The Taino myth of the cursed creator - Bill Keegan

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Allon Sasson

Before the world of humans began,

לפני שעולם האדם החל,

there was the world of the gods, made of fields, plains and gardens.

היה עולם של אלים, עשוי שדות, מישורים וגנים.

Four brothers wandered this celestial realm.

ארבעה אחים נדדו בממלכה השמימית הזו.

They had no family other than each other—

לא היתה להם משפחה חוץ מעצמם --

they didn’t even know who their parents were.

הם אפילו לא ידעו מי הוריהם.

One of the brothers, Deminan, looked different from the others.

אחד האחים, דמינאן, נראה שונה מהאחרים.

His skin was covered in painful scabs,

עורו היה מכוסה בצלקות כואבות,

and he wondered why he alone had been marked with this affliction.

והוא תהה למה רק לו היה את הנגע הזה.

One day, while the supreme spirit Yaya was out in his gardens,

יום אחד, בעוד הרוח העליונה יאיא היה בחוץ בגנו,

Deminan and his brothers snuck into Yaya’s house.

דמינאן ואחיו התגנבו לביתו של יאיא.

After feasting and exploring, they spotted a giant gourd hanging in the corner.

אחרי שסעדו וחקרו, הם גילו דלעת ענק תלויה בפינה.

But as they tried to look inside the gourd, they dropped it.

אבל כשניסו להביט לתוכה, הם הפילו אותה.

The gourd broke apart, releasing a deluge that swept the brothers away,

הדלעת נשברה, ושחררה שיטפון שסחף את האחים,

separating them from the celestial lands forever.

הפריד אותם מהאדמות האלוהיות לעד.

The waters from the gourd formed a new world.

המים מהדלעת יצרו עולם חדש.

This realm was covered in seas, which didn’t exist in the gods’ world.

העולם הזה כוסה בימים, שלא היו קיימים בעולם האלים.

The waters were full of fish and other creatures,

המים היו מלאים דגים ויצורים אחרים,

and dotted with islands and caves.

ומנוקדים באיים ומערות.

This world of seas was also cut off completely from the celestial realm,

עולם הימים היה גם מנותק לגמרי מהממלכה השמימית,

and the brothers wandered aimlessly,

והאחים שוטטו ללא מטרה,

even more lost than they had been before.

אפילו יותר אבודים משהיו קודם לכן.

One day, three of the brothers stumbled upon a house.

יום אחד, שלושה מהאחים נתקלו בבית.

In the house lived an elder named Bayamanacao, and he invited them in.

בבית חי זקן בשם ביאמנקאו, והוא הזמין אותם פנימה.

When Deminan caught up slightly later, he followed them into the house.

כשדמינאן הגיע מאוחר יותר, הוא עקב אחריהם לתוך הבית.

Bayamanacao told the brothers he was their grandfather

ביאמנקאו אמר לאחים שהוא היה סבם

and gave them a gift of special cassava bread.

ונתן להם מתנה של לחם קסאווה מיוחד.

He revealed their family lineage to them:

הוא גילה להם את שושלתם:

their mother had been the Earth Mother Goddess Itibi Cahubaba

אימם היתה אם הארץ האלה איטיבי קהובבה

and had died when they were born.

ומתה בלידתם.

The brothers were grateful for his hospitality and insight into their past.

האחים היו אסירי תודה על הכנסת האורחים שלו והתובנה על עברם.

But then Bayamanacao turned on Deminan,

אבל אז ביאמנקאו פנה לדמינאן,

blowing tobacco spittle from his nose onto Deminan’s back.

נשף רוק טבק מאפו לגבו של דמינאן.

The spot where the spittle landed immediately began to swell and sting.

הנקודה בה הרוק נחת מייד החלה להתנפח ולצרוב.

Soon Deminan was delirious

במהרה דמינאן נכנס להזיות

and his back was so swollen his brothers feared he would die.

וגבו היה כה נפוח שאחיו פחדו שימות.

Not knowing what else to do, they cut open the welt.

בלי לדעת מה עוד לעשות, הם חתכו את הנפיחות.

A turtle emerged from the wound and swam away,

צבה צצה מהפצע ושחתה משם,

alternating easily between sea and land as she went.

ועברה בקלות בין הים והאדמה כשהתקדמה.

When Deminan recovered from his delirium,

כשדמינאן התאושש מההזיות שלו,

he finally understood what the curse of his disease meant:

הוא הבין לבסוף מה היתה משמעות קללת המחלה:

he was a caracaracol, able to communicate with the gods.

הוא היה קרקרקול, מסוגל לתקשר עם האלים.

He was the link between the celestial realm and the earthly realm.

הוא היה הקישור בין הממלכה השמימית והממלכה הארצית.

Deminan was the first in a long lineage of caracaracols.

דמינאן היה הראשון בשושלת ארוכה של קרקרקולים.

The world of seas he and his brothers had created when they dropped the gourd

עולם הימים אותו הוא ואחיו יצרו כשהפילו את הדלעת

became the world of humans,

הפך לעולם האדם,

where the caracaracols who followed Deminan maintained the delicate balance

שם הקרקרקולים שבאו אחרי דמינאן שמרו על האיזון העדין

between people and gods.

בין בני האדם לאלים.

But their unique power came at a price:

אבל הכוח היחודי שלהם הגיע עם מחיר:

Deminan and all the caracaracols who followed him

דמינאן וכל הקרקרקולים אחריו

continued to suffer from the illness that had first marked Deminan as special.

המשיכו לסבול מהמחלה שסימנה ראשית את דמינאן כמיוחד.

Represented in Taino carvings and figurines

מיוצגים בגילופים ודמויות של הטאינו

with a swollen back and emaciated arms,

עם גב נפוח וזרועות כחושות,

the caracaracol is both cursed and blessed to be a conduit between worlds.

הקרקרקולים היו מבורכים ומקוללים בקשר בין עולמות.