Romulus Whitaker: The real danger lurking in the water

מתרגם: Oren Szekatch מבקר: Ido Dekkers

I want you to put off your preconceptions,

אני רוצה שתשתחררו מהדעות הקדומות שלכם,

your preconceived fears and thoughts about reptiles.

מהפחדים ומהמחשבות שלכם שגובשו מראש לגבי זוחלים.

Because that is the only way I'm going to get my story across to you.

בגלל שזו הדרך היחידה שאצליח להעביר את הסיפור שלי אליכם.

And by the way, if I come across as a sort of

ודרך אגב, אם אני נתפס כסוג של

rabid, hippie conservationist,

פעיל סביבה היפי, נלהב,

it's purely a figment of your imagination.

זה לחלוטין פרי דימיונכם.

(Laughter)

(צחוק)

Okay. We are actually the first species on Earth

אוקיי, אנחנו למעשה המין הראשון על פני כדור הארץ

to be so prolific to actually threaten our own survival.

שהוא כל כך פורה עד שלמעשה מצליח לאיים על ההשרדות שלו עצמו

And I know we've all seen images enough to make us numb,

ואני יודע שכולנו כבר ראינו תמונות שיכולות לעשות אותנו כבר

of the tragedies that we're perpetrating on the planet.

חסרי תחושה, של טרגדיות שאנחנו יוצרים על כדור הארץ.

We're kind of like greedy kids, using it all up, aren't we?

אנחנו קצת כמו ילדים חמדנים, משתמשים בהכל, נכון?

And today is a time for me to talk to you about water.

והיום זה הזמן בשבילי לדבר איתכם על מים.

It's not only because we like to drink lots of it,

זה לא רק בגלל שאנחנו אוהבים לשתות הרבה מהם,

and its marvelous derivatives, beer, wine, etc.

ומהנגזרות הנפלאות שלהם- בירה, יין וכו'.

And, of course, watch it fall from the sky

וכמובן לצפות בהם נופלים מהשמיים

and flow in our wonderful rivers,

וזורמים בנהרות הנפלאים שלנו,

but for several other reasons as well.

אבל גם בגלל כמה סיבות אחרות.

When I was a kid, growing up in New York,

כשהייתי ילד וגדלתי בניו יורק,

I was smitten by snakes, the same way most kids are

הייתי מוקסם מנחשים באותה דרך שרוב

smitten by tops, marbles, cars, trains, cricket balls.

הילדים מוקסמים מגולות, מכוניות, רכבות, כדורי קריקט.

And my mother, brave lady,

ואמא שלי, אישה אמיצה,

was partly to blame,

הייתה אשמה חלקית,

taking me to the New York Natural History Museum,

היא לקחה אותי למוזיאון הטבע והמדע בניו יורק,

buying me books on snakes,

קנתה לי ספרים על נחשים,

and then starting this infamous career of mine,

והתחילה את הקריירה הנתעבת הזו שלי,

which has culminated in

שהגיעה לשיאה,

of course, arriving in India 60 years ago,

כמובן, כשהגעתי להודו לפני 60 שנה,

brought by my mother, Doris Norden,

אליה הובאתי על-ידיי אמא שלי, דוריס נורדן,

and my stepfather, Rama Chattopadhyaya.

ואבי החורג, ראהמה צ'אטופאדייה.

It's been a roller coaster ride.

זה היה כמו נסיעה ברכבת הרים.

Two animals, two iconic reptiles

שתי חיות, שני זוחלים אייקונים,

really captivated me very early on.

שכבשו אותי באמת מאוד מוקדם.

One of them was the remarkable gharial.

אחד מהם היה הגאביאל המופלא.

This crocodile, which grows to almost 20 feet long

התנין הזה, שגדל לאורך של כמעט 6 מטרים

in the northern rivers,

בנהרות הצפוניים,

and this charismatic snake, the king cobra.

והנחש הכריזמטי, הקוברה המלכותית.

What my purpose of the talk today really is,

המטרה של השיחה שלי היום היא באמת

is to sort of indelibly scar your minds

מעין ניסיון לצרוב לתמיד מידע על היצורים

with these charismatic and majestic creatures.

הכריזמטיים והמלכותיים הללו במוחותיכם.

Because this is what you will take away from here,

מכיוון שזה מה שאני רוצה שאתם תיקחו אתכם מכאן,

a reconnection with nature, I hope.

חיבור מחודש עם הטבע, אני מקווה.

The king cobra is quite remarkable for several reasons.

הקוברה המלכותית היא מדהימה מכמה סיבות.

