What causes addiction, and why is it so hard to treat? - Judy Grisel

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

As of 2021, more than 36 million people worldwide

נכון לשנת 2021, יותר מ -36 מיליון אנשים ברחבי העולם

were estimated to be experiencing substance abuse disorder.

הוערכו כחווים הפרעת שימוש בסמים.

This condition spans a spectrum of patterned drug use

מצב זה משתרע על פני קשת של תבנית שימוש בסמים

that causes issues in a person’s life.

שגורמת לבעיות בחייו של אדם.

At the more severe end of the spectrum is substance addiction.

בקצה החמור יותר של הספקטרום ישנה ההתמכרות לחומרים.

To understand why some people are more susceptible to addiction

כדי להבין מדוע אנשים מסוימים רגישים יותר להתמכרות

and why it can be so difficult to treat,

ומדוע זה יכול להיות כל כך קשה לטיפול,

let’s take a look at how addictive drugs affect the body.

בואו נסתכל כיצד סמים ממכרים משפיעים על הגוף.

When someone repeatedly uses an addictive substance,

כאשר משתמשים שוב ושוב בחומר ממכר,

their brain may adjust to account for its regular presence.

המוח שלהם עשוי להסתגל כדי להסביר את נוכחותו הרגילה.

This is called tolerance; it diminishes the drug’s effect

זה נקרא סובלנות; זה מקטין את השפעת הסם

and means more is required to produce the same experience.

ומשמעותה שנדרש יותר כדי לייצר את אותה חוויה.

Alcohol, for instance, increases the transmission of chemical messengers

אלכוהול, למשל, מגביר את העברת השליחים הכימיים

like endorphin and GABA,

כמו אנדורפין וגאבה,

which promote sensations of pleasure and calmness.

המקדמים תחושות של הנאה ורוגע.

When someone uses alcohol frequently, their brain will adapt to its presence.

כאשר משתמשים באלכוהול לעתים קרובות, המוח שלהם יסתגל לנוכחותו.

So when they don’t use it, their brain receives fewer signals

אז כשהם לא משתמשים בו, המוח שלהם מקבל פחות אותות

from those pleasure- and calm-inducing neurotransmitters,

מאותם נוירוטרנסמיטורים מעוררי הנאה ורגיעה,

which impacts their energy and mood.

מה שמשפיע על האנרגיה שלהם ועל מצב הרוח.

In addition to the unique effects each addictive substance has,

בנוסף להשפעות הייחודיות שיש לכל חומר ממכר,

all of them alter the release of dopamine

כולם משנים את שחרור הדופמין

in a brain region called the nucleus accumbens.

באזור במוח הנקרא גרעין האקומבנס.

This area is part of the brain’s reward pathway,

אזור זה הוא חלק ממסלול התגמול של המוח,

which is sensitive to experiences that give us pleasure

הרגיש לחוויות המעניקות לנו הנאה

and drives us to repeatedly seek them out.

ומניע אותנו לחפש אותן שוב ושוב.

The reward pathway is essential to our well-being—

מסלול התגמול חיוני לרווחתנו -

but addictive substances also exploit it.

אך גם חומרים ממכרים מנצלים אותו.

When someone is repeatedly using a substance

כאשר משתמשים שוב ושוב בחומר

and their body has adapted to its presence,

וגופם הסתגל לנוכחותו,

they may develop dependence

הם עלולים לפתח תלות

where the drug is necessary for them to function comfortably.

במקום בו הסם נחוץ לתפקד בנוחות.

Meanwhile, repeated use can decrease the influence of the brain’s cortex,

בינתיים, שימוש חוזר יכול להפחית את השפעת קליפת המוח,

which is responsible for driving deliberate decision-making

האחראית להנעת קבלת החלטות מכוונת

and limiting impulsive behaviors.

והגבלת התנהגויות אימפולסיביות.

And it can increase the influence of the brain’s subcortex,

וזה יכול להגביר את ההשפעה של תת קליפת המוח,

which is crucial in habit-learning and impulsivity.

שהיא מכריעה בלמידת הרגלים ואימפולסיביות.

Together, these changes can make someone feel a lack of control

יחד, שינויים אלה יכולים לגרום להרגיש חוסר שליטה

over how they’re using a substance.

על האופן שבו הם משתמשים בחומר.

This can mean suffering in other facets of their life

משמעות הדבר יכולה להיות סבל בהיבטים אחרים בחייהם

and taking risks to continue using it.

ולקיחת סיכונים כדי להמשיך להשתמש בהם.

If the substance leaves their system, their body's equilibrium is disrupted,

אם החומר עוזב את המערכת שלהם, שיווי המשקל של גופם מופרע,

so they may experience cravings that motivate thoughts and behaviors

כך שהם עלולים לחוות תשוקה המניעה מחשבות והתנהגויות

of seeking and using the drug.

של חיפוש ושימוש בסם.

And if they continue without the substance,

ואם הם ימשיכו ללא החומר,

they may experience withdrawal.

הם עלולים לחוות נסיגה.

Opioids, for example, relieve pain and induce sedation.

