Why is Mount Everest so tall? - Michele Koppes

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

Every spring,

כל אביב,

hundreds of adventure-seekers dream of climbing Qomolangma,

מאות הרפתקנים חולמים לטפס על צ'ומולנגמה,

also known as Mount Everest.

שידוע גם כהר אוורסט.

At base camp, they hunker down for months

במחנה הבסיס, הם מחכים חודשים

waiting for the chance to scale the mountain's lofty, lethal peak.

מחכים לסיכוי להעפיל על הפסגה הגבוהה והקטלנית.

But why do people risk life and limb to climb Everest?

אבל למה אנשים מסכנים את חייהם כדי לטפס על האוורסט?

Is it the challenge?

האם זה האתגר?

The view?

הנוף?

The chance to touch the sky?

הסיכוי לגעת בשמים?

For many, the draw is Everest's status as the highest mountain on Earth.

להרבה, המשיכה היא המעמד של האוורסט כהר הכי גבוה בעולם.

There's an important distinction to make here.

יש אבחנה מאוד חשובה לעשות פה.

Mauna Kea is actually the tallest from base to summit,

מאונה קאה הוא למעשה הכי גבוה מבסיס לפסגה,

but at 8850 meters above sea level,

אבל בגובה 8850 מטר מעל פני הים,

Everest has the highest altitude on the planet.

לאוורסט יש את הגובה הכי גבוה על פני הפלנטה.

To understand how this towering formation was born,

כדי להבין איך המבנה המתנשא הזה נולד,

we have to peer deep into our planet's crust,

אנחנו צריכים להביט עמוק לתוך קרום כדור הארץ,

where continental plates collide.

שם לוחות יבשתיים מתנגשים.

The Earth's surface is like an armadillo's armor.

פני כדור הארץ הם כמו שריון של ארמדילו.

Pieces of crust constantly move over,

פיסות של קרום נעות בקביעות מעל,

under,

תחת,

and around each other.

וסביב אחת לשניה.

For such huge continental plates, the motion is relatively quick.

לכאלה לוחות יבשתיים עצומים התנועה היא יחסית מהירה.

They move two to four centimeters per year,

הם נעים שניים עד ארבעה סנטימטרים לשנה,

about as fast as fingernails grow.

בערך במהירות בהן גדלות ציפורניים.

When two plates collide,

כששני לוחות מתנגשים,

one pushes into or underneath the other, buckling at the margins,

אחד דוחף לתוך או מתחת לשני, מתקפל בקצוות,

and causing what's known as uplift to accomodate the extra crust.

וגורם למה שידוע כהרמה כדי להתאים את עצמו לקרום הנוסף.

That's how Everest came about.

כך האוורסט נוצר.

50 million years ago, the Earth's Indian Plate drifted north,

לפני 50 מליון שנה, הלוח ההודי נסחף צפונה,

bumped into the bigger Eurasian Plate,

והתנגש בלוח הארואסיאתי הגדול יותר,

and the crust crumpled, creating huge uplift.

והקרום התקפל, ויצר הרמה עצומה.

Mountain Everest lies at the heart of this action,

הר האוורסט נמצא בלב הפעולה הזו,

on the edge of the Indian-Eurasian collision zone.

על קצה אזור ההתנגשות האירו אסיאתי.

But mountains are shaped by forces other than uplift.

אבל הרים מעוצבים על ידי כוחות אחרים מהרמה.

As the land is pushed up, air masses are forced to rise as well.

כשהאדמה נדחפת למעלה, גושי אויר נדחפים לעלות גם הם.

Rising air cools, causing any water vapor within it to condense

אויר עולה מתקרר, וגורם לאדי מים בתוכו להתעבות

and form rain or snow.

וליצור גשם ושלג.

As that falls, it wears down the landscape,

כשהוא נופל, הוא שוחק את פני הקרקע,

dissolving rocks or breaking them down in a process known as weathering.

מפורר סלעים ושובר אותם בתהליך שידוע כבליה.

Water moving downhill carries the weathered material

מים נעים במורד נושאים את החומר הבלוי

and erodes the landscape,

ושוחקים את פני השטח,

carving out deep valleys and jagged peaks.

שוחקים עמקים עמוקים ופסגות משוננות.

This balance between uplift and erosion gives a mountain its shape.

האיזון הזה בין הרמה לשחיקה נותן להר את הצורה שלו.