What you're seeing here is very recently shot images

מה שאתם רואים כאן אלו תמונות שנלקחו לאחרונה

in a forest nearby here,

ביער לא רחוק מכאן,

of a female king cobra making her nest.

של נקבת קוברה מלכותית הבונה את קינה.

Here is a limbless animal, capable of gathering a huge mound of leaves,

הנה לכם חיה חסרת גפיים, המסוגלת לאסוף תל עצום של עלים,

and then laying her eggs inside,

ואז היא מטילה את ביציה בפנים,

to withstand 5 to 10 [meters of rainfall],

בכדי שיוכלו לעמוד נגד 5 עד 10 מטר של גשמים,

in order that the eggs can incubate over the next 90 days,

בכדי שהביצים תוכלנה לדגור למשך 90 הימים הבאים,

and hatch into little baby king cobras.

ולבקוע ומהם ייצאו תינוקות קוברה מלכותיות קטנות.

So, she protects her eggs,

אז, היא מגנה על ביציה,

and after three months,

ולאחר שלושת החודשים האלה,

the babies finally do hatch out.

התינוקות סוף כל סוף אכן בוקעים החוצה.

A majority of them will die, of course. There is very high mortality

רובם הגדול ימות, כמובן. ישנה תמותה גבוהה מאוד

in little baby reptiles who are just 10 to 12 inches long.

בתינוקות זוחלים בגודל של כ- 25 עד שלושים סנטימטר .

My first experience with king cobras was in '72

ההתנסות הראשונה שלי עם קוברות מלכותיות הייתה בשנת 1972

at a magical place called Agumbe,

במקום קסום הנקרא אגומבה,

in Karnataka, this state.

במדינת קארנאטקה.

And it is a marvelous rain forest.

וזהו יער גשם מדהים.

This first encounter

המפגש הראשון

was kind of like the

היה קצת כמו

Maasai boy who kills the lion to become a warrior.

נער המאסאיי שהורג את האריה בכדי להפוך ללוחם.

It really changed my life totally.

זה באמת שינה את חיי לחלוטין.

And it brought me straight into the conservation fray.

וזה הוביל אותי היישר אל המערכה לשמירה על הטבע.

I ended up starting this research

בסופו של דבר הקמתי את התחנה הזו

and education station in Agumbe,

למחקר וחינוך באגומבה,

which you are all of course invited to visit.

אליה כולכם כמובן מוזמנים לבוא ולבקר.

This is basically a base wherein

זהו למעשה בסיס ובו

we are trying to gather and learn

אנחנו מנסים ללקט וללמוד

virtually everything about the biodiversity

למעשה כל דבר על הגיוון הביולוגי

of this incredibly complex forest system,

של מערכת היער הסבוכה הזו,

and try to hang on to what's there,

ומנסים לשמור את מה שנמצא שם,

make sure the water sources are protected and kept clean,

דואגים לכך שמקורות המים מוגנים ונשארים נקיים,

and of course, having a good time too.

וכמובן, גם מבלים.

You can almost hear the drums

אתם כמעט יכולים לשמוע את רעם

throbbing back in that little cottage where we stay when we're there.

התופים בקוטג' הקטן בו אנו שוהים כאשר אנחנו נמצאים שם.

It was very important for us to get through to the people.

זה היה חשוב מאוד עבורנו להעביר את המסר לאנשים.

And through the children is usually the way to go.

ודרך הילדים זה בדרך כלל הדרך לעשות זאת.

They are fascinated with snakes. They haven't got

הם מוקסמים מנחשים. אין להם

that steely thing that you end up

את אותה תחושה מתכתית שאצלכם מתבססת

either fearing or hating or despising or loathing them in some way.

בסופו של דבר ואתם או מפחדים או שונאים או נגעלים או מתעבים אותם בדרך כלשהי.

They are interested.

הם מעוניינים.

And it really works to start with them.

וזה באמת עובד להתחיל לעבוד איתם.

This gives you an idea of the size of some of these snakes.

זה נותן לכם רעיון הכללי בנוגע לגודל של הנחשים.

This is an average size king cobra, about 12 feet long.

זהו גודל של קוברה מלכותית ממוצעת, בערך 3.5 מטר.

And it actually crawled into somebody's bathroom,

והיא למעשה זחלה לתוך אמבטיה של מישהו,

and was hanging around there for two or three days.

ונשארה שם ליומיים שלושה.

The people of this part of India

האנשים בחלק זה של הודו

worship the king cobra.

