The imaginary king who changed the real world - Matteo Salvadore

תרגום: Yael Ring עריכה: Ido Dekkers

In 1165, copies of a strange letter began to circulate throughout Western Europe.

ב1165, עותקים של מכתב מוזר הופצו ברחבי מערב אירופה.

It spoke of a fantastical realm,

במכתב סופר על ממלכה קסומה,

containing the Tower of Babel and the Fountain of Youth—

בה נמצאו מגדל בבל ומעיין הנעורים --

all ruled over by the letter’s mysterious author: Prester John.

כולם תחת שלטונו של הכותב המיסתורי: פרסטר ג'ון.

Today, we know that this extraordinary king never existed.

כיום, אנחנו יודעים שהמלך המדהים הזה מעולם לא היה קיים.

But the legend of this mythical kingdom and its powerful ruler

אבל האגדה של אותה ממלכה אגדית ושליטה החזק

would impact the decisions of European leaders for the next 400 years.

השפיעו על ההחלטות של שליטי אירופה ב-400 השנים הבאות.

Prester John’s myth would propel the age of exploration,

האגדה על פרסטר ג'ון הביאה לדור התגליות,

inspire intercontinental diplomacy, and indirectly begin a civil war.

והיוותה השראה לדיפלומטיה בין-יבשתית וגרמה בעקיפין למלחמת אזרחים.

When Prester John’s letter appeared, Europe was embroiled in the Crusades.

שהמכתב של פרסטר ג'ון הופיע אירופה היתה באמצע מסעות הצלב.

In this series of religious wars,

בסדרה של מלחמות דת,

Europeans campaigned to seize what they regarded as the Christian Holy Land.

תושבי אירופה שאפו לכבוש את "ארץ הקודש הנוצרית" לטענתם.

The Church vilified any faith outside of Christianity,

הנצרות הכפישה כל דת אחרת,

including that of the Jewish and Muslim communities populating the region.

כולל הקהילות היהודיות והמוסלמיות שאכלסו את האזור.

Crusaders were eager to find Christian kingdoms to serve as allies in their war.

לוחמי מסעות הצלב שאפו לאחד כוחות עם ממלכות נוצריות אחרות במלחמתם.

And they were particularly interested in rumors of a powerful Christian king

והם התעניינו במיוחד בשמועות על מלך נוצרי חזק

who had defeated an enormous Muslim army in the Far East.

שהביס צבא מוסלמי עצום במזרח הרחוק.

In fact, it was a Mongol horde including converted Christian tribes

למעשה, היה זה כוח מונגולי שכלל בתוכו שבטים שהתנצרו

that had routed the army.

שהביס את הצבא הזה.

But news of this victory traveled unreliably.

אבל הידיעות על ניצחון זה הועברו ללא ביסוס.

Merchants and emissaries filled gaps in the story

סוחרים ושליחים השלימו את הפערים בסיפור

with epic poems and Biblical fragments.

בעזרת שירים ידועים וקטעים מהתנ"ך.

By the time the story reached Europe,

עד שהסיפור הגיע לאירופה,

the Mongol horde had been replaced with a great Christian army,

הכוח המונגולי הוחלף בצבא נוצרי עצום,

commanded by a king who shared the Crusader’s vision

בראשותו של מלך שחלק את החזון של מסעות הצלב

of marching on Jerusalem.

לכבוש את ירושלים.

And when a letter allegedly written by this so-called “Prester John” appeared,

וכשמכתב שלכאורה נכתב ע"י אותו "פרסטר ג'ון" הופיע,

European rulers were thrilled.

המלכים האירופאיים היו נרגשים.

While the letter’s actual author remains unknown,

בעוד שהכותב האמיתי של המכתב עדיין לא ידוע לנו,

its stereotypes about the East and alignment with European goals

הסטריאוטיפים שלו כלפי המזרח והחזרה על המטרות האירופאיות

indicate it was a Western forgery.

מעידים על כך שמדובר בזיוף מערבי.

But despite the letter’s obvious origins as European propaganda,

אבל למרות העובדה שברור שמכתב זה נכתב כתעמולה אירופאית,

the appeal of Prester John’s myth was too great for the Crusaders to ignore.

הצלבנים לא יכלו להתעלם מהשפעתו הגדולה של פרסטר ג'ון.

Before long,

עד מהרה,

European mapmakers were guessing the location of his mythical kingdom.

כותבי מפות אירופאים ניסו לנחש את מיקומה של הממלכה האגדית.

In the 13th and 14th centuries, European missionaries went East,

במאות ה-13 וה-14, שליחים אירופאים נסעו מזרחה,

along the newly revived Silk Road.

לאורך דרך המשי שהוקמה לחיים.

They weren’t searching for the letter’s author,

הם לא חיפשו את כותב המכתב,

who would have been over a century old; but rather, for his descendants.

