How many verb tenses are there in English? - Anna Ananichuk

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

Grammatical tense is how languages talk about time

זמנים דקדוקיים הם הדרך של השפה לדבר על זמן

without explicitly naming time periods

בלי לקרוא בשמן הישיר של תקופות זמן

by, instead, modifying verbs to specify when action occurs.

על ידי שינוי פעלים כדי לבטא מתי פעולות מתרחשות.

So how many different tenses are there in a language like English?

אז כמה הטיות זמן שונות קיימות בשפה כמו אנגלית?

At first, the answer seems obvious:

ראשית, התשובה נראית ברורה:

there's past,

יש עבר,

present,

הווה,

and future.

ועתיד.

But thanks to something called grammatical aspect,

אבל תודות למשהו שנקרא אספקט דקדוקי,

each of those time periods actually divides further.

כל תקופות הזמן האלו למעשה מתחלקות יותר.

There are four kinds of aspect.

יש ארבעה סוגים של אספקטים.

In the continuous or progressive aspect,

באספקט המתמשך או המתקדם,

the actions are still happening at the time of reference.

הפעולות עדיין מתרחשות בזמן היחוס.

The perfect aspect describes actions that are finished.

האספקט המושלם מתייחס לפעולות שהסתיימו.

The perfect progressive aspect is a combination,

האספקט המושלם המתקדם הוא שילוב,

describing a completed part of a continuous action.

שמתאר חלק מושלם של פעולה מתמשכת.

And finally, there's the simple aspect,

ולבסוף, יש את האספקט הפשוט,

the basic form of the past, present, and future tense,

הצורה בסיסית של הטיות זמן העבר, הווה ועתיד

where an action is not specified as continuous or discrete.

בהם פעולה לא מוגדרת כמתמשכת או יחידה.

That's all a little hard to follow, so let's see how it works in action.

מעט קשה לעקוב אחרי כל זה, אז הבה נראה איך כל זה עובד במציאות.

Let's say your friends tell you they went on a secret naval mission

בואו נגיד שחברים שלכם אומרים לכם שהם הלכו למשימה ימית חשאית

to collect evidence of a mysterious sea creature.

כדי לאסוף עדויות על יצור ימי מסתורי.

The tense sets the overall frame of reference in the past,

הטיית הזמן קובעת את מסגרת ההתייחסות הכללית בעבר,

but within that, there are many options.

אבל בתוך זה, יש הרבה אפשרויות.

Your friends might say a creature attacked their boat,

החברים שלכם אולי אומרים שהייצור תקף את הסירה שלהם,

that's the past simple, the most general aspect,

זה עבר פשוט, האספקט הכי כללי,

which gives no further clarification.

שלא נותן יותר הבהרות.

They were sleeping when it happened,

הם ישנו כשזה התרחש,

a continuous process underway at that point.

תהליך מתמשך שמתרחש בנקודה ההיא.

They might also tell you they had departed from Nantucket

הם אולי גם יגידו לכם שהם יצאו מננטאקט

to describe an action completed even earlier.

כדי לתאר פעולה שהושלמה אפילו מוקדם יותר.

That's an example of the past perfect.

זו דוגמה של עבר מושלם.

Or that they had been sailing for three weeks,

או שהם הפליגו במשך שלושה שבועות,

something that was ongoing up until that point.

משהו שהתמשך עד לנקודה ההיא.

In the present, they tell you that they still search for the creature today,

בהווה, הם מספרים לכם שהם עדיין מחפשים את היצור היום,

their present simple activity.

פעילות ההווה הפשוט שלהם.

Perhaps they are preparing for their next mission continuously as they speak.

אולי הם מתכוננים למשימה הבאה שלהם בזמן שהם מדברים.

And they have built a special submarine for it, a completed achievement.

והם בנו צוללת מיוחדת בשביל זה, הישג שהושלם.

Plus, if they have been researching possible sightings of the creature,

ועוד, אם הם חקרו תצפיות אפשריות של היצור,

it's something they've been doing for a while and are still doing now

זה משהו שהם עשו במשך זמן ועדיין עושים עכשיו

making it present perfect progressive.