מעריצים את הקוברה המלכותית.

And they didn't kill it. They called us to catch it.

והם לא הרגו אותה. הם קראו לנו שנלכוד אותה.

Now we've caught more than 100 king cobras

אנחנו לכדו למעלה ממאה קוברות מלכותיות

over the last three years,

במהלך שלושת השנים האחרונות,

and relocated them in nearby forests.

ואז אנחנו מעבירים אותם ליערות סמוכים.

But in order to find out the real secrets of these creatures

אך בכדי לגלות את הסודות האמיתיים של היצורים הללו

[it was necessary] for us to actually insert

זה היה הכרחי עבורנו לשתול

a small radio transmitter inside [each] snake.

משדר רדיו קטן לתוך כל נחש.

Now we are able to follow them and find out their secrets,

כעת אנחנו יכולים לעקוב אחריהם ולגלות את סודותיהם,

where the babies go after they hatch,

להיכן הולכים התינוקות לאחר שהם בוקעים,

and remarkable things like this you're about to see.

ודברים מדהימים כמו אלו שאתם עומדים לראות.

This was just a few days ago in Agumbe.

זה היה רק לפני מספר ימים באגומבה.

I had the pleasure of being close to this large king cobra

היה לי העונג להיות סמוך לקוברה המלכותית הגדולה הזו

who had caught a venomous pit viper.

אשר תפסה צפע בורות ארסי.

And it does it in such a way that it doesn't get bitten itself.

והוא עושה זאת בכזו צורה שהוא עצמו אינו ננשך.

And king cobras feed only on snakes.

והקוברה המלכותית אוכלת אך ורק נחשים.

This [little snake] was kind of a tid-bit for it,

הנחש הקטן הזה היה סוג של חטיף חביב עבורה,

what we'd call a "vadai" or a donut or something like that.

מה שאנחנו קוראים לו "ואדאטי" או סופגניה או משהו כזה.

(Laughter)

(צחוק)

Usually they eat something a bit larger.

לרוב הם אוכלים משהו גדול יותר.

In this case a rather strange and inexplicable

במקרה הזה קרה דבר מוזר ולא מוסבר

activity happened over the last breeding season,

שהתרחש במהלך עונת הרבייה האחרונה,

wherein a large male king cobra actually grabbed a female king cobra,

קוברה מלכותית מסוג זכר תפסה קוברה מלכותית נקבית,

didn't mate with it, actually killed it and swallowed it.

לא הזדווג איתה, אלא הרג אותה ובלע אותה.

We're still trying to explain and come to terms with

אנחנו עדיין מנסים להסביר את זה ולהבין

what is the evolutionary advantage of this.

מה היתרון ההתפתחותי של מהלך כזה.

But they do also a lot of other remarkable things.

אך הם גם עושים הרבה דברים מעניינים אחרים.

This is again, something [we were able to see] by virtue of the fact

זהו שוב, דבר שיכולנו לראות בזכות העובדה

that we had a radio transmitter in one of the snakes.

שהיה לנו משדר רדיו באחד הנחשים,

This male snake, 12 feet long, met another male king cobra.

הנחש הזכרי הזה,3.5 מטר אורך, פגש בקוברה מלכותית זכרית אחרת.

And they did this incredible ritual combat dance.

והם עשו את ריקוד הקרב הפולחני המדהים הזה.

It's very much like the rutting of mammals, including humans,

זה היה דומה מאוד להתייחמות אצל יונקים, כולל בני אדם.

you know, sorting out our differences, but gentler, no biting allowed.

אתם יודעים, מבררים את השוני, אבל בעדינות, בלי נשיכות.

It's just a wresting match,

זהו רק קרב היאבקות,

but a remarkable activity.

אבל פעילות מדהימה.

Now, what are we doing with all this information?

עכשיו, מה אנחנו עושים עם כל המידע הזה?

What's the point of all this?

מה המטרה של כל זה?

Well, the king cobra is literally

ובכן, הקוברה המלכותית היא למעשה

a keystone species in these rainforests.

מין שהוא אבן ראשה ביערות הגשם האלה.

And our job is to convince the authorities

ועבודתנו היא לנסות ולשכנע את הרשויות

that these forests have to be protected.

שיש צורך להגן על היערות האלה.

And this is one of the ways we do it,

וזו היא אחת הדרכים לעשות זאת,

by learning as much as we can

על-ידיי למידה על משהו, ככל שאנחנו יכולים,

about something so remarkable and so iconic in the rainforests there,

שהוא כה יוצא דופן וכה אייקוני ביערות הגשם שם,

in order to help protect trees, animals

בכדי לנסות ולהגן על העצים, החיות

and of course the water sources.

