A day in the life of a Mongolian queen - Anne F. Broadbridge

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

As dawn breaks over a moveable city of ten thousand yurts,

כשהשחר עולה על עיר ניידת של עשרת אלפים יורטים,

Queen Boraqchin is in for a rude awakening.

המלכה בוראקצ'ין עומדת בפני התעוררות גסה.

A rogue sheep has slipped past her servants and guards

כבש תועה חמק על פני משרתיה ושומריה

and bolted into her yurt,

וזינק לתוך היורט שלה,

where he springs into bed and bleats in her ear.

שם הוא קופץ למיטה ופועה לתוך אוזנה.

Although she’s the formidable khatun of the Golden Horde,

למרות שהיא השליטה האדירה של השבט המוזהב,

a huge kingdom in the Mongolian Empire,

ממלכה אדירה באימפריה המונגולית,

Boraqchin has a hands-on approach to ruling.

לבוראקצ'ין יש גישה של טיפול ישיר בשלטונה.

She’s been married to Batu Khan,

היא נשואה לבאטו קאן,

the fearsome grandson of Genghis Khan himself,

הנכד מטיל האימים של גינגיס קאן עצמו,

since she was fifteen –

מאז היתה בת חמש עשרה -

and while her husband is out on his raids,

ובעוד בעלה יוצא לפשיטות,

she juggles the duties of flocks, family and empire at home.

היא מלהטטת בין חובותיה לעדרים, למשפחה ולאמפריה בבית.

This makes her the manager – and the mover – of a city of thousands.

זה הופך אותה למנהלת -- והמניעה -- של עיר של אלפים.

Twice a year, Boraqchin moves the city between two seasonal camping grounds.

פעמיים בשנה, בוראקצ'ין מעבירה את העיר בין שני אזורי מחיה עונתיים.

This ensures constant water and lush grass in summer,

זה מבטיח אספקת מים סדירה ודשא עשיר בקיץ,

and protection from harsh winds in winter.

והגנה מפני הרוחות החזקות בחורף.

The whole operation requires weeks of strict planning,

כל התהליך דורש שבועות של תכנון קפדני,

liaising with the other camps in her domain, strategic delegation –

תאום עם מחנות אחרים באזור שלה, משלחות אסטרטגיות --

and the patience to move at the speed of dawdling animals.

והסבלנות לנוע בקצב של חיות איטיות.

Today is moving day,

היום הוא יום המעבר,

and she’ll have to direct throngs of her ladies, commanders, slaves and animals

והיא תצטרך להנחות המון של נשים, מפקדים, עבדים וחיות

up the river Volga for the summer.

במעלה נהר הוולגה לתקופת הקיץ.

As Boraqchin steps outside,

כשבוראקצ'ין פוסעת החוצה,

she’s greeted by a commotion –

מקבלת אותה המולה --

her unwanted visitor is now running circles around her stewards.

המבקר הלא רצוי שלה רץ עכשיו במעגלים סביב משרתיה.

They’re attempting to stow her possessions securely into wagons.

הם מנסים לאכסן את חפציה בבטחה בעגלות.

Boraqchin orders them to get it under control –

בוראקצי'ן מצווה עליהם להשתלט עליו --

but she’s the only one quick enough to catch the stray.

אבל היא היחידה שמספיק מהירה לתפוש את הבורח.

She next supervises her ladies who are unpinning her yurt

לאחר מכן היא מפקחת על הנשים שלה שמקפלות את היורט שלה

and lifting it onto its custom wagon.

ומרימות אותו לעגלה המותאמת שלו.

It requires a team of twenty oxen to pull,

הוא דורש צוות של עשרים שוורים שימשכו אותו,

and Boraqchin wouldn’t trust anyone to steer it but herself.

ובוראקצי'ן לא בוטחת באף אחד מלבד עצמה לנהוג בהם.

Next, Boraqchin and her woolly companion meet with the guards.

אז, בוראקצי'ן והשותף הצמרירי למסע פוגשים בשומרים.

She orders them to keep close watch on her husband's special reception yurt

היא מצווה עליהם לשמור מקרוב על אוהל קבלת האורחים המיוחד של בעלה

and port-able throne during the journey.

