Why is this painting so captivating? - James Earle and Christina Bozsik

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

On first glance, this painting might not seem terribly special,

במבט ראשון, הציור הזה אולי לא נראה מאוד מיוחד,

but it's actually one of the most analyzed paintings in the history of art.

אבל הוא למעשה אחד הציורים הכי מנותחים בהסטוריה של האמנות.

It's called "Las Meninas," or "The Maids of Honor,"

הוא נקרא "לאס מניאנס," או "משרתות הכבוד,"

painted by Diego Velázquez in 1656,

שצוייר על ידי דיאגו ולאסקז ב 1656,

and it depicts a scene in the life of the Spanish Royal Court.

והוא מראה סצנה בחיים של החצר המלכותית הספרדית.

A well-dressed child princess refuses a glass of water from a handmaid,

נסיכה ילדה לבושה היטב מסרבת לכוס מים מעוזרת,

while a dwarf teases a dog.

בעוד גמד מתגרה בכלב.

A second dwarf stands next to them,

גמד שני עומד לידם,

while the artist himself pauses at his canvas.

בעוד האמן עצמו עושה פוזה ליד הקנווס שלו.

Two more people whisper in the background,

שני אנשים נוספים לוחשים ברקע,

while a third appears to be exiting the room,

בעוד שלישי נראה כיוצא מהחדר,

and why wouldn't he when there seems to be so little going on?

ולמה שלא יצא כשנראה שכל כך מעט מתרחש?

Even the dog looks bored.

אפילו הכלב נראה משועמם.

But look more closely.

אבל הביטו יותר מקרוב.

The two people reflected in the blurry mirror at the back,

שני האנשים שמשתקפים במראה המטושטשת מאחור,

easily missed at first glance,

ניתנים לפספוס בקלות במבט ראשון,

are none other than King Philip IV and Queen Mariana,

הם לא אחרים מהמלך פיליפ הרביעי והמלכה מריאנה,

seemingly changing the scene from a simple depiction of court life

שנראה שמחליפים את הסצנה מהצגה פשוטה של חיי החצר

to that of a royal portrait.

לזו של פורטרט מלכותי.

And with this piece of information,

ועם פיסת מידע זו,

we can begin to understand far more about the painting

אנחנו יכולים להתחיל להבין הרבה יותר על הציור הזה

and why it has captivated viewers for centuries.

ולמה הוא שבה צופים במשך מאות שנים.

First, there's the historical context.

ראשית, יש את ההקשר ההסטורי.

When "Las Meninas" was painted at the end of Philip's reign,

כש"לאס מניאנס" צויר בסוף שלטונו של פיליפ,

the Spanish Empire was in a period of decline,

האימפריה הספרדית היתה בתקופה של ירידה,

having suffered defeat in The Thirty Years War,

אחרי שסבלה מפלה במלחמת שלושים השנה,

as well as economic and political difficulties.

כמו גם המצב הכלכלי והפוליטי.

The King himself had also suffered misfortune,

המלך עצמו גם סבל מחוסר מזל,

losing both his first wife and his only heir to the throne before remarrying.

ואיבד גם את אשתו הראשונה ואת יורשו היחיד לכתר לפני שנישא מחדש.

But the painting obscures their struggle to provide food for their household.

אבל הציור מסתיר את המאבק שלהם לספק אוכל לביתם.

Even the monarch's advanced age is concealed

אפילו הגיל המתקדם של המלך מוסתר

through the blurring of the mirror.

דרך הטשטוש של המראה.

What we do see in the geometric center of the canvas,

מה שאנחנו כן רואים במרכז הגאומטרי של הקנבס,

brightly illuminated by the light from the window,

מואר בבהירות על ידי האור מהחלון,

in the Infanta Margarita Teresa,

היא האינפנטה מרגריטה טרסה,

the King's only living legitimate child at the time.

הילדה הלגיטימית היחידה של המלך באותו זמן.

Her glowing and healthy appearance

המראה הזוהר והבריא שלה

is an idealized view of the struggling empire's future.

הוא מבט אידילי של עתיד האימפריה הנאבקת.

However, the Infanta is not the only center of the painting.

עם זאת, האינפנטה היא לא מרכז הציור היחיד.

Through the clever use of perspective,

דרך השימוש הנבון בפרספקטיבה,

as well as painting the work life-sized, on a 10.5 x 9 foot canvas,

כמו גם ציור בגודל מלא, על קנבס בגודל 3.5 על 3 מטר,

Velázquez blurs the boundary between art and reality,

ולסקז מטשטש את הגבולות בין אמנות ומציאות,

creating the sense of a three-dimensional picture that we can walk into.

יוצר תחושה של תמונה תלת מימדית שאנחנו יכולים להכנס אליה.

The line between the ceiling and the wall converges to the open door,

הקו בין התקרה והקיר מתמזג לדלת הפתוחה,

further creating the perception of the painting as a physical space

ממשיך ליצור את התפישה של הציור כמקום פיזי

seen from the viewer's perspective.

שנראה מנקודת המבט של הצופה.

In this sense, the audience and the real world are the focus,

במובן הזה, הקהל והעולם האמיתי הם המוקד,

underlined by the three figures looking straight at the viewer.

מודגשים על ידי שלוש הדמויות שמביטות ישירות אל הצופה.

But there is still another focal point.

אבל יש אפילו עוד נקודת מוקד.

The line formed by the light fixtures leads to the center of the back wall

הקו שנוצר על ידי גופי התאורה מוביל למרכז הקיר האחורי

to the mirror reflecting the royal couple.

למראה שמשקפת את הזוג המלכותי.

And its positioning relative to the viewer

והמיקום שלו יחסית לצופה

has led to radically different interpretations of the entire work.

הוביל לפרוש שונה משמעותית של כל היצירה.

The mirror could be reflecting the King and Queen posing for their portrait,

המראה יכולה לשקף את המלך והמלכה שניצבים לפורטרט,

or is it reflecting the canvas?

או האם היא משקפת את הקנבס?

And what do we make of the fact

ומה אנחנו עושים מהעובדה

that Velázquez never painted the royal portrait implied here?

שולסקז מעולם לא צייר את את הזוג המלכותי שמשתמע פה?

Could the painting actually be depicting its own creation instead?

האם הציור יכול לתאר למעשה את היצירה של עצמו?

With the incorporation of the mirror into his work,

עם השימוש של המראה ביצירה שלו,

Velázquez elevated the art of painting

ולסקז העלה את האמנות של הציור

from its perception as a simple craft

מהתפישה שלו כמלאכה פשוטה

to an intellectual endeavor.

למאמץ אינטלקטואלי.

With its three competing center points,

עם שלושת נקודות המיקוד המתחרות שלו,

"Las Meninas" captures the contrast between the ideal,

"לאס מניאנס" לוכד את הניגוד בין העולמות האידיאלים,

the real,

האמיתיים,

and the reflected worlds,

והמשתקפים,

maintaining an unresolved tension between them to tell a more complex story

ושומר על המתח הלא פתור בינם לספר סיפור יותר מורכב

than any mirror can provide.

משכל מראה יכולה לספק.