וכמובן על מקורות המים.

You've all heard, perhaps, of Project Tiger

כולכם שמעתם, אולי, על פרוייקט הטיגריס

which started back in the early '70s,

שהחל בתחילת שנות השבעים,

which was, in fact, a very dynamic time for conservation.

שהייתה, למעשה, תקופה מאוד דינמית עבור שמירת הסביבה.

We were piloted, I could say,

אנחנו הוטסנו, אפשר לומר,

by a highly autocratic stateswoman,

על-ידיי מדינאית אוטוקרטית מכובדת,

but who also had an incredible passion for environment.

שגם היה לה תשוקה מדהימה לכל הקשור בסביבה.

And this is the time when Project Tiger emerged.

וזו הייתה התקופה בה פרויייקט הטיגריס יצא לפועל.

And, just like Project Tiger,

וכמו פרוייקט הטיגריס,

our activities with the king cobra

מטרת פעילותנו עם הקוברה המלכותית

is to look at a species of animal

היא לשים דגש על מין מסויים של בעלי חיים

so that we protect its habitat and everything within it.

בכדי שאנחנו נגן על בית הגידול שלו וכל דבר הנמצא בתוכו.

So, the tiger is the icon.

אז, הטיגריס הוא אייקון.

And now the king cobra is a new one.

וכעת הקוברה המלכותית היא האייקון החדש.

All the major rivers in south India

כל מקורותיהם שלכל הנהרות הגדולים

are sourced in the Western Ghats,

בדרום הודו הם בהרי גהט המערביים,

the chain of hills running along the west coast of India.

שרשרת ההרים הנמצאת בחופה המערבי של הודו.

It pours out millions of gallons every hour,

הם מוציאים מיליוני גלונים מדי שעה,

and supplies drinking water to at least 300 million people,

ומספקים מי שתייה עבור לפחות 300 מיליון אנשים,

and washes many, many babies,

ורוחצים הרבה מאוד תינוקות,

and of course feeds many, many animals,

וכמובן מאכילים הרבה מאוד בעלי חיים,

both domestic and wild,

גם מבויתים וגם פראיים,

produces thousands of tons of rice.

הם מייצרים אלפי טונות של אורז.

And what do we do? How do we respond to this?

ומה אנחנו עושים? כיצד אנחנו מתנהלים איתם?

Well, basically, we dam it, we pollute it,

ובכן, בעקרון, אנחנו חוסמים אותם, אנחנו מזהמים אותם,

we pour in pesticides, weedicides, fungicides.

אנחנו שופכים לשם חומרי הדברה, קוטלי צמחייה וקוטלי פטריות.

You drink it in peril of your life.

אתם מסכנים את חייכם כאשר אתם שותים את זה.

And the thing is, it's not just big industry.

והעניין הוא, שזה לא רק התעשייה הגדולה.

It's not misguided river engineers

אלו לא מהנדסי נהר טועים

who are doing all this; it's us.

אשר עושים את כל זה; זה אנחנו.

It seems that our citizens find the best way to dispose of garbage

נדמה כי אלו האזרחים שלנו הרואים בזריקת זבל למקורות

are in water sources.

מים כפתרון הטוב ביותר.

Okay. Now we're going north, very far north.

אוקי. עכשיו אנחנו הולכים צפונה, הצפון הרחוק.

North central India, the Chambal River

צפון מרכז הודו, בנהר הצ'אמבאל

is where we have our base.

נמצא הבסיס שלנו.

This is the home of the gharial, this incredible crocodile.

זהו ביתו של הגאביאל, התנין המדהים.

It is an animal which has been on the Earth

זהו בעל חיים אשר נמצא על כדור-הארץ

for just about 100 million years.

בערך כ- 100 מיליון שנה.

It survived even during the time that the dinosaurs died off.

הוא שרד אפילו בזמנים בהם הדינוזאורים נכחדו.

It has remarkable features.

יש לו תכונות מעניינות.

Even though it grows to 20 feet long,

למרות שהוא גדל לגודל של 6 מטרים,

since it eats only fish it's not dangerous to human beings.

הוא אוכל רק דגים ולכן הוא אינו מסוכן לבני אדם.

It does have big teeth, however,

למרות זאת, יש לו שיניים גדולות,

and it's kind of hard to convince people

וזה די קשה לשכנע אנשים

if an animal has big teeth, that it's a harmless creature.

