Wingham Rowan: A new kind of job market

Translator: Timothy Covell Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Mark Freehoff מבקר: Shlomo Adam

This is about a hidden corner of the labor market.

הנושא הוא פינה סמויה בשוק העבודה.

It's the world of people who need to work ultra-flexibly,

זהו עולמם של אנשים שצריכים לעבוד בגמישות יתירה,

if they're to work at all.

או לא לעבוד בכלל.

So think, for instance,

חישבו למשל,

of someone who has a recurring but unpredictable medical condition,

על מישהו הסובל ממחלה שפוקדת אותו תכופות אך באופן בלתי-צפוי,

or somebody who's caring for a dependent adult,

או מישהו שמטפל במבוגר שתלוי בו,

or a parent with complex child care needs.

או הורה לילד בעל צרכים מיוחדים.

Their availability for work can be such that it's,

הזמינות שלהם לעבודה עשויה להיות כזו:

"A few hours today.

"כמה שעות היום.

Maybe I can work tomorrow, but I don't know if and when yet."

אולי אוכל לעבוד מחר, אבל עדיין אינני יודע אם כן, או מתי".

And it's extraordinarily difficult for these people

וזה קשה במיוחד לאנשים הללו

to find the work that they so often need very badly.

למצוא את העבודה, שברוב המקרים הם זקוקים לה נואשות.

Which is a tragedy because there are employers

וזאת טרגדיה, כי ישנם מעסיקים

who can use pools of very flexible local people

שיכולים להיעזר במאגרי אנשים מקומיים מאוד גמישים

booked completely ad hoc around when that person wants to work.

שאפשר להזמין אותם רק לפי הצורך בערך בזמן שאותו אדם רוצה לעבוד.

Imagine that you run a cafe.

תארו לעצמכם שאתם מנהלים בית קפה

It's mid-morning, the place is filling up.

עכשיו אמצע הבוקר, המקום מתחיל להתמלא.

You're going to have a busy lunchtime rush.

ויהיה לכם עומס בשעות ארוחת הצהריים

If you could get two extra workers for 90 minutes

לו יכולתם להשיג שני עובדים נוספים ל-90 דקות

to start in an hour's time,

שיתחילו בעוד כשעה,

you'd do it, but they'd have to be reliable, inducted in how your cafe works.

הייתם עושים זאת, אבל עליהם להיות אמינים, מתודרכים לגבי התנהלות בית הקפה שלכם.

They'd have to be available at very competitive rates.

עליהם להיות זמינים לעבודה בתעריפים מאוד תחרותיים.

They'd have to be bookable in about the next minute.

עליהם להיות פנויים להזמנה בערך בדקה הקרובה.

In reality, no recruitment agency wants to handle that sort of business,

במציאות, אף חברת כוח אדם לא רוצה להתעסק עם דבר כזה,

so you are going to muddle by, understaffed.

אז תיאלצו איכשהו להסתדר עם חוסר בידיים עובדות.

And it's not just caterers, it's hoteliers, it's retailers,

וזה כך לא רק בתחום ההסעדה, אלא גם בענף המלונאות, הקמעונאות,

it's anyone who provides services to the public or businesses.

ואצל כל מי שמספק שירותים לציבור או לעסקים.

There's all sorts of organizations that can use these pools of very flexible people,

יש כל מיני ארגונים שיכולים להסתייע במאגרים כאלה של אנשים מאוד גמישים,

possibly already once they've been inducted.

אולי אחרי שהם עברו הכשרה.

At this level of the labor market,

במישור הזה של שוק העבודה

what you need is a marketplace for spare hours.

מה שנחוץ הוא שוק לשעות פנויות.

They do exist. Here's how they work.

יש דבר כזה, וככה זה עובד:

So in this example, a distribution company has said,

בדוגמה הזו, חברת הפצה מסוימת אמרה,

we've got a rush order that we've got to get out of the warehouse tomorrow morning.

"יש לנו הזמנה דחופה שעלינו להוציא מהמחסן מחר בבוקר.

Show us everyone who's available.

תראו לנו את כל מי שזמין."

It's found 31 workers.

נמצאו 31 עובדים.

Everybody on this screen is genuinely available at those specific hours tomorrow.

כל מי שעל המסך באמת יהיה פנוי בשעות הספציפיות האלו מחר.

