Jonathan Foley: The other inconvenient truth

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Mark Freehoff מבקר: Beto Maya

Tonight, I want to have a conversation about

הערב ברצוני לשוחח

this incredible global issue

על הבעיה הגלובלית העצומה הזו

that's at the intersection of land use, food and environment,

שהיא במפגש בין השימוש באדמה, המזון והסביבה,

something we can all relate to,

משהו שכולנו יכולים להתייחס אליו,

and what I've been calling the other inconvenient truth.

ושאני מכנה "האמת הלא-נוחה השניה".

But first, I want to take you on a little journey.

אך ראשית, ברצוני לקחת אתכם למסע קצר.

Let's first visit our planet, but at night,

קודם הבה נבקר בכוכב הלכת שלנו, והפעם בלילה,

and from space.

ובמבט מן החלל.

This is what our planet looks like from outer space

כך נראה כוכב הלכת שלנו מן החלל החיצון

at nighttime, if you were to take a satellite and travel

בלילה, אילו יכולתם לטייל בלוויין

around the planet. And the thing you would notice first,

סביב כוכב הלכת. והדבר ששמים לב אליו ראשון הוא,

of course, is how dominant the human presence

כמובן, כמה הנוכחות האנושית היא דומיננטית

on our planet is.

בכוכב הלכת שלנו.

We see cities, we see oil fields,

אנו רואים ערים, שדות נפט,

you can even make out fishing fleets in the sea,

אנו יכולים אפילו לזהות ציי דיג בים.

that we are dominating much of our planet,

שאנו חולשים על חלק גדול מכוכב הלכת שלנו,

and mostly through the use of energy

ובעיקר ע"י השימוש באנרגיה

that we see here at night.

כפי שרואים כאן בבירור, בלילה.

But let's go back and drop it a little deeper

אך הבה נחזור מעט לאחור ונתקרב מעט

and look during the daytime.

במבט באור יום.

What we see during the day is our landscapes.

מה שאנו רואים ביום הוא הנופים שלנו.

This is part of the Amazon Basin, a place called Rondônia

זהו חלק מאגן האמזונס, מקום בשם "רונדוניה",

in the south-center part of the Brazilian Amazon.

בחלק הדרומ-מרכזי של האמזונס הברזיליאי.

If you look really carefully in the upper right-hand corner,

אם תביטו היטב בפינה הימנית העליונה,

you're going to see a thin white line,

תבחינו בקו לבן ודק,

which is a road that was built in the 1970s.

שהוא הכביש שנסלל בשנות ה-70.

If we come back to the same place in 2001,

אם נחזור לאותו מקום ב-2001,

what we're going to find is that these roads

נמצא שהדרכים האלו

spurt off more roads, and more roads after that,

הולידו דרכים נוספות, ועוד ועוד דרכים,

at the end of which is a small clearing in the rainforest

שבסופה של כל אחת מהן יש קרחת ביער הגשם

where there are going to be a few cows.

ושם יהיו כמה פרות.

These cows are used for beef. We're going to eat these cows.

זהו בקר לבשר. אנו נאכל את הפרות האלה.

And these cows are eaten basically in South America,

את הפרות האלה אוכלים עקרונית בדרום-אמריקה,

in Brazil and Argentina. They're not being shipped up here.

בברזיל ובארגנטינה. לא מובילים אותן לכאן.

But this kind of fishbone pattern of deforestation

אבל דפוס שלד-הדג הזה של בירוא יערות

is something we notice a lot of around the tropics,

הוא משהו שאנו מוצאים הרבה באזורים הטרופיים,

especially in this part of the world.

במיוחד בחלק זה של העולם.

If we go a little bit further south in our little tour of the world,

אם נמשיך מעט דרומה, בטיולנו הקצר בעולם,

we can go to the Bolivian edge of the Amazon,

נגיע לגבול הבוליביאני של האמזונס,

here also in 1975, and if you look really carefully,

גם כאן זה ב-1975, ואם תתבוננו היטב,

there's a thin white line through that kind of seam,

יש קו לבן ודק שעובר בתפר הזה,

and there's a lone farmer out there

ויש שם חוואי בודד אחד

in the middle of the primeval jungle.

באמצע הג'ונגל הבראשיתי.

Let's come back again a few years later, here in 2003,

אם נחזור לכאן כעבור כמה שנים, ב-2003,

and we'll see that that landscape actually looks

נגלה שהנוף מזכיר בעצם

a lot more like Iowa than it does like a rainforest.

יותר את איווה מאשר יער-גשם.

In fact, what you're seeing here are soybean fields.

למעשה, מה שאתם רואים כאן הם שדות סויה.

