At what moment are you dead? - Randall Hayes

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

For as far back as we can trace our existence,

לכל אורך ההסטוריה שלנו,

humans have been fascinated with death and resurrection.

אנשים היו מרותקים ממוות ותחייה.

Nearly every religion in the world has some interpretation of them,

לכמעט כל דת בעולם יש פרוש כלשהו להם,

and from our earliest myths

ומהמיתוסים הראשונים

to the latest cinematic blockbusters, the dead keep coming back.

לשוברי הקופות האחרונים, המתים ממשיכים לחזור.

But is resurrection really possible?

אבל האם תחיית מתים באמת אפשרית?

And what is the actual difference between a living creature and a dead body, anyway?

ומה ההבדל בין יצור חי לגוף מת, בכל אופן?

To understand what death is, we need to understand what life is.

כדי להבין מה הוא מוות, אנחנו צריכים להבין מהם חיים.

One ancient theory was an idea called vitalism,

תאוריה אחת עתיקה היתה הרעיון של ויטליזם,

which claimed that living things were unique

שטען שדברים חיים היו יחודיים

because they were filled with a special substance, or energy,

מפני שהם היו מלאים עם חומר מיוחד, או אנרגיה,

that was the essence of life.

שהיה תמצית החיים.

Whether it was called qi,

בין אם היא נקראת צ'י,

lifeblood,

נוזל החיים,

or humors,

או הומורוס,

the belief in such an essence was common throughout the world,

האמונה בכזה חומר היתה נפוצה בעולם,

and still persists in the stories of creatures

ועדיין קיימת בסיפורים על יצורים

who can somehow drain life from others,

שיכולים איכשהו לרוקן חיים מאחרים,

or some form of magical sources that can replenish it.

או צורה כלשהי של מקורות קסומים שיכולים לחדש אותו.

Vitalism began to fade in the Western world

ויטליזם התחיל להתפוגג בעולם המערבי

following the Scientific Revolution in the 17th century.

אחרי המהפכה המדעית במאה ה 17.

René Descartes advanced the notion

רנה דקארט קידם את הרעיון

that the human body was essentially no different from any other machine,

שהגוף האנושי לא היה שונה למעשה מכל מכונה אחרת,

brought to life by a divinely created soul located in the brain's pineal gland.

הובא לחיים כישות שנוצרה על ידי אלוהים שנמצאת בבלוטת האצטרובל.

And in 1907, Dr. Duncan McDougall even claimed that the soul had mass,

וב 1907, דר' דנקן מקדוגל אפילו טען שלנשמה יש מסה,

weighing patients immediately before and after death in an attempt to prove it.

כששקל חולים מייד לפני ואחרי המוות בנסיון להוכיח את זה.

Though his experiments were discredited, much like the rest of vitalism,

למרות שתוצאות ניסויו הופרכו, ממש כמו שאר הויטליזם,

traces of his theory still come up in popular culture.

שאריות של התאוריה הזו עדיין עולות בתרבות הפופולרית.

But where do all these discredited theories leave us?

אבל איפה משאירות אותנו כל התאוריות המופרכות האלה?

What we now know is that life is not contained

מה שאנחנו יודעים עכשיו זה שהחיים לא מוכלים

in some magical substance or spark,

בחומר או ניצוץ קסום,

but within the ongoing biological processes themselves.

אלא בתוך התהליכים הביולוגיים המתמשכים עצמם.

And to understand these processes,

וכדי להבין את התהליכים האלה,

we need to zoom down to the level of our individual cells.

אנחנו צריכים לעשות פוקוס לרמה של תא בודד.

Inside each of these cells,

בתוך כל אחד מהתאים האלה,

chemical reactions are constantly occurring,

תגובות כימיות מתרחשות ללא הפסק,

powered by the glucose and oxygen that our bodies convert

מונעות על ידי גלוקוז וחמצן שהגוף שלנו ממיר

into the energy-carrying molecule known as ATP.

למולקולות נושאות אנרגיה שידועות כ ATP.

Cells use this energy for everything from repair

תאים משתמשים באנרגיה להכל מתיקון

to growth

לגדילה

to reproduction.

להתרבות.

Not only does it take a lot of energy to make the necessary molecules,

לא רק שזה דורש הרבה אנרגיה ליצור את המולקולות החיוניות האלו,

but it takes even more to get them where they need to be.

אלא שזה דורש אפילו יותר להניע אותן למקום בו הן צריכות להיות.

The universal phenomenon of entropy

התופעה האוניברסלית של אנטרופיה

means that molecules will tend towards diffusing randomly,

אומרת שמולקולות ינטו כלפי התמוססות רנדומלית,

moving from areas of high concentration to low concentration,

וינועו מאזורים עם ריכוז גבוה לכאלו עם ריכוז נמוך,

or even breaking apart into smaller molecules and atoms.

או אפילו ישברו למולקולות קטנות יותר ואטומים.

