Urbanization and the future of cities - Vance Kite

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Zeeva Livshitz

Today ,more than half of all people in the world

היום, יותר מחצי מהאנשים בעולם

live in an urban area.

חיים באזורים עירוניים.

By mid-century, this will increase to 70%.

עד אמצע המאה, זה יגדל ל 70%.

But as recently as 100 years ago,

אבל עד לפני 100 שנה,

only two out of ten people lived in a city,

רק שניים מתוך עשרה אנשים חיו בעיר,

and before that, it was even less.

ולפני זה, זה היה אפילו פחות.

How have we reached

איך הגענו

such a high degree of urbanization,

לכמות כזו גדולה של עיור,

and what does it mean for our future?

ומה זה אומר על העתיד?

In the earliest days of human history,

בימים המוקדמים של האנושות,

humans were hunter-gatherers,

אנשים היו ציידים לקטים,

often moving from place to place

שנעו לרוב ממקום למקום

in search of food.

בחיפוש אחר אוכל.

But about 10,000 years ago,

אבל בערך לפני 10,000 שנה,

our ancestors began to learn the secrets

אבות אבותינו התחילו ללמוד את סוד

of selective breeding

ההכלאה הסלקטיבית

and early agricultural techniques.

ושיטות חקלאות מוקדמות.

For the first time,

בפעם הראשונה,

people could raise food

אנשים יכול לגדל אוכל

rather than search for it,

במקום לחפש אותו,

and this led to the development

וזה הוביל לפיתוח

of semi-permanent villages

של כפרים קבועים למחצה

for the first time in history.

בפעם הראשונה בהסטוריה.

"Why only semi-permanent?" you might ask.

"למה רק קבועים למחצה?" אתם שואלים.

Well, at first, the villages still had to relocate

ובכן, בהתחלה, הכפרים עדיין היו צריכים לעבור

every few years

כל כמה שנים

as the soil became depleted.

כשהאדמה התדלדלה.

It was only with the advent of techniques

זה היה רק עם ההתקדמות של טכניקות

like irrigation and soil tilling

כמו השקיה וטיוב קרקע

about 5,000 years ago

לפני בערך 5,000 שנה

that people could rely on a steady

שאנשים יכלו להסתמך על

and long-term supply of food,

אספקת מזון יציבה וארוכת טווח,

making permanent settlements possible.

מה שהפך ישובי קבע לאפשריים.

And with the food surpluses

ועם עודפי אוכל

that these techniques produced,

שהשיטות האלה יצרו,

it was no longer necessary for everyone to farm.

זה לא היה הכרחי יותר שכולם יהיו חקלאים.

This allowed the development

זה אפשר פיתוח

of other specialized trades,

של תחומי עיסוק אחרים,

and, by extension, cities.

ודרכם, ערים.

With cities now producing surplus food,

עם ערים שמייצרות עודפי מזון,

as well as tools,

כמו גם כלים,

crafts,

אומנויות,

and other goods,

וסחורות אחרות,

there was now the possibility of commerce

היתה עכשיו הזדמנות למסחר

and interaction over longer distances.

ותקשורת במרחקים ארוכים.

And as trade flourished,

וכשהמסחר שגשג,

so did technologies that facilitated it,

כך גם טכנולוגיות שאפשרו אותו,

like carts,

כמו עגלות,

ships,

ספינות,

roads,

כבישים,

and ports.

ונמלים.

Of course, these things required even more labor

כמובן, הדברים האלה דרשו אפילו יותר עבודה

to build and maintain,

כדי לבנות ולתחזק אותם,

so more people were drawn

אז יותר אנשים נמשכו

from the countryside to the cities

מאזורי הכפר לערים

as more jobs and opportunities

כשיותר עבודות והזדמנויות

became available.

הפכו לזמינות.

If you think modern cities are overcrowded,

אם אתם חושבים שערים מודרניות הן צפופות,

you may be surprised to learn

אתם אולי תופתעו לדעת

that some cities in 2000 B.C. had population densities

שבכמה ערים ב 2000 לפני הספירה היתה צפיפות אוכלוסין

nearly twice as high as that of Shanghai or Calcutta.

