Inside the minds of animals - Bryan B Rasmussen

תרגום: Shlomo Adam עריכה: Ido Dekkers

Your dog loves to curl up on the couch, but so do you,

כלבך אוהב להתכרבל על הספה, אבל כך גם את.

אז את מגרשת אותו ומתארגנת לערב נינוח.

so you shoo him off and settle in for a cozy evening.

After all, you're the human around here.

הרי את האדם כאן.

You're an intelligent being, not a simple creature of instinct.

את ישות תבונית, ולא סתם יצור המונע בידי אינסטינקטים.

You can plan and dream, and oh-

את יודעת לתכנן ולחלום, ו...

Did your dog just outsmart you and feel happy about it?

האם הכלב זה עתה הערים עליך, וצוהל על כך?

Or was he just following his instincts?

ואולי הוא פשוט פעל לפי האינסטינקטים שלו?

האם יש בכלל הבדל?

Is there even a difference?

What is he thinking?

מה הוא חשב?

Well, it depends on what we mean by "thinking"

ובכן, תלוי בכוונתנו במילה "חשב"

and the criteria we use to evaluate it.

וכיצד אנו מודדים חשיבה.

Aristotle and Descartes both use the criteria of instinct and intelligence

אריסטו ודה-קרט השתמשו שניהם באמות המידה של אינסטינקט ותבונה

to divide animals from humans.

כדי להפריד בין החיות ובני האדם.

Aristotle believed that humans possess reason,

אריסטו האמין שבני האדם ניחנו בתבונה,

while animals could only follow brute instincts for survival and reproduction.

ואילו החיות מסוגלות רק לנהוג ע"פ אינסטינקטים פשוטים של הישרדות ורבייה.

כמעט 2000 שנה אחריו,

Almost 2000 years later,

Descartes suggested a more extreme version of that idea,

הציע דה-קרט גירסה קיצונית יותר של רעיון זה,

arguing that animals following instincts were indistinguishable

וטען שלא ניתן להבחין בין חיות שנוהגות לפי אינסטינקטים

from robots responding mechanically to stimuli in their environments.

לבין רובוטים שמגיבים מוכנית לגירויים בסביבתם.

אבל אחדות הדעים נגד תבונת החיות החלה להתפורר

But the consensus against animal intelligence began to unravel

with Darwin's Theory of Evolution.

עם הופעת תיאוריית האבולוציה של דארווין.

Darwin hypothesized that intelligence could evolve from simpler instincts.

דארווין הניח שתבונה יכולה לנבוע מאינסטינקטים פשוטים יותר.

He had observed earthworms making choices about how to drag oddly shaped leaves

הוא צפה בשלשולים שקיבלו החלטות לגבי גרירת עלים בצורות משונות

into their boroughs,

לתוך מחילותיהם,

and was struck that a human might employ similar means to solve a similar problem.

ונדהם לגלות שהאדם עשוי להפעיל אמצעים דומים לפתרון בעיות דומות.

And if, as he thought, humans are descended from simpler creatures,

ואם, כפי שסבר, מוצא האדם הוא מיצורים פשוטים יותר,

then perhaps our minds lie at the far end of a continuum,

ייתכן שמוחנו מצוי הרחק יותר על אותו רצף,

differing from theirs in degree, but not in kind.

והוא נבדל משלהם בדרגה, אך לא בסיווג.

Recent experiments showing that many species can solve complex problems

ניסויים עדכניים, שמראים שמינים רבים פותרים בעיות מורכבות

confirm Darwin's initial hypothesis.

מאששים את הנחתו המקורית של דארווין.

Elephants use objects to reach inaccessible places.

פילים משתמשים בעצמים שונים כדי להגיע למקומות קשים בגישה,

Crows make their own tools,

עורבים מעצבים לעצמם כלים,

and can use water displacement to get a reward.

ויודעים להשתמש בהזחת מים כדי להשיג תגמול,

Octopuses can open jars after watching others do so,

תמנונים יודעים לפתוח צנצנות אחרי שצפו באחרים שעשו זאת,

and can even remember the process months later.

ואף מסוגלים לזכור את התהליך כעבור חודשים.

Such tasks involve considering aspects of a problem

מטלות אלה תובעות לשקול את היבטיה של בעיה

separately from the immediate situation, and retaining the strategy for later use.

בנפרד מן המצב המיידי ולזכור את השיטה לשימוש בעתיד.

Still, while animals can solve complex problems,

ובכל זאת, בעוד החיות יודעות לפתור בעיות מורכבות,

how do we know what, or even that, they are thinking?

איך נדע מה הן חושבות, אם בכלל?

