The power of creative constraints - Brandon Rodriguez

הכוח של מגבלות יצירתיות - ברנדון רודריגז

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

Imagine you're asked to invent something new.

דמיינו שמבקשים מכם להמציא משהו חדש.

It could be whatever you want

זה יכול להיות כל מה שתרצו

made from anything you choose

עשוי מכל חומר שתבחרו

in any shape or size.

בכל צורה או גודל.

That kind of creative freedom sounds so liberating, doesn't it?

סוג זה של חופש יצירתי נשמע משחרר לא?

Or does it?

או האם זה כך?

If you're like most people, you'd probably be paralyzed by this task.

אם אתם כמו רוב האנשים, אתם כנראה תהיו משותקים על ידי המשימה הזו.

Without more guidance, where would you even begin?

בלי עוד הנחיות, איפה בכלל הייתם מתחילים?

As it turns out, boundless freedom isn't always helpful.

מסתבר, שחרויות ללא גבולות לא תמיד מועילות.

In reality, any project is restricted by many factors,

במציאות, כל פרוייקט מוגבל על ידי הרבה גורמים,

such as the cost,

כמו עלות,

what materials you have at your disposal,

איזה חומרים זמינים לכם,

and unbreakable laws of physics.

והחוקים הבלתי שבירים של הפיזיקה.

These factors are called creative constraints,

הגורמים האלה נקראים מגבלות יצירתיות,

and they're the requirements and limitations

והם הדרישות והמגבלות

we have to address in order to accomplish a goal.

שאנחנו צריכים לעמוד בהם כדי להשלים את המשימה.

Creative constraints apply across professions,

מגבלות יצירתיות נשפיעות על הרבה מקצועות,

to architects and artists,

כמו ארכיטקטים ואמנים,

writers,

כותבים,

engineers,

מהנדסים,

and scientists.

ומדענים.

In many fields, constraints play a special role

בהרבה תחומים, המגבלות משחקות תפקיד מיוחד

as drivers of discovery and invention.

כמניעים של גילוי וחדשנות.

During the scientific process in particular,

במהלך התהליך המדעי במיוחד,

constraints are an essential part of experimental design.

מגבלות הן חלק חיוני של התכנון הנסיוני.

For instance, a scientist studying a new virus would consider,

לדוגמה, מדענים שחוקרים וירוס חדש ישקלו,

"How can I use the tools and techniques at hand

"איך אנחנו יכולים להשתמש בכלים ושיטות זמינות

to create an experiment that tells me how this virus infects the body's cells?

כדי ליצור ניסוי שיגיד לנו איך הוירוס הזה מדביק את תאי הגוף?

And what are the limits of my knowledge that prevent me

ומה המגבלות של הידע שלי שמונעות ממני

from understanding this new viral pathway?"

מלהבין את דרכי הוירוס הזה?"

In engineering, constraints have us apply our scientific discoveries

בהנדסה, מגבלות גורמות לנו להשתמש בגילויים מדעיים

to invent something new and useful.

כדי להמציא משהו חדש ומועיל.

Take, for example, the landers Viking 1 and 2,

קחו, לדוגמה, את הנחתות ויקינג 1 ו 2,

which relied on thrusters to arrive safely on the surface of Mars.

שהסתמכו על מדחפי רקטה כדי להגיע בבטחה לפני מאדים.

The problem?

הבעיה?

Those thrusters left foreign chemicals on the ground,

המדחפים האלה השאירו כימיקלים זרים על הקרקע,

contaminating soil samples.

וזיהמו את הדגימות.

So a new constraint was introduced.

אז מגבלה חדשה הוצגה.

How can we land a probe on Mars

איך אפשר להנחית גשושית על מאדים

without introducing chemicals from Earth?

בלי להציג כימיקלים מכדור הארץ?

The next Pathfinder mission used an airbag system

משימת פאת'פיינדר הבאה השתמשה בכריות אויר

to allow the rover to bounce and roll to a halt

כדי לאפשר לרכב לקפץ ולהתגלגל לעצירה

without burning contaminating fuel.

בלי לשרוף דלק מזהם.

Years later, we wanted to send a much larger rover: Curiosity.

שנים מאוחר יותר, רצינו לשלוח רכב הרבה יותר גדול: קיוריוסיטי.

