How we can make crops survive without water | Jill Farrant

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Zeeva Livshitz

I believe that the secret to producing extremely drought-tolerant crops,

אני מאמינה שהסוד ליצור יבולים עמידים ביותר לבצורת,

which should go some way to providing food security in the world,

שיצליחו לפחות חלקית לספק ביטחון תזונתי בעולם,

lies in resurrection plants,

נמצא בצמחים שחוזרים לחיים,

pictured here, in an extremely droughted state.

בתמונה פה, במצב של בצורת קיצונית.

You might think that these plants look dead,

אתם אולי תחשבו שהצמחים האלו מתים,

but they're not.

אבל הם לא.

Give them water,

תנו להם מים,

and they will resurrect, green up, start growing, in 12 to 48 hours.

והם יחזרו לחיים, יהפכו לירוקים, יתחילו לגדול, תוך 12 עד 48 שעות.

Now, why would I suggest

עכשיו, למה אני מציעה

that producing drought-tolerant crops will go towards providing food security?

שלייצר יבולים עמידים לבצורת יעזור חלקית לספק ביטחון תזונתי?

Well, the current world population is around 7 billion.

ובכן, אוכלוסיית העולם הנוכחית היא בערך 7 מיליארד.

And it's estimated that by 2050,

ומוערך שעד 2050,

we'll be between 9 and 10 billion people,

אנחנו נהיה בין 9 ל 10 מיליארד אנשים,

with the bulk of this growth happening in Africa.

עם רוב הגדילה שתתרחש באפריקה.

The food and agricultural organizations of the world

ארגוני האוכל והחקלאות בעולם

have suggested that we need a 70 percent increase

הציעו שאנחנו צריכים עליה של 70 אחוז

in current agricultural practice

בהתנהלות החקלאית הנוכחית

to meet that demand.

כדי לעמוד בדרישה.

Given that plants are at the base of the food chain,

בהתחשב בזה שצמחים הם בתחתית שרשרת המזון,

most of that's going to have to come from plants.

הרוב יגיע מצמחים.

That percentage of 70 percent

האחוז של 70 אחוז

does not take into consideration the potential effects of climate change.

לא לוקח בחשבון את האפקט הפוטנציאלי של שינוי האקלים.

This is taken from a study by Dai published in 2011,

זה נלקח ממחקר של דאי שפורסם ב 2011,

where he took into consideration

בו הוא לקח בחשבון

all the potential effects of climate change

את כל האפקטים הפוטנציאלים של שינוי אקלים

and expressed them -- amongst other things --

והביע אותם -- יחד עם דברים אחרים --

increased aridity due to lack of rain or infrequent rain.

עליה ביובש בשל חוסר גשם או גשם נדיר.

The areas in red shown here,

האזורים באדום שנראים פה,

are areas that until recently

הם אזורים שעד לאחרונה

have been very successfully used for agriculture,

היו בשימוש מוצלח בחקלאות,

but cannot anymore because of lack of rainfall.

אבל לא יכולים יותר בגלל חוסר בגשם.

This is the situation that's predicted to happen in 2050.

זה המצב שצפוי להתרחש ב 2050.

Much of Africa, in fact, much of the world,

הרבה מאפריקה, למעשה, רוב העולם,

is going to be in trouble.

עומד להיות בבעיה.

We're going to have to think of some very smart ways of producing food.

אנחנו נצטרך לחשוב על כמה דרכים מאוד חכמות ליצר אוכל.

And preferably among them, some drought-tolerant crops.

ורצוי שביניהן יהיו כמה יבולים עמידים לבצורת.

The other thing to remember about Africa is

הדבר הנוסף לזכור על אפריקה זה

that most of their agriculture is rainfed.

שרוב החקלאות שלהם מוזנת גשם.

Now, making drought-tolerant crops is not the easiest thing in the world.

עכשיו, ליצור יבולים עמידים לבצורת זה לא הדבר הכי קל בעולם.

