The myth of Arachne - Iseult Gillespie

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

From sailors who were turned into pigs,

ממלחים שנהפכו לחזירים,

nymphs that sprouted into trees,

נימפות שלבלבו לעצים,

and a gaze that converted the beholder to stone,

ומבטים שהפכו את מושאם לאבן,

Greek mythology brims with shape-shifters.

המיתולוגיה היוונית מלאה במשני צורה.

The powerful gods usually changed their own forms at will,

האלים החזקים בדרך כלל שינו את צורתם כרצונם,

but for mortals, the mutations were often unwanted.

אבל עבור בני התמותה, שינויי הצורה היו הרבה פעמים בלתי רצויים.

One such unnerving transformation befell the spinner Arachne.

שינוי צורה מטריד כזה נפל על הטווה ארכנה.

Arachne was the daughter of a tradesman

ארכנה היתה בתו של סוחר

who spent his days dying cloth the deepest shades of purple.

שבילה את ימיו בצביעת בדים בגוונים העמוקים ביותר של סגול.

She had a flair for spinning the finest threads,

היה לה כשרון לטוויה של החוטים העדינים ביותר,

weaving them into flowing fabric,

אותם ארגה לבדים גולשים,

and creating magnificent tapestries.

שמהם יצרה שטיחי קיר מדהימים.

People flocked to watch her hands flying across her loom,

אנשים התקבצו כדי לצפות בידיה המרפרפות על הנול,

as if thread sprung directly from her fingertips.

כאילו היא טווה ישירות מקצות אצבעותיה.

But as praise for her work grew, so did her pride.

אבל כשתהילתה גדלה, גדלה גם גאוותה.

Arachne could often be heard boasting about her skills,

ארכנה הרבתה להתרברב בכישוריה,

declaring that her talent surpassed anyone else’s—mortal or divine.

והצהירה שכשרונה עולה על זה של כולם - אדם או אל.

She refused to see weaving as a gift from the gods.

היא סרבה לראות באריגה מתנה מהאלים.

Rather, she flaunted it as her own personal genius.

במקום זה, היא נופפה בה כבגאונות אישית.

Unfortunately, the goddess of wisdom and crafts, Athena,

למרבה הצער, אלת החכמה והאמנות, אתנה,

overheard Arachne making these claims.

שמעה את טענותיה של ארכנה.

Planning to teach the ungrateful girl a lesson,

היא תכננה ללמד אותה לקח.

Athena disguised herself as an old woman and stole amongst the mortals.

אתנה התחפשה לאישה זקנה והתגנבה אל בין בני התמותה.

She berated Arachne in public—

היא גינתה את ארכנה בפומבי --

how dare the weaver claim herself greater than the gods?

איך היא מעזה להעלות את הטענה שהיא גדולה מהאלים?

But Arachne only laughed, barely looking up from her loom.

אבל ארכנה צחקה ובקושי הרימה את עיניה מהנול.

Provoked, the old woman threw off her cloak to reveal her true form.

בכעסה, הסירה האישה המבוגרת את גלימתה כדי לחשוף את צורתה האמיתית.

If Arachne insisted on defaming the gods,

אם ארכנה מתעקשת לזלזל באלים,

Athena would challenge her to a contest directly.

אתנה תקרא עליה תיגר בתחרות ישירות.

Masking her shock at the appearance of the grey-eyed goddess,

ארכנה הסתירה את ההלם שלה מהופעתה של האלה אפורת העינים,

Arachne accepted the challenge.

וקיבלה את האתגר.

Athena drew up her own glittering loom as a great crowd gathered to watch.

אתנה הביאה נול מנצנצץ משלה וקהל גדול התאסף לצפות.

The weavers began, eyes fixed and shuttles blurring.

האורגות החלו, העיניים ממוקדות והבוכיירים מטושטשים מרוב מהירות,

Athena conjured wisps of cloud from above

אתנה רקמה עננים דקים מלמעלה

and slender threads of grass from below in a spectacle of strength.

ופיסות דשא עדינות מלמטה במופע של יכולת.

She wove tremendous scenes that showed the power of the gods:

היא ארגה סצנות עצומות שהראו את כוח האלים:

Poseidon riding the waves,

פוסידון הרוכב על הגלים,

Zeus firing thunderbolts,

זאוס היורה ברקים,

and Apollo hurtling across the sky.

ואפולו החוצה את השמיים.

In Athena’s splendid tapestry, the glory of the gods dwarfed mortal life.

בשטיח הקיר המרהיב, תהילת האלים גימדה את חיי בני האדם.

But Arachne had no interest in boosting godly egos.

אבל לארכנה לא היה עניין בניפוח האגו של האלים.

Her tapestry showed the gods abusing their power:

שטיח הקיר שלה הראה את האלים משתמשים בכוחם לרעה:

squabbling amongst themselves,

מתקוטטים בינם לבין עצמם,

drinking and bragging,

שותים ומתהוללים,

and meddling in the lives of mortals.

ומתערבים בחיי בני התמותה.

She represented Zeus as a philanderer, transfiguring himself to ensnare women:

היא הציגה את זאוס כרודף שמלות שמשנה את צורתו כדי ללכוד נשים:

a swan for Leda,

את לדה כברבור,

a bull for Europa,

את אירופה כשור,

a shower of gold for Danae.

את דנאה בגשם מוזהב.

Arachne then turned to the misdemeanors of other gods,

ארכנה פנתה אז להתנהגות הגרועה של אלים אחרים,

from Pluto’s abduction of Persephone

מחטיפתה של פרספונה על ידי פלוטו

to Bacchus’s wild pursuit of Erigone.

ועד למרדף הפראי של בכחוס אחרי אריגונה.

Even though she cast the gods in the most unflattering light,

למרות שהיא הציגה את האלים באור הכי לא מחמיא,

Arachne’s work shone with her dazzling skill.

העבודה של ארכנה הפגינה היטב את כישוריה המהממים.

Her tapestry was almost alive,

שטיח הקיר שלה היה כמעט חי,

filled with movement and lustrous colors

מלא בתנועה וצבעים בוהקים

that winked triumphantly.

שקרצו בניצחון.

When Athena saw Arachne's undeniably better and flagrantly subversive work,

כשאתנה ראתה את עבודתה העדיפה והחתרנית בעליל של ארכנה,

she flew into a rage and turned on the human weaver.

היא זעמה ופנתה אל האורגת האנושית,

Arachne’s glee dimmed as she felt her body shrinking and contorting.

עליצותה של ארכנה דעכה כשהרגישה את גופה מתכווץ ומתעוות.

Her fingers waved wildly as her arms stuck to her sides,

אצבעותיה נעו בפראות כשידיה דבקו לצידי גופה,

and black hair sprouted all over her body.

ושיער שחור צמח על כל גופה.

The goddess left Arachne with a single spool of thread unfurling from her belly,

האלה עזבה את ארכנה כשחוט מגליל בודד יוצא מבטנה,

a slim reminder of her human talent.

תזכורת לכשרונה האנושי.

For challenging the assumption that the gods were untouchable,

על כך שערערה את ההנחה שהאלים בלתי ניתנים לניצחון,

Athena had shrunk her adversary into the first spider.

אתנה כיווצה את היריבה שלה לעכביש הראשון.

To this day, Arachne and her children spin out her penance—

עד היום, ארכנה וילדיה טווים את עונשה --

or is it undaunted persistence?—

או שמא את חוצפתה? --

in the shadows of giants.

בצל הענקים.