מה שעושה את זה הווה מושלם מתקדם.

So what does this next mission hold?

אז מה המשימה הבאה הזו מביאה?

You know it still hasn't happened because they will depart next week,

אתם יודעים שזה עדיין לא קרה בגלל שהם יעזבו בשבוע הבא,

the future simple.

העתיד הפשוט.

Your friends will be searching for the elusive creature,

החברים שלכם יחפשו את היצור החמקמק,

an extended continuous undertaking.

פעולה מורחבת מתמשכת.

They tell you the submarine will have reached uncharted depths a month from now.

הם אומרים לכם שהצוללת תגיע לעומקים בלתי ממופים בעוד חודש מעכשיו.

That's a confident prediction

זו תחזית בטוחה

about what will be achieved by a specific point in the future,

בנוגע למה שיושג בנקודה מסויימת בעתיד,

a point at which they will have been voyaging for three weeks

נקודה בה הם יהיו במסע במשך שלושה שבועות

in the future perfect progressive.

בעתיד המושלם המתמשך.

The key insight to all these different tenses

התובנה העיקרית בכל זמני הפעלים האלה

is that each sentence takes place in a specific moment,

היא שכל משפט מתרחש ברגע מסויים,

whether it's past, present, or future.

בין אם זה עבר, הווה או עתיד.

The point of aspects is that they tell you as of that moment

הנקודה של זמנים היא שהם מספרים לנו באותו רגע

the status of the action.

את הסטטוס של הפעולה.

In total, they give us twelve possibilities in English.

בסך הכל, הם נותנים לנו שתיים עשר אפשרויות באנגלית.

What about other languages?

מה בנוגע לשפות אחרות?

Some, like French,

כמה, כמו צרפתית,

Swahili,

סוואהילי,

and Russian take a similar approach to English.

ורוסית נוקטים גישה דומה לאנגלית.

Others describe and divide time differently.

אחרות מתארות ומחלקות את הזמן אחרת.

Some have fewer grammatical tenses, like Japanese,

לכמה יש פחות זמנים דקדוקיים, כמו יפנית,

which only distinguishes past from non-past,

שרק מבחינות בין עבר ולא עבר,

Buli and Tukang Basi,

בולי וטוקאנג בסי,

which only distinguish future from non-future,

שרק מבדילות בין עתיד ולא עתיד,

and Mandarin Chinese with no verb tenses at all, only aspect.

וסינית מנדרינית ללא זמני פעלים בכלל, רק אספקטים.

On the other hand, languages like Yagwa split past tense into multiple degrees,

מצד שני, שפות כמו ייאגווה מחלקות את הטיית זמן עבר לרמות מרובות,

like whether something happened hours, weeks, or years ago.

כמו אם משהו התרחש לפני שעות, שבועות או שנים.

In others, tenses are intertwined with moods that can convey urgency,

באחרות, הטיות זמנים שלובות במצבי רוח שיכולים להעביר דחיפות,

necessity,

צורך,

or probability of events.

או הסתברות של ארועים.

This makes translation difficult but not impossible.

זה מקשה על התרגום אבל זה עדיין אפשרי.

Speakers of most languages without certain tenses can express the same ideas

דוברים של רוב השפות בלי הטיות זמנים מסויימות יכולים להביע את אותם רעיונות

with auxiliary words, like would or did,

עם מילות עזר, כמו יעשה או עשה,

or by specifying the time they mean.

או על ידי פרוט משמעות הזמן שלהם.

Are the variations from language to language

האם השינויים בין שפה לשפה

just differents ways of describing the same fundamental reality?

הם פשוט דרכים שונות לתאר את אותה מציאות בסיסית?

Or do their diverse structures reflect different ways of thinking about the world

או האם המבנה המגוון שלהן משקף דרכים שונות ללחשוב על העולם

and even time itself?

ואפילו על הזמן עצמו?

And if so, what other ways of conceiving time may be out there?

ואם כך, אילו דרכים אחרות של תפישת זמן אולי קיימות?