These soybeans are being shipped to Europe and to China

פולי הסויה האלה נשלחים לאירופה ולסין

as animal feed, especially after the mad cow disease scare

כמזון בעלי-חיים, במיוחד בעקבות בהלת מחלת הפרה המשוגעת

about a decade ago, where we don't want to feed animals

מלפני כעשור שנים, כשהחלטנו שיותר לא נאכיל בעלי-חיים

animal protein anymore, because that can transmit disease.

בחלבונים מן החי, כי הם עלולים להעביר מחלות.

Instead, we want to feed them more vegetable proteins.

כתחליף, אנו רוצים לתת להם יותר חלבונים מהצומח.

So soybeans have really exploded,

אז חלה התפוצצות בענף הסויה,

showing how trade and globalization are

מה שמוכיח כמה הסחר והגלובליזציה

really responsible for the connections to rainforests

באמת אחראיים למה שנעשה ביערות הגשם

and the Amazon -- an incredibly strange

ובאמזונס -- מוזר להפליא

and interconnected world that we have today.

הוא העולם של היום, על כל ההשפעות ההדדיות שבו.

Well, again and again, what we find as we look

ובכן, שוב ושוב, מה שאנו מוצאים כשאנו מביטים

around the world in our little tour of the world

בעולם, בטיול הקטן שלנו בו,

is that landscape after landscape after landscape

הוא שנוף אחרי נוף אחרי נוף

have been cleared and altered for growing food

עברו חישוף והוסבו לגידול מזון

and other crops.

ויבולים נוספים.

So one of the questions we've been asking is,

אז אחת השאלות ששאלנו היא,

how much of the world is used to grow food,

כמה מן העולם משמש לגידול מזון,

and where is it exactly, and how can we change that

והיכן בדיוק, כיצד אפשר לשנות זאת

into the future, and what does it mean?

בעתיד, ומה זה אומר?

Well, our team has been looking at this on a global scale,

הצוות שלנו בדק את זה בקנה-מידה גלובלי,

using satellite data and ground-based data kind of to track

בעזרת נתוני לוויין ונתונים מהשטח כדי לתאר

farming on a global scale.

את החוואות העולמית.

And this is what we found, and it's startling.

וזה מה שמצאנו, והדברים מבהילים.

This map shows the presence of agriculture

המפה הזו מראה את נוכחות החקלאות

on planet Earth.

בכוכב הלכת "ארץ".

The green areas are the areas we use to grow crops,

החלקים הירוקים הם האזורים אותם אנו מנצלים לגידול יבולים,

like wheat or soybeans or corn or rice or whatever.

כמו חיטה, סויה, תירס, אורז וכו'.

That's 16 million square kilometers' worth of land.

זו קרקע בגודל 16 מיליון קמ"ר.

If you put it all together in one place,

אילו צירפנו את כולה במקום אחד,

it'd be the size of South America.

היא היתה בגודל צפון-אמריקה.

The second area, in brown, is the world's pastures

החלק השני, בצבע החום, הוא שדות המרעה של העולם

and rangelands, where our animals live.

ושטחי הגידול, שבהם חיים בעלי החיים שלנו.

That area's about 30 million square kilometers,

זהו אזור שגודלו כ-30 מיליון קמ"ר,

or about an Africa's worth of land,

או שטח שמקביל ליבשת אפריקה,

a huge amount of land, and it's the best land, of course,

כמות עצומה של אדמה, וזו כמובן האדמה הכי טובה.

is what you see. And what's left is, like,

ומה שנשאר הוא,

the middle of the Sahara Desert, or Siberia,

מרכז מדבר סהרה, או סיביר,

or the middle of a rain forest.

או לב יער הגשם.

We're using a planet's worth of land already.

אנו כבר עכשיו מנצלים קרקע בשווה-ערך של כוכב-לכת שלם.

If we look at this carefully, we find it's about 40 percent

אם נתבונן בכך היטב, נראה שכ-40 אחוז

of the Earth's land surface is devoted to agriculture,

מפני השטח של העולם מוקדשים לחקלאות,

and it's 60 times larger

והם גדולים פי 60

than all the areas we complain about,

מכל השטחים שאנו מתלוננים עליהם:

our suburban sprawl and our cities where we mostly live.

התפשטות הפרברים והערים שרובנו חיים בהם.

Half of humanity lives in cities today,

מחצית מהאנושות חיה כיום בערים.

but a 60-times-larger area is used to grow food.

אבל שטח גדול פי 60 משמש לגידול מזון.

So this is an amazing kind of result,

וזו תוצאה מדהימה,

and it really shocked us when we looked at that.

והיא זיעזעה אותנו כשבדקנו את הנושא.

So we're using an enormous amount of land for agriculture,

אם כן, אנו משתמשים בכמות קרקע עצומה לחקלאות,

but also we're using a lot of water.

אבל אנו מנצלים גם המון מים.