They're all contactable in time for this booking.

ניתן לקבוע עם כולם למועד זה.

They've all defined the terms on which they will accept bookings.

כולם הגדירו את התנאים שבהם יסכימו לקבל הזמנות.

And this booking is within all the parameters for each individual.

וההזמנה הזו תואמת את הפרמטרים של כל אחד מהם.

And they would all be legally compliant by doing this booking.

וכולם יהיו מחויבים משפטית בביצוע ההזמנה הזאת.

Of course, they're all trained to work in warehouses.

כמובן שכולם הוכשרו לעבוד במחסן סחורות.

You can select as many of them as you want.

אפשר לבחור מביניהם כמה שרוצים.

They're from multiple agencies.

הם מגיעים ממספר חברות השמה.

It's calculated the charge rate for each person for this specific booking.

כבר חושבה העלות עבור כל אדם להזמנה המסוימת הזו

And it's monitoring their reliability.

וזה מנטר גם את רמת האמינות שלהם

The people on the top row are the provenly reliable ones.

האנשים בשורה העליונה כבר הוכחו כאמינים.

They're likely to be more expensive.

סביר שיהיו יקרים יותר.

In an alternative view of this pool of local, very flexible people,

דוגמה נוספת של המאגר המקומי כזה של אנשים גמישים מאוד:

here's a market research company,

הנה חברה למחקר שווקים,

and it's inducted maybe 25 local people in how to do street interviewing.

שהכשירה כ-25 אנשים מקומיים לבצע ראיונות-רחוב.

And they've got a new campaign. They want to run it next week.

ויש להם קמפיין חדש. הם רוצים להשיק אותו בשבוע הבא.

And they're looking at how many of the people they've inducted

והם בודקים כמה מהאנשים שהכשירו

are available each hour next week.

זמינים בכל שעה בשבוע הבא.

And they'll then decide when to do their street interviews.

והם יחליטו בהתאם מתי לערוך את ראיונות הרחוב שלהם.

But is there more that could be done

אבל האם יש עוד מה לעשות

for this corner of the labor market?

למען פינה זו של שוק העבודה?

Because right now there are so many people

כי כרגע ישנם אנשים רבים כל כך

who need whatever economic opportunity they can get.

שזקוקים לכל הזדמנות כלכלית שיוכלו לקבל.

Let's make it personal.

הבה נתייחס לכך בצורה אישית.

Imagine that a young woman -- base of the economic pyramid,

תארו לעצמכם אישה צעירה-- בתחתית הפירמידה הכלכלית,

very little prospect of getting a job --

סיכוי קטן מאוד להשיג עבודה --

what economic activity could she theoretically engage in?

באיזו פעילות כלכלית תוכל להשתלב, באופן תיאורטי?

Well, she might be willing to work odd hours

ובכן, ייתכן שהיא מוכנה לעבוד בשעות בלתי שיגרתיות

in a call center, in a reception area, in a mail room.

במרכז תמיכה טלפונית, באולם קבלה, בחדר דואר.

She may be interested in providing local services to her community:

ייתכן שהיא מעוניינת במתן שירותים לקהילה שלה:

babysitting, local deliveries, pet care.

שמרטפות, משלוחים מקומיים, טיפול בבעלי חיים.

She may have possessions that she would like to trade

ייתכן שיש לה פריטי רכוש שהיא יכולה להציע להחלפה

at times she doesn't need them.

בשעות שהם לא נחוצים לה.

So she might have a sofa bed in her front room that she would like to let out.

למשל, אולי יש לה ספה נפתחת בחדר הקדמי, שהיא רוצה להשכיר.

She might have a bike, a video games console she only uses occasionally.

אולי יש לה אופניים או משחק וידאו שהיא משתמשת בהם רק מידי פעם.

And you're probably thinking -- because you're all very web-aware --

ואתם בטח חושבים -- כי כולכם בעלי מודעות לאינטרנט --

yes, and we're in the era of collaborative consumption,

כן, ואנחנו בעידן הצרכנות השיתופית,

so she can go online and do all this.

שהיא יכולה לעשות את כל הדברים הללו ברשת:

She can go to Airbnb to list her sofa bed,

להתחבר לאתר Airbnb ולהציע את הספה הנפתחת שלה,

she can go to TaskRabbit.com and say, "I want to do local deliveries," and so on.

