Who were the Vestal Virgins, and what was their job? - Peta Greenfield

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

A lone priestess walks towards an underground chamber.

כוהנת בודדת צועדת לעבר תא תת קרקעי.

People line the streets to watch as she proclaims her innocence.

אנשים עומדים ברחובות כדי לצפות בה כשהיא מצהירה על חפותה.

It doesn't matter.

זה לא משנה.

She's already been judged and found guilty.

היא כבר נשפטה ונמצאה אשמה.

The sentence?

גזר הדין?

Live burial.

קבורה בחיים.

The underground chamber contains a portion of bread, water, milk, and oil.

התא התת קרקעי מכיל פת לחם, מים, חלב ושמן.

She will have a lamp, a bed, and a blanket,

תהיה לה מנורה, מיטה, ושמיכה,

but she won't emerge alive.

אבל היא לא תצא משם בחיים.

At the threshold, the priestess pauses,

על הסף, הכוהנת עוצרת,

claims her innocence one last time,

מכריזה על חפותה בפעם האחרונה,

then enters the chamber never to be seen again by the Roman people.

ואז נכנסת לתא לעולמי עד.

The priestess is one of Rome's six Vestal Virgins,

הכוהנת הזו היא אחת משש הבתולות הטהורות של רומא,

each carefully selected as children from Rome's most aristocratic families.

כל אחת נבחרה בקפידה כילדה מהמשפחות הכי אריסטוקרטיות של רומא.

But now with her death, there are only five,

אבל עכשיו עם מותה, יש רק חמש,

and a new priestess must be chosen.

וכוהנת חדשה חייבת להבחר.

The six-year-old Licinia witnessed the spectacle,

ליקיניה בת השש חזתה במופע,

never suspecting that a few days later, she'd be chosen as the next Vestal Virgin.

ומעולם לה חשדה שכמה ימים לאחר מכן, היא תיבחר כבתולה הטהורה הבאה.

Her age, her patrician family lineage,

גילה, שושלתה האצילית,

and her apparent good health

ובריאותה הטובה

makes her the best candidate to serve the goddess Vesta in the eyes of the Romans.

הופכים אותה למועמדת הטובה ביותר לשרת את האלה ווסטה בעייני הרומאים.

Her parents are proud that their daughter's been chosen.

הוריה גאים בכך שבתם נבחרה.

Licinia is afraid, but she has no choice in the matter.

ליקיניה מפחדת, אבל הבחירה אינה בידה.

She must serve the goddess for at least the next 30 years.

היא חייבת לשרת את האלה לפחות 30 שנה.

For the first ten years of Licinia's service,

בעשר השנים הראשונות של שירותה,

she's considered in training, learning how to be a Vestal Virgin.

ליקיניה נחשבת בהכשרה, ולומדת איך להיות בתולה טהורה.

Her most important duty is keeping vigil over the flame of Vesta,

החובה הכי חשובה שלה היא לשמור על הלהבה של ווסטה,

the virgin goddess of the hearth.

האלה הבתולה של האח.

Vesta doesn't have a statue like other Roman gods and goddesses.

לווסטה אין פסל כמו לאלים ואלות רומיים אחרים.

Instead, she's represented by the flame which burns day and night in her temple

במקום זאת, היא מיוצגת על ידי האש שבוערת יום ולילה במקדשה,

located next to the Forum in the center of the city.

שממוקם ליד הפורום במרכז העיר.

Like all Vestal priestesses, Licinia spends part of each day on shift,

כמו כל כוהנות ווסטה, ליקיניה מבלה חלק מכל יום במשמרת,

watching and tending to the flame.

צופה ומטפלת באש.

The flame represents two things.

האש מייצגת שני דברים.

The first is the continuation of Rome as a power in the world.

הראשון הוא ההמשכיות של רומא ככוח בעולם.

The Romans believed that if the flame goes out, the city's in danger.

הרומאים האמינו שאם האש תיכבה, העיר תהיה בסכנה.

The flame also symbolizes the continuing virginity of Vesta's priestesses.

