Savitri and Satyavan: The legend of the princess who outwitted Death - Iseult Gillespie

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Naama Lieberman

Princess Savitri of the Madra Kingdom was as benevolent, brilliant, and bright

הנסיכה סאוויטרי מממלכת מאדרה הייתה טובת לב, מבריקה וחכמה

as the Sun God she was named for.

כמו אל השמש שעל שמו נקראה.

Her grace was known throughout the land,

החסד שלה היה ידוע ברחבי הארץ,

and many powerful princes and wealthy merchants flocked to her family’s palace

והרבה נסיכים חזקים וסוחרים עשירים נהרו לארמון משפחתה

to seek her hand in marriage.

כדי לבקש את ידה לנישואין.

But upon witnessing her blinding splendor in person,

אבל ברגע שחזו את נשגבותה המסנוורת מקרוב,

the men lost their nerve.

האנשים אבדו את תעוזתם.

Unimpressed with these suitors,

לא מתרשמת מהמחזרים האלה,

the princess determined to find a husband herself.

הנסיכה הייתה נחושה למצוא בעל בעצמה.

Mounting her golden chariot, she travelled through rolling deserts,

היא עלתה על מרכבת הזהב שלה, ונסעה דרך מרחבי מדבריות,

glittering cities and snow-capped mountains—

ערים זוהרות והרים מכוסי שלג --

rejecting many men along the way.

ודחתה גברים רבים בדרך.

Eventually, Savitri ventured deep into the jungle,

לבסוף, סאוויטרי נכנסה עמוק לג’ונגל,

where she met a young man chopping wood.

שם פגשה גבר צעיר שחתך עץ.

שמו היה סאטיאוואן, וכמוה, הוא אהב את היער השקט --

His name was Satyavan, and like her, he loved the tranquil forest—

but the princess saw he was not at peace.

אבל הנסיכה ראתה שהוא לא היה רגוע.

After talking for hours, Satyavan told her of his plight.

אחרי שדיברו במשך שעות, סאטיאוואן סיפר לה על מצוקתו.

His parents had once been wealthy rulers,

הוריו היו פעם שליטים עשירים,

until his father was blinded and overthrown in a violent coup.

עד שאביו התעוור והודח בהפיכה אלימה.

Now Satyavan worked tirelessly to support their meager new life.

עכשיו סאטיאוואן עבד ללא לאות כדי לתמוך בחייהם החדשים העניים.

His determination and devotion moved the princess.

הנחישות שלו והמסירות נגעו בנסיכה.

As they gazed into each other’s eyes, she knew she’d finally found an equal.

כשהם הביטו אחד בעיניו של השני, היא ידעה שהיא מצאה לבסוף איש שווה לה.

Savitri rushed home to tell her father the good news,

סאוויטרי מיהרה הביתה לספר לאביה את החדשות הטובות,

only to find him conversing with Narada

רק כדי למצוא אותו משוחח עם נראדה

a traveling sage and wisest messenger of the Gods.

חכם נודד והשליח החכם ביותר של האלים.

At first her father was thrilled to learn of Satyavan,

בהתחלה אביה היה מאושר ללמוד על סאטיאוואן,

but Narada revealed a tragic prophecy: her betrothed had only a year to live.

אבל נראדה גילה נבואה טרגית: לארוסה הייתה רק שנה אחת לחיות.

Savitri’s blood ran cold.

דמה של סאוויטרי קפא.

She’d waited so long to find her partner— was she already doomed to lose him?

היא חיכתה כל כך הרבה זמן למצוא שותף -- האם היא כבר נידונה לאבד אותו?

The princess would not accept these terms.

הנסיכה לא הסכימה לקבל את התנאים האלה.

She swore before Narada, her family,

היא נשבעה לפני נראדה, משפחתה,

and Savitr himself that she would never marry another.

וסאוויטר עצמו שהיא לעולם לא תינשא לאחר.

Satyavan was her one true love, and their fates were entwined forever.

סאטיאוואן היה אהבתה היחידה, וגורלם היה שזור לנצח.

Moved by her powerful words,

מתרגש ממילותיה החזקות,

the sage told the princess to follow an ancient spiritual regimen.

החכם אמר לנסיכה לעקוב אחרי משטר דתי עתיק.

With regular prayer, periods of fasting,

עם תפילות תדירות, תקופות של צום,

and preparation of special herbs and plants,

ומרקחת של עשבי תבלין וצמחים מיוחדים,

she might be able to prolong Satyavan’s life.

היא אולי תהיה מסוגלת להאריך את חייו של סאטיאוואן.