However, it was too large for the airbag design,

עם זאת, הוא היה גדול מדי למערכת כריות האויר,

so another constraint was defined.

אז מגבלה נוספת הוגדרה.

How can we land a large rover while still keeping rocket fuel

איך אנחנו יכולים להנחית רכב גדול בעודנו שומרים דלק רקטי

away from the Martian soil?

הרחק מאדמת מאדים?

In response, engineers had a wild idea.

בתגובה, מהנדסים העלו רעיון קיצוני.

They designed a skycrane.

הם תכננו מנוף מעופף.

Similar to the claw machine at toy stores,

בדומה למכונות הצבת בחנויות צעצועים,

it would lower the rover from high above the surface.

הוא ינמיך את הרכב מגבוה מעל פני השטח.

With each invention, the engineers demonstrated an essential habit

על כל המצאה, המהנדסים הדגימו הרגל חיוני

of scientific thinking -

של חשיבה מדעית -

that solutions must recognize the limitations of current technology

שפתרונות חייבים להכיר במגבלות של טכולוגיות נוכחיות

in order to advance it.

כדי לקדם אותן.

Sometimes this progress is iterative,

לפעמים ההתקדמות היא שלבית,

as in, "How can I make a better parachute to land my rover?"

כמו, "איך אנחנו יכולים ליצור מצנח טוב יותר כדי להנחית את הרכב?"

And sometimes, it's innovative,

ולפעמים, זה המצאתי,

like how to reach our goal

כמו איך להגיע למטרה שלנו

when the best possible parachute isn't going to work.

כשהמצנח הטוב ביותר האפשרי לא יעבוד.

In both cases, the constraints guide decision-making

בשני המקרים, המגבלות מנחות את קבלת ההחלטות

to ensure we reach each objective.

כדי להבטיח שנגיע לכל מטרה.

Here's another Mars problem yet to be solved.

הנה בעיה נוספת של מאדים שצריך לפתור.

Say we want to send astronauts who will need water.

נגיד שאנחנו רוצים לשלוח אסטרונאוטים שיצטרכו מים.

They'd rely on a filtration system that keeps the water very clean

הם יסתמכו על מערכת סינון שתשמור על המים מאוד נקיים

and enables 100% recovery.

ותאפשר 100% השבה.

Those are some pretty tough constraints,

אלה כמה מגבלות די קשות,

and we may not have the technology for it now.

ואולי אין לנו את הטכנולוגיה הזו עכשיו.

But in the process of trying to meet these objectives,

אבל בתהליך של לנסות לעמוד במטרות האלו,

we might discover other applications of any inventions that result.

אולי נגלה שימושים אחרים מכל המצאה שתתגלה כתוצאה.

Building an innovative water filtration system

לבנות מערכות פילטור מים חדשניות

could provide a solution for farmers working in drought-stricken regions,

יכול לספק פתרון לחוואים שעובדים באזורים מוכי בצורת,

or a way to clean municipal water in polluted cities.

או דרך לנקות מים ערוניים בערים מזוהמות.

In fact, many scientific advances

למעשה, הרבה התקדמויות מדעיות

have occurred when serendipitous failures in one field

התרחשו כשכשלונות מקריים בתחום אחד

address the constraints of another.

פותרים את המגבלות של אחר.

When scientist Alexander Fleming mistakenly contaminated

כשהמדען אלכסנדר פלמינג זיהם בטעות

a Petri dish in the lab,

צלחת פטרי במעבדה,

it led to the discovery of the first antibiotic, penicillin.

זה הוביל לגילוי של האנטיביוטיקה הראשונה, פניצילין.

The same is true of synthetic dye,

אותו הדבר נכון לצבענים סינטטיים,

plastic,

פלסטיק,

and gunpowder.

ואבקת שריפה.

All were created mistakenly,

כולם נוצרו בטעות,

but went on to address the constraints of other problems.

אבל המשיכו לפתור את המגבלות של בעיות אחרות.

Understanding constraints guides scientific progress,

הבנת המגבלות מנחה התקדמות מדעית,

and what's true in science is also true in many other fields.

ומה שנכון למדע, נכון גם בתחומים אחרים.

Constraints aren't the boundaries of creativity, but the foundation of it.

מגבלות הן לא הגבולות של היצירתיות, אלא הבסיס להן.