Why should you read Toni Morrison’s “Beloved”? - Yen Pham

תרגום: Ido Dekkers עריכה: zeeva livshitz

A mirror that shatters without warning.

מראה שמתנפצת בלי אזהרה.

A trail of cracker crumbs strewn across the floor.

שובל פרורי קרקרים מפוזר על הרצפה.

Two tiny handprints that appear on a cake.

שתי טביעות יד קטנות שמופיעות על עוגה.

Everyone at 124 Bluestone Road knows their house is haunted—

כולם ב 124 רחוב בלוסטון יודעים שביתם רדוף רוחות --

but there’s no mystery about the spirit tormenting them.

אבל אין מיסתורין בנוגע לרוח שמענה אותם.

This ghost is the product of an unspeakable trauma;

הרוח הזו היא תוצאה של טראומה נוראית;

המסורת של ההסטוריה הברברית

the legacy of a barbaric history

that hangs over much more than this lone homestead.

שתלויה מעל הרבה יותר מהבית הבודד הזה.

So begins "Beloved," Toni Morrison’s Pulitzer Prize-winning novel

כך מתחיל “חמדת,” הסיפור זוכה הפוליצר של טוני מוריסון

about the suffering wrought by slavery and the wounds that persist in its wake.

על הסבל של העבדות והפצעים שנמשכים אחריה.

Published in 1987, "Beloved" tells the story of Sethe,

הוא פורסם ב 1987, “חמדת” מספר את הסיפור של סת’ה

a woman who escaped enslavement.

אישה שבורחת מעבדות.

When the novel opens, Sethe has been living free for over a decade.

כשהסיפור נפתח, סת’ה חיה חופשיה במשך עשור.

Her family has largely dissolved— Sethe’s mother-in-law died years earlier,

המשפחה שלה התפוררה במידה רבה -- חמותה של סת’ה מתה שנים לפני כן,

and her two sons ran away from fear of the specter.

ושני בניה ברחו מפחד רוח הרפאים.

Sethe’s daughter Denver remains in the house,

הבת של סת’ה דנבר נשארה בבית,

but the pair live a half-life.

אבל הזוג חיים חצי חיים.

Shunned by the wider community,

דחוייה על ידי הקהילה הרחבה יותר,

the two have only each other and the ghost for company.

לשתיים יש רק אחת את השניה והרוח לחברה.

Sethe is consumed by thoughts of the spirit,

סת’ה אכולה על ידי מחשבות על הרוח,

whom she believes to be her eldest daughter.

שהיא מאמינה שהיא בתה הבכורה.

When a visitor from Sethe’s old life returns and threatens the ghost away,

כשמבקר מהחיים הישנים של סת’ה חוזר ומרחיק את הרוח באיומים,

it seems like the start of a new beginning for her family.

זה נראה כמו התחלה חדשה למשפחה שלה.

But what comes in the ghost’s place may be even harder to bear.

אבל מה שמגיע במקום הרוח אולי אפילו קשה יותר לשאת.

As with much of Morrison’s work,

כמו עם הרבה מעבודתה של מוריסון,

"Beloved" investigates the roles of trauma and love in African-American history.

“חמדת” חוקרת את התפקידים של טראומה ואהבה בהסטוריה האפרו אמריקאית.

Morrison writes about black identities in a variety of contexts,

מוריסון כותבת על זהויות שחורות במגוון הקשרים,

but her characters are united by their desire to find love and be loved—

אבל הדמויות שלה מאוחדות על ידי התשוקה שלהן למצוא אהבה ולהיות אהובות --

even when it’s painful.

אפילו כשזה כואב.

Some of her novels explore when love challenges social conventions,

כמה מהסיפורים שלה חוקרים כשאהבה מאתגרת נורמות חברתיות,

like the forbidden affection that grows between the townsfolk of "Paradise"

כמו החיבה האסורה שגדלה בין תושבי “פרדייס”

and their fugitive neighbors.

והשכנים הפליטים שלהם.

Other works examine how we can be blind to the love we already possess.

עבודות אחרות בוחנות איך אנחנו יכולים להיות עוורים לאהבה שכבר יש לנו.

In "Sula," one character realizes that it’s not her marriage,

ב“סולה,” דמות אחת מבינה שזה לא הנישואין שלה,

but rather, one of her friendships that embodies the great love of her life.

אלא, אחת החברויות שלה שמגלמת את האהבה הגדולה של חייה.

Perhaps Morrison’s most famous exploration of the difficulty of love

אולי החקר הכי מפורסם של מוריסון של הקושי באהבה

takes place in "Beloved."

שמתרחשת ב“חמדת.”