Behaviorists, such as Pavlov and Thorndike, argue

חוקרי התנהגות, כמו פבלוב ות'ורנדייק, טוענים

that animals that appear to think

שחיות שלכאורה חושבות,

are usually only responding to reward or punishment.

רק מגיבות בד"כ לגירויי תגמול או עונש.

This was the case with Clever Hans,

כך היה במקרהו של "הנס החכם",

a horse with the amazing ability to tap out answers to math problems.

סוס בכל יכולת מופלאה להשיב ברקיעות פרסה על בעיות בחשבון.

But it turns out Hans wasn't especially good at math,

אך מסתבר שהנס לא היה טוב במיוחד בחשבון,

but at reading his unwitting trainer's subtle nonverbal cues

אלא ידע לקרוא רמזים סמויים ולא-רצוניים של מאמנו,

for when to stop tapping.

מתי להפסיק לרקוע.

So Hans couldn't count, but does that mean he wasn't thinking?

אז נכון: הנס לא ידע לספור. אך האם זה אומר שלא חשב?

After all, he could interpret nuanced social messages,

הרי ידע לפרש דקויות של מסרים חברתיים,

a quality he shared with many other non-human animals.

תכונה המשותפת לו ולחיות לא-אנושיות רבות.

Elephants recognize each other after years apart,

פילים מכירים זה את זה אחרי שנים רבות של ריחוק,

and even seem to mourn their dead.

ואף נראה שהם מתאבלים על מתיהם.

Bees communicate using a special waggle dance

דבורים יוצרות תקשורת בצורת מחול ייחודית

to indicate the location and quality of a food source to other bees.

כדי לציין את מיקומו ואיכותו של מקור מזון עבור חברותיהן.

Chimpanzees engage in complex deception schemes,

שימפנזים עוסקים בשיטות רמייה מורכבות,

suggesting not only do they think, but they understand that others do, too.

מה שמרמז שאינם רק חושבים, אלא מבינים שגם אחרים חושבים.

And then there is Alex the Grey Parrot,

ומה עם אלכס, התוכי האפור?

who could use human language

הוא ידע להשתמש בלשון בני-אדם

to distinguish the colors and shapes of absent objects,

כדי לזהות צבעים וצורות של אובייקטים חסרים,

and even understand abstract concepts, like bigger and smaller.

ואף להבין מושגים מופשטים, כמו "גדול יותר" ו"קטן יותר".

That sounds a lot like intelligence,

זה מזכיר מאד תבונה,

and not just the work of mindless machines.

ולא סתם פעולה של מכונות חסרות-בינה.

But while a non-human animal can solve problems and even communicate,

אך בעוד החיה הלא-אנושית יודעת לפתור בעיות ואף לתקשר,

for humans, thinking also involves consciousness,

אצל האדם, החשיבה כרוכה גם בתודעה,

the ability to reflect on our actions, not simply to perform them.

היכולת לחשוב על מעשים ולא רק לבצעם.

So far, none of our studies tell us if having the intelligence to outsmart us

עד כה, אין מחקר שמוכיח שהתבונה להערים עלינו

means that our dog can also feel good about doing so.

משמעה גם שכלבנו יודע לחוש סיפוק על שהצליח בכך.

What we really want to know is what is it like to be a dog,

מה שאנו בעצם רוצים לדעת הוא איך זה להיות כלב,

or an octopus,

או תמנון,

או עורב.

or a crow?

Philosophers of mind call this The Hard Problem,

פילוסופים של התודעה מכנים זאת "הבעיה הקשה",

because while you and I can report what it feels like to be a human,

כי בעוד אתם ואני יכולים לדווח איך זה להיות אדם,

nobody speaks horse.

איש איננו דובר סוסית.

Even a talking parrot, like Alex,

אפליו תוכי מדבר, כמו אלכס,

couldn't tell us how he feels about the colors he could name.

לא יכול לומר לנו כיצד הוא חש לגבי הצבעים שידע לנקוב בשמם.

And what if consciousness comes in different forms?

ומה אם התודעה קיימת בצורות שונות?

Would we even recognize the consciousness of bees?

האם בכלל נוכל לזהות את התודעה אצל דבורים?

For that matter, how can we know for sure that other people have consciouness?

ואם כבר, איך נוכל לדעת בבטחה שאנשים אחרים ניחנו בתודעה?

Perhaps they're just well-functioning zombies.

אולי הם סתם זומבים בעלי כושר תפקוד גבוה?

Regardless, animal minds continue to test the limits of our understanding

כך או כך, מוחותיהן של החיות ממשיכים לאתגר את גבולות הבנתנו

and how we frame them may reveal more about our minds than theirs.

והאופן בו נגדיר אותן

עשוי ללמד יותר אודות מוחנו מאשר על שלהן.