R.A. Mashelkar: Breakthrough designs for ultra-low-cost products

מתרגם: Daniel Lipman Lowbeer מבקר: Ido Dekkers

The big residual

המטרה העיקרית

is always value for money.

היא תמיד לקבל תשואה על הכסף שלנו.

All the time we are trying to get value for money.

כל הזמן אנחנו מבקשים לקבל תשואה על הכסף שלנו.

What we don't look for

מה שאנחנו לא מחפשים

is value for many,

הוא תשואה עבור ההמונים,

while we are generating value for money.

כאשר אנחנו מפיקים תשואה על הכסף שלנו.

Do we care about those four billion people

האם אכפת לנו מארבע מיליארד האנשים

whose income levels are less than two dollars a day,

אשר רמת הכנסותיהם הינה פחות משני דולר ליום,

the so-called bottom of the pyramid?

מה שנקרא "התחתית של הפירמידה"?

What are the challenges in getting value for money

מהם האתגרים הכרוכים בקבלת תשואה על הכסף שלנו

as well as value for many?

בנוסף לתשואה עבור ההמונים?

We have described here

מה שתיארנו פה

in terms of the performance

זה במונחים של ביצועים

and the price.

מול מחיר.

If you have money, of course, you can get the value.

מי שיש לו כסף, כמובן, יכול לקבל תשואה.

You can get a Mercedes

הוא יכול לקבל מרצדס

for a very high price,

במחיר גבוה מאוד,

very high performance.

עם ביצועים גבוהים מאוד.

But if you don't have money, what happens?

אך למי שאין כסף, מה קורה?

Well, you are to ride a bicycle,

ובכן, הוא ירכב באופניים,

carrying your own weight and also some other weight,

ויסחב את משקלו עצמו בנוסף למשקל אחר כלשהו,

so that you can earn the bread for the day.

כדי שיכול להרוויח את לחמו בעבור אותו יום.

Well, poor do not remain poor;

אמנם, עניים לא נשארים עניים,

they become lower-middle-class.

הם הופכים להיות שכבה נמוכה-בינונית.

And if they do so,

ואם זה אכן קורה,

then, of course, the conditions improve,

אזי, כמובן, התנאים משתפרים,

and they start riding on scooters.

והם מתחילים לרכב על קטנועים.

But the challenge is, again, they don't get much value,

אבל האתגר הינו, שוב, כי לא מקבלים הרבה תשואה,

because they can't afford anything more than the scooter.

כי הם לא יכולים להרשות לעצמם יותר מאותו קטנוע.

The issue is, at that price,

העניין הוא האם באותו מחיר

can you give them some extra value?

תוכל לתת להם תשואה נוספת?

A super value,

תשואה עודפת,

in terms of their ability to ride in a car,

בקשר ליכולתם לנסוע ברכב,

to get that dignity, to get that safety,

לקבל את אותו הכבוד, לקבל את אותה הבטיחות,

looks practically impossible, isn't it.

זה הרי נראה בלתי אפשרי.

Now, this is something

עכשיו, זה משהו

that we see on Indian streets

שרואים ברחובות של הודו

all the time.

כל הזמן.

But many people see the same thing

אבל, הרבה אנשים רואים את אותו הדבר

and think things differently,

וחושבים אחרת,

and one of them is here, Ratan Tata.

ואחד מהם נמצא פה, ראטן טאטא.

The great thing about our leaders

הדבר המדהים במנהיגינו הינו

is that, should they not only have passion in their belly,

כי, בנוסף לתשוקה בבטנם,

which practically all of them have,

אשר לרובם המוחלט יש,

they're also very innovative.

הם גם מאוד חדשניים.

An innovator is one who does not know it cannot be done.

חדשן הוא אחד אשר אינו יודע שדבר הוא בלתי אפשרי.

They believe that things can be done.

הם מאמינים כי הכל אפשרי.

But great leaders like Ratan

אך למנהיגים אדירים כמו ראטן

have compassion.

יש חמלה.

And what you said, Lakshmi, is absolutely true:

ומה שאתה אמרת, לקאשמי, הוא נכון מאוד:

it's not just Ratan Tata,

זה לא רק ראטן טאטא,

it's the house of Tatas over time.

אלא כל בית טאטא על פני זמן.

Let me confirm what she said.

הרשו לי לאשר את מה שהיא אמרה.

Yes, I went barefoot

אכן, הלכתי יחף

until I was 12.

עד שהייתי בן 12.

I struggled to [unclear] day

נאבקתי לגמור כל יום

was a huge issue.

זה היה עניין מאוד גדול.

And when I finished my SSC, the eleventh standard,

וכשסיימתי את מבחני ה-SSC, בכיתה יא'

I stood eleventh among 125,000 students.

עמדתי במקום האחד-עשר מבין 125,000 תלמידים.

But I was about to leave the school,

אבל עמדתי לעזוב את בית הספר,

because my poor mother couldn't afford schooling.