Here, the author considers how the human spirit is diminished

פה, הסופרת שוקלת איך הרוח האנושית פוחתת

when you know the things and people you love most will be taken away.

כשאתם יודעים שהדברים והאנשים שאתם אוהבים הכי הרבה יילקחו.

Morrison shows that slavery is destructive to love in all forms,

מוריסון מראה שעבדות היא הרסנית לאהבה בכל הצורות,

poisoning both enslaved people and their enslavers.

מרעילה גם אנשים משועבדים וגם את המשעבדים.

"Beloved" examines the dehumanizing effects of the slave trade

“חמדת” בוחנת את ההשפעות שהופכות ללא אנושיות של סחר העבדים

in numerous ways.

באין ספור דרכים.

Some are straightforward, such as referring to enslaved people

כמה ישירות, כמו התייחסות לאנשים משועבדים

as animals with monetary value.

כחיות עם ערך כספי.

But others are more subtle.

אבל אחרות יותר עדינות.

Sethe and Paul D.— the visitor from her old plantation—

סת’ה ופול ד. המבקר מהמטעים הישנים שלה --

are described as trying to “live an unlivable life.”

מתוארים כמנסים “לחיות חיים שלא ניתן לחיות.”

Their coping mechanisms are different; Sethe remains mired in her past,

מנגנוני ההתמודדות שלהם שונים; סת’ה נשארת טבועה בעברה,

while Paul D. dissociates himself completely.

בזמן שפול ד. מנתק את עצמו לגמרי.

But in both cases, it’s clear each character has been irreparably scarred.

אבל בשני המקרים, זה ברור שכל דמות פגועה ללא תקנה.

Morrison also blends perspectives and timelines,

מוריסון גם מערבת נקודות מבט וקווי זמן,

to convey how the trauma of slavery

כדי להעביר איך הטראומה של העבדות

ripples across various characters and time periods.

מהדהדת ברחבי הדמויות השונות ותקופות הזמן.

As she delves into the psyche of townspeople, enslavers,

כשהיא מתעמקת בנפש של אנשי העיר, המשעבדים,

and previously enslaved people,

ואנשים משועבדים לשעבר,

she exposes conflicting viewpoints on reality.

היא חוקרת נקודות מבט מתנגשות במציאות.

This tension shows the limitations of our own perspectives,

המתח מראה את המגבלות של נקודות המבט שלנו,

and the ways in which some characters

והדרכים בהן כמה מהדמויות

are actively avoiding the reality of their actions.

נמנעות אקטיבית מהמציאות של הפעולות שלהן.

But in other instances, the characters’ shifting memories align perfectly;

אבל במקרים אחרים, הזכרונות המשתנים של הדמויות מתיישרים במדוייק;

capturing the collective trauma that haunts the story.

לוכדים את הטראומה המשותפת שרודפת את הסיפור.

Though "Beloved" touches on dark subjects,

למרות ש“חמדת” נוגע בנושאים חשוכים,

the book is also filled with beautiful prose,

הספר גם מלא בפרוזה נפלאה,

highlighting its characters’ capacity for love and vulnerability.

שמאירה את יכולת הדמויות שלה לאהבה ופגיעות.

In a stream-of-consciousness sequence written from Sethe’s perspective,

ברצף של זרם תודעה שנכתב מנקודת המבט של סת’ה,

Morrison unspools memories of subjugation alongside moments of tenderness;

מוריסון פורמת זכרונות של שיעבוד במקביל לרגעים של רכות;

like a baby reaching for her mother’s earrings, spring colors,

כמו תינוק שמנסה לתפוש את עגילי אמו, צבעי אביב,

and freshly painted stairs.

ומדרגות שרק נצבעו.

Sethe’s mother-in-law had them painted white, she recalls,

חמותה של סת’ה צבעה אותן בלבן, היא נזכרת,

“so you could see your way to the top… where lamplight didn’t reach."

“כך שתוכלו לראות את הדרך למעלה... לשם אור המנורה לא מגיע.”

Throughout the book, Morrison asks us to consider hope in the dark,

לאורך הספר, מוריסון מבקשת מאיתנו לשקול תקווה בחשכה,

and to question what freedom really means.

ולחשוב מה באמת המשמעות של חרות.

She urges readers to ponder the power we have over each other,

הוא דוחקת בקוראים לשקול את הכוח שיש לנו אחד על השני,

and to use that power wisely.

ולהשתמש בכוח בחכמה.

In this way, "Beloved" remains a testimony to the destructiveness of hate,

בדרך זו, “חמדת” נשאר עדות להרסניות של השנאה,

the redeeming power of love,

הכוח המשקם של האהבה,

and the responsibility we bear to heed the voices of the past.

והאחריות שאנחנו נושאים להקשיב לקול העבר.