The rise of the Ottoman Empire - Mostafa Minawi

תרגום: Ido Dekkers עריכה: zeeva livshitz

בשלהי המאה ה 13, אוסמן הראשון הקים בייליק קטנה,

In the late 13th century, Osman I established a small beylik,

or principality, in what is now Turkey.

או נסיכות, במה שידוע עכשיו כתורכיה.

In just a few generations, this beylik outmaneuvered more powerful neighbors

תוך כמה דורות בלבד, הבייליק הזו התגברה על שכנות חזקות יותר

to become the vast Ottoman empire.

כדי להפוך לאימפריה העותומאנית הנרחבת.

What enabled its rapid rise?

מה איפשר את הגדילה המהירה שלה?

In Osman’s time, the Anatolian peninsula was a patchwork of Turkic principalities

בזמנו של אוסמן, חצי האי האנטולי היה מעשה טלאים של נסיכויות תורכיות

sandwiched between a crumbling Byzantine Empire

דחוס בין אימפריה ביזנטית מתפוררת

and weakened Sultanate of the Seljuk of Rum.

וסולטנות מוחלשת של סילג’וק מרום.

Osman quickly expanded this territory

אוסמן הרחיב במהירות את הטריטוריה

through a mixture of strategic political alliances

דרך ערוב של בריתות פוליטיות אסטרטגיות

and military conflicts with these neighbors,

ועימותים צבאיים עם השכנות האלו,

attracting mercenaries first with the promise of booty,

כשהוא מושך שכירי חרב ראשית עם הבטחה לשלל,

then later through his reputation for winning.

ומאוחר יותר דרך המוניטין שלו כמנצח.

Osman was the first in a line of Ottoman rulers distinguished

אוסמן היה הראשון בשורה של שליטים עות’מאנים מכובדים

by their political shrewdness.

בשל הפיקחות הפוליטית שלהם.

Often prioritizing political and military utility over ethnic or religious affinity,

הרבה פעמים מתעדפים תועלת פוליטית וצבאית על קישור אתני ודתי,

they expanded their influence by fighting along certain sides when needed,

הם הרחיבו את ההשפעה שלהם על ידי לחימה לצד גורמים מסויימים כשהיה צריך,

and fighting against them when the time was right.

ולחימה נגדם כשהזמן היה נכון.

After Osman’s death his son Orhan

אחרי מותו של אוסמאן בנו אורהאן

established a sophisticated military organization and tax collection system

הקום ארגון צבאי מתוחכם ומערכת גביית מיסים

geared towards funding quick territorial expansion.

שנועדה לממן התרחבות טריטוריאלית מהירה.

The Ottomans’ first major expansion was in the Balkans, in southeast Europe.

ההתרחבות העיקרית הראשונה של העות’מאנים היתה בבלקן, בדרום מזרח אירופה.

The military employed a mixture of Turkic warriors and Byzantine

הצבא העסיק מגוון של לוחמים תורכים וביזנטיים

and other Balkan Christian converts.

ומומרים נוצריים אחרים מהבלקן.

They captured thousands of young Christian boys

הם לכדו אלפי ילדים נוצרים צעירים

from villages from across the Balkans,

מכפרים ברחבי הבלקן,

converted them to Islam, and trained them to become the backbone

המירו אותם לאסלאם, ואימנו אותם להפוך לשלד

of a fierce military elite force known as the Janissaries.

של כוח עלית צבאי שידוע כג’ניסרים.

The captured enslaved boys could rise to the high position of a vizier

הילדים הלכודים המשועבדים יכלו לעלות למשרות גבוהות של וזיר

in the Ottoman government.

בממשל העותומני.

Rulers of conquered areas were also allowed, even encouraged,

השליטים של אזורים שנכבשו איפשרו, ואפילו עודדו,

to convert to Islam and take positions in the Ottoman government.

המרה לאסלאם ולקיחת משרות בממשל העות’מאני.

Meanwhile, non-Muslims who belonged to Abrahamic religions

בינתיים, לא-מוסלמים שהשתייכו לדתות האברהמיות

were allowed religious freedom in exchange for a tax known as Jizye,

קיבלו חרות דתית בתמורה למס שידוע כג’יזייה,

among other strict conditions—

בין תנאים קשוחים אחרים --

for example, they were not allowed to join the army.

לדוגמה, לא איפשרו להם להצטרף לצבא.

By the end of the 14th century, the Ottomans had conquered or subordinated

עד סוף המאה ה14, העות’מאנים כבשו או שיעבדו

most of the Anatolian beyliks as well as the Balkans.

את רוב הבייליקות האנטוליות כמו גם את הבלקנים.