And the reason for this is water.

והסיבה לזה היא מים.

Water is essential to life on this planet.

מים הם חיוניים לחיים על הפלנטה.

All living, actively metabolizing organisms,

כל האורגניזמים החיים שיש להם מטאבוליזם פעיל,

from microbes to you and I,

ממיקרובים עד לכם ולי,

are comprised predominately of water.

מורכבים בעיקר ממים,

All life reactions happen in water.

כל יצור החיים מתרחש במים.

And loss of a small amount of water results in death.

ואובדן של כמות קטנה של מים תוצאתה מוות.

You and I are 65 percent water --

אתם ואני עשויים 65 אחוז מים --

we lose one percent of that, we die.

אנחנו מאבדים אחוז אחד מזה, אנחנו מתים.

But we can make behavioral changes to avoid that.

אבל אנחנו יכולים לעשות שינוי התנהגותי כדי להמנע מכך.

Plants can't.

צמחים לא יכולים.

They're stuck in the ground.

הם תקועים באדמה.

And so in the first instance they have a little bit more water than us,

וכך ראשית יש להם יותר מים מלנו,

about 95 percent water,

בערך 95 אחוז מים,

and they can lose a little bit more than us,

והם יכולים לאבד מעט יותר מאיתנו,

like 10 to about 70 percent, depending on the species,

משהו כמו 10 עד בערך 70 אחוז תלוי במינים,

but for short periods only.

אבל רק לתקופות קצרות.

Most of them will either try to resist or avoid water loss.

רובם או ינסו להתנגד או ימנעו מאובדן מים.

So extreme examples of resistors can be found in succulents.

אז דוגמה קיצונית להתנגדות יכולה להמצא בסקולנטים.

They tend to be small, very attractive,

הם נוטים להיות קטנים, מאוד מושכים,

but they hold onto their water at such great cost

אבל הם מחזיקים את המים שלהם בכזו עלות גבוהה

that they grow extremely slowly.

שהם גדלים ממש לאט.

Examples of avoidance of water loss are found in trees and shrubs.

דוגמאות של המנעות מאובדן מים נמצאות בעצים ושיחים.

They send down very deep roots,

הם שולחים שורשים מאוד עמוקים,

mine subterranean water supplies

כורים מאגרי מים תת קרקעיים

and just keep flushing it through them at all times,

ופשוט שוטפים אותם דרכם כל הזמן,

keeping themselves hydrated.

שומרים על עצמם רוויים.

The one on the right is called a baobab.

זה מימין נקרא באובב.

It's also called the upside-down tree,

הוא גם נקרא העץ ההפוך,

simply because the proportion of roots to shoots is so great

פשוט בגלל שהיחס בין השורשים לגבעולים כל כך גדול

that it looks like the tree has been planted upside down.

שנראה כאילו שעץ נשתל הפוך.

And of course the roots are required for hydration of that plant.

וכמובן השורשים דרושים להרוויה של הצמח.

And probably the most common strategy of avoidance is found in annuals.

וכנראה האסטרטגיה הכי נפוצה להמנעות נמצאת בצמחים עונתיים.

Annuals make up the bulk of our plant food supplies.

עונתייים מרכיבים את רוב אספקת המזון מצמחים שלנו.

Up the west coast of my country,

במעלה החוף המערבי של המדינה שלי

for much of the year you don't see much vegetation growth.

במשך רוב השנה אתם לא רואים הרבה גדילה של צמחיה.

But come the spring rains, you get this:

אבל בבוא גשמי האביב, אתם מקבלים את זה:

flowering of the desert.

פריחה של המדבר.

The strategy in annuals,

האסטרטגיה של עונתיים,

is to grow only in the rainy season.

היא לגדול רק בעונות הגשומות.

At the end of that season they produce a seed,

בסוף העונה הם מייצרים זרעים,

which is dry, eight to 10 percent water,

יבשים, שמונה עד עשרה אחוז מים,

but very much alive.

