצול מ-TED, וכבר ב-2000

And in fact, in 2000, I was ready to talk about eBay, but no call.

הייתי מוכן לדבר על "אי-ביי", אך הם לא התקשרו.

In 2003, I was ready to do a talk

ב-2003 הייתי מוכן להרצות

about the Skoll Foundation and social entrepreneurship. No call.

על "מכון סקול" ויזמות חברתית. לא התקשרו.

In 2004, I started Participant Productions

ב-2004 ייסדתי את "פרטיסיפנט הפקות"

and we had a really good first year, and no call.

והשנה הראשונה שלנו היתה ממש טובה. לא התקשרו.

And finally, I get a call last year,

ובשנה שעברה קיבלתי סוף סוף טלפון,

and then I have to go up after J.J. Abrams.

ואז מסתבר שאני מופיע אחרי ג'יי ג'יי אברמס.

(Laughter)

[צחוק]

You've got a cruel sense of humor, TED.

יש לכם חוש הומור מרושע, TED.

(Laughter)

[צחוק]

When I first moved to Hollywood from Silicon Valley,

כשעברתי להוליווד מעמק הסיליקון,

I had some misgivings.

היו לי כמה פקפוקים.

But I found that there were some advantages to being in Hollywood.

אך גיליתי שיש כמה יתרונות בחיים בהוליווד.

(Laughter)

[צחוק]

And, in fact, some advantages to owning your own media company.

ובעצם גם כמה יתרונות בבעלות על חברת תקשורת משלי.

And I also found that Hollywood and Silicon Valley

וגיליתי גם שהוליווד ועמק הסיליקון

have a lot more in common than I would have dreamed.

דומות הרבה יותר ממה ששיערתי.

Hollywood has its sex symbols, and the Valley has its sex symbols.

להוליווד סמלי מין משלה, ולעמק הסיליקון סמלי מין משלו.

(Laughter)

[צחוק]

Hollywood has its rivalries, and the Valley has its rivalries.

בהוליווד יש יריבויות, וגם בעמק יש יריבויות.

Hollywood gathers around power tables,

הוליווד מתאספת סביב שולחנות עוצמה,

and the Valley gathers around power tables.

וגם העמק מתאסף סביב שולחנות עוצמה.

So it turned out there was a lot more in common

כך שמסתבר שיש הרבה מהמשותף,

than I would have dreamed.

מכפי שחלמתי.

But I'm actually here today to tell a story.

אבל למעשה באתי לכאן היום כדי לספר סיפור.

And part of it is a personal story. When Chris invited me to speak,

ובחלקו זהו סיפור אישי. כשכריס הזמין אותי להרצות,

he said, people think of you as a bit of an enigma,

הוא אמר, אנשים רואים אותך כתעלומה,

and they want to know what drives you a bit.

והם רוצים לדעת קצת על מה שמניע אותך.

And what really drives me is a vision of the future

ומה שבאמת מניע אותי הוא חזון של העתיד

that I think we all share.

שלדעתי משותף לכולנו.

It's a world of peace and prosperity and sustainability.

על עולם של שלום, שגשוג וקיימות.

And when we heard a lot of the presentations

וכששמענו הרבה מן המצגות,

over the last couple of days,

בימים האחרונים,

Ed Wilson and the pictures of James Nachtwey,

אד וילסון, והתמונות של ג'יימס נכטוויי,

I think we all realized how far we have to go

לדעתי תפסנו כולנו איזה מרחק עוד עלינו לעבור

to get to this new version of humanity

כדי להגיע לגירסת האנושות החדשה הזו

that I like to call "Humanity 2.0."

שהייתי קורא לה "אנושות גירסה 2.0".

And it's also something that resides in each of us,

וזה גם משהו ששוכן בלב כל אחד מאיתנו,

to close what I think

לשים קץ למה שלדעתי

are the two big calamities in the world today.

הם ש\ני האסונות הגדולים של העולם כיום.

One is the gap in opportunity --

אחד הוא פער ההזדמנויות

this gap that President Clinton last night

הפער שהנשיא קלינטון כינה אמש

called uneven, unfair and unsustainable --

"לא שיוויוני, לא הוגן ולא בר-קיימא" -

and, out of that, comes poverty and illiteracy and disease

שממנו נובעים העוני, הבערות והמחלות

and all these evils that we see around us.

וכל יתר הרעות שאנו רואים מסביבנו.

