What everyday citizens can do to claim power on the internet | Fadi Chehadé and Bryn Freedman

תרגום: Roni Weisman עריכה: Moshe Doubior

Bryn Freedman: So you said that in the 20th century,

ברין פרידמן: טענת שבמאה ה-20,

global power was in the hands of government.

הכוח העולמי היה בידיהן של ממשלות,

At the beginning of this digital century,

שבתחילתה של המאה הדיגיטלית הזאת,

it really moved to corporations

שהוא עבר בעצם לידי התאגידים

and that in the future, it would move to individuals.

ושבעתיד, הוא יעבור לידי אנשים פרטיים.

And I've interviewed a lot of people,

ראיינתי אנשים רבים,

and they say you're wrong,

והם לא מסכימים איתך,

and they are betting on the companies.

הם מהמרים על החברות המסחריות.

So why are you right,

אם כך מדוע אתה צודק

and why are individuals going to win out?

ומדוע האנשים הפרטיים ינצחו?

Fadi Chehadé: Because companies cater to individuals,

פאדי שחאדה: כי החברות משרתות אנשים פרטיים,

and we as the citizenry

ואנו, כאזרחים,

need to start understanding that we have a big role

צריכים להתחיל להבין שיש לנו תפקיד חשוב

בעיצוב הדרך בה יישלט העולם בעתיד.

in shaping how the world will be governed, moving forward.

Yes, indeed, the tug of war right now is between governments,

נכון, המאבק כיום הוא בין ממשלות

who lost much of their power to companies

שאיבדו הרבה מכוחן לטובת החברות

because the internet is not built around the nation-state system

כי האינטרנט לא בנוי סביב מערכות לאום-מדינה

around which governments have power.

שבהן לממשלות יש כוח.

The internet is transnational.

האינטרנט חוצה מדינות.

It's not international, and it's not national,

הוא לא בין-לאומי, והוא לא לאומי,

and therefore the companies became very powerful.

ולכן החברות התחזקו מאד.

They shape our economy.

הן מעצבות את הכלכלה שלנו.

They shape our society.

את החברה שלנו.

Governments don't know what to do.

הממשלות לא יודעות מה לעשות,

Right now, they're reacting.

כרגע, הן מגיבות.

And I fear that if we do not, as the citizenry --

ואני חושש שאם, שאנחנו --

which are, in my opinion, the most important leg of that stool --

כאזרחים, שלדעתי זהו החלק החשוב ביותר במכלול הזה --

don't take our role,

לא נבצע את תפקידנו,

then you are right.

אז את צודקת.

The detractors, or the people telling you that businesses will prevail, are right.

אלה שמותחים ביקורת, או שאומרים לך שהעסקים הם אלה שינצחו, צודקים.

It will happen.

זה יקרה.

BF: So are you saying that individuals will force businesses

ב"פ: אז האם אתה טוען שאנשים פרטיים יאלצו את העסקים,

or business will be forced to be responsive,

או שהעסקים ייאלצו לשתף פעולה,

or is there a fear that they won't be?

או שיש חשש שהם לא יעשו כך?

FC: I think they will be.

פ"ש: אני חושב שכך הם ינהגו.

Look at two weeks ago,

ראי מה קרה לפני שבועיים,

a small company called Skip winning over Uber and Lyft and everyone

חברה קטנה בשם "סקיפ" זכתה, לפני "אובר" ו"ליפט" וכל חברה אחרת,

to actually get the license for the San Francisco scooter business.

ברישיון להפעלת קורקינטים בסן-פרנציסקו.

And if you read why did Skip win,

ואם את קוראת מדוע "סקיפ" זכתה,

because Skip listened to the people of San Francisco,

זה משום ש"סקיפ" הקשיבה לתושבי סן-פרנציסקו,

who were tired of scooters being thrown everywhere,

שהתעייפו מזה שקורקינטים נזרקים בכל מקום,

and actually went to the city and said,

ו"סקיפ" פנתה לעירייה ואמרה,

"We will deploy the service,

"אנחנו נפרוש את השירות,

but we will respond to the people's requirements

תוך כדי היענות לבקשות של האנשים,

that we organize ourselves around a set of rules."

