Why should you read Virgil's "Aeneid"? - Mark Robinson

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

In 19 B.C., the Roman poet Virgil was traveling from Greece to Rome

בשנת 19 לפני הספירה, המשורר הרומאי ווירג'יל נסע מייון לרומא

with the emperor Augustus.

עם הקיסר אוגוסטוס.

On the way, he stopped to go sightseeing in Megara, a town in Greece.

בדרך, הוא עצר לטייל במגרה, עיר ביוון.

Out in the sun for too long, he suffered heatstroke

השהייה הממושכת בשמש גרמה לו למכת חום

and died on his journey back to Italy.

והוא מת במסעו חזרה לאיטליה.

On his deathbed,

על ערש דווי,

Virgil thought about the manuscript he had been working on for over ten years,

ווירג'יל חשב על היצירה עליה עבד במשך יותר מ 10 שנים,

an epic poem that he called the "Aeneid."

פואמה אפית לה קרא "אניאד."

Unsatisfied with the final edit, he asked his friends to burn it,

הוא לא היה מרוצה מהעריכה הסופית, וביקש מחבריו לשרוף אותה,

but they refused,

אבל הם סרבו,

and soon after Virgil's death, Augustus ordered it to be published.

ובמהרה אחרי מותו של ווירג'יל, אוגוסטוס הורה לפרסם אותה.

Why was Augustus so interested in saving Virgil's poem?

למה אוגוסטוס כל כך התעניין בהצלת הפואמה של ווירג'יל?

The Romans had little tradition of writing serious literature

לרומאים היתה מעט מסורת של כתיבת ספרות רצינית

and Virgil wanted to create a poem

ווירג'יל רצה ליצר פואמה

to rival the "Iliad" and "Odyssey" of Ancient Greece.

שתתחרה ב"איליאדות" ו"אודיסי" של היוונים העתיקים.

The "Aeneid," a 9,896 line poem, spans twelve separate sections, or books,

ה"אניאד," פואמה בת 9897 שורות, שנמתחת על פני שנים עשר חלקים נפרדים, או ספרים,

the first six of which mirror the structure of the "Odyssey"

השישה הראשונים בהם משקפים את המבנה של "האודיסאה"

and the last six echo the "Iliad."

והשישה האחרונים משקפים את ה"איליאדות."

Also like the Greek epics,

גם בדומה לאפיקות היווניות,

The "Aeneid" is written entirely in dactylic hexameter.

ה"אניאד" נכתבה בכללותה בהקסמטר דקטילי.

In this meter, each line has six syllable groups called feet

במשקל הזה, לכל שורה יש שש קבוצות של הברות שנקראות רגליים

made up of dactyls which go long, short, short,

שעשויות דקטילים שהולכות ארוך, קצר, קצר,

and spondees which go long, long.

וספונדיות שהולכות ארוך, ארוך.

So the famous opening line in the original Latin starts,

אז השורה הפותחת המפורסמת בלטינית המקורית מתחילה,

"Arma Virvmqve Cano,"

"ארמה וירומקו קאנו,"

which can be translated as "I sing of arms and the man,"

שאפשר לתרגם ל"אני שר על נשק והאדם,"

arms, meaning battles and warfare, another "Iliad" reference,

נשק משמעו קרבות ומלחמה, עוד קישור לאיליאדות,

and the man being the hero Aeneas.

והאדם הוא הגיבור אינאס.

To understand the "Aeneid,"

כדי להבין את ה"אניאד,"

it's necessary to examine the unsettled nature of Roman politics

חייבים לבחון את הטבע הלא רגוע של הפוליטיקה הרומאית

in the second half of the 1st century B.C.

בחצי השני של המאה ה 1 לפני הספירה.

In 49 B.C., Julius Caesar, Augustus's great uncle,

ב 49 לפני הספירה, יוליוס קיסר, הדוד הגדול של אוגוסטוס,

triggered nearly 20 years of civil war

הצית מלחמת אזרחים שנמשכה כמעט 20 שנה

when he led his army against the Roman Republic.

כשהוביל את הצבא שלו מול הרפובליקה הרומאית.

After introducing a dictatorship, he was assassinated.

אחרי העלאת דיקטטורה, הוא נרצח.

Only after Augustus's victory over Marc Antony and Cleopatra in 31 B.C.

רק אחרי הניצחון של אוגוסטוס על מארק אנטוני וקלאופטרה ב 31 לפני הספירה

did peace return to Rome

השלום חזר לרומא

and Augustus became the emperor.

ואוגוסטוס הפך לקיסר.

Virgil aimed to capture this sense of a new era

ווירג'יל ניסה ללכוד את התחושה של עידן חדש

and of the great sacrifices that the Romans had endured.