But perhaps the other, bigger gap is what we call the hope gap.

אך אולי הפער הגדול יותר הוא מה שמכונה "פער התקווה".

And someone, at some point, came up with this very bad idea

מישהו העלה פעם את הרעיון הגרוע הזה

that an ordinary individual couldn't make a difference in the world.

שאדם רגיל לא יכול לחולל שינוי בעולמנו.

And I think that's just a horrible thing.

ואני חושב שזה דבר נורא ואיום.

And so chapter one really begins today, with all of us,

כך שפרק 1 מתחיל למעשה היום, עם כל אחד מאיתנו,

because within each of us is the power to

כי בכל אחד מאיתנו מצוי הכוח

equal those opportunity gaps and to close the hope gaps.

לסגור את פער ההזדמנויות ואת פער התקווה.

And if the men and women of TED

ואם הגברים והנשים של TED

can't make a difference in the world, I don't know who can.

לא יכולים לחולל שינוי בעולם, איני יודע מי עוד יכול.

And for me, a lot of this started when I was younger

מבחינתי, הרבה מזה החל כשהייתי צעיר יותר

and my family used to go camping in upstate New York.

כשמשפחתי נהגה לנפוש בטבע בצפון מדינת ניו-יורק.

And there really wasn't much to do there for the summer,

ולא היה הרבה מה לעשות שם בקיץ,

except get beaten up by my sister or read books.

חוץ מלחטוף מכות מאחותי ולקרוא ספרים.

And so I used to read authors like James Michener

כך שהתחלתי לקרוא סופרים כמו ג'יימס מיצ'נר

and James Clavell and Ayn Rand.

וג'יימס קלאוול ואיין ראנד.

And their stories made the world seem a very small

וסיפוריהם גרמו לעולם להיראות קטן מאד

and interconnected place.

ומקום מלא בקשרי גומלין.

And it struck me that if I could write stories

ועלה בדעתי שאם אוכל לכתוב סיפורים

that were about this world as being small and interconnected,

שיתארו את העולם כמקום קטן ומלא קשרי גומלין,

that maybe I could get people interested in the issues

אולי אוכל למשוך אנשים להתעניין בנושאים

that affected us all, and maybe engage them to make a difference.

שנוגעים לכולנו, ואולי אמשוך אותם לחולל שינוי.

I didn't think that was necessarily the best way to make a living,

לא חשבתי שזו הדרך הכי טובה להתפרנס,

so I decided to go on a path to become financially independent,

אז החלטתי להשיג עצמאות כלכלית,

so I could write these stories as quickly as I could.

כדי שאוכל לכתוב סיפורים אלה מהר ככל שאוכל.

I then had a bit of a wake-up call when I was 14.

ואז קיבלתי מעין קריאת השכמה

And my dad came home one day

בגיל 14, כשאבי בא יום אחד הביתה

and announced that he had cancer, and it looked pretty bad.

והודיע שיש לו סרטן ושהמצב גרוע מאד.

And what he said was, he wasn't so much afraid that he might die,

והוא אמר שזה לא שהוא מפחד למות,

but that he hadn't done the things that he wanted to with his life.

אלא שהוא לא הספיק לעשות בחייו את כל מה שרצה.

And knock on wood, he's still alive today, many years later.

ובלי עין הרע, הוא עדיין חי, שנים רבות מאז.

But for a young man that made a real impression on me,

אך כבחור צעיר זה הותיר בי רושם חזק:

that one never knows how much time one really has.

שאדם אף פעם לא יודע כמה זמן באמת נותר לו.

So I set out in a hurry. I studied engineering.

אז התחלתי למהר. למדתי הנדסה.

I started a couple of businesses

פתחתי כמה עסקים

that I thought would be the ticket to financial freedom.

שראיתי בהם פתח לעצמאות כלכלית.

One of those businesses was a computer rental business

אחד מהם היה עסק להשכרת מחשבים

called Micros on the Move,

בשם "מחשבים בתנועה",

which is very well named,

שהיה שם מוצלח מאד,

because people kept stealing the computers.

כי אנשים כל הזמן גנבו את המחשבים.

(Laughter)

[צחוק]

So I figured I needed to learn a little bit more about business,

והבנתי שעלי ללמוד קצת יותר על ניהול עסקים,

so I went to Stanford Business School and studied there.