כי אמי הענייה לא יכלה לשלם את דמי הלימוד.

And it was [unclear] Tata Trust, which gave me six rupees per month,

וזה היה הודות לקרן טאטא, אשר נתנה לי שישה רופי בחודש,

almost a dollar per month for six years.

כמעט דולר אחד בחודש על פני שש שנים.

That's how I'm standing before you.

ובזכות זה, אני עומד בפניכם.

So that is the House of Tata.

ובכן, זה בית טאטא.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Innovation, compassion and passion.

חדשנות, חמלה ותשוקה.

They combine all that.

הם מרכיבים את כל זה.

And it was that compassion which bothered them,

וזו היתה חמלה אשר הציקה להם,

because when he saw -- in fact, he told me about eight or nine years ago

כי כאשר הוא ראה - ובכן, הוא אמר לי לפני בערך שמונה או תשע שנים

how he was driving his own car --

איך הוא נסע במכונית שלו -

he drives his own car by the way --

ודרך אגב, הוא נוהג במכונית שלו -

and he saw in the rain,

והוא ראה בגשם,

a family like the one that I showed to you

משפחה כמו זאת אשר הראתי לכם

getting drenched with an infant.

רטובים ביחד עם תינוקם.

And then he said, "Well, I must give them a car that they can afford,

והוא אמר, "ובכן, אני חייב לתת להם רכב אשר יוכלו להרשות לעצמם,

one lakh car, $2,000 car."

רכב בלאק אחד, רכב באלפיים דולר."

Of course, as soon as you say something like this

כמובן, ברגע שאומרים כזה דבר

people say it is impossible,

אנשים יגידו שזה בלתי אפשרי.

and that's what was said by Suzuki.

וזה מה שסוזוקי אמר.

He said, oh, probably he is going to build a three-wheeler

הוא אמר, יתכן שיבנה תלת-אופן

with stepney.

עם גלגל חילוף.

And you can see the cartoon here.

ותוכל לראות פה את האילוסטרציה.

Well they didn't build that. They built a proper car. Nano.

אבל את זה הם לא בנו. הם בנו מכונית אמיתית. ננו.

And mind you, I'm six feet half an inch,

ואציין כי אני עומד על 184 ס"מ

Ratan is taller than me,

ראטן יותר גבוה ממני,

and we have ample space in the front

ולנו יש מספיק מקום מקדימה

and ample space in the back in this particular car.

ומספיק מקום מאחורה ברכב הספציפי הזה.

And incredible car.

רכב נפלא.

And of course, nothing succeeds like success;

וכמובן, אין הצלחה כמו הצלחה;

the cynics then turned around,

הציניקנים אז שינו כיוון,

and one after the other

ואחד אחרי השני

they also started saying, "Yes, we also want to make a car in the Nano Segment.

התחילו גם הם להגיד, "כן, אנחנו גם רוצים ליצור רכב במקטע הננו.

We'll manufacture a car in the Nano Segment."

אנו נייצר רכב במקטע הננו."

How did this great story unfold,

ואיך הסיפור הנפלא הזה התגלה,

the making of Nano?

של יצירת הננו?

Let me tell you a bit about it.

הרשו לי לספר לכם מעט בעניין.

For example, how we started:

לדוגמה, איך התחלנו:

Ratan just began with a five-engineer team,

ראטן התחיל עם צוות של חמישה מהנדסים,

young people in their mid-twenties.

כולם צעירים בשנות העשרים לחייהם.

And he said,

והוא אמר,

"Well, I won't define the vehicle for you,

"אני לא אגדיר לכם את הרכב,

but I will define the cost for you.

אבל כן אגדיר לכם את העלות.

It is one lakh, 100,000 rupees,

העלות הינה לאק אחד, 100,000 רופי,

and you are to make it within that."

ותסתדרו בתנאים אלה."

And he told them,

והוא אמר להם,

"Question the unquestionable.

"תטילו ספק על דברים בלתי ניתנים לספק.

Stretch the envelope."

תאתגרו את עצמכם."

And at a point in time,

ובנקודת זמן מסויימת,

he got so engrossed in the whole challenge,

הוא היה כולו שקוע באתגר,

that he himself became a member of the team.

עד שהוא עצמו הפך לחבר הצוות.

Can you believe it?

התאמינו?

I still am told about this story

אני עדיין שומע את הסיפור

of that single wiper design in which he participated.

של עיצוב החד-וישר אשר בו השתתף.

Until midnight, he'd be thinking.

עד לחצות, הוא חשב.

Early morning he'll be coming back with sort of solutions.

ובבוקר היה חוזר עם כל מיני פתרונות.

But who was the team leader?

אך מי היה ראש הצוות?

The team leader was Girish Wagh,

ראש הצוות היה גיריש וואג,

a 34 year-old boy in [unclear].

בחור בן 34 מפונה.

And the Nano team average age

והגיל הממוצע בצוות הננו

was just 27 years.

