The science of laughter - Sasha Winkler

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

האין זה מוזר שכאשר משהו מצחיק,

Isn’t it odd that, when something’s funny,

you might show your teeth, change your breathing,

אתם עלולים להראות את השיניים שלכם, לשנות את הנשימה שלכם,

become weak and achy in some places, and maybe even cry?

להיות חלשים וכואבים במקומות מסוימים, ואולי אפילו לבכות?

In other words, why do we do this bizarre thing that is laughter?

במילים אחרות, מדוע אנו עושים את הדבר המוזר הזה שהוא צחוק?

When you laugh, your abdominal muscles contract rapidly.

כשאתם צוחקים, שרירי הבטן שלכם מתכווצים במהירות.

This alters your breathing patterns,

זה משנה את דפוסי הנשימה שלכם,

increasing the pressure in your chest cavity, and pushing air out,

מגביר את הלחץ בחלל החזה שלכם ודוחף אוויר החוצה,

which might audibly emerge as a snort, wheeze, or vocalization.

שעשוי להופיע בצורה קולית כנחירה, צפצופים או קול.

Because you’re exerting your abdominal muscles much more

מכיוון שאתם מפעילים את שרירי הבטן שלכם הרבה יותר

than you usually would while talking,

ממה שהייתם עושים בדרך כלל בזמן דיבור,

they may start to hurt.

הם עלולים להתחיל לכאוב.

Laughter also inhibits your reflexes and muscle control,

צחוק גם מעכב את הרפלקסים והשליטה בשרירים שלכם,

causing sensations like leg weakness.

וגורם לתחושות כמו חולשת רגליים.

So, where does this funny phenomenon come from?

אז מאיפה באה התופעה המצחיקה הזו?

Because there’s no archaeological record of laughter,

מכיוון שאין תיעוד ארכיאולוגי של צחוק,

it’s impossible to say exactly how and why it evolved,

אי אפשר לומר בדיוק כיצד ומדוע הוא התפתח,

but scientists have some theories.

אך למדענים יש כמה תיאוריות.

Importantly, humans are not the only animals today

חשוב לציין שבני אדם אינם בעלי החיים היחידים כיום

that do something like laughter.

שעושים משהו כמו צחוק.

Using ultrasonic recorders,

באמצעות מקליטי אולטרסאונד,

researchers in the late 90s realized that rats were basically giggling

החוקרים בסוף שנות ה-90 הבינו שחולדות בעצם מצחקקות

while being tickled.

בזמן שמדגדגים אותן.

Scientists have since compiled evidence of at least 65 species—

מדענים ריכזו מאז עדויות של לפחות 65 מינים -

mostly mammals, but also some birds— that vocalize during social play.

בעיקר יונקים, אך גם כמה ציפורים - שמשמיעים קול במהלך משחק חברתי.

Some, unsurprisingly, are our closest relatives.

חלקם, באופן לא מפתיע, הם קרובי משפחתנו הקרובים ביותר.

By recording and analyzing the sounds primates make

על ידי הקלטה וניתוח הצלילים שהפרימטים משמיעים

while playing and being tickled,

תוך כדי משחק ודגדוג,

researchers grew more convinced that the ancient ancestor of all great apes

החוקרים השתכנעו יותר כי האב הקדמון של כל הקופים הגדולים

did something like laughter.

עשה משהו כמו צחוק.

And, because other apes make laughter-like sounds during rough-and-tumble play,

ומכיוון שקופים אחרים משמיעים צלילים דמויי צחוק במהלך משחק קשה ומבולבל,

they think laughter may have originally developed to clearly signal

הם חושבים שהצחוק אולי התפתח במקור כדי לאותת בבירור

friendly, non-aggressive intent.

על כוונה ידידותית ולא תוקפנית.

But of course, humans don’t just laugh when we’re wrestling,

אבל כמובן, בני אדם לא רק צוחקים כשאנחנו מתאבקים,

but also when we’re amused, and even surprised, confused, or nervous.

אלא גם כשאנחנו משועשעים, ואפילו מופתעים, מבולבלים או עצבניים.

Some scientists think laughter took on expanded functions

יש מדענים שחושבים שהצחוק קיבל פונקציות מורחבות

after humans split from other great apes

לאחר שבני אדם התפצלו מקופים גדולים אחרים

and developed large social groups and more complex language abilities.

ופיתחו קבוצות חברתיות גדולות ויכולות שפה מורכבות יותר.