אז הלכתי ללמוד בביה"ס לעסקים של סטנפורד

And while I was there, I made friends with a fellow

וכשהייתי שם התיידדתי עם בחור אחד

named Pierre Omidyar, who is here today. And Pierre, I apologize

בשם פייר אומידיאר, שנמצא כאן היום. פייר,

for this. This is a photo from the old days.

אני מתנצל על כך- זהו צילום מהימים ההם.

And just after I'd graduated, Pierre came to me

ובדיוק אחרי שסיימתי, פייר בא אלי

with this idea to help people

עם רעיון לעזור לאנשים

buy and sell things online with each other.

לקנות ולמכור דברים באינטרנט

And with the wisdom of my Stanford degree,

ועם החוכמה שרכשתי יחד עם התואר מסטנפורד

I said, "Pierre, what a stupid idea."

אמרתי, "פייר, איזה רעיון מטומטם."

(Laughter)

[צחוק]

And needless to say, I was right.

מיותר לומר שצדקתי.

(Laughter)

[צחוק]

But right after that, Pierre -- in '96, Pierre and I left our full-time jobs

אך מיד אח"כ, ב-96', פייר ואני עזבנו את העבודות שלנו

to build eBay as a company. And the rest of that story, you know.

והקמנו את "אי-ביי" כחברה, ואתם מכירים את שאר הסיפור.

The company went public two years later

החברה הונפקה בבורסה שנתיים אחר כך

and is today one of the best known companies in the world.

והיום היא אחת החברות הכי מוכרות בעולם.

Hundreds of millions of people use it in hundreds of countries, and so on.

מאות מליוני אנשים משתמשים בה במאות ארצות, וכן הלאה.

But for me, personally, it was a real change.

אך עבורי אישית זה היה שינוי אמיתי.

I went from living in a house with five guys in Palo Alto

עברתי ממגורים עם עוד 5 חבר'ה בבית בפאלו-אלטו

and living off their leftovers,

ואכילת השאריות שלהם,

to all of a sudden having all kinds of resources.

למצב שפתאום היו לי כל מיני משאבים.

And I wanted to figure out how I could

ורציתי לגלות איך אפשר לקחת את כל

take the blessing of these resources and share it with the world.

המשאבים הברוכים האלה ולשתף בהם את העולם.

And around that time, I met John Gardner,

ובערך אז פגשתי את ג'ון גרדנר,

who is a remarkable man.

אדם משכמו ומעלה.

He was the architect of the Great Society programs

הוא היה אדריכל התכניות החברתיות הגדולות

under Lyndon Johnson in the 1960s.

בממשל של לינדון ג'ונסון בשנות השישים.

And I asked him what he felt was the best thing I could do,

ושאלתי אותו מה לדעתו הכי כדאי שאעשה,

or anyone could do, to make a difference

או שכל אחד אחר יעשה, כדי לחולל שינוי

in the long-term issues facing humanity.

בסוגיות ארוכות הטווח שהאנושות ניצבת מולן.

And John said, "Bet on good people doing good things.

וג'ון אמר, "תהמר על אנשים טובים שעושים מעשים טובים

Bet on good people doing good things."

תהמר על אנשים טובים שעושים מעשים טובים."

And that really resonated with me.

וזה באמת עורר בי משהו.

I started a foundation

ייסדתי מכון

to bet on these good people doing good things.

שיהמר על האנשים הטובים שעושים מעשים טובים.

These leading, innovative, nonprofit folks,

החבר'ה שמנהיגים ויוזמים, ולא למען רווח,

who are using business skills in a very leveraged way

שמשתמשים בכישורים עסקיים בדרך ממונפת מאד

to solve social problems.

כדי לפתור בעיות חברתיות.

People today we call social entrepreneurs.

אלה שאנו מכנים כיום 'יזמים חברתיים'.

And to put a face on it, people like Muhammad Yunus,

ואם להיות פחות כלליים, אנשים כמוחמד יונוס,

who started the Grameen Bank,

שייסד את בנק "גראמין",

has lifted 100 million people plus out of poverty around the world,

חילץ מעוני מעל 100 מליון בני אדם בכל העולם,

won the Nobel Peace Prize.

וזכה בפרס נובל.

But there's also a lot of people that you don't know.

אך יש עוד רבים שאינכם מכירים.

Folks like Ann Cotton, who started a group called CAMFED in Africa,

כמו אן קוטן, שייסדה קבוצה בשם "קאמפד" באפריקה

because she felt girls' education was lagging.