היה רק 27 שנים.

And they did innovation in design and beyond.

והם עשו חידושים בעיצוב ומעבר לזה.

Broke many norms of the standard conventions for the first time.

הם שברו הרבה נורמות של סטנדרטים קונבנציונלים בפעם הראשונה.

For example, that a two-cylinder gas engine

למשל, מנוע גז עם שני צילינדרים

was used in a car with a single balancer shaft.

שומש ברכב עם מוט איזון אחד.

Adhesives were replacing the rivets.

דבקים החליפו מסמרות.

There was a co-creation, a huge co-creation,

היתה יצירה משותפת, יצירה משותפת ענקית,

with vendors and suppliers.

עם מוכרים וספקים.

All ideas on board were welcome.

כל רעיון התקבל בברכה.

100 vendors were co-located adjacent to the plant,

100 ספקים הועברו ליד המתקן,

and innovative business models for automobile dealerships were developed.

ומודלים עסקיים חדשניים פותחו עבור סוכני מכירות רכב.

Imagine that a fellow

דמיינו כי בן אדם

who sells cloth, for example, will be selling Nano.

המוכר בדים, למשל, עכשיו מוכר ננו.

I mean, it was incredible innovation.

זאת אומרת, זה היה חידוש אדיר.

Seeking solutions for non-auto sectors.

לחפש פתרונות למקטעים מחוץ למקטע של מכוניות.

It was an open innovation,

זה היה חדשנות פתוחה,

ideas from all over were welcome.

רעיונות מכל מקום התקבלו בברכה.

The mechanism of helicopters seats and windows was used, by the way,

המנגנון של מושבי מסוקים וחלונותיהם שומש, דרך אגב,

as well as a dashboard

בנוסף לדשבורד

that was inspired by two-wheelers.

בהשראת רכבים דו-גלגליים.

The fuel lines and lamps

קווי הדלק והנורות

were as in two-wheelers.

היו בסגנון רכבים דו-גלגליים.

And the crux of the matter was, however,

ואולם העיקר היה

getting more from less.

לקבל יותר מפחות.

All the time, you have been given an envelope.

כל הזמן, קבלת הנחיה.

You can't cross that envelope,

אתה לא רשאי לסתור את ההנחיה הזאת,

which is 100,000 rupees, 2,000 dollars.

שהיא 100,000 רופי, 2,000 דולר.

And therefore, each component

ולכן, כל רכיב

had to have a dual functionality.

היה צריך לשרת מטרה נוספת.

And the seat riser, for example,

למשל מעלה המושב

serving as a mounting for the seat

שירת כתושבת למושב

as well as a structural part

בנוסף לחלק מבני

of the functional rigidity.

של הקשיחות הפונקציונלית.

Half the number of parts

מחצית מהחלקים

are contained in Nano

כלולים בננו

in comparison to a typical passenger car.

בהשוואה לרכב פרטי רגיל.

The length is smaller by eight percent by the way.

האורך קטן בשמונה אחוז, דרך אגב.

But the current entry-level cars

אבל הרכבים הבסיסיים

in comparison to that is eight percent less,

לעומת זאת שהם שמונה אחוז פחות,

but 21 percent more inside space.

יש בהם עשרים ואחד אחוז יותר מקום בפנים.

And what happened

ומה שקרה

was that -- more from less --

היה - יותר מפחות -

you can see how much more for how much less.

תוכלו לראות כמה יותר מכמה פחות.

When the Model T was launched --

כאשר המכונית "מודל טי" הוצגה לראשונה -

and this is, by the way, all the figures

וזה, דרך אגב, עם כל המספרים

that are adjusted to 2007 dollar prices --

מותאמים למחירי 2007 -

Model T was 19,700 by Ford.

המודל טי של פורד עלה 19,700 דולר.

Volkswagon was 11,333.

הפולקסווגן עלה 11,333.

And British Motor was around 11,000.

ובריטיש מוטור עלה 11,000.

And Nano was, bang, 2,000 dollars.

והננו עלה בול אלפיים דולר.

This is why

זאת הסיבה

you started

שהתחיל

actually a new paradigm shift,

שינוי בפרדיגמה

where the same people

כאשר אותם אנשים

who could not dream of sitting in a car,

אשר לא חלמו שיישבו במכונית,

who were carrying their entire family in a scooter,

אשר סחבו את כל משפחתם על קטנוע,

started dreaming of being in a car.

התחילו לחלום שיהיו במכונית שלהם.

And those dreams are getting fulfilled.

והחלומות האלה מתגשמים.

This is a photograph

הנה תמונה

of a house and a driver and a car

של בית ונהג ומכונית

near my own home.

ליד ביתי.

The driver's name is Naran.

שם הנהג הינו נרן.

He has bought his own Nano.

הוא קנה לעצמו ננו.