שלמרות שיש לבעל חיים שיניים גדולות, הוא יצור שאינו מזיק.

But we, actually, back in the early '70s,

אבל אנחנו, למעשה, בתחילת שנות השבעים,

did surveys,

עשינו סקרים,

and found that gharial were extremely rare.

ומצאנו כי הגאביאל היא חיה נדירה מאוד.

In fact, if you see the map,

למעשה, אם תסתכלו על המפה

the range of their original habitat

הטווח של בית הגידול המקורי שלהם

was all the way from the Indus in Pakistan

היה כל הדרך מנהר ההינדוס שבפקיסטן

to the Irrawaddy in Burma.

עד נהר היראוואדי בבורמה.

And now it's just limited to a couple of spots

וכעת בית הגידול מוגבל לכמה מקומות

in Nepal and India.

בנפאל ובהודו.

So, in fact at this point

אז למעשה, בנקודה זו

there are only 200 breeding gharial left in the wild.

ישנם רק 200 גאביאלים שנשארו בטבע.

So, starting in the mid-'70s

אז, התחלנו באמצע שנות השבעים,

when conservation was at the fore,

כאשר נושא שימור הסביבה היה בחזית,

we were actually able to start projects which were

אנחנו הצלחנו להתחיל פרוייקטים

basically government supported

שנתמכו על-ידיי הממשלה

to collect eggs from the wild from the few remaining nests

שמטרתם הייתה איסוף ביצים ממעט הקינים שנשארו בטבע

and release 5,000 baby gharial

ולשחרר 5,000 ולדות של גאביגאלים

back to the wild.

חזרה אל הטבע.

And pretty soon we were seeing sights like this.

ודי במהרה ראינו מראות מסוג זה.

I mean, just incredible to see bunches of gharial

זה פשוט מדהים לראות קבוצות של גאביאלים

basking on the river again.

שוב משתזפים להנאתם על גדת הנהר.

But complacency does have a tendency to breed contempt.

אך לשאננות יש נטייה לייצר בוז.

And, sure enough, with all the other pressures on the river,

וכמובן, עם כל שאר הלחצים שהיו על הנהר,

like sand mining, for example,

כמו למשל כריית חול,

very, very heavy cultivation all the way down to the river's edge,

עיבוד אדמה ברמה כבדה מאוד כל הדרך עד שפת הנהר,

not allowing the animals to breed anymore,

אינה מאפשרת לחיות להתרבות יותר,

we're looking at

אנחנו אפילו לפני

even more problems building up for the gharial,

עוד בעיות המגיעות לעבר הגאביאל,

despite the early good intentions.

למרות כל הכוונות הטובות.

Their nests hatching along the riverside

הקנים שלהם הנמצאים לאורך גדות הנהר

producing hundreds of hatchlings. It's just an amazing sight.

מייצרים מאות ולדות. זה פשוט מחזה מהמם.

This was actually just taken last year.

זה צולם רק לפני שנה.

But then the monsoon arrives,

אך אז המונסון הגיע,

and unfortunately downriver there is always a dam or

ולמרבה הצער במורד הנהר תמיד ישנו איזה סכר

there is always a barrage,

או מחסום,

and, shoop, they get washed down to their doom.

ושוופ, הם נשטפים במורד הנהר אל סופם.

Luckily there is still a lot of interest.

למרבה המזל ישנו עדיין עניין רב.

My pals in the Crocodile Specialist Group of the IUCN,

חבריי בקבוצת מומחי התנינים מה - IUCN,

the [Madras Crocodile Bank], an NGO,

בנק מאדראס לתנינים, ארגון חוץ-ממשלתי,

the World Wildlife Fund,

קרן עולם החי,

the Wildlife Institute of India, State Forest Departments,

קרן עולם החי של הודו, המחלקה המדינית לשמירת היערות,

and the Ministry of Environment, we all work together on stuff.

ומשרד הסביבה, כולנו עובדים יחדיו על דברים.

But it's possibly, and definitely not enough.

אך זה ככל הנראה, ובטוח לא מספיק.

For example, in the winter of 2007 and 2008,

למשל, בחורף של שנת 2007 ושנת 2008,

there was this incredible die-off of gharial, in the Chambal River.

הייתה תמותה גבוהה מאוד של הגאביאל, בנהר הצ'אמבאל.

Suddenly dozens of gharial appearing on the river, dead.

לפתע עשרות גאביאלים הופיעו בנהר, מתים.

Why? How could it happen?

למה? כיצד זה קרה?