לפנות ל-TaskRabbit.com ולהגיד, "אני רוצה לעשות משלוחים מקומיים" וכו'.

These are good sites, but I believe we can go a step further.

אלה אתרים טובים, אבל לדעתי אנו יכולים להרחיק מעבר לכך.

And the key to that is a philosophy that we call modern markets for all.

והמפתח לכך היא פילוסופיה שאנו מכנים "שווקים מודרניים לכל".

Markets have changed beyond recognition in the last 20 years,

השווקים השתנו לבלי-הכר ב-20 השנים האחרונות

but only for organizations at the top of the economy.

אבל רק עבור הארגונים שבראש המערכת הכלכלית.

If you're a Wall Street trader, you now take it for granted

מי שסוחר בוול-סטריט, מקבל זאת כמובן מאליו

that you sell your financial assets in a system of markets

שהוא מוכר את נכסיו הפיננסיים במערכת של שווקים

that identifies the most profitable opportunities for you in real time,

שמזהה עבורו את ההזדמנויות הרווחיות ביותר בזמן אמת,

executes on that in microseconds within the boundaries you've set.

ומבצעת תוך שבריר שנייה, במסגרת הגבולות שהוצבו.

It analyzes supply and demand and pricing

היא מנתחת היצע, ביקוש ותמחור

and tells you where your next wave of opportunities are coming from.

ואומרת לו מאין יגיע גל ההזדמנויות הבא.

It manages counterparty risk in incredibly sophisticated ways.

היא מנהלת סיכוני אשראי בדרכים מתוחכמות להפליא.

It's all extremely low overhead.

והכל בתקורה נמוכה במיוחד.

What have we gained at the bottom of the economy

אבל מה השגנו בתחתית הכלכלה

in terms of markets in the last 20 years?

במונחים של שווקים, ב-20 השנים האחרונות?

Basically classified adverts with a search facility.

בסך הכל, מודעות מסווגות עם כלי חיפוש.

So why do we have this disparity

מאין נובעת השונות הזו

between these incredibly sophisticated markets at the top of the economy

בין שווקים מתוחכמים להפליא בראש המערכת הכלכלית,

that are increasingly sucking more and more activity and resource

ששואבים בהדרגה יותר ויותר פעילות ומשאבים

out of the main economy into this rarefied level of trading,

מהכלכלה המרכזית אל רמת המסחר המיוחסת הזו,

and what the rest of us have?

לבין מה שנותר לנו, כל השאר?

A modern market is more than a website;

שוק מודרני הוא יותר מאשר אתר אינטרנט;

it's a web of interoperable marketplaces,

זו רשת של שווקים במערכות יחסי-גומלין,

back office mechanisms, regulatory regimes,

מנגנוני "משרד אחורי", משטרי ויסות,

settlement mechanisms, liquidity sources and so on.

שיטות להסדרי פשרה, נזילות בנכסים וכו'.

And when a Wall Street trader comes into work in the morning,

וכשסוחרת בוול-סטריט באה לעבודה בבוקר,

she does not write a listing for every financial derivative she wants to sell today

היא לא מכינה רשימה של כל הנגזרות הפיננסיות שהיא רוצה למכור היום

and then post that listing on multiple websites

מעלה את הרשימה שלה למספר אתרי אינטרנט,

and wait for potential buyers to get in touch

מחכה שקונים פוטנציאליים ייצרו איתה קשר

and start negotiating the terms on which she might trade.

ומתחילה לנהל משא-ומתן על התנאים שבהם היא תסכים לסחור.

In the early days of this modern markets technology,

בראשית ימיה של טכנולוגיית השוק המודרנית הזו,

the financial institutions worked out

המוסדות הפיננסיים מצאו דרך

how they could leverage their buying power, their back office processes,

למנף את כוח הקניה שלהם, את תהליכי המשרד האחורי,

their relationships, their networks

את היחסים שלהם, את הקשרים המקצועיים שלהם

to shape these new markets that would create all this new activity.

כדי לעצב את השווקים החדשים הללו כך שייצרו את כל הפעילות החדשה הזו.

They asked governments for supporting regulatory regimes,

הם ביקשו מהממשלים משטרי ויסות תומכים,

and in a lot of cases they got it.