And you can see, there is a physical space

וכפי שרואים, יש מקום פיזי

that has been created for him,

אשר נוצר לו

parking that car, along with the owner's car,

כשהוא מחנה את הרכב ליד רכב של הבעלים,

but more importantly, they've created

אבל יותר מזה, נוצר

a space in their mind that

מקום בראש

"Yes, my chauffeur is going to come in his own car and park it."

"כן, הנהג שלי יגיע במכונית ויחנה אותו."

And that's why I call it a transformational innovation.

וזאת הסיבה שאני קורא לזה חדשנות טרנספורמטיבית.

It is not just technological,

מדובר לא רק בחדשנות טכנולוגית,

it is social innovation that we talk about.

אלא חדשנות חברתית.

And that is where, ladies and gentlemen,

גבירותיי ורבותיי, זה המקום

this famous theme

שבו הנושא המפורסם

of getting more from less for more

של לקבל יותר מפחות

becomes important.

נהיה חשוב.

I remember talking about this for the first time in Australia,

אני זוכר שדיברתי בעניין זה בפעם הראשונה באוסטרליה,

about one and a half years ago,

לפני כשנה וחצי,

when their academy honored me with a fellowship.

כאשר כיבדו אותי בחברות באקדמיה שלהם.

And unbelievably, in 40 years,

ולא האמנתי כי, בארבעים שנה,

I was the first Indian to be honored.

הייתי ההודי הראשון שאליו הוענק אותו כבוד.

And the title of my talk

ונושא ההרצאה שלי

was therefore "Indian innovation

לכן היה "חדשנות הודית

from Gandhi to Gandhian engineering."

מגנדי להנדסה גנדית"

And I titled this more from less for more and more people

וכיניתי את עיקרון ה"יותר מפחות עבור יותר ויותר אנשים"

as Gandhian engineering.

בשם "הנדסה גנדית".

And Gandhian engineering, in my judgment,

והנדסה גנדית, לדעתי,

is the one which is going to take the world forward,

הינה ההנדסה אשר תקדם את העולם,

is going to make a difference,

אשר תחולל שינוי,

not just for a few, but for everyone.

לא רק בשביל מעטים, אלא עבור כולם.

Let me move from mobility in a car to individual mobility

תרשו לי לעבור מנושא ניידות ברכב לניידות אינדיבידואלית

for those unfortunates

עבור אנשים חסרי מזל

who have lost their legs.

אשר איבדו את רגליהם.

Here is an American citizen and his son

הנה אזרח אמריקאי ובנו

having an artificial foot.

עם רגל מלאכותית.

What is its price? 20,000 dollars.

מהו מחירה? 20,000 דולר.

And of course, these feet are so designed

וכמובן, רגליים אלה מעוצבות

that they can walk only on

כך שאפשר לדרוך רק על

such perfect pavement or roads.

מדרכות או רחובות מושלמים.

Unfortunately, that's not the case in India.

לצערנו, זה לא המצב בהודו.

You can see him walk barefoot

תוכלו לראות אותו הולך יחף

on an awkward land, sometimes in a marshy land,

על אדמה מסורבלת, לפעמים בביצות,

and so on and so forth.

וכדומה.

More importantly,

יותר מזה,

they not only walk far to work,

לא רק הם הולכים רחוק לעבודה,

and not only do they cycle to work,

ולא רק הם רוכבים באופניים לעבודה,

but they cycle for work, as you can see here.

הם גם רוכבים בשביל העבודה, כפי שתראו פה.

And they climb up for their work.

והם מטפסים בשביל העבודה.

You have to design an artificial foot for such conditions.

חייבים לעצב רגל מלאכותית עבור תנאים אלה.

A challenge, of course.

מאתגר, כמובן.

Four billion people, their incomes are less then two dollars a day.

עבור ארבעה מיליארד אנשים, הכנסותיהם מסתכמות בפחות משני דולר ליום.

And if you talk about a 20,000-dollar shoe,

ואם תציע נעל בעלות של 20,000 דולר

you're talking about 10,000 days of income.

מדובר בהכנסות של 10,000 ימי עבודה.

You just don't have it.

פשוט אין להם.

And therefore, you ought to look at alternatives.

ולכן, חייבים לחפש אלטרנטיבות.

And that is how Jaipur Foot was created in India.

וכך נוצר הרגל הג'איפורית בהודו.

It had a revolutionary prosthetic fitment and delivery system,

היתה בה מערכת אספקה והתאמה פרוסתטית אשר היתה מהפכנית

a quick molding and modular components,

יציקה מהירה ורכיבים מודולאריים

enabling custom-made, on-the-spot limb fitments.

אשר אפשרו התאמה פרסונאלית של האיבר במקום.

You could feel it actually in an hour, by the way,

יכולת להתאים את זה בעצם בשעה, דרך אגב,

whereas the equivalent other feet

כאשר הרגליים האחרות מאותו הסוג

took something like a day, as so on.

לקחו בערך יום שלם, וכדומה.

