Jeremy Jackson: How we wrecked the ocean

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Shahar Kaiser

I'm an ecologist,

אני אקולוג,

mostly a coral reef ecologist.

בעיקר אקולוג של שוניות אלמוגים.

I started out in Chesapeake Bay

התחלתי במפרץ צ'ספיק:

and went diving in the winter

יצאתי לצלול בחורף,

and became a tropical ecologist overnight.

והפכתי בין-לילה לאקולוג טרופי.

And it was really a lot of fun

וזה היה באמת כיף גדול

for about 10 years.

במשך כ-10 שנים.

I mean, somebody pays you

כלומר, מישהו משלם לך

to go around and travel

להסתובב בעולם

and look at some of the most

ולחפש אחדים

beautiful places on the planet.

מהמקומות היפים ביותר בכדור הארץ.

And that was what I did.

ובכך עסקתי.

And I ended up in Jamaica,

בסופו של דבר הגעתי לג'מייקה,

in the West Indies,

שבאיי הודו המערבית,

where the coral reefs were really

ששוניות האלמוגים בה היו באמת

among the most extraordinary, structurally,

כמה מהיוצאים מן הכלל, מבחינה מבנית,

that I ever saw in my life.

שאי-פעם ראיתי בחיי.

And this picture here,

התמונה הזאת

it's really interesting, it shows two things:

מאד מעניינת. היא מראה שני דברים.

First of all, it's in black and white

ראשית, היא בשחור-לבן

because the water was so clear

כי המים כה צלולים

and you could see so far,

והראות כה טובה

and film was so slow

וזה נעשה בחשיפה האיטית

in the 1960s and early 70s,

של שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70,

you took pictures in black and white.

הצילום נעשה בשחור-לבן.

The other thing it shows you

הדבר השני שהיא מראה

is that, although there's this beautiful

היא שלמרות היופי הזה

forest of coral,

של יער האלמוגים,

there are no fish in that picture.

אין דגים בתמונה.

Those reefs at Discovery Bay, Jamaica

השוניות האלה של מפרץ דיסקברי שבג'מייקה

were the most studied coral reefs

היו שוניות האלמוגים הכי נחקרות

in the world for 20 years.

בעולם במשך 20 שנה.

We were the best and the brightest.

היינו הכי טובים והכי מבריקים.

People came to study our reefs from Australia,

אנשים הגיעו לחקור את השוניות שלנו מאוסטרליה,

which is sort of funny

שזה קצת מצחיק,

because now we go to theirs.

מפני שכעת אנחנו מגיעם אל השוניות שלהם.

And the view of scientists

וההשקפה המדעית לגבי

about how coral reefs work, how they ought to be,

אופן הפעולה של שוניות אלמוגים, איך הן אמורות להיות,

was based on these reefs

התבססה על שוניות אלה

without any fish.

נטולות הדגים.

Then, in 1980,

ואז, בשנות ה-80,

there was a hurricane, Hurricane Allen.

התחולל הוריקן, הוריקן "אלן".

I put half the lab

הכנסתי חצי מהמעבדה

up in my house.

לביתי.

The wind blew very strong.

הרוח נשבה בעוצמה רבה מאד.

The waves were 25

הגלים היו בגובה

to 50 feet high.

של 8 עד 15 מטר,

And the reefs disappeared, and new islands formed,

והשוניות נעלמו, ונוצרו איים חדשים.

and we thought, "Well, we're real smart.

ואנו חשבנו, "כמה שאנו חכמים.

We know that hurricanes

אנו יודעים שהוריקנים

have always happened in the past."

תמיד עברו כאן בעבר."

And we published a paper in Science,

ופירסמנו מאמר בירחון "מדע",

the first time that anybody ever

וזו היתה הפעם הראשונה

described the destruction

שמישהו תיאר את ההרס

on a coral reef by a major hurricane.

שקורה בשונית אלמוגים אחרי הוריקן גדול.