This is a relatively clean river.

זהו נהר נקי יחסית.

The Chambal, if you look at it, has clear water.

הצ'אמבאל, אם תתבוננו בו, הוא בעל מים צלולים.

People scoop water out of the Chambal and drink it,

אנשים מוציאים מים מהצ'אמבאל ושותים אותם,

something you wouldn't do in most north Indian rivers.

דבר אותו לא הייתם עושים ברוב הנהרות הצפוניים בהודו.

So, in order to try to find out the answer to this,

אז, בכדי לנסות ולברר את התשובה לסוגייה הזו,

we got veterinarians from all over the world

הבאנו וטרינרים מכל רחבי העולם

working with Indian vets to try to figure out what was happening.

שעבדו עם וטרינרים הודים בכדי שיבררו מה קורה.

I was there for a lot of the necropsies on the riverside.

אני הייתי שם לרוב ניתוחי הגופות בגדת הנהר.

And we actually looked through

ולמעשה עברנו על

all their organs and tried to figure out what was going on.

כל האיברים שלהם וניסינו לברר מה בדיוק קרה.

And it came down to something called gout,

ובסופו של דבר התברר כי זה היה דבר הנקרא מחלת השיגרון,

which, as a result of kidney breakdown

שעקב תוצאה של אי ספיקת כליות

is actually uric acid crystals throughout the body,

ישנה כמות מוגברת של חומצות שתן בכל רחבי הגוף,

and worse in the joints,

כאשר הנקודה המרכזית היא במפרקים,

which made the gharial unable to swim.

דבר שגרם לכך שהגאביאל לא יכלו לשחות.

And it's a horribly painful death.

וזהו מוות כואב ונוראי.

Just downriver from the Chambal is the

במורד הנהר מהצ'אמבאל נמצא

filthy Yamuna river, the sacred Yamuna river.

הנהר יאמונה המזוהם, הנהר יאמונה המקודש.

And I hate to be so ironic and sarcastic about it

ואני שונא להיות כה אירוני וציני לגבי זה

but it's the truth. It's just one of the filthiest cesspools you can imagine.

אך זוהי האמת. זהו פשוט אחד מבורות הביוב הכי מזוהמים שאתם יכולים לדמיין.

It flows down through Delhi, Mathura, Agra,

הוא זורם דרך דלהי, מאטורה, אגרה,

and gets just about every bit of effluent you can imagine.

ואליו זורמים כל טיפה של מי שפכים שניתן לדמיין.

So, it seemed that the toxin that was killing the gharial

אז, נראה כי הרעלן שהרג את הגאביאל

was something in the food chain,

היה משהו בשרשרת המזון,

something in the fish they were eating.

משהו בדגים שהם אכלו.

And, you know, once a toxin is in the food chain

ואתם יודעים, ברגע שרעלן נמצא בשרשרת המזון,

everything is affected, including us.

הכל מושפע, כולל אותנו.

Because these rivers are the lifeblood of people all along their course.

מכיוון שהנהרות הללו הן מקור חיים עבור האנשים שחיים לידם.

In order to try to answer some of these questions,

בכדי לנסות ולענות על כמה מהשאלות הללו

we again turn to technology,

שוב פנינו אל הטכנולוגיה

to biological technology, in this case,

אל הביוטכנולוגיה, במקרה הזה,

again, telemetry, putting radios on 10 gharial,

ושוב, שימוש בטלמטריה, לשים משדרי רדיו על עשרה גאביאלים,

and actually following their movements. They're being watched

ופשוט לעקוב אחר תנועתם. עוקבים אחריהם

everyday as we speak, to try to find out

בכל יום אפילו עתה, בניסיון לברר

what this mysterious toxin is.

מהו אותו רעלן מיסתורי.

The Chambal river is an absolutely incredible place.

נהר הצ'אמבאל הוא פשוט מקום קסום.

It's a place that's famous to a lot of you who know

זהו מקום מפורסם לרבים מכם היודעים

about the bandits, the dacoits

על הבנדיטים, השודדים

who used to work up there. And there still are quite a few around.

שבעבר היו שם. ועדיין ישנם לא מעט בסביבה.

But Poolan Devi was one [of them]. Which actually Shekhar Kapur

אך פולאן דאבי היה אחד מהם. למעשה שקאר קאפור

made an incredible movie, "The Bandit Queen," which I urge you to see.

עשה סרט מדהים, מלכת הבנדיטים, שאני מפציר בכם לראותו.

You'll get to see the incredible [Chambal] landscape as well.