Outer socket made by using heated high-density polyethylene pipes,

המעטפת החיצונית נוצרת מצינורות פוליאטילין מחוממים בצפיפות גבוהה

rather than using heated sheets.

במקום ביריעות מחוממות

And unique high-ankle design and human-like looks,

ועיצוב ייחודי של קרסול גבוה ומראה אנושית,

[unclear] and functions.

גמישות וביצועים.

And I like to show how it looks

והייתי רוצה להראות איך זה נראה

and how it works.

ואין זה עובד.

(Music)

(מוזיקה)

See, he jumps. You can see what stress it must have.

תראו, הוא קופץ. אתם רואים בכמה לחץ זה יכול לשאת.

(Text: ... any person with a below the knee limb could do this.

כל אדם עם איבר מלמטה מהברך יוכל לעשות את זה.

... above the limb, yes, it would be difficult ...

... מעל האיבר, אכן, יהיה קשה ...

"Did it hurt?"

"זה כאב?"

"No ... not at all."

"לא ... בכלל לא."

... he can run a kilometer in four minutes and 30 seconds ...)

... הוא יכול לרוץ קילומטר בארבע דקות ושלושים שניות ...

One kilometer in four minutes and 30 seconds.

קילמטר אחד בארבע דקות ושלושים שניות.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So that's what it is all about.

אז בזה מדובר.

And therefore Time took notice

ולכן המגזין "טיים" שם לב

of this 28-dollar foot, basically.

ברגל הזו בעשרים ושמונה דולר, בעצם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

An incredible story.

סיפור נפלא.

Let's move on to something else.

בואו נעבור למשהו אחר.

I've been talking about getting more from less for more.

אני מדבר אודות לקבל יותר מפחות עבור יותר אנשים.

Let's move to health.

בואו נעבור לנושא הבריאות.

We've talked about mobility and the rest of it, let's talk about health.

דיברנו על ניידות וכדומה, בואו נדבר בעניין הבריאות.

What's happening in the area of health?

מה קורה בתחום הבריאות?

You know, you have new diseases that require new drugs.

אתם יודעים, יש מחלות חדשות אשר דורשות תרופות חדשות.

And if you look at the drug development 10 years ago and now,

ואם תסתכלו על פיתוח תרופות מלפני עשר שנים ועכשיו,

what has happened?

מה קרה?

10 years ago, it used to cost about a quarter billion.

לפני עשר שנים, עלה לנו בערך רבע מיליארד דולר.

Today it costs 1.5 billion dollars.

היום, זה עולה אחד וחצי מיליארד דולר.

Time taken for moving a molecule to marketplace,

הזמן שלקח להביא מולקולה חדשה לשוק,

after all the human and animal testing,

אחרי כל הניסויים בבני אדם ובעלי חיים,

was 10 years, now it is 15 years.

היה עשר שנים, עכשיו זה חמש עשרה שנים.

Are you getting more drugs because you are spending more time and more money?

האם אנחנו מקבלים יותר תרופות בגלל ההשקעה של יותר זמן וכסף?

No, I'm sorry.

לא, לצערנו.

We used to have 40, now they have come down to 30.

קיבלנו בעבר ארבעים, עכשיו זה ירד לשלושים.

So actually we are getting less from more

אז בעצם, אנחנו מקבלים פחות מיותר

for less and less people.

עבור פחות ופחות אנשים.

Why less and less people? Because it is so expensive,

למה פחות ופחות אנשים? מפני שהדבר כל כך יקר,

so very few will be able to basically afford that.

אשר מעטים יכולים להרשות לעצמם לקנות אותו.

Let us just take an example.

הנה דוגמא.

Psoriasis is very dreadful

פסוריאזיס הינה מחלה קשה מאוד

disease of the skin.

של העור.

The cost of treatment, 20,000 dollars.

עלות הטיפול הינה עשרים אלף דולר.

1,000-dollar antibody injections under the skin, by the way,

זריקות של נוגדנים מתחת לעור באלף דולר, דרך אגב,

and 20 of them.

עשרים מהן.

Time for development -- it took around 10 years

זמן לפיתוח - בערך עשר שנים

and 700 million dollars.

ובערך שבע מאות מיליון דולר.

Let's start in the spirit

בואו נתחיל ברוח

of more from less and more for more

של יותר מפחות עבור יותר אנשים

and start putting some targets.

ובואו נעמיד מספר מטרות.

For example, we don't want 20,000 dollars; we don't have it.

למשל, אנחנו לא רוצים את זה בעשרים אלף דולר; אין לנו סכום זה.

Can we do it [for] 100 dollars?

האם אפשר לעשות את זה במאה דולר?

Time for development, not 10 years.

זמן לפיתוח - לא עשר שנים.

We are in a hurry. Five years.

אנחנו ממהרים. חמש שנים.

Cost of development -- 300 million dollars.

עלות הפיתוח - כמה מאות מיליוני דולרים.