This is a photograph flying into Arizona,

זהו צילום אווירי של אריזונה,

and when you look at it, you're like,

ואם שואלים,

"What are they growing here?" It turns out

"מה הם מגדלים כאן?" מסתבר,

they're growing lettuce in the middle of the desert

שמגדלים חסה בלב המדבר

using water sprayed on top.

בעזרת השקייה עילית.

Now, the irony is, it's probably sold

האירוניה היא שזה בטח נמכר

in our supermarket shelves in the Twin Cities.

על מדפי המרכולים שלנו במיניאפוליס-סנט פול.

But what's really interesting is, this water's got to come

אבל יותר מעניין הוא שהמים האלה צריכים להגיע

from some place, and it comes from here,

ממקום כלשהו, והם באים מכאן,

the Colorado River in North America.

נהר הקולורדו שבצפון-אמריקה.

Well, the Colorado on a typical day in the 1950s,

זה הקולורדו, ביום רגיל בשנות ה-50,

this is just, you know, not a flood, not a drought,

וזה לא שטפון ולא בצורת,

kind of an average day, it looks something like this.

סתם יום של חול, זה נראה בערך ככה.

But if we come back today, during a normal condition

אבל אם חוזרים לשם היום, בתנאים רגילים

to the exact same location, this is what's left.

ולאותו מקום בדיוק, זה מה שנשאר.

The difference is mainly irrigating the desert for food,

ההבדל נובע בעיקר מהשקיית המדבר לגידול מזון,

or maybe golf courses in Scottsdale, you take your pick.

או אולי השקיית מסלולי גולף בסקוטסדייל, תחליטו אתם.

Well, this is a lot of water, and again, we're mining water

זה המון מים. ושוב, אנו שואבים מים

and using it to grow food,

ומשתמשים בהם כדי לגדל מזון,

and today, if you travel down further down the Colorado,

והיום, אם תמשיכו במורד הקולורדו,

it dries up completely and no longer flows into the ocean.

הוא מתייבש לחלוטין וכבר לא נשפך אל הים.

We've literally consumed an entire river in North America

צרכנו נהר שלם בצפון-אמריקה, פשוטו כמשמעו, .

for irrigation.

בשביל השקיה.

Well, that's not even the worst example in the world.

וזאת אפילו לא הדוגמה הכי עצובה בעולם,

This probably is: the Aral Sea.

אלא אולי זאת: ימת אראל.

Now, a lot you will remember this from your geography classes.

רבים מכם ודאי זוכרים אותה משיעורי הגיאוגרפיה.

This is in the former Soviet Union

המקום הוא ברית המועצות לשעבר

in between Kazakhstan and Uzbekistan,

בין קזחסטן לבין אוזבקיסטן,

one of the great inland seas of the world.

זהו אחד הימים הפנים-יבשתיים הגדולים בעולם.

But there's kind of a paradox here, because it looks like

אבל יש כאן סתירה מסוימת, משום שהיא נראית

it's surrounded by desert. Why is this sea here?

מוקפת מדבר. מה הימה הזו עושה כאן?

The reason it's here is because, on the right-hand side,

הסיבה היא שבצד ימין

you see two little rivers kind of coming down

אתם רואים שני נהרות קטנים שיורדים

through the sand, feeding this basin with water.

דרך החולות, ומביאים מים לאגן הזה.

Those rivers are draining snowmelt from mountains

נהרות אלה מנקזים שלג נמס מן ההרים

far to the east, where snow melts, it travels down the river

הרחק במזרח, והשלג הנמס זורם במורד הנהר

through the desert, and forms the great Aral Sea.

ודרך המדבר, ויוצר את ימת אראל הגדולה.

Well, in the 1950s, the Soviets decided to divert that water

בשנות ה-50 החליטו הסובייטים להסיט את המים

to irrigate the desert to grow cotton, believe it or not,

כדי להשקות את המדבר ולגדל כותנה, לא פחות ולא יותר,

in Kazakhstan, to sell cotton to the international markets

בקזחסטן, כדי למכור כותנה בשוק הבינלאומי

to bring foreign currency into the Soviet Union.

ולהכניס מטבע זר לברית המועצות.

They really needed the money.

הם נזקקו נואשות לכסף הזה.

Well, you can imagine what happens. You turn off

אתם ודאי מתארים לעצמכם מה קרה. אם סוגרים

the water supply to the Aral Sea, what's going to happen?

את אספקת המים לימת אראל, מה יקרה?

Here it is in 1973,

זהו אותו מקום ב-1973,

1986,

ב-1986,

1999,

1999,

2004,

2004,

and about 11 months ago.

ולפני כ-11 חודשים.

It's pretty extraordinary.

מדהים למדי.

Now a lot of us in the audience here live in the Midwest.

רבים מאיתנו, כאן בקהל, חיים במערב התיכון.

Imagine that was Lake Superior.