ובמקרים רבים הם קיבלו את זה.

But throughout the economy,

אבל לכל רוחב הכלכלה

there are facilities that could likewise leverage

ישנן מערכות שיכולות באותה מידה למנף

a new generation of markets

דור חדש של שווקים

for the benefit of all of us.

לתועלת כולנו.

And those facilities --

והמערכות הללו--

I'm talking about things like the mechanisms that prove our identity,

אני מדבר על דברים כמו מנגנוני וידוא זהות,

the licensing authorities

רשויות הרישוי

that know what each of us is allowed to do legally at any given time,

שיודעות מה מותר לכל אחד מאיתנו לעשות מבחינה משפטית בכל רגע נתון,

the processes by which we resolve disputes through official channels.

התהליכים שדרכם אנו פותרים מחלוקות דרך ערוצים רשמיים.

These mechanisms, these facilities

המנגנונים האלו, המערכות הללו

are not in the gift of Craigslist or Gumtree or Yahoo,

אינם מתנת "קרייג-ליסט", "גאם-טרי" או "יאהו" (אתרי מודעות נפוצים),

they're controlled by the state.

אלא הם נשלטים על ידי המדינה.

And the policymakers who sit on top of them

וקובעי המדיניות שאחראיים עליהם

are, I suggest, simply not thinking about how those facilities could be used

לטענתי, פשוט לא חושבים כיצד לנצל מערכות אלו

to underpin a whole new era of markets.

כדי לתמוך בעידן חדש לגמרי של שווקים.

Like everyone else, those policymakers are taking it for granted

ככל האחרים, גם קובעי המדיניות רואים זאת כמובן מאליו,

that modern markets are the preserve

ששווקים מודרניים הם התחום הפרטי

of organizations powerful enough to create them for themselves.

של ארגונים חזקים מספיק כדי ליצור אותם למען עצמם.

Suppose we stopped taking that for granted.

מה אם נפסיק לראות זאת כמובן מאליו.

Suppose tomorrow morning the prime minister of Britain or the president of the U.S.,

מה אם מחר, ראש ממשלת בריטניה או נשיא ארה"ב,

or the leader of any other developed nation,

או המנהיג של כל מדינה מתקדמת אחרת

woke up and said, "I'm never going to be able to create

יקומו ויאמרו, "לעולם לא אצליח ליצור

all the jobs I need in the current climate.

את כל המשרות הדרושות לי באקלים הנוכחי.

I have got to focus on whatever economic opportunity I can get to my citizens.

לכן עלי להתמקד בכל הזדמנות כלכלית שאוכל להשיג למען האזרחים שלי.

And for that they have to be able to access state-of-the-art markets.

ולשם כך הם זקוקים לנגישות לשווקים המתקדמים ביותר.

How do I make that happen?"

איך אוכל לגרום לזה לקרות?"

And I think I can see a few eyes rolling.

ואני חושב שאני רואה כמה מבטי זלזול.

Politicians in a big, complex, sophisticated I.T. project?

פוליטיקאים במיזם טכנולוגי גדול, מסובך ומתוחכם?

Oh, that's going to be a disaster waiting to happen.

זה יהיה אסון ידוע מראש.

Not necessarily.

לא בהכרח

There is a precedent for technology-enabled service

וישנו תקדים לשירות מבוסס-טכנולוגיה

that has been initiated by politicians in multiple countries

שיזמו אותו פוליטיקאים בכמה מדינות

and has been hugely successful:

ושהיה מוצלח בצורה יוצאת-דופן:

national lotteries.

הלוטו הלאומי.

Let's take Britain as an example.

ניקח לדוגמה את בריטניה.

Our government didn't design the national lottery,

הממשלה שלנו לא תכננה את הלוטו הלאומי,

it didn't fund the national lottery, it doesn't operate the national lottery.

היא לא מימנה את הלוטו הלאומי, היא לא מפעילה את הלוטו הלאומי.

It simply passed the National Lottery Act and this is what followed.

היא רק העבירה את חוק הלוטו הלאומי וזה מה שקרה לאחר מכן.

This act defines what a national lottery will look like.

החוק הזה מגדיר איך ייראה הלוטו הלאומי

It specifies certain benefits

הוא מגדיר הטבות מסוימות

that the state can uniquely bestow on the operators.