אבל מאוד חיים.

And anything that is that dry and still alive,

וכל מה שיבש כל כך אבל עדין חי,

we call desiccation-tolerant.

אנחנו קוראים לו עמיד -ליובש.

In the desiccated state,

במצב היבש,

what seeds can do is lie in extremes of environment

מה שהזרעים יכולים לעשות זה לחכות במצבים קיצוניים

for prolonged periods of time.

לתקופות זמן ממושכות.

The next time the rainy season comes,

בפעם הבאה שהעונה הגשומה תגיע,

they germinate and grow,

הם נובטים וגדלים,

and the whole cycle just starts again.

וכל המחזור מתחיל שוב.

It's widely believed that the evolution of desiccation-tolerant seeds

מאמינים שהאבולוציה של זרעים עמידי יובש

allowed the colonization and the radiation

אפשרה את הקולוניזציה וההפצה

of flowering plants, or angiosperms, onto land.

של צמחים פורחים, או אנג'יוספרמס, לאדמה.

But back to annuals as our major form of food supplies.

אבל חזרה לעונתיים כמקור העיקרי לאספקת האוכל שלנו.

Wheat, rice and maize form 95 percent of our plant food supplies.

חיטה, אורז ותירס יוצרים 95 אחוז מאספקת המזון שלנו.

And it's been a great strategy

וזו היתה אסטרטגיה מעולה

because in a short space of time you can produce a lot of seed.

מפני שתוך זמן קצר אתם יכולים לייצר הרבה זרעים.

Seeds are energy-rich so there's a lot of food calories,

זרעים עשירים באנרגיה כך שיש הרבה קלוריות מזון,

you can store it in times of plenty for times of famine,

אתם יכולים לאגור אותם בזמנים של שפע לזמנים של רעב,

but there's a downside.

אבל יש חיסרון.

The vegetative tissues,

הרקמות הוגטטיביות,

the roots and leaves of annuals,

השורשים והעלים של עונתיים,

do not have much

אין להם הרבה

by way of inherent resistance, avoidance or tolerance characteristics.

תכונות עמידות מובנית, המנעות או עמידות.

They just don't need them.

הם פשוט לע צריכים אותן.

They grow in the rainy season

הם גדלים בעונה הגשומה

and they've got a seed to help them survive the rest of the year.

ויש להם זרע כדי לעזור להם לשרוד בשאר השנה.

And so despite concerted efforts in agriculture

וכך למרות מאמץ משותף בחקלאות

to make crops with improved properties

ליצור יבולים עם תכונות משופרות

of resistance, avoidance and tolerance --

של עמידות, המנעות ועמידות --

particularly resistance and avoidance

בעיקר עמידות והמנעות

because we've had good models to understand how those work --

בגלל שהיו לנו מודלים טובים להבין איך אלה עובדים --

we still get images like this.

אנחנו עדיין מקבלים תמונות כמו זו.

Maize crop in Africa,

יבולי תירס באפריקה,

two weeks without rain

שבועיים בלי גשם

and it's dead.

והם מתים.

There is a solution:

יש פיתרון:

resurrection plants.

צמחים שחוזרים לחיים.

These plants can lose 95 percent of their cellular water,

הצמחים האלו יכולים לאבד 95 אחוז מהמים התאיים שלהם,

remain in a dry, dead-like state for months to years,

להשאר יבשים, במצב דמוי מוות במשך חודשים עד שנים,

and give them water,

ותנו להם מים,

they green up and start growing again.

הם מוריקים ומתחילים לגדול שוב.

Like seeds, these are desiccation-tolerant.

כמו זרעים, הם עמידים ליובש.

Like seeds, these can withstand extremes of environmental conditions.

כמו זרעים, הם יכולים לעמוד במצבים סביבתיים קיצוניים.

And this is a really rare phenomenon.

וזו באמת תופעה נדירה.

There are only 135 flowering plant species that can do this.