תארו לעצמכם שזהו אגם סופריור.

Imagine that was Lake Huron.

או אגם יורון.

It's an extraordinary change.

זהו שינוי מדהים.

This is not only a change in water and

זהו לא רק שינוי במים

where the shoreline is, this is a change in the fundamentals

ובמיקום קו החוף, אלא שינוי מן היסוד

of the environment of this region.

של הסביבה באותו אזור.

Let's start with this.

הבה נתחיל מזה.

The Soviet Union didn't really have a Sierra Club.

לסובייטים לא היה שום ארגון סביבתי כמו ה"סיירה קלאב".

Let's put it that way.

ננסח זאת כך.

So what you find in the bottom of the Aral Sea ain't pretty.

אז מה שמוצאים בקרקעית ימת אראל איננו נחמד.

There's a lot of toxic waste, a lot of things

המון פסולת רעילה, המון דברים

that were dumped there that are now becoming airborne.

שהושלכו כאן וכעת הם מועברים באוויר.

One of those small islands that was remote

אחד האיים הקטנים האלה, שהיה מרוחק

and impossible to get to was a site

וקשה להגעה, היה אתר

of Soviet biological weapons testing.

לניסויים בנשק ביולוגי סובייטי.

You can walk there today.

היום אפשר להגיע לשם ברגל.

Weather patterns have changed.

דפוסי מזג האוויר השתנו.

Nineteen of the unique 20 fish species found only

19 מ-20 מיני דגים ייחודיים שנמצאו אך ורק

in the Aral Sea are now wiped off the face of the Earth.

בימת אראל, נכחדו ועברו מן העולם.

This is an environmental disaster writ large.

זהו אסון סביבתי בסדר-גודל מזעזע.

But let's bring it home.

אך אם להתמקד בנושא,

This is a picture that Al Gore gave me a few years ago

זו תמונה שאל גור נתן לי לפני כמה שנים

that he took when he was in the Soviet Union

והוא צילם אותה כשהיה בבריה"מ

a long, long time ago,

לפני המון זמן,

showing the fishing fleets of the Aral Sea.

והיא מראה את ציי הדיג בימת אראל.

You see the canal they dug?

רואים את התעלה שהם חפרו?

They were so desperate to try to, kind of, float the boats into

הם היו כה נואשים לנסות להשיט את הסירות

the remaining pools of water, but they finally had to give up

בשלוליות המים שנותרו, עד שלבסוף נאלצו לוותר

because the piers and the moorings simply couldn't

כי בניית המזחים והמעגנים

keep up with the retreating shoreline.

פשוט לא עמדה בקצב נסיגת קו החוף.

I don't know about you, but I'm terrified that future

לא יודע מה איתכם, אבל אני חושש שבעתיד

archaeologists will dig this up and write stories about

הארכיאולוגים יחפרו כאן, ויכתבו מאמרים

our time in history, and wonder, "What were you thinking?"

על תקופתנו, ויתהו, "מה עבר לכם בראש?"

Well, that's the future we have to look forward to.

ואמנם, עלינו לחשוב על העתיד.

We already use about 50 percent of the Earth's fresh water

כבר ניצלנו כ-50% מהמים המתוקים בעולם

that's sustainable, and agriculture alone

שהם ברי-קיימא, ורק החקלאות

is 70 percent of that.

היא 70% מהם.

So we use a lot of water, a lot of land for agriculture.

אנו משתמשים בהמון מים, בהמון אדמה לחקלאות.

We also use a lot of the atmosphere for agriculture.

וגם בהמון אטמוספרה לחקלאות.

Usually when we think about the atmosphere,

בד"כ כשאנו חושבים על האטמוספרה,

we think about climate change and greenhouse gases,

אנו חושבים על שינויי האקלים וגזי החממה,

and mostly around energy,

ובעיקר על נושא האנרגיה.

but it turns out agriculture is one of the biggest emitters

אך מסתבר שהחקלאות היא גם אחת ממקורות הפליטה הגדולות ביותר

of greenhouse gases too.

של גזי חממה.

If you look at carbon dioxide from

אם נתייחס לפחמן הדו-חמצני

burning tropical rainforest,

שנפלט משריפת יערות-גשם טרופיים,

or methane coming from cows and rice,

או למתאן שנפלט מבקר ואורז,

or nitrous oxide from too many fertilizers,

או לתחמוצת החנקן שנוצרת מחומרי דישון רבים מדי,

it turns out agriculture is 30 percent of the greenhouse

מתברר שהחקלאות שלנו אחראית ל-30 אחוז מגזי החממה

gases going into the atmosphere from human activity.

שנפלטים לאטמוספרה עקב הפעילות האנושית.

That's more than all our transportation.

זה יותר מכל כלי הרכב שלנו.

It's more than all our electricity.