Sorry. I can't spend more than 10 million dollars.

מצטערים - אנחנו לא יכולים להוציא יותר מעשרה מיליון דולר.

Looks absolutely audacious.

זה נראה מאוד אמיץ.

Looks absolutely ridiculous.

זה נראה מגוחך לגמרי.

You know something? This has been achieved in India.

אתם יודעים משהו? זה הושג בהודו.

These targets have been achieved in India.

מטרות אלו הושגו בהודו.

And how they have been achieved ...

ואיך הושגו?

Sir Francis Bacon once said,

פעם סר פרנסיס בייקון אמר,

"When you wish to achieve results

"כשתרצה להשיג תוצאות

that have not been achieved before,

אשר לא הושגו בעבר,

it is an unwise fancy to think

פנטזיה טיפשית היא לחשוב

that they can be achieved by using methods

שאפשר להשיגן באותן שיטות

that have been used before."

אשר שומשו בעבר."

And therefore, the standard process,

ולכן, התהליך הסטנדרטי,

where you develop a molecule, put it into mice, into men,

כאשר מפתחים מולקולה, ומנסים אותו בעכברים ובבני אדם

are not yielding those results --

לא משיג את אותן תוצאות -

the billions of dollars that have been spent.

מיליארדי הדולרים אשר הושקעו.

The Indian cleverness

חוכמת ההודים

was using its traditional knowledge,

היתה להשתמש בידע המסורתי,

however, scientifically validating it

אולם, לבחון אותו בשיטות מדעיות

and making that journey from men to mice to men,

ולעבור את הדרך הזו מבני אדם לעכברים ושוב לבני אדם,

not molecule to mice to men, you know.

ולא ממולקולה לעכברים לבני אדם.

And that is how this difference has come.

וכאן ההבדל התגלה.

And you can see this blending

ותראו את השילוב הזה

of traditional medicine, modern medicine, modern science.

של רפואה מסורתית, רפואה מודרנית, מדע מודרני.

I launched a big program

יזמתי תוכנית גדולה

[unclear] CSIR about nine years ago.

תחת חסות ה-CSIR לפני בערך תשע שנים.

He is giving us not just for Psoriasis,

יצאו מתוכנית זו לא רק פתרונות לפסוריאזיס,

for cancer and a whole range of things, changing the whole paradigm.

לסרטן ולמגוון רחב של דברים, אשר שינו את כל הפרדיגמה.

And you can see this Indian Psoriasis breakthrough

ותראו כי פריצת הדרך ההודית הזו בתחום הפסוריאזיס

obtained by this reverse form of [unclear]

שהושגה דרך שיטת הפרמקולוגיה ההפוכה הזו

by doing things differently.

שיטות שונות אלו

You can see before treatment and after treatment.

תוכלו לראות לפני הטיפול ולאחר הטיפול.

This is really getting more from less for more and more people,

זה באמת להשיג יותר מפחות עבור יותר ויותר אנשים,

because these are all affordable treatments now.

כי כל הטיפולים האלה עכשיו ברי-הישג.

Let me just remind you

תרשו לי רק להזכיר לכם

of what Mahatma Gandhi had said.

מה אמר מהטמה גנדי.

He had said, "Earth provides enough

הוא אמר, "כדור הארץ מספק מספיק

to satisfy every man's need, but not every man's greed."

לצרכים של כל אדם, אך לא לרצונות של כל אדם."

So the message he was giving us

פשר הדברים הוא

was you must get more from less and less and less

כי חייבים להשיג יותר מפחות ופחות ופחות

so that you can share it for more and more people,

כדי שנוכל לשתף בזה יותר ויותר אנשים,

not only the current generation,

לא רק הדור הנוכחי,

but the future generations.

אלא גם דורות העתיד.

And he also said, "I would prize every invention of science

והוא גם אמר, "כל המצאה מדעית היא יקרת ערך

made for the benefit for all."

אשר הינה לטובת הכלל."

So he was giving you the message that you must have it for more and more people,

פשר הדברים הינו שהמצאות אלו חייבים להיות עבור יותר ויותר אנשים,

not just a few people.

ולא רק עבור מעטים.

And therefore, ladies and gentlemen,

לפיכך, גבירותיי ברבותיי,

this is the theme, getting more

זה הנושא, להשיג יותר

from less for more.

מפחות עבור יותר אנשים.

And mind you,

ותשימו לב,

it is not getting just a little more for just a little less.

כי לא מדובר בלהשיג מעט יותר ממעט פחות.

It's not about low cost.

לא מדובר בעלות נמוכה.

It's about ultra-low cost.

מדובר בעלות נמוכה ביותר.

You cannot say it's a mere treatment 10,000 dollars,

אי אפשר להגיד כי הטיפול עולה עשר אלף דולר,

but because you are poor I'll give it for 9,000.

אך עבור עניים נספק אותו בתשעת אלפים דולר.