ונתארגן סביב מערכת כללים."

They self-governed their behavior, and they won the contract

הם התנהלו באופן אוטונומי, וזכו בחוזה

over some very powerful companies.

כנגד חברות מאד חזקות.

BF: So speaking of guidelines and self-governance,

ב"פ: אז אם מדברים על קווים מנחים ושלטון עצמי,

you've spent an entire lifetime creating guidelines and norms

אתה הקדשת את כל חייך ליצירת קווים מנחים ונורמות

for the internet.

עבור האינטרנט.

Do you think those days are over?

אתה חושב שהימים האלה חלפו?

Who is going to guide, who is going to control,

מי עתיד להנחות, מי יבקר

and who is going to create those norms?

ומי ייצור את הנורמות האלה?

FC: The rules that govern the technology layers of the internet

פ"ש: הכללים שמושלים בשכבות הטכנולוגיה השונות של האינטרנט

are now well put in place,

איתנים כיום מאד,

and I was very busy for a few years setting those rules

והייתי עסוק מאוד במשך שנים מספר בהגדרת הכללים האלה

around the part of the internet that makes the internet one network.

סביב אותו חלק שהופך את האינטרנט לרשת אחידה.

The domain-name system, the IP numbers,

מערכת שמות הדומיין, כתובות האינטרנט -

all of that is in place.

כל זה כבר קיים.

However, as we get now into the upper layers of the internet,

אבל ככל שאנחנו מגיעים עכשיו לשכבות העליונות של האינטרנט,

the issues that affect me and you every day --

הבעיות שמשפיעות עלייך ועלי ביומיום --

privacy, security, etc. --

פרטיות, בטחון, וכדומה --

the system to create norms for those unfortunately is not in place.

המערכת ליצירת נורמות עבורן אינה קיימת, לצערנו.

So we do have an issue.

אז יש לנו פה אכן בעיה.

We have a system of cooperation and governance

נחוצה לנו מערכת של שיתוף פעולה ושלטון

that really needs to be created right now

שבאמת חייבת להיווצר עכשיו

so that companies, governments and the citizenry can agree

כדי שחברות, ממשלות ואזרחים יוכלו להסכים

how this new digital world is going to advance.

איך יתקדם העולם הדיגיטלי החדש.

BF: So what gives a digital company any incentive?

ב"פ: אז איזה תמריץ יש לחברות דיגיטליות?

Let's say -- Facebook comes to mind --

לדוגמה, "פייסבוק" --

they would say they have their users' best interests at heart,

הם יגידו שאכפת להם מטובתם של המשתמשים שלהם,

but I think a lot of people would disagree with that.

אבל אני חושבת שהרבה אנשים לא יסכימו עם זה.

FC: It's been very difficult to watch how tech companies have reacted

פ"ש: היה מאוד קשה לראות את הדרך בה חברות טכנולוגיות נתנו מענה

to the citizenry's response to their technologies.

לתגובת האזרחים לטכנולוגיות שלהן.

And some of them, two or three years ago, basically dismissed it.

וכמה מהן, לפני שנתיים או שלוש, פשוט התעלמו ממנה.

The word that I heard in many board rooms is, "We're just a technology platform.

בהרבה חדרי הנהלה שמעתי רק: "אנחנו רק פלטפורמה טכנולוגית.

It's not my issue if my technology platform

זאת לא הבעיה שלנו אם הפלטפורמה הטכנולוגית שלנו

causes families to go kill their girls in Pakistan.

גורמת למשפחות בפקיסטן להרוג את הילדות שלהן.

It's not my issue. It's their problem.

זאת לא הבעיה שלנו, אלא שלהם,

I just have a technology platform."