ייצא לכם לראות את הנוף המדהים של צ'אמבל תוך כדי גם כן.

But, again, heavy fishing pressures.

אך, שוב, דיג כבד ממשיך להפעיל לחצים.

This is one of the last repositories of the

זהו אחד המאגרים האחרונים

Ganges river dolphin,

של דולפיני נהר הגאנגאס,

various species of turtles,

סוגים שונים של צבים,

thousands of migratory birds,

אלפי ציפורים נודדות,

and fishing is causing problems like this.

ודיג יוצר בעיות כאלה.

And now [these] new elements of human intolerance

וכעת, סוג חדש של חוסר סבלנות

for river creatures like the gharial

לחיות הנהר כמו הגאביאל

means that if they don't drown in the net,

משמעו שאם הם לא יטבעו ברשת,

then they simply cut their beaks off.

אז פשוט מאוד יכרתו להם את חוטמם.

Animals like the Ganges river dolphin

חיות כמו דולפיני נהר הגאנגאס

which is just down to a few left,

שרק מעטים נותרו ממנו,

and it is also critically endangered.

וגם הם נמצאים בסכנת הכחדה חמורה.

So, who is next? Us?

אז, מי הבא בתור? אנחנו?

Because we are all dependent on these water sources.

מכיוון שאנחנו תלויים לחלוטין במקורות המים הללו.

So, we all know about the Narmada river,

אז, כולנו יודעים על נהר הנרמאדה,

the tragedies of dams, the tragedies of huge projects

טרגדיות הסכר, הטרגדיות של פרוייקטי ענק

which displace people and wreck river systems

אשר עוקרים אנשים מביתם והורסים את מערכות הנהר

without providing livelihoods.

מבלי שהם מספקים פרנסה.

And development just basically going berserk,

והפיתוח, אפשר לומר, פשוט השתגע,

for a double figure growth index, basically.

עד להכפלה במדד הגדילה, למעשה.

So, we're not sure where this story is going to end,

אנחנו לא בטוחים כיצד הסיפור יסתיים,

whether it's got a happy or sad ending.

אם יש לו סוף שמח או עצוב.

And climate change is certainly going

ושינוי האקלים בהחלט הולך

to turn all of our theories and predictions on their heads.

להפוך את כל התאוריות והתחזיות שלנו על ראשן.

We're still working hard at it.

אנחנו עובדים על זה קשה.

We've got a lot of a good team of people working up there.

יש לנו קבוצה טובה של אנשים שעובדת שם.

And the thing is, you know, the decision makers,

והעניין הוא, אתם יודעים, שמקבלי ההחלטות

the folks in power,

האנשים בעלי הכוח,

they're up in their bungalows and so on in Delhi,

יושבים בבקתות שלהם או מה שלא יהיה בדלהי,

in the city capitals. They are all supplied with plenty of water. It's cool.

בעיר הבירה. מספקים להם המון מים. הכל בסדר.

But out on the rivers there are still millions of people

אך על הנהרות עדיין ישנם מיליוני אנשים

who are in really bad shape.

שנמצאים במצב גרוע מאוד.

And it's a bleak future for them.

והעתיד נראה עגום עבורם.

So, we have our Ganges and Yamuna cleanup project.

אז, יש לנו את הפרוייקטים לניקוי הגאנגאס והיאמונה.

We've spent hundreds of millions of dollars on it,

בזבזנו מאות מיליוני דולרים על זה,

and nothing to show for it. Incredible.

ודבר לא יצא מזה. לא יאומן.

So, people talk about political will.

אנשים מדברים על רצון פוליטי.

During the die-off of the gharial we did galvanize a lot of action.

בזמן התמותה הגבוהה של הגאביאל אכן הצלחנו לקדם רעיונות.

Government cut through all the red tape,

הממשלה עקפה את כל התהליכים הבירוקרטיים,

we got foreign vets on it. It was great.

הבאנו וטרינרים זרים שיעבדו על זה. זה היה נפלא.

So, we can do it.

אז, אנחנו יכולים לעשות זאת.

But if you stroll down to the Yamuna

אך אם תטיילו במורד היאמונה

or to the Gomati in Lucknow,

או בגומטי בלאקנאו,

or to the Adyar river in Chennai,

או לנהר האדייאר בצ'נאיי,

or the Mula-Mutha river in Pune,

או לנהר המולה-מוטה בפונה,

just see what we're capable of doing to a river. It's sad.

תוכלו לראות מה אנחנו מסוגלים לעשות לנהרות. זה עצוב.