זה יותר מכל החשמל שלנו.

It's more than all other manufacturing, in fact.

ובעצם, זה יותר מכל התעשיות שלנו.

It's the single largest emitter of greenhouse gases

זהו המקור הראשון במעלה של גזי חממה

of any human activity in the world.

מכל הפעילות האנושית בעולם.

And yet, we don't talk about it very much.

ובכל זאת, אנו לא מרבים לדבר על כך.

So we have this incredible presence today of agriculture

אז כיום ישנה הנוכחות האדירה של החקלאות

dominating our planet,

ששולטת בכוכב הלכת שלנו,

whether it's 40 percent of our land surface,

בין אם מדובר ב-40% משטח הקרקע,

70 percent of the water we use,

70% מהמים בהם אנו משתמשים,

30 percent of our greenhouse gas emissions.

30% מפליטות גזי החממה.

We've doubled the flows of nitrogen and phosphorus

הכפלנו את כמויות החנקן והזרחן בעולם

around the world simply by using fertilizers,

פשוט ע"י שימוש בדשנים,

causing huge problems of water quality from rivers,

שגורמים לבעיות עצומות באיכות מי הנהרות, האגמים

lakes, and even oceans, and it's also the single biggest

ואפילו האוקיינוסים, וזהו גם הגורם הראשון במעלה

driver of biodiversity loss.

לאובדן המגוון הביולוגי.

So without a doubt, agriculture is

ולכן החקלאות היא ללא ספק

the single most powerful force unleashed on this planet

הכוח האדיר ביותר ששיחררנו עלי-אדמות

since the end of the ice age. No question.

מאז תום עידן הקרח. אין ספק בדבר.

And it rivals climate change in importance.

והיא מתחרה בשינויי האקלים מבחינת החשיבות.

And they're both happening at the same time.

ושניהם גם קורים במקביל.

But what's really important here to remember is that

אך מה שבאמת חשוב לזכור כאן הוא,

it's not all bad. It's not that agriculture's a bad thing.

שלא הכל רע. זה לא אומר שהחקלאות היא דבר רע.

In fact, we completely depend on it.

אנו בעצם לגמרי תלויים בה.

It's not optional. It's not a luxury. It's an absolute necessity.

היא איננה בגדר אופציה או מותרות. היא מהווה צורך חיוני.

We have to provide food and feed and, yeah,

עלינו לספק מזון, ולהאכיל,

fiber and even biofuels to something like seven billion people

ולספק סיבים ואפילו ביו-דלקים לכ-7 מיליארד בני-אדם

in the world today, and if anything,

בעולם של ימינו. ובכל מקרה,

we're going to have the demands on agriculture

הדרישות מן החקלאות

increase into the future. It's not going to go away.

תגדלנה בעתיד. היא לא תיעלם.

It's going to get a lot bigger, mainly because of

היא רק תלך ותגדל, בעיקר בגלל

growing population. We're seven billion people today

הגידול באוכלוסיה. היום אנו 7 מיליארד בני-אדם

heading towards at least nine,

ומתקדמים לפחות לכיוון ה-9,

probably nine and a half before we're done.

אולי 9 וחצי וזה עוד לא הסוף.

More importantly, changing diets.

חשוב יותר, שינויים בתזונה.

As the world becomes wealthier as well as more populous,

ככל שהעולם נעשה עשיר יותר ומאוכלס יותר,

we're seeing increases in dietary consumption of meat,

אנו רואים עליות בתזונה מבחינת צריכת הבשר,

which take a lot more resources than a vegetarian diet does.

שדורש הרבה יותר משאבים מאשר התזונה הצמחונית.

So more people, eating more stuff, and richer stuff,

אז יותר אנשים, אוכלים יותר, ודברים עשירים יותר,

and of course having an energy crisis at the same time,

וכמובן, משבר אנרגיה שמתחולל בו-זמנית,

where we have to replace oil with other energy sources

שבו עלינו להחליף את הנפט במקורות אנרגיה אחרים

that will ultimately have to include some kinds of biofuels

וביניהם לא יהיה מנוס מלהשתמש בביו-דלקים

and bio-energy sources.

ובמקורות של ביו-אנרגיה.

So you put these together. It's really hard to see

אם תצרפו הכל יחד, קשה מאד לראות

how we're going to get to the rest of the century

איך נעבור את יתרת המאה

without at least doubling global agricultural production.

מבלי שלפחות נכפיל את התפוקה החקלאית בעולם.

Well, how are we going to do this? How are going to

האם נצליח בכך? איך אנו עומדים

double global ag production around the world?

להכפיל את התפוקה החקלאית בכל העולם?

Well, we could try to farm more land.

אנו יכולים לעבד עוד אדמה.

