What can you learn from ancient skeletons? - Farnaz Khatibi

מה אתם יכולים ללמוד משלדים עתיקים? - פרנאז ח'טיבי

תרגום: Zeeva Livshitz עריכה: Ido Dekkers

Between 2008 and 2012,

בין השנים 2008 ו -2012,

archeologists excavated the rubble of an ancient hospital in England.

ארכיאולוגים חפרו בהריסות בי"ח עתיק באנגליה.

In the process, they uncovered a number of skeletons.

וחשפו במהלך החפירות מספר שלדים

One in particular belonged to a wealthy male

אחד מהם היה שייך לגבר עשיר

who lived in the 11th or 12th century

שחי במאה ה -11 או ה -12

and died of leprosy between the ages of 18 and 25.

ומת מצרעת כשהיה בגיל 18 - 25.

How do we know all this?

איך אנחנו יודעים את כל זה?

Simply by examining some old, soil-caked bones?

על ידי בדיקת כמה עצמות ישנות מכוסות באדמה?

Even centuries after death,

אפילו מאות שנים לאחר המוות,

skeletons carry unique features that tell us about their identities.

לשלדים יש תכונות ייחודיות שמספרות על זהותם

And using modern tools and techniques, we can read those features as clues.

ובאמצעות כלים וטכניקות מודרניות, ניתן לקרוא תכונות אלה כרמזים.

This is a branch of science known as biological anthropology.

זהו ענף של מדע המכונה אנתרופולוגיה ביולוגית.

It allows researchers to piece together details about ancient individuals

שמאפשר לחוקרים להרכיב פרטים על אנשים קדומים

and identify historical events that affected whole populations.

ולזהות אירועים היסטוריים שהשפיעו על אוכלוסיות שלמות.

When researchers uncover a skeleton,

כשחוקרים חושפים שלד,

some of the first clues they gather, like age and gender,

כמה מהרמזים הראשונים שהם אוספים, כמו גיל ומין,

lie in its morphology,

מצויים במורפולוגיה שלו,

which is the structure, appearance, and size of a skeleton.

שהוא המבנה, המראה, וגודל השלד.

Bones, like the clavicle, stop growing at age 25,

עצמות, כמו עצם הבריח מפסיקות לגדול בגיל 25

so a skeleton with a clavicle that hasn't fully formed

כך ששלד עם עצם בריח שלא התגבשה במלואה

must be younger than that.

חייב להיות של אדם צעיר מזה.

Similarly, the plates in the cranium can continue fusing up to age 40,

בדומה לכך, לוחיות הגולגולת יכולות להמשיך להתמוסס עד גיל 40.

and sometimes beyond.

ולפעמים יותר. על ידי שילובם של אלה

By combining these with some microscopic skeletal clues,

עם כמה רמזים שלדיים מיקרוסקופים,

physical anthropologists can estimate an approximate age of death.

אנתרופולוגים פיזיים יכולים להעריך את גיל המוות.

Meanwhile, pelvic bones reveal gender.

בינתיים, עצמות האגן מגלות את המין..

Biologically, female pelvises are wider, allowing women to give birth,

ביולוגית, האגן הנשי רחב יותר, מאפשר ללדת,

where as males are narrower.

בעוד שאצל הגברים הוא צר יותר.

Bones also betray the signs of ancient disease.

עצמות גם מסגירות סימנים של מחלות עתיקות.

Disorders like anemia leave their traces on the bones.

הפרעות כמו אנמיה משאירות עקבות על העצמות.

And the condition of teeth can reveal clues

ומצב השיניים עשוי לחשוף רמזים

to factors like diet and malnutrition,

לגורמים כמו תזונה ותת תזונה,

which sometimes correlate with wealth or poverty.

אשר לעתים מתואמת עם עושר או עוני.

A protein called collagen can give us even more profound details.

קולגן יכול לספק עוד פרטים עמוקים יותר.

The air we breathe,

האוויר שאנו נושמים,

water we drink,

מים שאנו שותים,

and food we eat

והאוכל שאנו אוכלים

leaves permanent traces in our bones and teeth

משאירים עקבות קבועים בעצמותינו ובשינינו

in the form of chemical compounds.