והכס הנייד בזמן המסע.

They’ll also act as outriders,

הם גם יתפקדו כרוכבים קדמיים,

and she tells them how to secure the route, surround her for safety –

והיא אומרת להם איך לאבטח את המסלול, להקיף אותה לאבטחתה --

and keep the animals in check.

ולפקח על החיות.

But when the sheep finally breaks free and makes for the fields,

אבל כשהכבש משתחרר לבסוף ובורח לשדות,

the guards can barely keep up

השומרים בקושי עומדים בקצב

as it scampers through crowds packing up their yurts.

כשהוא מקפץ דרך ההמונים שאורזים את היורטים שלהם.

Exasperated, Boraqchin rides down to the pastures herself.

רותחת מכעס, בוראקצ'ין רוכבת למטה לאחו בעצמה.

When she gets there,

כשהיא מגיעה לשם,

she catches sight of the troublesome sheep wriggling into the middle of a flock.

היא מאתרת את הכבש הבעייתי משתחל לאמצע העדר.

When she follows him in,

כשהיא עוקבת אחריו פנימה,

he’s nestled next to a ewe, his mother.

הוא מתרפק ליד כבשה, אימו.

She’s pregnant, and seems to be in pain.

היא בהריון ונראית בכאבים.

With a start, Boraqchin realizes that this ewe’s impending delivery

בוראקצ'ין מבינה שהלידה המתקרבת של הכבשה

has been forgotten in the flurry of moving day.

נשכחה במהומת יום המעבר.

There’s no time to find a shepherd –

אין זמן למצוא רועה --

instead, Boraqchin rolls up her sleeves, greases her arm

במקום, בוראקצ'ין מפשילה את שרווליה, משמנת את ידיה

and helps the ewe give birth to two new additions to the empire.

ועוזרת לכבשה ללדת שתי תוספות חדשות לאימפריה.

Leaving the lambs and their mother,

כשהיא משאירה את הגדיים עם אימם,

Boraqchin dashes back to the camp.

בוראקצ'ין ממהרת חזרה למחנה.

Here the final touches have been put to packing,

פה הטיפולים האחרונים נעשים באריזה,

and vehicles are starting to line up.

ורכבים מתחילים לעמוד בשורה.

This vast procession starts with the queen

המצעד הנרחב מתחיל במלכה

and two hundred wagons filled with her treasures.

ומאתיים עגלות מלאות באוצרות שלה.

Next up are the junior wives and crew,

לאחר מכן הנשים הצעירות והצוות,

then the concubines –

ואז הפילגשים --

and this is only Boraqchin's camp.

וזה רק המחנה של בוראקצ'ין.

After this comes the second imperial camp

אחריו מגיע המחנה האימפריאלי השני

led by another senior wife,

מובל עלי ידי אישה בכירה נוספת,

then two more camps, also led by wives.

ואז שני מחנות נוספים, גם מובלים על ידי נשים.

Boraqchin has been checking in with them for weeks to ensure

בוראקצ׳ין התעדכנה איתן במשך שבועות כדי לוודא

a smooth departure and orderly queue.

יציאה מוצלחת וצעדה מסודרת.

But they only make up the royal portion of the line –

אבל הם מהווים רק את החלק המלכותי של השיירה --

behind them winds the entire civilian city,

מאחורייהם משתרכת כל העיר האזרחית,

which includes holy men with portable chapels and mosques,

שכוללת אנשי קדושה עם בתי תפילה ניידים ומסגדים,

families, tradesmen, and shepherds.

משפחות, סוחרים ורועים.

Finally, Boraqchin settles into her wagon.

לבסוף, בוראקצ'ין מתיישבת בעגלה.

It’ll take weeks to reach their destination –

יקח שבועות להגיע ליעד שלהם --

but over the course of the journey,

אבל במהלך המסע,

she’ll keep everyone expertly in check –

היא תפקח על כולם במומחיות --

from her proud children and attentive subjects,

החל מילדיה הגאים ונתיניה הקשובים,

to the most meandering sheep at the back of line.

וכלה בכבשים הנודדות בסוף השיירה.