יש רק 135 צמחים פורחים שיכולים לעשות את זה.

I'm going to show you a video

אני אראה לכם סרטון

of the resurrection process of these three species

של תהליך חזרה לחיים של שלושת המינים האלו

in that order.

בסדר הזה.

And at the bottom,

ובתחתית,

there's a time axis so you can see how quickly it happens.

יש ציר זמן שאתם יכולים לראות כמה מהר זה מתרחש.

(Applause)

(מחיאות כפים)

Pretty amazing, huh?

די מדהים, הא?

So I've spent the last 21 years trying to understand how they do this.

אז ביליתי את 21 השנים האחרונות בלנסות להבין איך הם עושים את זה.

How do these plants dry without dying?

איך הצמחים האלו מתייבשים בלי למות?

And I work on a variety of different resurrection plants,

ואני עובדת על מגוון צמחי חזרה לחיים שונים,

shown here in the hydrated and dry states,

שנראים פה במצבים המרווים והיבשים שלהם,

for a number of reasons.

ממספר סיבות.

One of them is that each of these plants serves as a model

אחת מהן היא שכל אחד מהצמחים משרת כמודל

for a crop that I'd like to make drought-tolerant.

ליבול שהייתי רוצה להפוך לעמיד לבצורת.

So on the extreme top left, for example, is a grass,

אז בשמאל הקיצון העליון, לדוגמה, הוא עשב,

it's called Eragrostis nindensis,

הוא נקרא ארגרוסטיס נינדנסיס,

it's got a close relative called Eragrostis tef --

יש לו קרוב שנקרא ארגרוסטיס טף --

a lot of you might know it as "teff" --

הרבה מכם אולי מכירים אותו כ "טף" --

it's a staple food in Ethiopia,

זה אוכל בסיסי באתיופיה,

it's gluten-free,

הוא נטול גלוטן,

and it's something we would like to make drought-tolerant.

וזה משהו שהיינו רוצים להפוך לעמיד בצורת.

The other reason for looking at a number of plants,

הסיבה הנוספת ללהביט במספר צמחים,

is that, at least initially,

שהיא, לפחות בהתחלה,

I wanted to find out: do they do the same thing?

רציתי לגלות: האם הם עושים את אותו הדבר?

Do they all use the same mechanisms

האם כולם משתמשים באותם מנגנונים

to be able to lose all that water and not die?

כדי להיות מסוגלים לאבד את כל המים ולא למות?

So I undertook what we call a systems biology approach

אז לקחתי על עצמי מה שאנחנו קוראים לו גישת המערכת הביולוגית

in order to get a comprehensive understanding

כדי לקבל הבנה מעמיקה

of desiccation tolerance,

של עמידות ליובש,

in which we look at everything

בה אנחנו מביטים בהכל

from the molecular to the whole plant, ecophysiological level.

מהמולקולרי לכל הצמח, ברמה האקופיזיולוגית.

For example we look at things like

לדוגמה אנחנו מביטים בדברים כמו

changes in the plant anatomy as they dried out

שינויים באנטומיית הצמח כשהם מתייבשים

and their ultrastructure.

ומבנה העל שלהם.

We look at the transcriptome, which is just a term for a technology

אנחנו מביטים בטרנסקריפטום, שהוא פשוט המושג לטכנולוגיה

in which we look at the genes

בו אנחנו מביטים בגנים

that are switched on or off, in response to drying.

שמודלקים ומכובים בתגובה להתייבשות.

Most genes will code for proteins, so we look at the proteome.

רוב הגנים יקודדו חלבונים, אז אנחנו מביטים בפרוטאום.

What are the proteins made in response to drying?

מה החלבונים עשו כתגובה ליובש?

Some proteins would code for enzymes which make metabolites,

כמה חלבונים יקודדו לאנזימים שעושים מטבוליזה,

so we look at the metabolome.

אז אנחנו מביטים במטבולום.

Now, this is important because plants are stuck in the ground.