But compare the celestial peaks of the Himalayas

אבל השוו את הפסגות השמימיות של ההימליה

to the comforting hills of Appalachia.

לגבעות המנחמות של האפלצ'ים.

Clearly, all mountains are not alike.

בברור, כל ההרים לא שווים.

That's because time comes into the equation, too.

זה בגלל שהזמן גם נכנס למשוואה.

When continental plates first collide, uplift happens fast.

כשלוחות יבשתיים מתנגשים, ראשית ההרמה מתרחשת במהירות.

The peaks grow tall with steep slopes.

הפסגות גדלות עם מדרונות תלולים.

Over time, however, gravity and water wear them down.

במשך הזמן, עם זאת, כבידה ומים שוחקים אותם.

Eventually, erosion overtakes uplift,

לבסוף, שחיקה מתגברת על ההרמה,

wearing down peaks faster than they're pushed up.

שוחקת את הפסגות מהר יותר משהן נדחקות למעלה.

A third factor shapes mountains: climate.

גורם שלישי מעצב את פסגות ההרים: אקלים.

In subzero temperatures, some snowfall doesn't completely melt away,

בטמפרטורות מתחת לאפס, חלק מהשלג לא נמס לגמרי,

instead slowly compacting until it becomes ice.

במקום הוא נדחס באיטיות עד שהוא נהפך לקרח.

That forms the snowline, which occurs at different heights around the planet

זה יוצר את קו השלג, שמתרחש בגבהים שונים מסביב לעולם

depending on climate.

תלוי במזג האויר.

At the freezing poles, the snowline is at sea level.

בקטבים הקפואים, קו השלג הוא בגובה פני הים.

Near the equator, you have to climb five kilometers before it gets cold enough

ליד קו המשווה, אתם צריכים לטפס חמישה קילומטר לפני שנעשה קר מספיק

for ice to form.

כדי שקרח יווצר.

Gathered ice starts flowing under its own immense weight

קרח שנאסף זורם תחת המשקל העצום של עצמו

forming a slow-moving frozen river known as a glacier,

יוצר נהר קפוא שנע באיטיות שידוע כקרחון,

which grinds the rocks below.

שטוחן את הסלעים תחתיו.

The steeper the mountains, the faster ice flows,

ככל שההרים גבוהים יותר, הקרח נע מהר יותר,

and the quicker it carves the underlying rock.

והוא חותך מהר יותר את הסלע שמתחת.

Glaciers can erode landscapes swifter than rain and rivers.

קרחונים יכולים לשחוק פני שטח מהר יותר מגשם ונהרות.

Where glaciers cling to mountain peaks, they sand them down so fast,

במקום בו קרחונים נצמדים לפסגות הרים, הם משייפים אותם כל כך מהר,

they lop the tops off like giant snowy buzzsaws.

שהם חותכים את הפסגות כמו מסורים עצומים.

So then, how did the icy Mount Everest come to be so tall?

אז, איך הר אוורסט הקפוא הגיע להיות כל כך גבוה?

The cataclysmic continental clash from which it arose

ההתנגשות היבשתית הקטקליזמית ממנה הוא עלה

made it huge to begin with.

עשתה אותו כל כך גדול מראש.

Secondly, the mountain lies near the tropics,

שנית, ההרים נמצאים ליד האזור הטרופי,

so the snowline is high, and the glaciers relatively small,

כך שקו השלג גבוה, והקרחונים הם יחסית קטנים,

barely big enough to widdle it down.

בקושי גדולים מספיק לשחוק אותו.

The mountain exists in a perfect storm of conditions

ההרים קיימים בסערה מושלמת של תנאים

that maintain its impressive stature.

ששומרים על העמידה המרשימה שלו.

But that won't always be the case.

אבל זה לא תמיד יהיה המצב.

We live in a changing world where the continental plates,

אנחנו חיים בעולם משתנה בו הלוחות היבשתיים,

Earth's climate,

אקלים כדור הארץ,

and the planet's erosive power

וכוח השחיקה של הפלנטה

might one day conspire to cut Mount Everest down to size.

אולי יום אחד יתאחדו לחתוך את הר האוורסט.

For now, at least, it remains legendary in the minds of hikers,

בינתיים, לפחות, הוא נשאר אגדי במוחות המטפסים,

adventurers,

ההרפתקנים,

and dreamers alike.

והחולמים כולם.