שהמדינה רשאית להעניק באופן ייחודי למפעילים.

And it puts some obligations on those operators.

והוא מטיל כמה חובות על המפעילים האלה.

In terms of spreading gambling activity to the masses,

במונחי הרחבת פעילות ההימורים אל ההמונים,

this was an unqualified success.

זאת היתה הצלחה שאין כמותה.

But let's suppose that our aim

אבל הבה נניח שהמטרה שלנו היא

is to bring new economic activity to the base of the pyramid.

להביא פעילות כלכלית חדשה אל תחתית הפירמידה.

Could we use the same model?

האם ביכולתנו להשתמש באותו מודל?

I believe we could.

אני מאמין שכן.

So imagine that policymakers outlined a facility.

תארו לעצמכם שקובעי המדיניות תכננו מערכת מסוימת.

Let's call it national e-markets, NEMs for short.

נקרא לה "שוק מקוון לאומי", בקיצור שמ"ל.

Think of it as a regulated public utility.

חישבו על זה כעל שירות ציבורי בפיקוח.

So it's on a par with the water supply or the road network.

ולכן הוא שווה-ערך למערכת אספקת המים או לרשת הכבישים.

And it's a series of markets for low-level trade

וזו סדרת שווקים לסחר בדרג נמוך

that can be fulfilled by a person or a small company.

שניתן לממש אותה ע"י אדם יחיד או חברה קטנה,

And government has certain benefits

ולממשלה יש הטבות מסוימות

it can uniquely bestow on these markets.

שבכוחה להעניק לשווקים הללו.

It's about public spending going through these markets

מדובר בהוצאה ציבורית שעוברת דרך השווקים הללו

to buy public services at the local level.

כדי לרכוש שירותים ציבוריים ברמה המקומית.

It's about interfacing these markets

מדובר ביצירת ממשק מהשווקים הללו

direct into the highest official channels in the land.

היישר לערוצים הרשמיים הגבוהים ביותר בארץ.

It's about enshrining government's role as a publicist for these markets.

מדובר בקידוש תפקידה של הממשלה כיחצ"נית עבור השווקים הללו.

It's about deregulating some sectors

מדובר בהסרת הפיקוח על מגזרים מסוימים,

so that local people can enter them.

כדי שגם אנשים מקומיים יוכלו להשתלב בהם.

So, taxi journeys might be one example.

נסיעות במוניות יכולות להוות דוגמה אחת.

And there are certain obligations that should go with those benefits

ויש מחויבויות מסוימות שצריכות להתלוות להטבות הללו

to be placed on the operators,

שיש להטיל על המפעילים,

and the key one is, of course,

והמרכזית ביניהן היא, כמובן,

that the operators pay for everything,

שהמפעילים ישאו בכל ההוצאות,

including all the interfacing into the public sector.

כולל כל הממשק עם המגזר הציבורי.

So imagine that the operators make their return

אז נניח שהמפעילים יחזירו את ההשקעה שלהם

by building a percentage markup into each transaction.

בעזרת היטל תוספת תשלום על כל עסקה,

Imagine that there's a concession period

נניח שיש תקופת ויתור

defined of maybe 15 years

אולי של 15 שנים

in which they can take all these benefits and run with them.

שבהן המפעילים יכולים להשתמש בחופשיות בכל ההטבות האלה.

And imagine that the consortia who bid to run it are told,

ונניח שנאמר לתאגידים שהגישו הצעה במכרז,

whoever comes in at the lowest percentage markup on each transaction

שמי שיציע את העמלה הנמוכה ביותר עבור כל עסקה

to fund the whole thing

במגמה לממן את הכל,

will get the deal.

הוא שיקבל את העסקה.

So government then exits the frame.

ואז הממשלה יוצאת מהתמונה.

This is now in the hands of the consortium.

כעת זה בידי התאגיד,

Either they are going to unlock an awful lot of economic opportunity

או שהוא ישחרר המון הזדמנויות כלכליות,

and make a percentage on all of it

וירוויח אחוזים על הכל

or it's all going to crash and burn,

או שהכל ייחרב,

which is tough on their shareholders.

מה שבעייתי מבחינת בעלי המניות.

