The most notorious scientific feud in history - Lukas Rieppel

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Naama Lieberman

After the California Gold Rush of 1848,

אחרי הבהלה לזהב בקליפורניה ב-1848,

white settlers streamed west to strike it rich.

מתיישבים לבנים זרמו למערב כדי להתעשר.

In addition to precious metals, they unearthed another treasure:

בנוסף למתכות יקרות, הם גילו אוצר נוסף:

dinosaur bones.

עצמות דינוזאורים.

Two wealthy scientists in particular—

במיוחד שני מדענים עשירים --

Othniel Charles Marsh and Edward Drinker Cope—

עתניאל צ’רלס מרש ואדוארד דרינקר קופ --

competed to uncover these prehistoric monsters.

התחרו על גילוי המפלצות הפרהיסטוריות האלו.

Marsh and Cope were first to describe iconic creatures

מארש וקופ היו ראשונים לתאר יצורים אייקונים

like Brontosaurus, Triceratops, and Stegosaurus.

כמו ברונטוזאורוס, טריצרטופס, וסטגוזאורוס.

But they also showcased the destructive whirlwind of profiteering and ambition

אבל הם גם הדגימו את המערבולת ההרסנית של ספסרות ואמביציה

that fueled American science during the late 1800s.

שתדלקו את המדע האמריקאי בשלהי המאה ה-19.

Their rivalry, one of the most notorious scientific feuds in history,

היריבות שלהם, אחד הריבים הכי ידועים לשמצה בהיסטוריה,

became known as the Bone Wars.

הפכו לידועים כמלחמת העצמות.

Marsh was ill-tempered and had a knack for debunking falsehoods.

מארש היה חמום מוח והיו לו כישרון להפרכת טעויות.

One woman said that getting to know him was “like running against a pitchfork.”

אישה אחת אמרה שלהכיר אותו היה “כמו לרוץ מול קלשון”.

Cope, on the other hand, was charismatic and given to bold theorizing.

קופ, מצד שני, היה כריזמטי ונטה לתאוריות קיצוניות.

But he was also sarcastic and temperamental.

אבל הוא גם היה סרקסטי וטמפרמנטי.

By his own admission, he wasn’t

לפי הודאתו, הוא לא היה

“constructed for getting along comfortably with the general run of people.”

“בנוי להתמודד בנוחות עם רוב האנשים”.

When Marsh and Cope first met in 1864, they were friendly,

כשמארש וקופ נפגשו לראשונה ב-1864, הם היו חברותיים,

and each named a new species in the other’s honor.

וכל אחד נתן שם למין חדש על שם האחר.

But their relationship soon soured.

אבל היחסים שלהם החמיצו במהרה.

In 1868, Cope took Marsh to a quarry near his home in New Jersey

ב-1868, קופ לקח את מארש למחצבה ליד ביתו בניו ג’רזי

where one of the most complete dinosaur skeletons to date

שם אחד משלדי הדינוזאורים הכי שלמים עד אז

had recently been discovered.

התגלה לאחרונה.

Sensing an opportunity, Marsh paid the mine operators

כשחש בהזדמנות, מארש שילם למפעילי המכרה

to send him the most interesting new finds.

לשלוח לו את הממצאים הכי מעניינים.

Outraged, Cope accused Marsh of bribery.

זועם, קופ האשים את מארש בשוחד.

That same year, Cope showed Marsh his reconstruction of a new marine reptile

באותה שנה, קופ הראה למארש את השחזור שלו של זוחל ימי חדש

called Elasmosaurus.

שנקרא אלאסמוזאורוס.

Marsh immediately noticed that something was wrong:

מארש הבחין מיד שמשהו לא היה בסדר:

Cope had mistaken the creature’s long neck for its tail.

קופ בלבל בין הצוואר הארוך של היצור לבין זנבו.

When Cope's mentor sided with Marsh, Cope was mortified.

כשהמנטור של קופ צידד במארש, קופ נחרד.

He tried to buy and destroy every copy of the article containing his blunder,

הוא ניסה לקנות ולהשמיד כל עותק של המאמר שהכיל את הטעות הזו,

but to no avail.

אבל ללא הצלחה.

Their mutual resentment blossomed.

הטינה המשותפת שלהם פרחה.

After the transcontinental railroad was completed the following year,

אחרי שהרכבת הטרנס יבשתית הושלמה בשנה שאחרי,

Cope and Marsh began scouring the American West for fossils.

קופ ומארש התחילו לסקור את המערב האמריקאי למאובנים.

They found riches the likes of which neither had dreamed.

הם גילו עושר שמעולם לא חלמו עליו.

Relying on the help of Native American guides,

מסתמך על עזרה ממדריכים ילידים אמריקאים,

Marsh made some especially significant discoveries,

מארש ביצע כמה גילויים משמעותיים במיוחד,

like ancient birds with teeth that are still celebrated

כמו ציפורים עתיקות עם שיניים שעדיין נחשבות

as a missing link between dinosaurs and modern birds.