This is an analysis we've done, where on the left is where

זהו ניתוח שערכנו, כשמשמאל רואים

the crops are today, on the right is where they could be

את מצב היבולים היום, ומימין - לאן הם עשויים להגיע

based on soils and climate, assuming climate change

על סמך הקרקע והאקלים, בהנחה ששינויי האקלים

doesn't disrupt too much of this,

לא ישבשו הרבה מזה,

which is not a good assumption.

וזאת איננה הנחה טובה.

We could farm more land, but the problem is

אנו יכולים לעבד יותר אדמה, אבל הבעיה היא

the remaining lands are in sensitive areas.

שהאדמות שנותרו לנו נמצאות באזורים רגישים.

They have a lot of biodiversity, a lot of carbon,

יש שם מגוון ביולוגי גדול, המון פחמן,

things we want to protect.

דברים שאנו מעוניינים לשמר.

So we could grow more food by expanding farmland,

אז אנו יכולים לגדל עוד מזון ע"י הרחבת שטחי הגידול,

but we'd better not,

אבל לא כדאי שנעשה זאת,

because it's ecologically a very, very dangerous thing to do.

כי מבחינה אקולוגית זה מאד מאד מסוכן.

Instead, we maybe want to freeze the footprint

במקום זה אולי כדאי שנקפיא את דריסת הרגל

of agriculture and farm the lands we have better.

החקלאית הקיימת ונשפר את עיבוד האדמות שכבר יש לנו.

This is work that we're doing to try to highlight places

בתהליך הזה אנו מנסים להצביע על מקומות בעולם

in the world where we could improve yields

שבהם אפשר להגדיל את היבולים

without harming the environment.

מבלי להזיק לסביבה.

The green areas here show where corn yields,

האזורים הירוקים כאן מראים את יבולי התירס,

just showing corn as an example,

התירס רק כדוגמה,

are already really high, probably the maximum you could

שהם כבר גבוהים מאד, אולי הגבוהים ביותר

find on Earth today for that climate and soil,

שיש היום בעולם מבחינת האקלים והקרקע במקומות אלה,

but the brown areas and yellow areas are places where

אבל האזורים החומים והצהובים הם מקומות שבהם

we're only getting maybe 20 or 30 percent of the yield

אנו משיגים רק 20-30 אחוז מן היבולים

you should be able to get.

שאפשר לגדל בהם.

You see a lot of this in Africa, even Latin America,

יש הרבה כאלה באפריקה, אפילו באמריקה הלטינית,

but interestingly, Eastern Europe, where Soviet Union

אך מעניין שבמזרח-אירופה, שבה היו ברית המועצות

and Eastern Bloc countries used to be,

ומדינות הגוש המזרחי,

is still a mess agriculturally.

יש עדיין בלגן בחקלאות.

Now, this would require nutrients and water.

זה ידרוש חומרים מזינים ומים.

It's going to either be organic or conventional

תידרש חקלאות אורגנית או רגילה,

or some mix of the two to deliver that.

או איזו תערובת של שתי אלה כדי לעמוד בכך.

Plants need water and nutrients.

צמחים זקוקים למים ולחומרים מזינים.

But we can do this, and there are opportunities to make this work.

אך אנו יכולים להצליח, ויש הזדמנויות שזה יצליח.

But we have to do it in a way that is sensitive

אבל עלינו לעשות זאת מתוך רגישות לצורך

to meeting the food security needs of the future

להבטיח את צרכי המזון בעתיד

and the environmental security needs of the future.

ולהבטיח גם את הצרכים הסביבתיים בעתיד.

We have to figure out how to make this tradeoff between

עלינו למצוא את שביל הזהב

growing food and having a healthy environment work better.

בין העליה בביקוש למזון והדרישה לסביבה בריאה.

Right now, it's kind of an all-or-nothing proposition.

כרגע זהו מצב של הכל-או-כלום.

We can grow food in the background --

אנו יכולים לגדל מזון ברקע --

that's a soybean field —

זהו שדה סויה --

and in this flower diagram, it shows we grow a lot of food,

ודיאגרמת הפרח הזו מראה שאנו מגדלים המון מזון,

but we don't have a lot clean water, we're not storing

אבל אין לנו הרבה מים נקיים, אנו לא מחזירים לאדמה

a lot of carbon, we don't have a lot of biodiversity.

הרבה פחמן, ואין לנו מגוון ביולוגי גדול.

In the foreground, we have this prairie

בחזית, ישנה הערבה הזו

that's wonderful from the environmental side,

שהיא נהדרת מההיבט הסביבתי,

but you can't eat anything. What's there to eat?

אבל אין בה מזון. מה אפשר לאכול כאן?

We need to figure out how to bring both of those together

עלינו למצוא דרך לשלב את שתי אלה

into a new kind of agriculture that brings them all together.

לסוג חקלאות חדש שייתן את כל אלה.