אופיואידים, למשל, מקלים על כאבים ומעוררים הרגעה.

Withdrawal from them causes heightened pain, anxiety, and insomnia.

נסיגה מהם גורמת לכאב מוגבר, חרדה ונדודי שינה.

The faster a drug reaches the brain and stimulates the reward pathway,

ככל שתרופה מגיעה מהר יותר למוח וממריצה את מסלול התגמול,

the more addictive it is.

כך היא ממכרת יותר.

For example, heroin and morphine have similar effects,

לדוגמה, להרואין ומורפיום יש השפעות דומות,

but heroin’s chemical structure enhances its ability

אך המבנה הכימי של הרואין משפר את יכולתו

to penetrate the blood-brain barrier and bind to specific receptors.

לחדור למחסום הדם-מוח ולהיקשר לקולטנים ספציפיים.

This makes it faster acting and more addictive than morphine.

זה הופך אותו לפעיל מהיר יותר וממכר יותר ממורפיום.

Meanwhile, compared to nicotine patches and gum,

בינתיים, בהשוואה למדבקות ניקוטין ומסטיקים,

regular and electronic cigarettes are more addictive

סיגריות רגילות ואלקטרוניות ממכרות יותר

because smoking and vaping deliver nicotine to the brain fastest.

מכיוון שעישון ואדוי מספקים ניקוטין למוח הכי מהר.

Depending on their chemical structure and mode of delivery,

בהתאם למבנה הכימי ולאופן המסירה שלהם,

drugs vary in how addictive they are—

הסמים משתנים בכמה הם ממכרים -

but people also vary in how susceptible they are to substance use disorder.

אך אנשים משתנים גם בכמה הם רגישים להפרעת שימוש בחומרים.

Scientists think this is due to a mix of life experiences

מדענים חושבים שזה נובע מתערובת של חוויות חיים

and genetically inherited traits,

ותכונות תורשתיות גנטית,

though neither predetermines addiction.

אם כי אף אחת מהן אינה קובעת מראש התמכרות.

Trauma and mental health conditions appear to make people more susceptible.

נראה כי טראומה ומצבי בריאות הנפש הופכים אנשים לרגישים יותר.

And, overall, using addictive substances before 18

ובסך הכל, שימוש בחומרים ממכרים לפני גיל 18

is considered a strong risk factor.

נחשב לגורם סיכון חזק.

This is in part because the reward pathways of younger brains

זה בין השאר מכיוון שמסלולי התגמול של המוח הצעיר

are especially sensitive.

רגישים במיוחד.

Many of the genetic factors at play remain unknown,

רבים מהגורמים הגנטיים המשפיעים עדיין לא ידועים,

but some genes do seem to track with certain substance use disorders.

אך נראה כי חלק מהגנים עוקבים אחר הפרעות מסוימות בשימוש בחומרים.

For example, specific genes increase the risk for nicotine addiction

לדוגמה, גנים ספציפיים מגבירים את הסיכון להתמכרות לניקוטין

by making certain receptors more sensitive to nicotine

על ידי הפיכת קולטנים מסוימים לרגישים יותר לניקוטין

and withdrawal from it more difficult.

וגמילה ממנו קשה יותר.

At the same time,

יחד עם זאת,

some genes actually make people more resistant to substance use disorders,

חלק מהגנים למעשה הופכים אנשים לעמידים יותר להפרעות בשימוש בחומרים,

such as genes that slow the breakdown of alcohol,

כמו גנים שמאטים את פירוק האלכוהול,

leading to unpleasant side effects that make people less interested in drinking.

מה שמוביל לתופעות לוואי לא נעימות שגורמות לאנשים פחות להתעניין בשתייה.

In fact, one drug that treats alcohol use disorder

למעשה, תרופה אחת המטפלת בהפרעת שימוש באלכוהול

operates with this very mechanism.

פועלת במנגנון זה ממש.

Detoxing from a substance the body has become dependent on

ניקוי רעלים מחומר שהגוף הפך תלוי בו

can be extremely difficult.

יכול להיות קשה ביותר.

And in some cases, abruptly quitting can also be physically risky,

ובמקרים מסוימים, הפסקה פתאומית יכולה להיות גם מסוכנת פיזית,

so it isn’t always advised.

ולכן זה לא תמיד מומלץ.

Beyond detoxing, quitting is often a long-term process.

מעבר לניקוי רעלים, הפסקת הטיפול היא לרוב תהליך ארוך טווח.

It’s aided by treatment plans that prioritize

הוא נעזר בתוכניות טיפול שמתעדפות

addressing underlying conditions;

טיפול במצבים בסיסיים;

developing new associations with experiences

פיתוח קשרים חדשים עם חוויות

previously linked with drug use;

שקשורות בעבר לשימוש בסמים;

and creating safe, supportive environments.

ויצירת סביבות בטוחות ותומכות.

Ultimately, both addiction and recovery are the results of a brain

בסופו של דבר, הן התמכרות והן ההתאוששות הן תוצאות של מוח

with an incredible ability to adapt from experience.

בעל יכולת מדהימה להסתגל מניסיון.