כחוליה החסרה בין דינוזאורים לציפורים מודרניות.

Cope made important discoveries, too,

קופ גם גילה גילויים חשובים,

but Marsh successfully invalidated many of them,

אבל מארש הפריך רבים מהם,

showing them to be redundant with other known species.

והראה אותם כשייכים למינים ידועים אחרים.

Enraged, Cope tried to secure priority for new findings

זועם, קופ ניסה להבטיח קדימות לממצאים חדשים

by announcing them via telegram.

על ידי הכרזה עליהם דרך טלגרם.

He even purchased a respected journal

הוא אפילו רכש עיתון מכובד

so future publications could be rushed into print.

כך שפרסומים עתידיים יגיעו מהר לדפוס.

But Marsh used his personal fortune to gain the upper hand,

אבל מארש השתמש בעושר הפרטי שלו כדי לנצח,

hiring a small army of fossil hunters to out-compete his rival.

הוא שכר צבא קטן של ציידי מאובנים כדי לנצח את יריבו.

In 1878, Marsh bought an especially promising quarry in Como Bluff, Wyoming,

ב-1878, מארש קנה מחצבה מבטיחה במיוחד בקומו בלאף, וויאומינג,

from two frontier collectors.

משני אספנים בשטחי הספר.

It yielded tons of fossils,

היא הייתה מקור לטונות של מאובנים,

including the near-complete skeleton of a gigantic dinosaur

כולל השלד הכמעט מושלם של דינוזאור עצום

that Marsh named Brontosaurus.

שמארש קרא לו ברונטוזאורוס.

Over the next 10 years, his men shipped him more than 480 boxes

במשך 10 השנים הבאות, האנשים שלו שלחו לו יותר מ-480 קופסאות

of dinosaur bones from Como alone.

של עצמות דינוזאורים מקומו לבדה.

Marsh named dozens of new species.

מארש נתן שם לעשרות מינים.

But his assistants could be ruthless in their quest

אבל העוזרים שלו היו לעתים אכזריים במסע שלהם

to further Marsh’s scientific ambitions.

כדי לקדם את השאיפות המדעיות של מארש.

They sometimes destroyed fossils just to prevent them

לפעמים הם השמידו מאובנים רק כדי למנוע

from falling into Cope’s hands.

מהם ליפול לידיו של קופ.

Desperate to catch up with Marsh,

נואש להדביק את הקצב של מארש,

Cope invested his dwindling fortune into silver mining.

קופ השקיע את הונו המתדלדל בכריית כסף.

The gamble failed, and he was left nearly destitute.

ההימור נכשל, והוא נשאר כמעט חסר כל.

While Cope contemplated selling his precious collection,

בזמן שקופ הרהר במכירת האוסף היקר שלו,

Marsh was named lead paleontologist for the US Geological Survey.

מארש מונה לפלאונטולוג המוביל של הסקר הגאולוגי האמריקאי.

This well-funded branch of the government often sponsored Westward expeditions,

הענף הממומן היטב של הממשל הרבה פעמים מימן מסעות למערב,

giving Marsh even more resources to vanquish his rival.

ונתן למארש משאבים רבים אך יותר כדי להביס את יריבו.

The Bone Wars spilled into public view when Cope had a tabloid newspaper

מלחמת העצמות גלשה לזירה הציבורית כשקופ גרם לצהובון

publish an article accusing Marsh of plagiarism, fraud, and corruption.

לפרסם מאמר שהאשים את מארש בפלגיאט, ברמאות, ובשחיתות.

Marsh fired back and the two further tarnished each other’s reputations.

מארש ירה בחזרה והשניים המשיכו להכפיש את המוניטין אחד של השני.

Neither ever relented.

אף אחד אף פעם לא הרפה.

When Cope died, he donated his skull to science,

כשקופ מת, הוא תרם את גולגלתו למדע,

hoping to prove that his brain was larger than that of his enemy.

בתקווה להוכיח שהמוח שלו היה גדול משל אויבו.

Marsh never accepted the challenge.

מארש מעולם לא קיבל את האתגר.

Although Marsh named more species than Cope,

למרות שמארש נתן שם ליותר מינים מקופ,

both men greatly expanded our understanding of evolution.

שניהם הרחיבו מאוד את ההבנה שלנו את האבולוציה.

But their egotistical one-upmanship reminds us that,

אבל התחרותיות האגואיסטית שלהם מזכירה לנו,

in spite of its ideals,

שלמרות האידאלים שלו,

science is a personal enterprise conducted by individual—

המדע הוא פעולה אישית שנערכת על ידי אנשים פרטיים --

and at times deeply flawed— human beings.

ולפעמים אנשים פגומים ביותר.