מפני שחשבה שהחינוך של הבנות נכשל.

And she started it about 10 years ago,

היא החלה בכך לפני 10 שנים

and today, she educates over a quarter million African girls.

והיום היא מחנכת מעל רבע מליון נערות אפריקניות.

And somebody like Dr. Victoria Hale,

ואנשים כמו ד"ר ויקטוריה הייל,

who started the world's first nonprofit pharmaceutical company,

שייסדה את חברת התרופות הבלתי-רווחית הראשונה בעולם.

and whose first drug will be fighting visceral leishmaniasis,

ושתרופתה הראשונה תילחם בלישמניאזיס של המעיים,

also known as black fever.

המוכרת גם כקדחת השחורה.

And by 2010, she hopes to eliminate this disease,

ועד 2010 היא מקווה להכחיד מחלה זו,

which is really a scourge in the developing world.

שהיא ממש מכה בעולם המתפתח.

And so this is one way to bet

כך שזוהי דרך אחת להמר

on good people doing good things.

על אנשים טובים שעושים מעשים טובים.

And a lot of this comes together in a philosophy of change

והרבה מזה מתחבר כפילוסופיה של שינוי

that I find really is powerful.

שבעיניי היא רבת עוצמה.

It's what we call, "Invest, connect and celebrate."

ואני מכנה אותה, "להשקיע, לקשר ולהלל."

And invest: if you see good people doing good things,

להשקיע: אם אתם רואים אנשים טובים שעושים טוב,

invest in them. Invest in their organizations,

השקיעו בהם, השקיעו בארגונים שלהם.

or in business. Invest in these folks.

או בעסקים, השקיעו בחבר'ה האלה.

Connecting them together through conferences --

קשרו ביניהם באמצעות כינוסים,

like a TED -- brings so many powerful connections,

כמו TED, שיוצר קשרים רבים וחזקים כאלה,

or through the World Forum on Social Entrepreneurship

או הפורום העולמי ליזמות חברתית

that my foundation does at Oxford every year.

שהמכון שלי מקיים באוקספורד מידי שנה.

And celebrate them: tell their stories,

והללו אותם, ספרו את סיפוריהם,

because not only are there good people doing good work,

כי לא רק שיש אנשים טובים שעושים מלאכה טובה,

but their stories can help close these gaps of hope.

אלא שגם סיפוריהם יכולים לסגור את פערי התקווה.

And it was this last part of the mission, the celebrate part,

וחלק זה של השליחות, עניין התהילה,

that really got me back to thinking when I was a kid

הוא שהחזיר אותי לילדותי

and wanted to tell stories to get people involved

כשרציתי לספר סיפורים שיביאו למעורבות האנשים

in the issues that affect us all.

בנושאים שנוגעים לכולנו.

And a light bulb went off,

ובראשי נדלקה נורה,

which was, first, that I didn't actually have to do the writing myself, I could find writers.

ראשית כל, איני חייב לכתוב בעצמי. אוכל למצוא כותבים.

And then the next light bulb was, better than just writing,

והנורה השניה היתה שיותר טוב מאשר לכתוב

what about film and TV, to get out to people in a big way?

מה עם סרטים וטלוויזיה כדי להגיע בגדול אל האנשים?

And I thought about the films that inspired me,

וחשבתי על הסרטים שנתנו לי השראה,

films like "Gandhi" and "Schindler's List."

סרטים כמו "גנדי" ו-"רשימת שינדלר".

And I wondered who was doing these kinds of films today.

ותהיתי מי עוד עושה סרטים כאלה בימינו.

And there really wasn't a specific company

ובאמת לא היתה שום חברה מסוימת

that was focused on the public interest.

שממוקדת באינטרס הציבורי.

So, in 2003, I started to make my way around Los Angeles

אז ב-2003 התחלתי להסתובב בלוס אנג'לס

to talk about the idea of a pro-social media company

ולדבר על הרעיון של חברת תקשורת פרו-חברתית

and I was met with a lot of encouragement.

וזכיתי לעידוד רב.

One of the lines of encouragement

אחד מצורות העידוד

that I heard over and over was,

ששמעתי שוב ושוב היתה,

"The streets of Hollywood are littered with the carcasses of people like you,

"רחובות הוליווד שורצות גוויות של אנשים כמוך,

who think you're going to come to this town and make movies."