So cells must constantly keep entropy in check

אז תאים חייבים לשמור כל הזמן על האטרופיה מאוזנת

by using energy to maintain their molecules

על ידי שימוש באנרגיה כדי לשמור על המולקולות שלהם

in the very complicated formations

בצורות מאוד מורכבות

necessary for biological functions to occur.

שדרושות כדי שפעולות ביולוגיות יתרחשו.

The breaking down of these arrangements when the entire cell succumbs to entropy

ההתפרקות של הסידורים האלה כשכל התא נכנע לאנטרופיה

is what eventually results in death.

הוא מה שגורם לבסוף למוות.

This is the reason organisms can't be simply sparked back to life

זו הסיבה שאורגניזמים לא יכולים פשוט לחזור לחיים

once they've already died.

ברגע שהם כבר מתו.

We can pump air into someone's lungs,

אנחנו יכולים לשאוב אויר לתוך ריאות של מישהו,

but it won't do much good

אבל זה לא יעזור

if the many other processes involved in the respiratory cycle

אם התהליכים הרבים האחרים שקשורים למחזור הנשימה

are no longer functioning.

לא פועלים יותר.

Similarly, the electric shock from a defibrillator

בדומה, השוק החשמלי מדפיבולטור

doesn't jump-start an inanimate heart,

לא מתניע את הלב הדומם,

but resynchronizes the muscle cells in an abnormally beating heart

אלא מסנכרן את תאי השריר בלב שפועם בצורה לא נורמלית

so they regain their normal rhythm.

כך שהם יכולים לחזור לקצב רגיל.

This can prevent a person from dying, but it won't raise a dead body,

זה יכול למנוע מאדם למות, אבל זה לא יחיה גוף מת,

or a monster sewn together from dead bodies.

או מפלצת שנתפרה מגופות מתות.

So it would seem that all our various medical miracles

אז זה נראה שכל הניסים הרפואיים השונים שלנו

can delay or prevent death but not reverse it.

יכולים רק לדחות את למנוע מוות אבל לא להפוך אותו.

But that's not as simple as it sounds

אבל זה לא פשוט כמו שזה נשמע

because constant advancements in technology and medicine

מפני שהתקדמויות קבועות בטכנולוגיה ורפואה

have resulted in diagnoses such as coma,

גרמו לאבחנות כמו תרדמת,

describing potentially reversible conditions,

שמתארים מצבים שיכולים להיות הפיכים,

under which people would have previously been considered dead.

שבהם אנשים בעבר היו נחשבים למתים.

In the future, the point of no return may be pushed even further.

בעתיד, נקודת האל חזור אולי תידחף רחוק יותר.

Some animals are known to extend their lifespans

כמה חיות ידועות ביכולת להאריך את תוחלת החים שלהן

or survive extreme conditions

או לשרוד מצבים קיצוניים

by slowing down their biological processes

על ידי האטת התהליכים הביולוגיים שלהן

to the point where they are virtually paused.

לנקודה בה הם למעשה עוצרים.

And research into cryonics hopes to achieve the same

ומחקר לקריוגניקה מקווה להשיג את אותה תוצאה

by freezing dying people and reviving them later

על ידי הקפאת אנשים והחזרתם לחיים מאוחר יותר

when newer technology is able to help them.

כשטכנולוגיות חדשות יהיו מסוגלות לעזור להם.

See, if the cells are frozen, there's very little molecular movement,

תראו, אם התאים קפואים, יש מעט מאוד תנועה מולקולרית,

and diffusion practically stops.

ודיפוזיה למעשה עוצרת.

Even if all of a person's cellular processes had already broken down,

אפילו אם כל התהליכים התאיים של אדם כבר קרסו,

this could still conceivably be reversed by a swarm of nanobots,

זה יכול עדיין בתאוריה להתהפך על ידי נחיל של ננו רובוטים,

moving all the molecules back to their proper positions,

שמזיזים את כל המולקולות חזרה למצב המקורי שלהן,

and injecting all of the cells with ATP at the same time,

ולהזריק לכל התאים ATP באותו הזמן,

presumably causing the body to simply pick up where it left off.

תאורטית זה יגרום לגוף פשוט להמשיך מהמקום בו הפסיק.

So if we think of life not as some magical spark,

אז אם אנחנו חושבים על החיים לא כניצוץ קסום,

but a state of incredibly complex, self-perpetuating organization,

אלא על מצב של אירגון מסובך להפליא שמקיים את עצמו,

death is just the process of increasing entropy

מוות הוא פשוט התהליך של הגברת האנטרופיה

that destroys this fragile balance.

שהורס את האיזון השביר.

And the point at which someone is completely dead

ומסתבר שהנקודה בה מישהו מת לגמרי

turns out not to be a fixed constant,

היא לא קבוע מקובע,

but simply a matter of how much of this entropy

אלא פשוט עניין של כמה מהאנטרופיה הזו

we're currently capable of reversing.

אנחנו מסוגלים כרגע להפוך.