Sorry, it doesn't work. You have to give it for 100 dollars, 200 dollars.

צר לי, זה אינו עובד. חייבים לתת אותו במאה דולר, מאתיים דולר.

Is it possible? It has been made possible, by the way,

האם זה אפשרי? זה נעשה אפשרי, דרך אגב,

for certain other different reasons.

מסיבות אחרות.

So you are not talking about low cost, you are talking about ultra-low cost.

אז לא מדובר בעלות נמוכה, מדובר בעלות נמוכה ביותר.

You are not talking about affordability,

לא מדובר במוצרים ברי-הישג,

you are talking about extreme affordability.

מדובר במוצרים ברי-הישג בצורה קיצונית.

Because of the four billion people whose income is under two dollars a day.

בגלל ארבעה מיליארד בני אדם אשר הכנסותיהם הן מתחת לשני דולר ליום.

You're not talking exclusive innovation.

לא מדובר בחדשנות אקסקלוסיבית.

You're talking about inclusive innovation.

מדובר בחדשנות כוללנית.

And therefore, you're not talking about incremental innovation,

ולכן, לא מדובר בחדשנות הדרגתית,

you're talking about disruptive innovation.

מדובר בחדשנות מהפכנית.

The ideas have to be such

הרעיונות חייבים להיות כך

that you think in completely different terms.

שמתחילים לחשוב במונחים אחרים לגמרי.

And I would also add,

וכן אוסיף,

it is not only getting more from less for more

כי לא רק מדובר בלהשיג יותר מפחות עבור יותר אנשים

by more and more people, the whole world working for it.

על ידי יותר ויותר אנשים, עד שכל העולם עובד כך.

I was very touched when I saw a breakthrough the other day.

מאוד נגע לליבי כשראיתי פריצת דרך לאחרונה.

You know, incubators for infants, for example.

לדוגמא, אינקובטורים עבור פעוטים

They're not available in Africa.

לא נגישים באפריקה.

They're not available in Indian villages.

לא נגישים בכפרים בהודו.

And infants die.

ופעוטים מתים.

And incubator costs 2,000 dollars.

אינקובטור עולה אלפיים דולר.

And there's a 25-dollar incubator

ופה יש אינקובטור בעשרים וחמישה דולר

giving that performance that had been created.

אשר מבצע את העבודה ואשר נוצר

And by whom?

על ידי מי?

By young students from Standford University

על ידי סטודנטים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד

on an extreme affordability project that they had, basically.

בפרויקט של יצירת מוצרים ברי-הישג בצורה קיצונית.

Their heart is in the right place, like Ratan Tata.

ליבם במקום הנכון, כמו ראטן טאטא.

It's not just innovation, compassion and passion --

לא רק מדובר בחדשנות, חמלה ותשוקה -

compassion in the heart and passion in the belly.

חמלה שבלב ותשוקה שבבטן.

That's the new world that we want to create.

זה העולם החדש אותו חייבים ליצור.

And that is why the message is that of Gandhian engineering.

וזו הסיבה שהמסר הוא של הנדסה גנדית.

Ladies and gentlemen, I'd like to end before time.

גבירותיי ברבותיי, ברצוני לסיים לפני הזמן.

I was also afraid of those 18 minutes.

גם אני פחדתי משמונה עשרה הדקות האלו.

I've still one and a half to go.

יש לי עוד דקה וחצי.

The message, the final message, is this:

המסר הסופי הוא:

India gave a great gift to the world.

הודו נתן מתנה גדולה לעולם.

What was that?

מה היא?

[In the] 20th century, we gave Gandhi to the world.

במאה העשרים, נתנו לעולם את גנדי.

The 21st century gift,

במאה העשרים ואחת, המתנה היא

which is very, very important for the whole world,

מאוד מאוד חשובה לעולם כולו,

whether it is global economic meltdown,

בין אם זה משבר כלכלי עולמי,

whether it is climate change --

ובין אם זה התחממות גלובלית -

any problem that you talk about

כל בעיה שעולה

is gaining more from less for more and more --

היא בעיה של להשיג יותר מפחות עבור יותר ויותר אנשים -

not only the current generations,

לא רק הדורות הנוכחיים,

for the future generations.

אלא גם דורות העתיד.

And that can come only from Gandhian engineering.

וזה יכול לבוא רק מהנדסה גנדית.

So ladies and gentlemen, I'm very happy to announce,

ובכן, גבירותיי ורבותיי, הנני מתכבד להודיע

this gift of the 21st century

על המתנה של המאה העשרים ואחת

to the world from India,

לעולם מהודו

Gandhian engineering.

הנדסה גנדית.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Lakshmi Pratury: Thank you, Dr. Mashelkar. (R.A. Mashelkar: Thank you very much.)

לקשמי פרטורי: תודה רבהלך, דוקטור משלקאר (ר.א. מקלקאר: תודה רבה לכם.)

LP: A quick question for you.