Now, when I talk about this, people often tell me,

כשאני מדבר על זה, אנשים מרבים לומר לי,

"Well, isn't blank the answer?" -- organic food,

"האם התשובה אינה ברורה?" -- מזון אורגני,

local food, GMOs, new trade subsidies, new farm bills --

מזון מקומי, מזון מהונדס-גנטית, סובסידיות סחר חדשות, חוקי משקים חדשים

and yeah, we have a lot of good ideas here,

ונכון, יש לנו הרבה רעיונות חדשים,

but not any one of these is a silver bullet.

אבל אף אחד מהם אינו כדור כסף פלאי (פתרון קסם יחיד).

In fact, what I think they are is more like silver buckshot.

לדעתי הן יותר בבחינת כדור-ציד פלאי (מגוון פתרונות במקביל).

And I love silver buckshot. You put it together

מוצא חן בעיני רעיון כדור הציד הפלאי. בונים אותו,

and you've got something really powerful,

ומקבלים משהו רב-עוצמה,

but we need to put them together.

אבל צריך לבנות אותו.

So what we have to do, I think, is invent a new kind

אז לדעתי עלינו להמציא סוג חדש

of agriculture that blends the best ideas

של חקלאות שממזגת את מיטב הרעיונות

of commercial agriculture and the green revolution

של החקלאות המסחרית והמהפכה הירוקה

with the best ideas of organic farming and local food

ומיטב הרעיונות של החקלאות האורגנית והמזון המקומי

and the best ideas of environmental conservation,

ואת מיטב הרעיונות של שימור הסביבה,

not to have them fighting each other but to have them

שלא ייאבקו אלה באלה,

collaborating together to form a new kind of agriculture,

אלא ישתפו פעולה כדי ליצור סוג חדש של חקלאות,

something I call "terraculture," or farming for a whole planet.

משהו שאני מכנה "חקלאות עולם", או חקלאות למען העולם כולו.

Now, having this conversation has been really hard,

היה קשה מאד לקיים את השיח הזה,

and we've been trying very hard to bring these key points

ואנו עושים מאמץ גדול להביא נקודות מפתח אלה

to people to reduce the controversy,

אל האנשים כדי לצמצם את המחלוקות,

to increase the collaboration.

וכדי להגדיל את שיתוף הפעולה.

I want to show you a short video that does kind of show

אני רוצה להציג לכם סרטון קצר שמראה במידה מסוימת

our efforts right now to bring these sides together

את מאמצינו בהווה לקרב בין הצדדים

into a single conversation. So let me show you that.

לשיח אחד ויחיד. אקרין לכם אותו.

(Music)

[מוסיקה]

("Institute on the Environment, University of Minnesota: Driven to Discover")

["המכון למען הסביבה, אוניברסיטת מינסוטה: הדחף לגלות"]

(Music)

[מוסיקה]

("The world population is growing

["אוכלוסיית העולם גדלה

by 75 million people each year.

ב-75 מיליון נפש לשנה.

That's almost the size of Germany.

זהו כמעט גודלה של גרמניה.

Today, we're nearing 7 billion people.

היום אנו קרבים ל-7 מיליארד נפש.

At this rate, we'll reach 9 billion people by 2040.

בקצב זה, נגיע ל-9 מיליארד נפש עד 2040.

And we all need food.

וכולנו נזדקק למזון.

But how?

אך כיצד?

How do we feed a growing world without destroying the planet?

כיצד נאכיל עולם הולך וגדל מבלי להרוס את כוכב הלכת?

We already know climate change is a big problem.

אנו כבר יודעים ששינויי האקלים הם בעיה רצינית.

But it's not the only problem.

אבל זו אינה הבעיה היחידה.

We need to face 'the other inconvenient truth.'

עלינו להתייצב לנוכח 'האמת הלא-נוחה השניה'.

A global crisis in agriculture.

משבר עולמי בחקלאות.

Population growth + meat consumption + dairy consumption + energy costs + bioenergy production = stress on natural resources.

התפוצצות אוכלוסין+צריכת בשר ומוצרי חלב+עלויות אנרגיה+הפקת ביו-אנרגיה=עומס על משאבי הטבע.

More than 40% of Earth's land has been cleared for agriculture.

מעל מ-40% מהקרקע בעולם בוראה לצרכי חקלאות.

Global croplands cover 16 million km².

אדמות הגידולים מכסות 16 מיליון קמ"ר.

That's almost the size of South America.

זה כמעט גודלה של דרום-אמריקה.

Global pastures cover 30 million km².

אדמות המרעה מכסות 30 מיליון קמ"ר.

That's the size of Africa.

זהו גודלה של אפריקה.

Agriculture uses 60 times more land than urban and suburban areas combined.

החקלאות מנצלת פי 60 קרקע מכל הערים והפרברים גם יחד.