יש לנו רק פלטפורמה טכנולוגית."

Now, I think we are now entering a stage

לדעתי, אנחנו נכנסים היום לשלב

where companies are starting to realize this is no longer sustainable,

בו חברות מתחילות להכיר בכך שזה לא בר קיימא יותר,

and they're starting to see the pushback

והם מתחילות לראות את תגובת הנגד

that's coming from people, users, citizens,

שמגיעה מאנשים, משתמשים, אזרחים,

but also governments that are starting to say,

וגם מצד ממשלות, שמתחילות לומר,

"This cannot be."

"זה לא יכול להיות ככה."

So I think there is a maturity that is starting to set,

לכן אני חושב שמתחילה להיווצר בשלות,

especially in that Silicon Valley area,

במיוחד באזור עמק הסיליקון,

where people are beginning to say, "We have a role."

ואנשים מתחילים להגיד, "יש לנו תפקיד."

So when I speak to these leaders, I say,

וכשאני מדבר עם המנהיגים האלה, אני אומר,

"Look, you could be the CEO, a very successful CEO of a company,

"תראו, אתם אולי מנכ"לים מאוד מוצלחים,

but you could also be a steward."

אבל אתם יכולים גם לטפח."

And that's the key word.

וזהו מושג המפתח.

"You could be a steward of the power you have

"אתם יכולים לטפח בעזרת הכוח שיש לכם

to shape the lives and the economies of billions of people.

ולעצב את החיים והכלכלות של מיליארדי בני-אדם.

Which one do you want to be?"

איזה מהתפקידים האלה אתם רוצים למלא?"

And the answer is, it's not one or the other.

והתשובה היא: לא זה ולא זה.

This is what we are missing right now.

וזה מה שחסר לנו כיום.

So when an adult like Brad Smith, the president of Microsoft,

אז כשאדם בוגר כמו בראד סמית, נשיא "מייקרוסופט",

said a few months ago,

אמר לפני מספר חודשים,

"We need a new set of Geneva Conventions

"אנחנו זקוקים לאמנת ג'נבה חדשה

to manage the security of the digital space,"

לנהל את הבטחון במרחב הדיגיטלי,"

many of the senior leaders in Silicon Valley

מנהלים בכירים רבים בעמק הסיליקון

actually spoke against his words.

שללו למעשה את דבריו.

"What do you mean, Geneva Convention?

"למה אתה מתכוון ב'אמנת ג'נבה'?

We don't need any Geneva Conventions. We self-regulate."

אנחנו לא צריכים שום אמנת ג'נבה. יש לנו רגולציה עצמית."

But that mood is changing,

אבל מצב הרוח הזה משתנה,

and I'm starting to see many leaders say,

ואני מתחיל לראות הרבה מנהיגים שאומרים,

"Help us out."

"עזרו לנו עם זה."

But here lies the conundrum.

אבל כאן התעלומה.

Who is going to help those leaders do the right thing?

מי יעזור למנהיגים האלה לעשות את הדבר הנכון?

BF: So who is going to help them?

ב"פ: אז מי הולך לעזור להם?

Because I'd love to interview you for an hour,

הייתי מראיינת אותך במשך שעה,

but give me your biggest fear and your best hope

אבל אמור לי את החשש הגדול ביותר שלך ואת התקווה הכי גדולה שלך

for how this is going to work out.

לגבי האופן בו הדברים הולכים להסתדר.

FC: My biggest hope is that we will become each stewards

פ"ש: התקווה הכי גדולה שלי היא שנהפוך כולנו למטפחים

of this new digital world.

של העולם הדיגיטלי החדש הזה.

That's my biggest hope,

זוהי התקווה הגדולה ביותר שלי,

because I do think, often, we want to put the blame on others.

כי אני באמת חושב שלעתים קרובות אנחנו רוצים להאשים אחרים.

"Oh, it's these CEOs. They're behaving this way."

"הו, זה המנכ"לים האלה. הם מתנהגים ככה."