שחשבו לבוא לעיר הזאת ולעשות סרטים."

And then of course, there was the other adage.

וכמובן, היתה גם האמירה השניה,

"The surest way to become a millionaire

"הדרך הבטוחה ביותר להיעשות מיליונר

is to start by being a billionaire and go into the movie business."

היא להיות מיליארדר ולהיכנס לעסקי הסרטים."

(Laughter)

[צחוק]

Undeterred, in January of 2004, I started Participant Productions

לא נרתעתי ובינואר 2004 הקמתי את "פרטיסיפנט הפקות"

with the vision to be a global media company

כשהחזון הוא להפוך לחברת תקשורת עולמית

focused on the public interest.

שמתמקדת באינטרס הציבורי.

And our mission is to produce entertainment

ומטרתנו היא הפקת בידור

that creates and inspires social change.

שמחולל ומעורר שינוי חברתי.

And we don't just want people to see our movies

איננו רוצים שאנשים סתם יצפו בסרטינו

and say, that was fun, and forget about it.

ויאמרו שהיה נחמד וישכחו מזה.

We want them to actually get involved in the issues.

אנו רוצים שהם ממש ייעשו מעורבים בבעיות.

In 2005, we launched our first slate of films,

ב-2005 יצאנו עם רשימת הסרטים הראשונה שלנו,

"Murder Ball," "North Country," "Syriana"

"כדורצח", "ארץ צפונית", "סוריאנה"

and "Good Night and Good Luck."

ו-"לילה טוב ובהצלחה".

And much to my surprise, they were noticed.

ולמרבה הפתעתי, שמו לב אליהם.

We ended up with 11 Oscar nominations for these films.

הגענו ל-11 מועמדויות לאוסקר על סרטים אלה.

And it turned out to be a pretty good year for this guy.

וזו היתה שנה מוצלחת למדי לבחור הזה.

Perhaps more importantly,

אולי חשוב יותר,

tens of thousands of people joined the advocacy programs

עשרות אלפי אנשים הצטרפו לתכניות הייעוץ

and the activism programs

ולתכניות האקטיביזם

that we created to go around the movies.

שבנינו סביב הסרטים האלה.

And we had an online component of that,

והיה לנו גם מרכיב אינטרנטי,

our community sect called Participate.net.

הקהילה שלנו, "פרטיסיפנט.נט". ויחד עם שותפינו

But with our social sector partners, like the ACLU and PBS and the

במגזר החברתי: איגוד חרויות האזרח, שירות השידור הציבורי

Sierra Club and the NRDC, once people saw the film,

מועדון סיירה והמרכז להשכלת מבוגרים, כשאנשים ראו את הסרט

there was actually something they could do to make a difference.

הם גילו שיש משהו שביכולתם לעשות כדי לחולל שינוי.

One of these films in particular, called "North Country," was actually

אחד הסרטים האלה במיוחד, "ארץ צפונית", היה ממש

kind of a box office disaster.

מעין אסון קופתי.

But it was a film that starred Charlize Theron

אך זה היה סרט בכיכובה של שרליז ת'רון

and it was about women's rights, women's empowerment,

על זכויות נשים, העצמת נשים,

domestic violence and so on.

אלימות במשפחה וכן הלאה.

And we released the film at the same time that

שיחררנו את הסרט בדיוק בזמן

the Congress was debating the renewal of the Violence Against Women Act.

הדיון בקונגרס בקשר לחידוש חוק האלימות נגד נשים.

And with screenings on the Hill, and discussions,

עם הקרנות בגבעת הקפיטול ודיונים,

and with our social sector partners,

ויחד עם שותפינו במגזר החברתי,

like the National Organization of Women,

כמו ארגון הנשים הלאומי,

the film was widely credited

הסרט זכה להכרה נרחבת

with influencing the successful renewal of the act.

עקב השפעתו על החידוש המוצלח של החוק.

And that to me, spoke volumes, because it's --

אז בעיני זו ההוכחה הטובה ביותר, כי

the film started about a true-life story

הסרט מספר סיפור חיים אמיתי.

about a woman who was harassed, sued her employer,

על אישה שהוטרדה, תבעה את המעסיק שלה,

led to a landmark case that led to the Equal Opportunity Act,

מה שיצר נקודת ציון משפטית שהביאה לחוק שוויון ההזדמנויות,

and the Violence Against Women Act and others.