כמעט כפולה מזו שיש היום בשנגחאי או קלקוטה.

One reason for this

סיבה אחת לזה

was that transportation was not widely available,

היתה שתחבורה היתה לא זמינה,

so everything had to be within walking distance,

אז הכל היה חייב להיות במרחק הליכה,

including the few sources of clean water

כולל כמה מקורות של מים מתוקים

that existed then.

שהיו קיימים אז.

And the land area of the city

ואזור העיר

was further restricted by the need for walls

היה מוגבל יותר על ידי הצורך בחומה

to defend against attacks.

כדי להגן נגד מתקפות.

The Roman Empire was able to develop infrastructure

האימפריה הרומאית היתה מסוגלת לפתח תשתיות

to overcome these limitations,

כדי להתגבר על המגבלות האלה,

but other than that,

אבל חוץ מזה,

modern cities as we know them,

ערים מודרניות כמו שאנחנו מכירים אותן,

didn't really get their start

לא התחילו להתקיים בעצם

until the Industrial Revolution,

עד תחילת המהפכה התעשייתית,

when new technology deployed on a mass scale

כשטכנולוגיות חדשות התפרשו בקצב גדול

allowed cities to expand and integrate further,

ואפשרו לערים להתרחב ולגדול יותר,

establishing police,

הקימו משטרות,

fire,

מכבי אש,

and sanitation departments,

ומחלקות תברואה,

as well as road networks,

כמו גם רשתות כבישים,

and later electricity distribution.

ומאוחר יותר הפצת חשמל.

So, what is the future of cities?

אז, מה עתיד הערים?

Global population is currently more than 7 billion

האוכלוסיה הגלובלית היא כרגע יותר מ 7 מיליארד

and is predicted to top out around 10 billion.

וצפוי שהיא תגדל ל 10 מיליארד.

Most of this growth will occur

רוב הגידול יקרה

in the urban areas of the world's poorest countries.

באזורים העירוניים של המדינות העניות בעולם.

So, how will cities need to change

אז, אך ערים יצטרכו להשתנות

to accommodate this growth?

כדי להכיל את הגידול?

First, the world will need to seek ways

ראשית, העולם יצטרך למצוא דרכים

to provide adequate food,

כדי לספק מספיק מזון,

sanitation,

סניטציה,

and education for all people.

וחינוך לכל האנשים.

Second, growth will need to happen

שנית, הגידול יצטרך לקרות

in a way that does not damage the land

בדרך שלא פוגעת בקרקע

that provides us with the goods and services

שמספקת את הסחורות והשרותים

that support the human population.

שתומכים באוכלוסיה האנושית.

Food production might move

יצור מזון אולי יזוז

to vertical farms and skyscrapers,

לחוות אנכיות וגורדי שחקים,

rooftop gardens,

גינות גג,

or vacant lots in city centers,

או מגרשים ריקים במרכזי ערים,

while power will increasingly come

בעוד חשמל יבוא יותר ויותר

from multiple sources of renewable energy.

ממגוון מקורות של אנרגיה מתחדשת.

Instead of single-family homes,

במקום בתים חד משפחתיים,

more residences will be built vertically.

יותר אזורי מגורים יבנו אנכית.

We may see buildings that contain everything

אולי נראה בניינים שמכילים כל

that people need for their daily life,

מה שאנשים צריכים לחיי היום יום,

as well as a smaller, self-sufficient cities

כמו גם ערים קטנות יותר, שמספקות את צרכיהן

focused on local and sustainable production.

שממוקדות במוצרים ברי קיימא ומקומיים.

The future of cities is diverse,

העתיד של הערים מגוון,

malleable,

ניתן לשינוי,

and creative,

ויצירתי,

no longer built around a single industry,

ולא עוד בנוי סביב תעשיה יחידה,

but reflecting an increasingly connected

אלא משקף עולם

and global world.

גלובלי ומחובר יותר.