עכשיו, זה חשוב בגלל שצמחים תקועים באדמה.

They use what I call a highly tuned chemical arsenal

הם משתמשים במה שאני קוראת לו ארסנל כימיקלי מכוונן מאוד

to protect themselves from all the stresses of their environment.

כדי להגן על עצמם מכל הלחצים של הסביבה שלהם.

So it's important that we look

אז זה חשוב שנביט

at the chemical changes involved in drying.

בשינויים הכימיים שמעורבים בהתייבשות.

And at the last study that we do at the molecular level,

ובמחקר האחרון שעשינו ברמה המולקולרית,

we look at the lipidome --

הבטנו בליפודום --

the lipid changes in response to drying.

השינוי הליפידי בתגובה להתייבשות.

And that's also important

וזה גם חשוב

because all biological membranes are made of lipids.

מפני שכל הממברנות הביולוגיות עשויות ליפידים.

They're held as membranes because they're in water.

הן מוחזקות כממברנות בגלל שהן במים.

Take away the water, those membranes fall apart.

קחו את המים, הממברנות האלו מתפרקות.

Lipids also act as signals to turn on genes.

ליפידים גם משמשים כאותות להפעיל את הגנים.

Then we use physiological and biochemical studies

אז אנחנו משתמשים במחקרים פיזיולוגיים וביוכימיקלים

to try and understand the function of the putative protectants

לנסות ולהבין את המטרות של מה שידוע כמגינים

that we've actually discovered in our other studies.

שלמעשה גיליתי במחקרים האחרים שלי.

And then use all of that to try and understand

ואז להשתמש בכל זה כדי לנסות ולהבין

how the plant copes with its natural environment.

איך הצמחים מתמודדים עם הסביבה הטבעית.

I've always had the philosophy that I needed a comprehensive understanding

תמיד היתה לי פילוסופיה שהייתי צריכה הבנה מעמיקה

of the mechanisms of desiccation tolerance

של המנגנונים של עמידות ליובש

in order to make a meaningful suggestion for a biotic application.

כדי להעלות הצעה משמעותית לשימוש ביוטי.

I'm sure some of you are thinking,

אני בטוחה שכמה מכם חושבים,

"By biotic application,

"על ידי ישום ביוטי,

does she mean she's going to make genetically modified crops?"

האם זה אומר שהיא תיצור יבולים מהונדסים גנטית?"

And the answer to that question is:

והתשובה לשאלה הזו היא:

depends on your definition of genetic modification.

תלוי בהגדרה שלכם לשינוי גנטי.

All of the crops that we eat today, wheat, rice and maize,

כל היבולים שאנחנו אוכלים היום, חיטה, אורז ותירס,

are highly genetically modified from their ancestors,

הם מהונדסים גנטית בהרבה מאבות אבותיהם,

but we don't consider them GM

אבל אנחנו לא מחשיבים אותם למהונדסים גנטית

because they're being produced by conventional breeding.

מפני שהם מיוצרים על ידי רביה רגילה.

If you mean, am I going to put resurrection plant genes into crops,

אם אתם מתכוונים, האם אני אשים גנים של צמחים שחוזרים לחיים לתוך היבולים,

your answer is yes.

התשובה שלי היא כן.

In the essence of time, we have tried that approach.

בתמצית הזמן, ניסינו את הגישה הזו.

More appropriately, some of my collaborators at UCT,

ומתאים יותר, כמה מהעמיתים שלי ב UCT,

Jennifer Thomson, Suhail Rafudeen,

ג'ניפר טומפסון, סוהייל רפודיין,

have spearheaded that approach

הובילו את הגישה הזו

and I'm going to show you some data soon.

ואני עומדת להראות לכם חלק מהמידע בקרוב.

But we're about to embark upon an extremely ambitious approach,

אבל אנחנו עומדים לפצוח בגישה שאפתנית ביותר,

in which we aim to turn on whole suites of genes

בה אנחנו מכוונים להפעיל שורה שלמה של גנים

that are already present in every crop.