It doesn't bother the taxpayer necessarily.

וזה לא בהכרח מטריד את משלמי המיסים.

And there would be no constraints on alternative markets.

ולא יהיו מגבלות על שווקים חלופיים.

So this would just be one more choice

כך שזאת תהיה רק עוד אפשרות אחת

among millions of Internet forums.

מתוך מיליוני פורומים באינטרנט.

But it could be very different,

אבל זה יכול להיות מאוד שונה,

because having access to those state-backed facilities

כי קבלת גישה למערכות הללו, שנתמכות ע"י המדינה,

could incentivize this consortium

יכולה לתמרץ את אותו תאגיד

to seriously invest in the service.

להשקיע ברצינות בשירות הזה.

Because they would have to get a lot of these small transactions going

כי הוא יצטרך להניע הרבה מאוד מהעסקאות הללו

to start making their return.

כדי להתחיל להחזיר את השקעתו.

So we're talking about sectors like home hair care,

ולכן אנחנו מדברים על מגזרים כמו עיצוב שיער בבית,

the hire of toys, farm work,

השכרת צעצועים, עבודה בחווה,

hire of clothes even, meals delivered to your door,

אפילו השכרת בגדים, משלוח ארוחות עד פתח הבית,

services for tourists, home care.

שירותים לתיירים, משק בית.

This would be a world of very small trades, but very well-informed,

זה יהיה עולם של מסחר קטן מאד, אבל מאד מעודכן

because national e-markets will deliver data.

כי שווקים לאומיים מקוונים יעבירו נתונים.

So this is a local person

הרי לכם אדם מקומי

potentially deciding whether to enter the babysitting market.

שאולי יחליט להיכנס לשוק השמרטפות.

And they might be aware that they would have to fund vetting and training

עליו להיות מודע לכך שאולי יצטרך לממן בדיקות והכשרות

if they wanted to go into that market.

אם ברצונו להיכנס לשוק הזה.

They'd have to do assessment interviews with local parents

יהיה עליו לערוך ראיונות עם הורים מקומיים

who wanted a pool of babysitters.

שמעוניינים במאגר של שמרטפים.

Is it worth their while?

האם זה שווה את המאמץ?

Should they be looking at other sectors?

האם כדאי לו לחפש במגזרים אחרים?

Should they be moving to another part of the country

האם עליו לעבור לאזור אחר של המדינה

where there's a shortage of babysitters?

שבו קיים מחסור בשמרטפים?

This kind of data can become routine.

נתונים כאלה עשויים להפוך לשגרה.

And this data can be used by investors.

והמידע הזה יכול לשמש משקיעים.

So if there's a problem with a shortage of babysitters in some parts of the country

אז אם יש מחסור בשמרטפים בחלקים מסוימים של המדינה

and the problem is nobody can afford the vetting and training,

והבעיה היא שאיש לא יכול להרשות לעצמו את הבדיקות וההכשרות,

an investor can pay for it

משקיע יכול לממן את זה

and the system will tithe back the enhanced earnings of the individuals

והמערכת תפריש למפרע חלק מהכנסות האנשים

for maybe the next two years.

למשך השנתיים הבאות בערך.

This is a world of atomized capitalism.

זהו עולם קפיטליסטי בזעיר אנפין.

So it's small trades by small people,

זהו מסחר קטן המנוהל בידי אנשים קטנים,

but it's very informed, safe, convenient, low-overhead and immediate.

אך מאוד מעודכן, בטוח, נוח, בעל תקורה נמוכה, ומיידי.

Some rough research suggests this could unlock

המחקר הראשוני מראה שזה יכול לאפשר

around 100 million pounds' worth a day of new economic activity

פעילות כלכלית בשווי יומי של כ-100 מיליון ליש"ט

in a country the size of the U.K.

במדינה בגודלה של אנגליה.

Does that sound improbable to you?

נשמע לכם בלתי סביר?

That's what a lot of people said about turbo trading

זה מה שרבים אמרו על מסחר-בזק

in financial exchanges 20 years ago.

בסחר הפיננסי לפני 20 שנה.

Do not underestimate the transformative power

אל תמעיטו מכוח השינוי

of truly modern markets.

של שווקים מודרניים באמת.

Thank you.

תודה

(Applause)

(מחיאות כפיים)