ולחוק האלימות נגד נשים וחוקים נוספים.

And then the movie about this person doing these things,

כך שהסרט על מי שעשה את כל זה,

then led to this greater renewal.

הוביל לחידוש החוק.

And so again,

כך ששוב,

it goes back to betting on good people doing good things.

זה חוזר להימור על אנשים טובים שעושים מעשים טובים.

Speaking of which, our fellow TEDster, Al --

אגב, עמיתנו חבר TED, אל,

I first saw Al do his slide show presentation

ראיתי את אל לראשונה כשהציג את המצגת שלו

on global warming in May of 2005.

על ההתחממות העולמית במאי 2005.

At that point, I thought I knew something about global warming.

ועד אז חשבתי שאני יודע משהו על ההתחממות העולמית.

I thought it was a 30 to 50 year problem.

חשבתי שזו בעיה של 30 או 50 שנה.

And after we saw his slide show,

ואחרי שראיתי את המצגת שלו,

it became clear that it was much more urgent.

התברר לי שזה הרבה יותר דחוף.

And so right afterwards, I met backstage with Al, and

אז מיד אחרי זה נפגשתי עם אל מאחורי הקלעים

with Lawrence Bender, who was there, and Laurie David,

יחד עם לורנס בנדר שהיה שם, ולורי דייוויד

and Davis Guggenheim,

ודייויס גוגנהיים,

who was running documentaries for Participant at the time.

שהציגו אז סרטים תיעודיים עבור "פרטיסיפנט",

And with Al's blessing, we decided on the spot to turn it into a film,

ועם ברכתו של אל, החלטנו על המקום להפוך זאת לסרט,

because we felt that we could get the message out there

כי הרגשנו שביכולתנו להעביר את המסר

far more quickly than having Al go around the world,

הרבה יותר מהר מזה שאל יסתובב בכל העולם,

speaking to audiences of 100 or 200 at a time.

וירצה בכל פעם לקהל של 100 או 200 איש.

And you know, there's another adage in Hollywood,

ויש אמירה הוליוודית נוספת:

that nobody knows nothing about anything.

"לאף אחד אין מושג מהחיים שלו"

And I really thought this was going to be

וחשבתי שזה בהחלט עתיד להיות

a straight-to-PBS charitable initiative.

סרט תרומה צנוע לשירות השידור הציבורי.

And so it was a great shock to all of us

כך שזה היה הלם גמור לכולנו

when the film really captured the public interest,

כשהסרט ממש לכד את תשומת לב הציבור,

and today is mandatory viewing in schools in England and Scotland,

והיום הוא סרט חובה בבתי ספר באנגליה וסקוטלנד,

and most of Scandinavia.

וברוב חלקי סקנדינביה.

We've sent 50,000 DVDs to high school teachers in the U.S.

שלחנו 50,000 תקליטורי די.וי.די. למורי תיכון בארה"ב

and it's really changed the debate on global warming.

וזה באמת שינה את אופי הדיון בהתחממות העולמית.

It was also a pretty good year for this guy.

זה היתה שנה לא רעה עבור הבחור הזה.

We now call Al the George Clooney of global warming.

אנו מכנים את אל גור "ג'ורג' קלוני של ההתחממות העולמית".

(Laughter)

[צחוק]

And for Participant, this is just the start.

ומבחינת "פרטיסיפנט", זו רק ההתחלה.

Everything we do looks at the major issues in the world.

כל מה שאנו עושים בוחן את הסוגיות העיקריות בעולם.

And we have 10 films in production right now,

וכרגע יש לנו 10 סרטים בתהליכי הפקה

and dozens others in development.

ועוד כמה עשרות בשלבי פיתוח.

I'll quickly talk about a few coming up.

אספר מהר על כמה שקרובים לסיום. האחד הוא

One is "Charlie Wilson's War," with Tom Hanks and Julia Roberts.

"מלחמתו של צ'רלי וילסון", עם טום הנקס וג'וליה רוברטס.

And it's the true story of Congressman Charlie Wilson, and

סיפור אמיתי על חבר הקונגרס צ'רלי וילסון וכיצד

how he funded the Taliban to fight the Russians in Afghanistan.

מימן את הטאליבן במלחמתם ברוסים באפגניסטן.

And we're also doing a movie called "The Kite Runner,"

ואנו עושים גם סרט בשם "רודף העפיפונים",

based on the book "The Kite Runner," also about Afghanistan.