But I think the final note really is

אך אני חושב שהנקודה האחרונה היא

that we can do it.

שאנחנו באמת יכולים לעשות את זה.

The corporates, the artists, the wildlife nuts,

החברות, האמנים, משוגעי הטבע,

the good old everyday folks

אנשי היום יום הטובים

can actually bring these rivers back.

יכולים למעשה להחזיר את הנהרות לקדמותם.

And the final word is

והמילה האחרונה היא זו

that there is a king cobra looking over our shoulders.

שיש קוברה מלכותית הצופה מאחוריי כתפינו.

And there is a gharial looking at us from the river.

ויש גאביאל הצופה בנו מן הנהר.

And these are powerful water totems.

והם טוטמי מים עוצמתיים.

And they are going to disturb our dreams until we do the right thing.

והם יטרידו את חלומותינו עד אשר נעשה את הדבר הנכון.

Namaste.

נמסטה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Chris Anderson: Thanks, Rom. Thanks a lot.

כריס אנדרסון: תודה רום, תודה רבה.

You know, most people are terrified of snakes.

אתה יודע, רוב האנשים מפחדים מנחשים.

And there might be quite a few people here who would be

וייתכן וישנם לא מעט אנשים פה

very glad to see the last king cobra bite the dust.

שהיו שמחים לראות את הקוברה המלכותית האחרונה מתה.

Do you have those conversations with people?

האם יש לך שיחות כאלה עם אנשים?

How do you really get them to care?

כיצד אתה באמת גורם להם לאיכפתיות?

Romulus Whitaker: I take the sort of humble approach,

רומולוס וויטיקר: אני נוקט בגישה הצנועה

I guess you could say. I don't say that snakes are huggable exactly.

אני משער. אני לא אומר שנחשים הם חביקים.

It's not like the teddy bear.

הם לא כמו דובי.

But I sort of -- there is an innocence in these animals.

אבל אני בערך -- ישנה תמימות בחיות האלו.

And when the average person looks at a cobra

וכאשר האדם הממוצע מתבונן בקוברה

going "Ssssss!" like that, they say, "My god,

העושה "סססססס!", הם אומרים "אלוהים ישמור,

look at that angry, dangerous creature."

תסתכלו על היצור הכועס והמסוכן הזה."

I look at it as a creature who is totally frightened

אני מסתכל עליו כעל יצור מפוחד לחלוטין

of something so dangerous as a human being.

ממשהו כה מסוכן כבני האדם.

And that is the truth. And that's what I try to get out.

וזוהי האמת. וזה מה שאני מנסה לומר לעולם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

CA: Now, incredible footage you showed of the viper being killed.

כריס אנדרסון: התצלומים מדהימים שהראת של הצפע נהרגת.

You were saying that that hasn't been filmed before.

אתה אמרת שזה לא צולם בעבר.

RW: Yes, this is actually the first time anyone of us knew about it, for one thing.

רומולוס וויטיקר: כן, זה אפילו הפעם הראשונה שמי מאיתנו ידע על זה בכלל.

As I said, it's just like a little snack for him, you know?

כמו שאמרתי, זה רק חטיף קטן עבורו אתה יודע?

Usually they eat larger snakes like rat snakes,

לרוב הם אוכלים נחשים גדולים יותר כמו כרכנים,

or even cobras.

או אפילו קוברות.

But this guy who we're following right now is in the deep jungle.

אבל הבחור הזה שאחריו אנחנו עוקבים כרגע נמצא עמוק בתוך הג'ונגל.

Whereas other king cobras

בעוד שקוברות מלכותיות אחרות

very often come into the human interface,

מגיעות לשטחים של בני אדם,

you know, the plantations, to find big rat snakes and stuff.

אתם יודעים, למטעים, בכדי למצוא כרכנים גדולים ודברים כאלה.

This guy specializes in pit vipers.

הבחור הזה מתמחה בצפעי בורות.

And the guy who is working there with them,

והבחור שעובד איתם שם,

he's from Maharashtra, he said, "I think he's after the nusha."

הוא מהראשטה, הוא אמר, "אני חושב שהוא רוצה את הנאשה."

(Laughter)

(צחוק)

Now, the nusha means the high.

הפירוש של נאשה הוא סטלה.

Whenever he eats the pit viper he gets this little venom rush.

בכל פעם שהוא אוכל צפע בורות הוא נכנס לסטלת רעל קטנה.

(Laughter)

(צחוק)

CA: Thanks Rom. Thank you.

כריס אנדרסון: תודה רום. תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)