ושל הקרבנות הגדולים שהרומאים סבלו.

He wanted to give the Romans a fresh sense of their origins,

הוא רצה לתת לרומאים תחושה חדשה של המקורות שלהם,

their past,

העבר,

and their potential.

והפוטנציאל שלהם.

By connecting the founding of Rome

על ידי חיבור ההקמה של רומא

to the mythological stories that his audience knew so well,

לסיפורים המיתולוגיים שהקהל שלו הכיר כל כך טוב,

Virgil was able to link his hero Aeneas to the character of Augustus.

ווירג'יל הצליח לחבר את הגיבור שלו אניאס לדמות של אוגוסטוס.

In the epic poem, Aeneas is on a quest to establish a new home for his people.

בפואמה האפית, אינאס במסע להקים בית חדש לאנשיו.

This duty, or pietas as the Romans called it,

החובה הזו, או פיאטס כמו שהרומאים קראו לה,

faces all kinds of obstacles.

עומדת בפני כל מיני מכשולים.

Aeneas risks destruction in the ruins of Troy,

אינאס עומד בפני הרס בחורבות של טרוייה,

agonizes over love when he meets the beautiful Queen of Carthage, Dido,

סובל מאהבה כשהוא פוגש את המלכה היפיפיה של קרטגו, דידו,

and in one of the most vivid passages in all of ancient literature,

ובאחד המעברים הכי חיים בכל הספרות העתיקה,

has to pass through the underworld.

חייב לעבור דרך העולם התחתון.

On top of all that, he must then fight to win a homeland for his people

בנוסף לכל זה, הוא חייב להלחם כדי לזכות בארץ לאנשיו

around the future sight of Rome.

סביב המראה העתידי של רומא.

Virgil presents Aeneas as a sort of model for Augustus,

ווירג'יל מייצג את אניאס כסוג של מודל לאוגוסטוס,

and that's probably one of the reasons the emperor was so eager

וזו כנראה אחת מהסיבות שהקיסר היה להוט

to save the poem from destruction.

לשמור על הפואמה בפני השמדה.

But Virgil didn't stop there.

אבל ווירג'יל לא עצר פה.

In some sections, Aeneas even has visions of Rome's future and of Augustus himself.

בכמה חלקים, לאניאס אפילו היו חזונות של העתיד של רומא ושל אוגוסטוס עצמו.

Virgil presents Augustus as a victor, entering Rome in triumph

ווירג'יל מציג את אוגוסטוס כמנצח, שנכנס לרומא כמנצח

and shows him expanding the Roman Empire.

ומראה אותו מרחיב את האימפריה הרומאית.

Perhaps most importantly, he's hailed as only the third Roman leader in 700 years

אולי הכי חשוב, הוא נחשב למנהיג הרומאי השלישי בלבד ב 700 שנה

to shut the doors of the Temple of Janus signifying the arrival of permanent peace.

שסגר את הדלתות במקדש ג'אנוס מה שמסמל את ההגעה של שלום קבוע.

But there's a twist.

אבל יש טוויסט.

Virgil only read Augustus three selected extracts of the story

ווירג'יל רק קרא את שלושת החלקים בסיפור על אוגוסטוס

and that was Augustus's entire exposure to it.

וזו היתה כל החשיפה של אוגוסטוס אליו.

Some of the other sections could be seen as critical,

כמה מהקטעים האחרים יכולים להראות כקריטיים,

if not subtly subversive about the emperor's achievements.

אם לא חתרנים קמעה בנוגע להשגי הקיסר.

Aeneas, again a model for Augustus, struggles with his duty

אניאס, שוב מודל לאוגוסטוס, נאבק בתפקיד שלו

and often seems a reluctant hero.

והרבה פעמים נראה גיבור מסוייג.

He doesn't always live up to the behavior expected of a good Roman leader.

הוא לא תמיד עומד בהתנהגות שצפויה ממנהיג רומאי טוב.

He struggles to balance mercy and justice.

הוא נאבק לאזן חמלה וצדק.

By the end, the reader is left wondering about the future of Rome

בסוף, הקורא נשאר תוהה בנוגע לעתיד של רומא

and the new government of Augustus.

והממשל החדש של אוגוסטוס.

Perhaps in wanting the story published,

אולי בלרצות שהסיפור יפורסם,

Augustus had been fooled by his own desire for self-promotion.

אוגוסטוס רומה על ידי התשוקה שלו לקידום עצמי.

As a result, Virgil's story has survived to ask questions

כתוצאה, הסיפור של ווירג'יל שרד כדי לשאול שאלות

about the nature of power and authority ever since.

בנוגע לטבע של כוח ושלטון מאז.