But in the first half of the 15th century,

אבל במחצית הראשונה של המאה ה15,

as Sultan Beyazit I focused on Western expansion,

כשהסולטן ביאזיט הראשון התמקד בהתרחבות מערבה,

the Central Asian ruler Timur attacked from the east.

השליט המרכז אסיאתי טימור תקף מהמזרח.

He captured Beyazit and carted him off in an iron cage,

הוא לכד את ביאזיט ולקח אותו בכלוב ברזל,

מה שפתח מאבק בן עשר שנים לירושה

sparking a ten year struggle for succession

that almost destroyed the Ottoman empire.

שכמעט השמיד את האימפריה העות’מאנית.

Sultan Murad II turned this trend around,

הסולטאן מוראד השני הפך את המגמה,

but fell short of one of his loftiest goals:

אבל לא הצליח במטרה חשובה אחת:

capturing the Byzantine capital, Constantinople.

לכידת הבירה הביזנטית, קונסטנטינופול.

His son, Sultan Mehmed II, or Mehmed the Conqueror,

בנו, הסולטאן מהמד השני, או מהמד הכובש,

vowed to succeed where his father had failed.

נשבע להמשיך במקום בו אביו נכשל.

In preparation for the attack on Constantinople,

בהכנה למתקפה על קונסטנטינופול,

he hired a Hungarian engineer to forge the largest cannon in the world,

הוא שכר מהנדס הונגרי כדי לחשל את התותח הגדול בעולם,

used Serbian miners to dig tunnels under the walls of the city,

השתמש בכורים סיביריים כדי לכרות תעלות תחת קירות העיר,

and ordered his fleet of ships to be carried overland,

והורה לשאת את צי הספינות שלו דרך היבשה,

attacking the city from an unexpected direction.

ותקף את העיר מכיוון לא צפוי.

He laid siege to the city and in the spring of 1453,

הוא שם מצור על העיר ובאביב 1453,

Constantinople fell to the Ottomans.

קונסטנטינופול נפלה לידי העות’מאנים.

היא תהפוך לבירה העות’מאנית, וידועה יותר בשם היווני, איסטנבול,

It would become the Ottoman capital, known by its common Greek name, Istanbul,

meaning “to the city.”

שמשמעה “לעיר.”

By the time Mehmed II conquered Constantinople,

עד שמהמד השני כבש את קונסטנטינופול,

the city was a shadow of its former glory.

העיר היתה כבר הצל של תפארת עברה.

Under Ottoman rule, it flourished once again.

תחת השלטון העות’מאני, היא שגשגה שוב.

On an average day in Istanbul, you could hear people speaking Greek, Turkish,

ביום ממוצע באיסטנבול, יכולתם לשמוע אנשים מדברים יוונית, תורכית,

Armenian, Persian, Arabic, Bulgarian, Albanian, and Serbian.

ארמנית, פרסית, ערבית, בולגרית, אלבנית וסרבית.

Architects like the famous Sinan filled the city with splendid mosques

ארכיטקטים כמו סינאן המפורסם מילאו את העיר במסגדים נפלאים

and other buildings commissioned by the sultans.

ובניינים אחרים שהוזמנו על ידי הסולטנים.

Through Istanbul, the Otttomans brought commodities like coffee to Europe.

דרך איסטנבול, העות’מאנים הביאו סחורות כמו קפה לאירופה.

They entered a golden age of economic growth,

הם נכנסו לדור זהב של צמיחה כלכלית,

territorial acquisition, art and architecture.

השתלטות טריטוריאלית, אמנות וארכיטקטורה.

They brought together craftspeople from across Europe, Africa,

הם חיברו אמנים מרחבי אירופה, אפריקה,

the Middle East and Central Asia to create a unique blend of cultural innovation.

המזרח התיכון ומרכז אסיה כדי ליצור ערוב יחודי של חידושים תרבותיים.

Iznik ceramics, for example,

קרמיקות איזניקיות, לדוגמה,

were made using techniques from China’s Ming dynasty,

היו עשויות בשיטות משושלת מינג הסינית,

reimagined with Ottoman motifs.

עם מוטיבים עות’מאנים.

The Ottomans would continue to expand,

העות’מאנים המשיכו להתרחב,

cementing their political influence and lucrative trade routes.

ומיצקו את ההשפעה הפוליטית שלהם ואת נתיבי המסחר הריווחיים.

The empire lasted for more than 600 years and, at its peak,

האימפריה שלטה במשך יותר מ 600 שנה, ובשיאה,

stretched from Hungary to the Persian Gulf,

השתרעה מהונגריה למפרץ הפרסי,

from the Horn of Africa to the Crimean Peninsula.

מקרן אפריקה לחצי האי קרים.