בצורת תרכובות כימיות. תרכובות אלו

These compounds contain measurable quantities called isotopes.

מכילות כמויות מדידות שנקראות איזוטופים.

Stable isotopes in bone collagen and tooth enamel varies among mammals

איזוטופים יציבים בקולגן עצם ואמייל שיניים משתנים ביונקים

dependent on where they lived and what they ate.

ותלויים במקום בו חיו ומה אכלו.

So by analyzing these isotopes,

כך שעל ידי ניתוח איזוטופים אלה,

we can draw direct inferences regarding the diet and location of historic people.

ניתן להסיק מסקנות ישירות לגבי התזונה והמיקום של בני אדם היסטוריים.

Not only that, but during life,

לא רק זה, אלא במהלך החיים,

bones undergo a constant cycle of remodeling.

עצמות עוברות מחזוריות קבועה של עיצוב מחדש.

So if someone moves from one place to another,

אז אם מישהו עובר ממקום אחד לאחר,

bones synthesized after that move

עצמות שסונתזו לאחר המעבר הזה

will also reflect the new isotopic signatures of the surrounding environment.

ישקפו גם הן את חותם הסביבה החדשה.

That means that skeletons can be used like migratory maps.

זה אומר שניתן להשתמש בשלדים כבמפות נדידה.

For instance, between 1-650 AD,

לדוגמה, בין 1-650 לספירה,

the great city of Teotihuacan in Mexico bustled with thousands of people.

העיר הגדולה טֵאוֹטִיװַאקַאן במקסיקו המתה מאלפי בני אדם.

Researchers examined the isotope ratios in skeletons' tooth enamel,

חוקרים בדקו את שיעורי האיזוטופים באמייל השיניים של השלדים,

which held details of their diets when they were young.

שגילו פרטים על התזונה שלהם בצעירותם.

They found evidence for significant migration into the city.

הם מצאו עדות להגירה משמעותית לתוך העיר.

A majority of the individuals were born elsewhere.

רוב האנשים נולדו במקום אחר.

With further geological and skeletal analysis,

עם ניתוח גאולוגי ושלדי נוסף,

they may be able to map where those people came from.

ייתכן והם יוכלו למפות מהיכן אנשים אלה הגיעו.

That work in Teotihuacan is also an example of how bio-anthropologists

עבודה זאת בטֵאוֹטִיװַאקַאן מהווה גם דוגמה לאופן בו ביו-אנתרופולוגים

study skeletons in cemeteries and mass graves,

חוקרים על שלדים בבתי קברות ובמקומות של קבורה המונית,

then analyze their similarities and differences.

ואז מנתחים את קווי הדמיון שלהם וההבדלים.

From that information, they can learn about cultural beliefs,

מידע זה, יכול ללמדם על אמונות תרבותיות,

social norms,

נורמות חברתיות,

wars,

מלחמות,

and what caused their deaths.

ומה גרם למותם.

Today, we use these tools to answer big questions about how forces,

היום אנו משתמשים בכלים אלה כדי לענות על שאלות כמו, איך כוחות,

like migration and disease,

כמו הגירה ומחלות,

shape the modern world.

מעצבים את העולם המודרני.

DNA analysis is even possible in some relatively well-preserved ancient remains.

בדיקת ד.נ.א אפילו אפשרית בשרידים שמשומרים טוב יחסית.

That's helping us understand how diseases like tuberculosis

זה עוזר לנו להבין איך מחלות כמו שחפת

have evolved over the centuries

התפתחו במשך מאות שנים

so we can build better treatments for people today.

כך שנוכל ליצור טיפולים טובים בהווה.

Ancient skeletons can tell us a surprisingly great deal about the past.

שלדים עתיקים יכולים לספר לנו הרבה על העבר.

So if your remains are someday buried intact,

אז אם השרידים שלכם ייקברו שלמים יום אחד,

what might archeologists of the distant future learn from them?

מה יוכלו ארכאולוגים של העתיד הרחוק ללמוד מהם?