שמבוסס על הספר "רודף העפיפונים", גם הוא על אפגניסטן.

And we think once people see these films,

ולדעתנו, כשאנשים יראו את הסרטים האלה

they'll have a much better understanding of that part of the world

יהיה להם מושג טוב יותר על חלק העולם ההוא

and the Middle East in general.

ועל המזרח התיכון בכלל.

We premiered a film called "The Chicago 10" at Sundance this year.

הצגנו השנה בהקרנת בכורה ב'סנדנס' את "שיקגו 10"

It's based on the protesters at the Democratic Convention in 1968,

הוא מבוסס על ההפגנות בועידה הדמוקרטית של 1968.

Abby Hoffman and crew,

אבי הופמן וחבריו.

and, again, a story about a small group of individuals

שוב, סיפור על קבוצת אנשים קטנה

who did make change in the world.

שאכן חוללו שינוי בעולמנו.

And a documentary that we're doing on Jimmy Carter

וסרט תיעודי שאנו מכינים על ג'ימי קרטר

and his Mid-East peace efforts over the years.

ומאמצי השלום שלו במזרח התיכון במהלך השנים.

And in particular, we've been following him on his recent book tour,

ובעיקר עקבנו אחריו במסע הפרסום שערך לספרו

which, as many of you know, has been very non-controversial --

שכמו שרבים מכם יודעים, היה מאד לא שנוי במחלוקת

(Laughter)

[צחוק]

-- which is really bad for getting people to come see a movie.

שזה גרוע מאד אם רוצים שאנשים יבואו לראות את הסרט.

In closing, I'd like to say that everybody has the opportunity

לסיכום, ברצוני לומר שלכל אחד יש הזדמנות

to make change in their own way.

לחולל שינוי בדרכו שלו.

And all the people in this room

וכל האנשים כאן באולם

have done so through their business lives,

עשו זאת בחייהם העסקיים,

or their philanthropic work, or their other interests.

או עבודתם הפילנטרופית או תחומי העניין שלהם.

And one thing that I've learned

ואחד הדברים שלמדתי

is that there's never one right way to make change.

היא שאין דרך אחת ויחידה לחולל שינוי.

One can do it as a tech person, or as a finance person,

אפשר לעשות זאת דרך עיסוק בטכנולוגיה או כספים

or a nonprofit person, or as an entertainment person,

או עיסוק בלתי-רווחי או דרך יזמות,

but every one of us is all of those things and more.

אבל כל אחד מאיתנו הוא כל הדברים האלה ויותר.

And I believe if we do these things,

ואני מאמין שאם נעשה דברים אלה

we can close the opportunity gaps, we can close the hope gaps.

נסגור את פערי ההזדמנויות ואת פערי התקווה.

And I can imagine, if we do this,

ואני יכול לדמיין לעצמי שאם נצליח בכך

the headlines in 10 years might read something like these:

איך ייראו הכותרות בעוד 10 שנים:

"New AIDS Cases in Africa Fall to Zero,"

"שיעור מקרי האיידס החדשים באפריקה צנח לאפס"

"U.S. Imports its Last Barrel of Oil" --

"ארה"ב מייבאת את חבית הנפט האחרונה שלה"

(Applause)

[מחיאות כפיים]

-- "Israelis and Palestinians Celebrate

"הישראלים והפלסטינים חוגגים

10 Years of Peaceful Coexistence."

יובל 10 שנים של דו-קיום בשלום"

(Applause)

[מחיאות כפיים]

And I like this one, "Snow Has Returned to Kilimanjaro."

ואני אוהב את זה, "השלג חזר לקילימנג'רו."

(Laughter)

[צחוק]

And finally, an eBay listing for one well-traveled slide show,

ולבסוף, למכירה פומבית ב"אי-ביי": מצגת משופשפת

now obsolete, museum piece. Please contact Al Gore.

שעבר זמנה, פריט מוזיאוני - נא להתקשר לאל גור.

And I believe that, working together,

ואני מאמין שאם נפעל ביחד

we can make all of these things happen.

נוכל לגרום לכל הדברים האלה לקרות.

And I want to thank you all for having me here today.

וברצוני להודות לכולכם על שאירחתם אותי כאן,

It's been a real honor. Thank you.

זהו כבוד גדול. תודה לכם.

(Applause)

[מחיאות כפיים]

Oh, thank you.

הו, תודה רבה.