Irrigation is the biggest use of water on the planet.

ההשקיה היא ניצול המים הגדול ביותר עלי-אדמות.

We use 2,800 cubic kilometers of water on crops every year.

אנו משתמשים ב-2,800 מ"ק מים להשקיית יבולים בכל שנה.

That's enough to fill 7,305 Empire State Buildings every day.

זה מספיק למלא 7,305 בנייני "אמפייר סטייט" מידי יום.

Today, many large rivers have reduced flows.

היום, הזרימה פחתה בהרבה נהרות גדולים.

Some dry up altogether.

ביניהם, כאלה שיבשו לגמרי.

Look at the Aral Sea, now turned to desert.

ראו את ימת אראל, שהפכה למדבר.

Or the Colorado River, which no longer flows to the ocean.

או נהר הקולורדו, שכבר איננו מגיע עד לים.

Fertilizers have more than doubled the phosphorus and nitrogen in the environment.

הדשנים הכפילו ויותר את כמויות החנקן והזרחן בסביבה.

The consequence?

התוצאות?

Widespread water pollution

זיהום מים נרחב

and massive degradation of lakes and rivers.

ופגיעה עצומה באיכות האגמים והנהרות.

Surprisingly, agriculture is the biggest contributor to climate change.

במפתיע, החקלאות היא הגורם המכריע לשינוי האקלים.

It generates 30% of greenhouse gas emissions.

היא פולטת 30% מגזי החממה.

That's more than the emissions from all electricity and industry,

זה יותר מפליטות כל מערכות החשמל והתעשיה,

or from all the world's planes, trains and automobiles.

או כל המטוסים, הרכבות וכלי הרכב בעולם.

Most agricultural emissions come from tropical deforestation,

מרבית פליטות החקלאות מקורן בבירוא יערות טרופיים,

methane from animals and rice fields,

במתאן מבעלי-חיים ושדות אורז,

and nitrous oxide from over-fertilizing.

ובתחמוצת חנקן מדישון יתר.

There is nothing we do that transforms the world more than agriculture.

אין דבר שאנו משנים באמצעותו את העולם יותר מהחקלאות.

And there's nothing we do that is more crucial to our survival.

ואין דבר שאנו עושים, שהוא קריטי יותר להישרדותנו.

Here's the dilemma...

הרי הדילמה:

As the world grows by several billion more people,

כשהעולם הולך וגדל בעוד כמה מיליארדי בני-אדם,

We'll need to double, maybe even triple, global food production.

נצטרך להכפיל ואף לשלש את תפוקת המזון העולמית.

So where do we go from here?

אם כן, מהו הכיוון?

We need a bigger conversation, an international dialogue.

אנו זקוקים לשיח רחב יותר, שיח בינלאומי.

We need to invest in real solutions:

עלינו להשקיע בפתרונות אמיתיים:

incentives for farmers, precision agriculture, new crop varieties, drip irrigation,

תמריצים לחקלאים, חקלאות מדויקת, זנים חדשים, השקיה בטפטוף,

gray water recycling, better tillage practices, smarter diets.

מיחזור מים אפורים, שיטות עיבוד משופרות, תזונה חכמה יותר.

We need everyone at the table.

אנו זקוקים לכולם ליד השולחן:

Advocates of commercial agriculture,

תומכי החקלאות המסחרית,

environmental conservation,

שומרי הסביבה,

and organic farming...

והחוואים האורגניים

must work together.

צריכים כולם לעבוד בצוותא.

There is no single solution.

אין פתרון אחד ויחיד.

We need collaboration,

אנו זקוקים לשיתוף-פעולה,

imagination,

לדמיון,

determination,

לנחישות,

because failure is not an option.

כי כשלון לא בא בחשבון.

How do we feed the world without destroying it?

איך להאכיל את העולם מבלי להרוס אותו?"

Yeah, so we face one of the greatest grand challenges

כך שאנו עומדים בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר

in all of human history today:

בכל דברי ימי האנושות:

the need to feed nine billion people

עלינו להאכיל 9 מיליארד נפשות

and do so sustainably and equitably and justly,

לעשות זאת בצורה מקיימת, שוויונית וצודקת,

at the same time protecting our planet

ובו בזמן להגן על כוכב הלכת שלנו

for this and future generations.

עבור הדור הזה והדורות הבאים.

This is going to be one of the hardest things

זה יהיה אחד הדברים הקשים ביותר

we ever have done in human history,

שאי-פעם עשינו בהיסטוריה האנושית,

and we absolutely have to get it right,

ואין לנו ברירה אלא להצליח בכך,

and we have to get it right on our first and only try.

ועלינו להצליח בכך בנסיון הראשון והיחיד שלנו.

So thanks very much. (Applause)

תודה רבה לכם. [מחיאות כפיים]