ל.פ: שאלה קצרה בשבילך.

Now, when you were a young boy in this school,

כשהיית ילד קטן בבית הספר

what were your thoughts, like what did you think you could become?

מה היו מחשבותיך, כלומר, מה חשבת שתוכל להיות?

What do you think that drove you?

מה הניע אותך, לדעתך?

Was there a vision you had? What is it that drove you?

האם היה לך חזון? מה הניע אותך?

RAM: I'll tell you a story that drove me, that transformed my life.

ראם: אספר לך סיפור שהניע אותי, אשר שינה את חיי.

I remember, I went to a poor school,

אני זוכר שהלכתי לבית ספר עני,

because my mother could not gather the 21 rupees,

כי אמא שלי לא יכלה לאסוף את עשרים ואחד הרופי,

that half a dollar that was required

חצי הדולר הזה אשר נדרש

within the stipulated time.

בזמן הקבוע.

It was [unclear] high school.

זה היה בית ספר תיכון.

But it was a poor school with rich teachers, honestly.

זה היה בית ספר עני עם מורים עשירים, ברצינות.

And one of them was [unclear] who taught us physics.

ואחד מהם היה מורה לפיזיקה.

One day he took us out into the sun

יום אחד, הוא לקח אותנו החוצה לשמש

and tried to show us how to find

וניסה להראות לנו איך למצוא

the focal length of a convex lens.

אורך המיקוד של עדשה קמורה.

The lens was here. The piece of paper was there. He moved it up and down.

העדשה היתה פה. פיסת הנייר היה שם. הוא הזיז אותה למעלה ולמטה.

And there was a bright spot up there.

והיתה נקודת אור שם למעלה.

And then he said, "This is the focal length."

ואז הוא אמר, "זה אורך המיקוד".

But then he held it for a little while, Lakshmi.

אבל אז הוא החזיק את זה במקום זמן מה, לקשמי,

And then the paper burned.

ואז פיסת הנייר נשרפה.

When the paper burned, for some reason he turned to me,

כאשר הנייר נשרף, משום מה הוא פנה אליי,

and he said, "Mashelkar, like this,

אמר לי, "משלקאר, כך,

if you do not diffuse your energies,

אל תפזר את האנרגיות שלך,

if you focus your energies,

אם תמקד את האנרגיות שלך,

you can achieve anything in the world."

תוכל להשיג כל דבר שבעולם."

That gave me a great message: focus and you can achieve.

זה היה מסר אדיר: תתמקד ותשיג הכל.

I said, "Whoa, science is so wonderful,

ואז אמרתי, "המדעים כה נפלאים,

I have to become a scientist."

שאני חייב להיות מדען."

But more importantly, focus and you can achieve.

אבל יותר מזה, התמקדו ותוכלו להשיג הכל.

And that message, very frankly,

ומסר זה, בשיא הרצינות,

is valuable for society today.

מאוד חשוב לחברה של היום.

What does that focal length do?

מה עושה אורך המיקוד?

It has parallel lines, which are sun rays.

יש לו קווים מקבילים, שהם קרני השמש.

And the property of parallel lines

ומאפיין של קווים מקבילים

is that they never meet.

הינו שהם אינם נפגשים.

What does that convex lens do?

מה עושה עדשה קמורה?

It makes them meet.

גורמת להם להיפגש.

This is convex lens leadership.

זו המנהיגות של העדשה הקמורה.

You know what today's leadership is doing? Concave length.

אתם יודעים מה עושים המנהיגים של היום? עדשה קעורה.

They divide them farther.

מפזרים אותם עוד יותר.

So I learned the lesson

אז אני למדתי את הלקח

of convex lens leadership from that.

של המנהיגות של עדשה קמורה משם.

And when I was at National Chemical Laboratory [unclear].

וכאשר הייתי במעבדה הכימית הלאומית,

When I was at Council of Scientific Industry Research --

כאשר הייתי במועצה למחקר תעשיית המדע -

40 laboratories -- when two laboratories were not talking to each other,

ארבעים מעבדות - כאשר שתי מעבדות לא דיברו זו עם זו,

I would [unclear].

אני בניתי צוותים במועצה.

And currently I'm president of Global Research Alliance,

וכרגע אני מכהן כנשיא הברית מחקר הבינלאומי,

60,000 scientists in nine counties, right from India to the U.S.

שישים אלף מדענים בתשע מדינות, מהודו לארצות הברית.

I'm trying to build a global team,

אני משתדל לבנות צוות בינלאומי,

which will look at the global grand challenges that the world is facing.

אשר יבחן את האתגרים הגלובליים הענקיים אשר נתקל בהם העולם.

That was the lesson. That was the inspirational moment.

זה היה הלקח. זה היה הרגע ההשראתי.

LP: Thank you very much. (RAM: Thank you.)

ל.פ: תודה רבה לך. (ראם: תודה רבה.)

(Applause)

(מחיאות כפיים)