"These governments are not doing enough."

"הממשלות האלה לא עושות מספיק."

But how about us?

אבל מה איתנו?

How is each of us actually taking the responsibility to be a steward

איך כל אחד מאיתנו לוקח את האחריות לדאוג

of the digital space we live in?

למרחב הדיגיטלי בו אנחנו חיים?

And one of the things I've been pushing on university presidents

אחד הדברים עליהם המלצתי לנשיאי האוניברסיטאות

is we need every engineering and science and computer science student

הוא שצריך שלכל סטודנט להנדסה ולמדעי המחשב

who is about to write the next line of code

שהולך לכתוב שורת קוד חדשה

or design the next IoT device

או לתכנן את ההתקן הבא של "האינטרנט של הדברים"

to actually have in them a sense of responsibility and stewardship

שתהיה לו תחושת אחריות ורצון לטפח

towards what they're building.

ביחס למה שהם בונים.

So I suggested we create a new oath,

לכן הצעתי שניצור שבועה חדשה,

like the Hippocratic Oath,

בדומה לשבועת הרופא,

so that every student entering an engineering program

כך שכל סטודנט שיצטרף לתכנית לימודי הנדסה

takes a technocratic oath or a wisdom oath

יישבע שבועה טכנוקרטית או שבועת חוכמה

or some oath of commitment to the rest of us.

או שבועה כלשהי של מחויבות כלפינו.

That's my best hope, that we all rise.

זוהי התקווה הגדולה ביותר שלי, שכולנו נהיה מעורבים,

Because governments and businesses will fight over this power game,

כי ממשלות ועסקים בהחלט ייאבקו במשחק הכוחות הזה,

but where are we?

אבל איפה אנחנו?

And unless we play into that power table,

אם לא נשתתף במשחק,

I think we'll end up in a bad place.

לדעתי, לא יהיה לנו טוב.

My biggest fear?

החשש הגדול ביותר שלי?

My biggest fear, to be very tactical today,

החשש הגדול ביותר שלי, אם להיות מאוד טקטי היום,

what is keeping me up at night

מה שמדיר שינה מעיני בלילה

is the current war between the West, the liberal world,

הוא המלחמה הנוכחית בין המערב, העולם הליברלי,

and China,

לבין סין,

in the area of artificial intelligence.

בתחום הבינה המלאכותית.

There is a real war going on,

מתנהלת מלחמה של ממש,

and for those of us who have lived through the nuclear nonproliferation age

ועבור אלה מאיתנו שחיו בתקופת מניעת הפצת הנשק הגרעיני

and saw how people agreed

וראו איך אנשים הסכימו

to take some very dangerous things off the table,

לוותר על דברים מסוכנים מאוד,

well, the Carnegie Endowment just finished a study.

ובכן, קרן קרנגי בדיוק סיימה מחקר.

They talked to every country that made nuclear weapons

הם פנו לכל המדינות שמייצרות נשק גרעיני

and asked them,

ושאלו אותן,

"Which digital 'weapon' would you take off the table

"על איזה 'נשק' דיגיטלי הייתם מוותרים

against somebody else's schools or hospitals?"

בתמורה לבתי-ספר או בתי-חולים של מישהו אחר?"

And the answer --

והתשובה --

from every nuclear power -- to this question was,

לשאלה זו מכל המעצמות הגרעיניות היתה,

nothing.

על אף אחד.

That's what I'm worried about ...

מזה אני מודאג...

The weaponization of the digital space,

הפיכת המרחב הדיגיטלי לנשק,

and the race to get there.

והמרוץ להגיע אליו.

BF: Well, it sounds like you've got a lot of work to do,

ב"פ: נשמע שיש לך הרבה מה לעשות,

and so do the rest of us.

וגם אנחנו.

Fadi, thank you so much. I really appreciate it.

פאדי, תודה רבה. אני מאוד מעריכה את זה.

FC: Thank you.

פ"ש: תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)