They hypothesize that laughter gradually became something we could use

הם משערים שהצחוק הפך בהדרגה למשהו שנוכל להשתמש בו

not just during play but within speech to convey subtle meanings

לא רק במהלך המשחק אלא בתוך הדיבור כדי להעביר משמעויות עדינות

and a range of contexts to show our emotions.

ומגוון הקשרים כדי להראות את רגשותינו.

This is thought to be one of the reasons that laughter is contagious:

זו נחשבת לאחת הסיבות לכך שצחוק מדבק:

it’s like an invitation to share in someone’s emotional state.

זה כמו הזמנה להשתתף במצבו הרגשי של מישהו.

Just hearing clips of laughter can activate key regions in your brain,

רק שמיעת קטעי צחוק יכולה להפעיל אזורים מרכזיים במוח שלכם,

triggering you to smile or laugh yourself.

ולגרום לכם לחייך או לצחוק בעצמכם.

And, when participants in one study watched a funny video,

וכאשר משתתפים במחקר אחד צפו בסרטון מצחיק,

they laughed significantly longer and more often

הם צחקו באופן משמעותי יותר זמן ולעתים קרובות יותר

when another person was present—

כאשר אדם אחר היה נוכח -

even though they reported feeling the same level of amusement.

למרות שהם דיווחו על הרגשת אותה רמת שעשוע.

Human laughter is also generally louder

צחוק אנושי בדרך כלל חזק יותר

than the play vocalizations of most animals.

מאשר קולות המשחק של רוב החיות.

Some scientists speculate that this is because our laughter functions

כמה מדענים משערים שזה בגלל שהצחוק שלנו מתפקד

not only as a signal between individuals, but a broadcast to everyone around.

לא רק כאות בין אנשים, אלא שידור לכל הסובבים.

Studies found that observers across the world and as young as 5 months old

מחקרים מצאו כי משקיפים ברחבי העולם ותינוקות בגיל 5 חודשים

could reliably tell the difference between close friends and acquaintances

יכולים להבחין באופן אמין את ההבדל בין חברים קרובים למכרים

just from brief clips of them laughing.

רק מקליפים קצרים שבהם הם צוחקים.

Similarly, we can tell whether a laugh is real or fake based just on the sound.

באופן דומה, אנו יכולים לדעת אם צחוק הוא אמיתי או מזויף בהתבסס רק על סמך הצליל.

Fake, or volitional, laughter is produced

צחוק מזויף, או רצוני, מופק

in entirely different networks in the brain,

ברשתות שונות לחלוטין במוח,

relying on speech-like pathways.

תוך הסתמכות על מסלולים דמויי דיבור.

Meanwhile, spontaneous laughter arises from older networks

בינתיים, צחוק ספונטני נובע מרשתות ישנות יותר

that other animals also use for their vocalizations.

בהן משתמשים גם בעלי חיים אחרים לקולות שלהם.

And laughter is not just socially important;

וצחוק הוא לא רק חשוב מבחינה חברתית;

it’s also thought to be good for us.

הוא גם נחשב טוב עבורנו.

When we laugh, our brains release feel-good neurotransmitters

כשאנחנו צוחקים, המוח שלנו משחרר נוירוטרנסמיטורים

like endorphins,

כמו אנדורפינים,

and decrease levels of stress hormones like cortisol.

ומוריד את רמות הורמוני הלחץ כמו קורטיזול.

Some research even suggests that people who laugh more

כמה מחקרים אף מצביעים על כך שאנשים שצוחקים יותר

can cope with stress more effectively and have better cardiovascular health.

יכולים להתמודד עם לחץ בצורה יעילה יותר והם בעלי בריאות לב וכלי דם טובה יותר.

Laughter is a universal human behavior.

צחוק הוא התנהגות אנושית אוניברסלית.

Babies can laugh before they can speak.

תינוקות יכולים לצחוק לפני שהם יכולים לדבר.

Whether it's the best medicine depends on your ailment.

אם זו התרופה הטובה ביותר תלוי במחלה שלכם.

But as something that makes life more tolerable,

אבל כמשהו שהופך את החיים לנסבלים יותר,

strengthens bonds, and potentially improves aspects of your health,

מחזק קשרים ופוטנציאלית משפר את ההיבטים של הבריאות שלכם,

you can’t go wrong with a good laugh.

אי אפשר לטעות עם צחוק טוב.

Unless you have a broken rib or something.

אלא אם יש לכם צלע שבורה או משהו.

Then it’s no laughing matter.

אז זה לא עניין לצחוק.

Certainly nothing to crack up about.

בהחלט אין על מה להיקרע מצחוק.