And we predicted what would happen,

ובמאמר חזינו מה עתיד לקרות.

and we got it all wrong.

וטעינו לגמרי.

And the reason was

הסיבה היתה

because of overfishing,

דיג-יתר,

and the fact that a last common grazer,

והעובדה שמלחך הצמחים האחרון,

a sea urchin, died.

קיפוד הים, מת.

And within a few months

ותוך חודשים ספורים

after that sea urchin dying, the seaweed started to grow.

אחרי שאותו קיפוד-ים מת, הצמחיה הימית החלה לגדול,

And that is the same reef;

והנה אותה שונית,

that's the same reef 15 years ago;

אותה שונית אחרי 15 שנה.

that's the same reef today.

זו אותה שונית, כיום.

The coral reefs of the north coast of Jamaica

לשוניות האלמוגים בחוף הצפוני של ג'מייקה

have a few percent live coral cover

יש ציפוי של אחוזים בודדים של אלמוגי חיים

and a lot of seaweed and slime.

והמון עשבי-ים ובוץ.

And that's more or less the story

וזה פחות או יותר הסיפור

of the coral reefs of the Caribbean,

של שוניות האלמוגים בים הקריבי,

and increasingly, tragically,

ויותר ויותר, למרבה העצב,

the coral reefs worldwide.

של שוניות האלמוגים בעולם כולו.

Now, that's my little, depressing story.

והנה הסיפור הקטן והמדכא שלי.

All of us in our 60s and 70s

לכל אחד מאיתנו, בשנות ה-60 וה-70,

have comparable depressing stories.

יש סיפורים מדכאים שאפשר להשוות ביניהם.

There are tens of thousands

יש עשרות אלפים

of those stories out there,

סיפורים כאלה.

and it's really hard to conjure up

וקשה מאד למצוא בהם

much of a sense of well-being,

משהו שמח,

because it just keeps getting worse.

מפני שהמצב הולך ומחמיר.

And the reason it keeps getting worse

והסיבה שזה הולך ומחמיר

is that after a natural catastrophe,

היא שאחרי אסון טבע,

like a hurricane,

כמו הוריקן,

it used to be that there was

היה בעבר

some kind of successional sequence of recovery,

איזשהו תהליך הדרגתי של התאוששות,

but what's going on now is that

אך מה שקורה כיום הוא,

overfishing and pollution and climate change

שדיג היתר והזיהום ושינויי האקלים

are all interacting

פועלים כולם במשולב

in a way that prevents that.

באופן שמונע זאת.

And so I'm going to sort of go through

אז בכוונתי לעבור

and talk about those three

על שלושה

kinds of things.

סוגי דברים.

We hear a lot about

שמענו הרבה על

the collapse of cod.

קריסת דיג הבקלה.

It's difficult to imagine that

קשה לדמיין

two, or some historians would say three world wars

ששתיים, ויש היסטוריונים שיאמרו שלוש, מלחמות עולם

were fought during the colonial era

התחוללו בעידן הקולוניאלי

for the control of cod.

סביב השליטה בדגי הבקלה.

Cod fed most of the people of Western Europe.

הבקלה הזינה את רוב עמי אירופה המערבית.

It fed the slaves

היא האכילה את העבדים

brought to the Antilles,

שהובאו לאיי האנטילים.

the song "Jamaica Farewell" --

השיר "ג'מייקה פיירוול"--

"Ackee rice salt fish are nice" --

"אורז ודגים זה נחמד"--

is an emblem of the importance

מסמל את החשיבות

of salt cod from northeastern Canada.

שיש לדגי הבקלה של צפון-מזרח קנדה.

It all collapsed in the 80s and the 90s:

כל זה קרס בשנות ה-80 וה-90,

35,000 people lost their jobs.

35,000 בני-אדם איבדו את עבודתם,

And that was the beginning

וזו היתה ההתחלה

of a kind of serial depletion

של הידלדלות סדרתית

from bigger and tastier species

החל ממינים גדולים וטעימים יותר

to smaller and not-so-tasty species,

ועד למינים קטנים ולא הכי טעימים,

from species that were near to home

ממינים שחיו ליד הבית,

to species that were all around the world,

ועד למינים שחיו בכל העולם,

and what have you.