After a simple wedding, the couple returned to the jungle to live

אחרי חתונה פשוטה, הזוג חזר לג’ונגל לחיות

in keeping with the sage’s instructions.

בהתאם להוראות החכם.

This modest existence was a far cry from her lavish upbringing,

הקיום הצנוע היה רחוק מאד מילדותה השופעת,

but they were happy in each other’s company.

אבל הם היו שמחים בחברתו אחד של השני.

A year passed, and the fated day arrived.

שנה עברה, והיום הגורלי הגיע.

On their first anniversary, the sun grew horribly hot,

ביום הנישואין הראשון שלהם השמש הפכה לוהטת,

and Satyavan’s brow began to burn,

ומצחו של סאטיאוואן החל להישרף,

Savitri barely had time to drag him into the shade,

לסאווטירי בקושי היה זמן למשוך אותו לצל,

before he grew still and cold.

לפני שהוא הפך לדומם וקר.

Through her tears, the princess saw an immense figure on the horizon.

דרך דמעותיה, הנסיכה ראתה דמות ענקית באופק.

This was Yamraj, the God of Death,

זה היה יאמראג’, אל המוות,

מגיע ללוות את נשמתו של סאטיאוואן לחיים שאחרי.

come to escort Satyavan’s soul to the afterlife.

But Savitri was not giving up yet.

אבל סאוויטרי עדיין לא ויתרה.

She followed the god for hours in the beating sun.

היא עקבה אחרי האל במשך שעות בשמש הקופחת.

Yamraj thundered at the princess to leave him in peace.

יאמראג′ רעם על הנסיכה שתעזוב אותו במנוחה.

But even as her feet bled and throat burned, Savitri would not turn back.

אבל אפילו כשרגליה דיממו וגרונה ניחר, סאוויטרי לא פנתה לאחור.

Eventually, Yamraj paused.

לבסוף, יאמראג′ עצר.

He would grant her one wish as reward for her persistence,

הוא ייתן לה משאלה אחת כפרס על נחישותה,

but she couldn’t ask for her husband’s life.

אבל היא לא הייתה יכולה לבקש את חייו של בעלה.

Without hesitating, Savitri asked the God to restore her father in-law’s sight.

בלי להסס, סאוויטרי ביקשה מהאל להחזיר את הראיה של חמה.

The wish was granted, and Yamraj rode on.

המשאלה ניתנה, ויאמראג′ המשיך לרכוב.

But still Savitri’s footsteps echoed behind him.

אבל צעדיה של סאוויטרי עדיין הדהדו מאחוריו.

Exasperated, the God granted her a second wish.

מתוסכל, האל העניק לה משאלה שנייה.

This time, she asked for Satyavan’s kingdom to be restored.

הפעם, היא ביקשה שהממלכה של סאטיאוואן תושב לקדמותה.

Again the wish was granted,

שוב, המשאלה שלה התגשמה,

and Yamraj began his descent into his subterranean kingdom.

ויאמראג′ התחיל לרדת לממלכתו התת-קרקעית.

But when he glanced back,

אבל כשהביט לאחור,

he was astounded to see the bedraggled princess stumbling along.

הוא היה המום לראות את הנסיכה המלוכלכת כושלת אחריו.

He’d never seen such devotion to the dead,

הוא מעולם לא ראה כזו מסירות כזו למתים,

and he honored her dedication with one final wish.

והוא העניק לה משאלה אחת אחרונה על מסירותה.

Savitri wished to be the mother of many children.

סאוויטרי ביקשה להיות אם לילדים רבים.

The God agreed, and waved to dismiss her.

האל הסכים, ונפנף לסלק אותה.

But the princess only repeated the vow she’d made one year earlier:

אבל הנסיכה רק חזרה על הנדר שנדרה שנה לפני כן:

her fate was forever entwined with Satyavan.

הגורל שלה היה קשור לעד עם סאטיאוואן.

How could she bear many children, if Yamraj would not return her husband?

איך היא תוכל ללדת ילדים רבים, אם יאמראג′ לא יחזיר את בעלה?

Hearing this clever question the god relented, knowing he’d been beaten.

כששמע את השאלה המחוכמת האל נעתר, בידיעה שהובס.

With Yamraj’s blessing and respect, Satyavan was returned to Savitri,

עם ברכתו וכבודו של יאמראג’, סאטיאוואן הוחזר לסאוויטרי,

and the two walked back to the land of the living,

והשניים הלכו בחזרה לארץ החיים.

united in a love that not even death could destroy.

מאוחדים באהבה שאפילו המוות לא היה יכול להרוס.