שכבר קיימים בכל יבול.

They're just never turned on under extreme drought conditions.

הם פשוט לעולם לא מופעלים תחת מצבי בצורת קיצוניים.

I leave it up to you to decide

אני משאירה את זה לכם להחליט

whether those should be called GM or not.

אם אלה צריכים להקרא מהונדסים גננטית או לא.

I'm going to now just give you some of the data from that first approach.

אני עומדת עכשיו לתת לכם חלק מהמידע מהגישה הראשונה הזו.

And in order to do that

וכדי לעשות את זה

I have to explain a little bit about how genes work.

אני צריכה להסביר מעט על איך גנים עובדים.

So you probably all know

אז כנראה כולכם יודעים

that genes are made of double-stranded DNA.

שגנים עשויים מ DNA בסליל כפול.

It's wound very tightly into chromosomes

הוא מלופף בחוזקה לתוך כרומוזומים

that are present in every cell of your body or in a plant's body.

שנמצאים בכל תא של הגוף שלכם או בגוף הצמח.

If you unwind that DNA, you get genes.

אם אתם פורמים את ה DNA, אתם מקבלים גנים.

And each gene has a promoter,

ולכל גן יש מקדם,

which is just an on-off switch,

שהוא פשוט מתג הפעלה-כיבוי,

the gene coding region,

אזור קידוד הגנים,

and then a terminator,

ואז קצה,

which indicates that this is the end of this gene, the next gene will start.

שמראה שזה הסוף של הגן, הגן הבא יתחיל.

Now, promoters are not simple on-off switches.

עכשיו, מקדמים הם לא מתגי הפעלה-כיבוי פשוטים.

They normally require a lot of fine-tuning,

הם בדרך כלל דורשים הרבה כוונון עדין.

lots of things to be present and correct before that gene is switched on.

הרבה דברים שיהיו נוכחים ונכונים לפני שהגן הזה מופעל.

So what's typically done in biotech studies

אז מה שנעשה בדרך כלל במחקרי ביו טכנולוגיה

is that we use an inducible promoter,

זה שאנחנו משתמשים במקדמים משרים,

we know how to switch it on.

אנחנו יודעים איך להדליק אותו.

We couple that to genes of interest

אנחנו מחברים את זה לגנים המעניינים

and put that into a plant and see how the plant responds.

ושמים אותם בתוך הצמח ורואים איך הצמח מגיב.

In the study that I'm going to talk to you about,

במחקר שאני עומדת לדבר עליו איתכם,

my collaborators used a drought-induced promoter,

השותפים שלי השתמשו במקדם מעורר בצורת,

which we discovered in a resurrection plant.

שגילינו בצמח שחוזר לחיים.

The nice thing about this promoter is that we do nothing.

הדבר הנחמד בנוגע למקדם הזה הוא שאנחנו לא עושים כלום.

The plant itself senses drought.

הצמח עצמו חש בצורת.

And we've used it to drive antioxidant genes from resurrection plants.

והשתמשנו בו כדי להכניס גנים נוגדי חמצון מצמחים שחוזרים לתחיה.

Why antioxidant genes?

למה גנים נוגדי חמצון?

Well, all stresses, particularly drought stress,

ובכן, כל הלחצים, בעיקר לחץ של בצורת,

results in the formation of free radicals,

גורמים ליצירת רדיקלים חופשיים,

or reactive oxygen species,

או מיני חמצן מגיבים,

which are highly damaging and can cause crop death.

שהם מאוד מזיקים ויכולים לגרום למות יבולים.

What antioxidants do is stop that damage.

מה שאנטי אוקסידנטים עושים זה לעצור את הנזק הזה.

So here's some data from a maize strain that's very popularly used in Africa.

אז הנה מעט מידע מזן התירס שמאוד פופולרי באפריקה.