הלהבה מסמלת גם את הבתוליות המתמשכת של הכוהנות של ווסטה.

For the Romans, a Vestal's virginity signaled not only her castitas,

עבור הרומאים, בתולי הכוהנת מסמלים לא רק את טוהרה,

or modest spirit and body,

או את נפשה וגופה הצנועים,

but also her ritual purity.

אלא גם את טוהרה הטקסי.

So Licinia knows she must never let the flame go out.

אז ליקיניה יודעת שהיא חייבת למנוע מהאש להיכבות.

Her life,

חייה,

the lives of her fellow Vestals,

חיי עמיתותיה הכוהנות,

and the safety of Rome itself depends upon it.

ובטחונה של רומא עצמה, תלויים בזאת.

Licinia learns to collect water each day from a nearby fountain

ליקיניה לומדת לאסוף מים כל יום ממזרקה סמוכה

to cleanse the temple.

כדי לטהר את המקדש.

She learns the Fasti, the calendar of sacred rituals

היא לומדת את הפסטי, לוח השנה של הטקסים המקודשים,

and she watches while the senior priestesses conduct sacrifices.

והיא צופה בעוד הכוהנות הבכירות מקריבות קורבנות.

By the time Licinia completes her training,

כשליקיניה משלימה את הכשרתה,

she's 16 years old.

היא כבר בת 16.

Licinia understands that the way she must act

ליקיניה מבינה שהדרך בה היא צריכה לנהוג

is a reflection of the goddess she serves.

היא השתקפות של האלה אותה היא משרתת.

When it's her turn to collect the water, she keeps her eyes lowered to the ground.

כשמגיע תורה לאסוף את המים, היא משפילה עיניה לאדמה.

When she performs sacrifices, she focuses intently on the task.

כשהיא מקריבה קורבנות, היא ממוקדת במשימתה.

Licinia directs her energy towards being the best priestess she can be.

ליקיניה מכוונת את עצמה להיות הכוהנת הכי טובה שהיא יכולה.

She's worried that someday the state will claim her life for its own purposes

היא מודאגת שיום אחד המדינה תתבע את חייה למטרותיה שלה

to protect itself from danger.

כדי להגן על עצמה מסכנה.

Licinia could be accused of incestum, meaning unchastity,

ליקיניה יכולה להיות מואשמת באינססטום, משמע שלא שמרה על טוהרה,

at any time and be sacrificed whether she's innocent or guilty.

בכל עת, ולהפוך לקורבן בין אם היא אשמה או חפה מפשע.

Licinia fully understands now why her predecessor was buried alive.

ליקיניה מבינה לגמרי עכשיו למה קודמתה נקברה בחיים.

Ten years ago, the flame of Vesta went out.

לפני עשר שנים, להבת ווסטה כבתה.

The priestesses knew that they couldn't keep it a secret.

הכוהנות ידעו שהן לא יכלו לשמור על כך בסוד.

The future of Rome depended upon it.

עתידה של רומא היה תלוי בזה.

They went to the chief priest and he opened an investigation

הן הלכו לכהן הראשי והוא פתח בחקירה

to discover why the flame had failed.

כדי לגלות למה האש כשלה.

Someone came forward and claimed that one of the Vestals

מישהו טען שאחת הכוהנות

was no longer a virgin.

כבר אינה בתולה.

That was the beginning of the end.

כך התקרב הקץ.

The accused protested her innocence, but it wasn't enough.

המואשמת טענה לחפותה, אבל זה לא הספיק.

She was tried and found guilty.

היא נשפטה ונמצאה אשמה.

That Vestal's death was meant to protect the city,

מות הכוהנת אמור היה להגן על העיר,

but Licinia weeps for what has been lost and for what she knows now.

אבל ליקיניה בכתה על מה שאבד ועל מה שהיא יודעת עכשיו.

Her own path was paved by the death of another,

דרכה שלה נסללה על ידי מוות של אחרת,

and her life could be taken just as easily

וחייה שלה יכלו להילקח באותה הקלות

for something as simple as a flame going out.

על משהו פשוט כמו להבה שכבתה.