Fresh water scarcity: An introduction to the problem - Christiana Z. Peppard

מחסור גלובלי במים: הקדמה לבעיה - כריסטינה ז. פפרד

Transcriber: Andrea McDonough Reviewer: Bedirhan Cinar

תרגום: Ido Dekkers עריכה: eviatar edlerman

You might have heard that we're running out of fresh water.

אתם אולי שמעתם שנגמרים לנו המים המתוקים.

This might sound strange to you because,

זה אולי נשמע מוזר לכם,

if you live in a place where water flows freely

מפני שאם אנחנו גרים במקום בו מים זורמים בחופשיות

from the tap or shower at any time,

מהברז או המקלחת בכל רגע,

it sure doesn't seem like a big deal.

זה ממש לא נראה בעיה.

It's just there, right?

הם שם, נכון?

Wrong!

טעות!

The only obvious thing about fresh water

הדבר הברור היחידי על מים מתוקים

is how much we need it.

זה כמה אנחנו צריכים אותם.

Because it's essential to life,

מפני שהם חיוניים לחיים,

we need to think about it carefully.

אנחנו צריכים לחשוב עליהם בקפידה.

Right now, at this very moment, some people,

כרגע, ברגע זה, כמה אנשים,

women and girls in particular,

נשים וילדות בעיקר,

walk hours and miles per day to get fresh water,

הולכות שעות וקילומטרים כל יום כדי להשיג מים מתוקים,

and even then, it may not be clean.

אפילו אז, הם לא בטוח נקיים.

Every 15 seconds, a child dies due to water-born diseases.

כל 15 שניות, ילד מת בגלל מחלה שמגיעה ממים.

This is tragic!

זה טראגי!

The most compelling reasons to think about fresh water,

הסיבה הכי חשובה לחשוב על מים מתוקים,

therefore, have to do with what we might call

לכן, צריכה להיות מה שאנחנו קוראים לו

the global common good.

טובת הכלל הגלובלית.

This is not something we normally think about,

זה לא משהו שאנחנו בדרך כלל חושבים עליו,

but it means recognizing how much fresh water matters

אבל זה אומר להכיר בכמה מים משנים

for the flourishing of human and non-human life on Earth

לשגשוג של החיים האנושיים והלא אנושיים על כדור הארץ

now and in the future.

עכשיו ובעתיד.

How do we think about something

איך אנחנו חושבים על משהו

as local as our faucets

מקומי כמו הברזים שלנו

and as global as fresh water?

וגלובלי כמו מים מתוקים?

Is there a connection between them?

האם יש משהו שמחבר בין השניים?

Many people assume that fresh water shortages

הרבה אנשים מניחים שמחסור במים מתוקים

are due to individual wastefulness:

נוגע לביזבוז אישי:

running the water while you brush your teeth, for example,

להשאיר את המים זורמים בזמן ציחצוח שיניים, לדוכמה,

or taking really long showers.

או מקלחות ממש ארוכות.

Most of us assume, therefore,

רובנו מניחים, לכן,

that water shortages can be fixed

שמחסור במים יכול להיות מטופל

by improving our personal habits:

על ידי שיפור ההרגלים האישיים:

taking shorter showers

מקלחות קצרות יותר

or turning off the water while we brush our teeth.

או סגירת הברז בזמן צחצוח השיניים.

But, global fresh water scarcity

אבל, מחסור גלובלי במים מתוקים

neither starts nor ends in your shower.

לא מתחיל או נגמר במקלחת שלכם.

Globally, domestic use of fresh water

גלובלית, שימוש ביתי במים מתוקים

accounts for only 8% of consumption,

מתמצה רק ב 8% מהצריכה,

8%!!

8%!!

Compare that to the 70% that goes to agriculture

תשוו את זה ל 70% שהולכים לחקלאות

and the 22% that goes to industrial uses.

ו 22% שהולכים לתעשיה.

Now, hold up - you're not off the hook!

עכשיו, חכו - אתם לא משוחררים!

Individual habits are still part of the puzzle.

הרגלים אישיים הם עדיין חלק מהתצרף.

You should still cultivate water virtue in your daily life,

אתם עדיין צריכים להקפיד על שימוש במים בחיים היום יומיים,

turn off the tap when you brush your teeth.

סיגרו את הברז בזמן הצחצוח.

But still, it's true.

אבל עדיין, זה נכון.

Taking shorter showers won't solve global problems,

מקלחות קצרות יותר לא יפתרו את בעיות המים הגלובליות,

which is too bad.

זה ממש חבל.

It would be much more straightforward and easier

זה יהיה הרבה יותר ישיר וקל

if virtuous, individual actions could do the trick.

אם פעילויות חיסכון אישיות היו הפיתרון.

You'd just stand there for 30 seconds less,

פשוט הייתם עומדים שם 30 שניות פחות,

and you'd be done with that irksome,

והייתם עומדים במשימה

planet-saving task for the day.

הקשה של הצלת הכוכב לאותו יום.

Well, that's not so much the case.

ובכן, זה לא בדיוק המקרה.

Agricultural and industrial patterns of water use

תבניות שימוש חקלאי ותעשייתי במים

need serious attention.

צריכות יחס רציני.

How do our societies value water?

איך הקהילות שלנו מעריכות מים?

Distribute it?

מחלקות אותם?

Subsidize its use in agriculture?

מסבסדות את השימוש בהם לחקלאות?

Incentivize its consumption or pollution?

נותנות תמריץ לשימוש בהם או לזיהום שלהם?

These are all questions that stem from

אלה שאלות שעולות

how we think about fresh water's value.

מאיך שאנחנו חושבים על ערך המים המתוקים.

Is it an economic commodity?

האם זה מוצר צריכה?

A human right?

זכות אנושית?

A public good?

טובת הכלל?

Nobel prize winners,

זוכי פרס נובל,

global water justice activists,

פעילי זכויות מים גלובלייים,

transnational institutions like the United Nations,

מכונים בין לאומיים כמו האו"ם,

and even the Catholic Church

ואפילו הכנסיה הקתולית

are at work on the issue.

עובדים על הנושא.

But, it's tricky, too,

אבל, זה מסובך, גם,

because the business of water

מפני שעסקי המים

became very profitable in the 20th century.

הפכו למאוד רווחיים במאה ה 20.

And profit is not the same thing as the common good.

ורווח הוא לא אותו הדבר כמו טובת הכלל.

We need to figure out

אנחנו צריכים להבין

how to value fresh water as a public good,

איך להעריך מים מתוקים כטובת הכלל,

something that's vital for human and non-human life,

משהו שהוא חיוני לחיים אנושיים ולא אנושיים,

now and in the future.

עכשיו ובעתיד.

Now that's a virtuous, collective task

עכשיו זו משימה חשובה וקולקטיבית

that goes far beyond your shower.

שהולכת הרבה יותר רחוק מהמקלחת שלכם.