To the left of the arrow are plants without the genes,

משמאל לחץ יש צמחים בלי הגנים,

to the right --

מימין --

plants with the antioxidant genes.

צמחים עם גנים נוגדי חמצון.

After three weeks without watering,

אחרי שלושה שבועות בלי השקיה,

the ones with the genes do a hell of a lot better.

אלה עם הגנים מצליחים הרבה יותר.

Now to the final approach.

עכשיו לגישה הסופית.

My research has shown that there's considerable similarity

המחקר שלי הראה שיש דמיון גדול

in the mechanisms of desiccation tolerance in seeds and resurrection plants.

במנגנונים של עמידות ליובש בזרעים וצמחים שחוזרים לחיים.

So I ask the question,

אז אני שואלת את השאלה,

are they using the same genes?

האם הם משתמשים באותם גנים?

Or slightly differently phrased,

או מנוסח מעט שונה,

are resurrection plants using genes evolved in seed desiccation tolerance

האם צמחים שחוזרים לחיים משתמשים בגנים שהתפתחו בצמחים עמידי בצורת

in their roots and leaves?

בשורשים ובעלים שלהם?

Have they retasked these seed genes

האם הם נתנו תפקיד חדש לגנים של הזרעים

in roots and leaves of resurrection plants?

בשורשים ובעלים של צמחים שחוזרים לחיים?

And I answer that question,

ואני עונה על השאלה הזו,

as a consequence of a lot of research from my group

כתוצאה של הרבה מחקר של הקבוצה שלי

and recent collaborations from a group of Henk Hilhorst in the Netherlands,

ושיתופי פעולה אחרונים מהקבוצה של הנק הילהורסט בהולנד,

Mel Oliver in the United States

מל אוליבר בארצות הברית

and Julia Buitink in France.

וג'וליה ביטניק בצרפת.

The answer is yes,

התשובה היא כן,

that there is a core set of genes that are involved in both.

שיש סט בסיסי של גנים שמעורבים בשניהם.

And I'm going to illustrate this very crudely for maize,

ואני עומדת לתאר לכם את זה מאוד בגסות עבור תירס,

where the chromosomes below the off switch

שם הכרומוזומים מתחת לכפתור הכיבוי

represent all the genes that are required for desiccation tolerance.

מייצגים את כל הגנים שדרושים לעמידות ליובש.

So as maize seeds dried out at the end of their period of development,

אז כשזרעי התירס מתייבשים בסוף תקופת ההתפתחות שלהם,

they switch these genes on.

הם מדליקים את הגנים האלו.

Resurrection plants switch on the same genes

צמחים שחוזרים לחיים מדליקים את אותם הגנים

when they dry out.

כשהם מתייבשים.

All modern crops, therefore,

לכל היבולים המודרניים, לכן,

have these genes in their roots and leaves,

יש את הגנים האלו בשורשים ובעלים שלהם,

they just never switch them on.

הם פשוט לעולם לא מדילקים אותם.

They only switch them on in seed tissues.

הם מדליקים אותם רק ברקמת הזרעים.

So what we're trying to do right now

אז מה שאנחנו מנסים לעשות עכשיו

is to understand the environmental and cellular signals

זה להבין את האותות הסביבתיים והתאיים

that switch on these genes in resurrection plants,

שמדליקים את הגנים האלה בצמחים שחוזרים לחיים,

to mimic the process in crops.

כדי לדמות את התהליך ביבולים.

And just a final thought.

ורק מחשבה אחרונה.

What we're trying to do very rapidly

מה שאנחנו מנסים לעשות במהירות

is to repeat what nature did in the evolution of resurrection plants

זה לחזור על מה שהטבע עשה באבולוציה של הצמחים החוזרים לחיים

some 10 to 40 million years ago.

לפני 10 עד 40 מליון שנה.

My plants and I thank you for your attention.

הצמחים שלי ואני מודים לכם על תשומת הלב.

(Applause)

(מחיאות כפיים)