שהיה אמור להיות כבר בן יותר ממאה שנים, אלא חיפשו את צאצאיו.

The title of Prester John was briefly identified

התואר פרסטר ג'ון זוהה

with several Central Asian rulers,

עם כמה שליטים ממרכז אסיה,

but it soon became clear that the Mongols were largely non-Christian.

אבל במהרה התחוור כי המונגולים ברובם לא היו נוצריים.

And as their Empire began to decline,

ועם נסיגתה של האימפריה שלהם,

Europeans began pursuing alternate routes to the Far East,

האירופאיים התחילו לחפש דרכים חדשות למזרח הרחוק,

and new clues to Prester John’s location.

ורמזים נוספים למיקומו של פרסטר ג'ון.

At the same time these explorers went south,

במקביל לנסיעתם מזרחה של אותם מגלי ארצות,

Ethiopian pilgrims began traveling north.

עולי רגל אתיופיים התחילו לנסוע צפונה.

In Rome, these visitors quickly attracted the interest

ברומא, אותם מבקרים תפסו במהירות את תשומת ליבם

of European scholars and cartographers.

של חוקרים וכותבי מפות אירופאיים.

Since Ethiopia had been converted to Christianity in the 4th century,

מכיוון שאתיופיה התנצרה במאה הרביעית,

the stories of their African homeland fit perfectly into Prester John’s legend.

הסיפורים על מולדתם האפריקאית התאימו יפה לאגדה של פרסטר ג'ון.

Portuguese explorers scoured Africa for the kingdom,

מגלי ארצות פורטוגזיים חרשו את אפריקה בחיפוש אחר הממלכה,

until a mix of confusion and diplomacy finally turned myth into reality.

עד ששילוב של בלבול ודיפלומטיה לבסוף הפכו את האגדה למציאות.

The Ethiopians graciously received their European guests,

האתיופיים קיבלו בברכה את אורחיהם האירופאיים,

who were eager to do business with the ruler

שהיו נלהבים לפגוש את השליט

they believed to be Prester John.

שהם האמינו שהוא פרסטר ג'ון.

Though the Ethiopians were initially confused by the Portuguese’s

למרות שבתחילה האתיופים היו מבולבלים

unusual name for their Emperor,

מהשם המוזר שהפורטוגזים כינו בו את הקיסר שלהם,

they were savvy enough to recognize the diplomatic capital it afforded them.

הם היו מתוחכמים מספיק כדי להכיר ברווח הדיפלומטי שזה נתן להם.

The Ethiopian diplomats played the part of Prester John’s subjects,

הדיפלומטים האתיופים שיחקו את התפקיד של נתיניו של פרסטר ג'ון,

and the Portuguese triumphantly announced an alliance with the fabled sovereign—

והפורטוגזים הכריזו בשמחה על ברית עם הממלכה האגדית --

over 350 years after the European letter had begun the search.

יותר מ-350 שנים אחרי שהמכתב התחיל את החיפוש.

But this long-awaited partnership was quickly tested.

אבל השותפות לה ציפו זה שנים הועמדה במהרה במבחן.

A decade later, the Sultanate of Adal,

עשור לאחר מכן, סולטן מחוז עדאל,

a regional power supported by the Ottoman Empire, invaded Ethiopia.

מעצמה מקומית שנהנתה מתמיכתה של האימפריה העותמנית, פלשה לאתיופיה.

The Portuguese sent troops that helped Ethiopians win this conflict.

הפורטוגזים שלחו כוחות שעזרו לאתיופיים לנצח בקונפליקט.

But by this time,

אבל עד אז,

it was clear that Ethiopia was not the powerful ally Europe had hoped.

כבר היה ברור שאתיופיה אינה אותה בעלת ברית חזקה שאירופה קיוותה לה.

Worse still, the increasingly intolerant Roman Catholic Church

יתרה מכך, הכנסיה הקתולית השמרנית

now deemed the Ethiopian sect of Christianity heretical.

הכריזה על הפלג הנוצרי האתיופי ככופרים.

Their subsequent attempts to convert the people

מאמציה לנצר את תושבי המדינה

they once revered as ideal Christians

שפעם נחשבו כהתגלמות הנצרות

would eventually spark a civil war,

בסופו של דבר גרמה למלחמת אזרחים,

and in the 1630s, Ethiopia cut ties with Europe.

בשנות ה-30 של המאה ה-17, אתיופיה ניתקה את קשריה עם אירופה.

Over the next two centuries,

במשך מאתיים השנים הבאות,

the legend of Prester John slowly faded into oblivion—

האגדה על פרסטר ג'ון לאט לאט נעלמה --

ending the reign of a king who made history despite having never existed.

והביאה לקץ שלטונו של מלך שהשפיע על ההיסטוריה למרות שמעולם לא היה קיים.