ואלה שחיים אצלכם.

It's a little hard to understand that,

קצת קשה להבין זאת,

because you can go to a Costco in the United States

כי הרי אפשר להיכנס לכל מרכול בארה"ב

and buy cheap fish.

ולקנות דגים בזול.

You ought to read the label to find out where it came from,

צריך לקרוא את התווית כדי לדעת מאין הם הגיעו,

but it's still cheap,

אבל זה עדיין זול,

and everybody thinks it's okay.

וכולם חושבים שזה בסדר,

It's hard to communicate this,

וקשה להסביר את זה.

and one way that I think is really interesting

אז אחת הדרכים שבעזרתן אפשר לדעתי לעניין אנשים,

is to talk about sport fish,

היא לדבר על ספורט הדיג,

because people like to go out and catch fish.

כי אנשים אוהבים לצאת לדיג.

It's one of those things.

זה מין מנהג שכזה.

This picture here shows the trophy fish,

התמונה הזו מראה את דג הפרס,

the biggest fish caught

הדג הכי גדול שנתפס

by people who pay a lot of money

ע"י אנשים ששילמו הרבה כסף

to get on a boat,

כדי לעלות על סירה,

go to a place off of Key West in Florida,

לשוט לאיזה מקום ליד קי-ווסט שבפלורידה,

drink a lot of beer,

לשתות המון בירה,

throw a lot of hooks and lines into the water,

להשליך הרבה קרסים וחכות אל המים,

come back with the biggest and the best fish,

ולחזור עם הדגים הכי גדולים והכי טובים,

and the champion trophy fish

ואת דג הפרס הגדול

are put on this board, where people take a picture,

שמו על הקרש הזה כדי שאנשים יצלמו אותו,

and this guy is obviously

ואפשר לראות שהבחור הזה

really excited about that fish.

מאד מאושר מהדג הזה.

Well, that's what it's like now,

זה המצב עכשיו,

but this is what it was like in the 1950s

אבל כך זה נראה בשנות ה-50,

from the same boat in the same place

באותה סירה ובאותו מקום

on the same board on the same dock.

ואותו קרש ואותו מזח.

The trophy fish

ודג הפרס

were so big

היה כה גדול,

that you couldn't put any of those small fish up on it.

שאי-אפשר היה להניח לידו משהו מהדגים הקטנים האלה.

And the average size trophy fish

דג הפרס הממוצע

weighed 250 to 300 pounds, goliath grouper,

שקל בין 100 ל-140 קילו, דג לוקוס ענק.

and if you wanted to go out and kill something,

ואם רציתם לצאת ולהרוג משהו,

you could pretty much count on

הייתם יכולים להיות בטוחים

being able to catch one of those fish.

שתצליחו לתפוס דג כזה,

And they tasted really good.

והם היו ממש טעימים.

And people paid less in 1950 dollars

ואנשים שילמו פחות, במונחים של 1850,

to catch that

כדי לתפוס אותם,

than what people pay now

מכפי שמשלמים היום

to catch those little, tiny fish.

כדי לתפוס את הדגים הקטנטנים האלה.

And that's everywhere.

וזה קורה בכל מקום.

It's not just the fish, though,

אבל לא רק הדגה נעלמת.

that are disappearing.

אבל לא רק הדגה נעלמת.

Industrial fishing uses big stuff,

בדיג התעשייתי עושים שימוש

big machinery.

במכונות גדולות.

We use nets that are 20 miles long.

אנו משתמשים ברשתות באורך 30 קילומטר.

We use longlines

אנו משתמשים בחכות גדולות

that have one million or two million hooks.

שיש עליהן מיליון או 2 מיליון קרסים.

And we trawl,

ואנו משתמשים במכמורות,

which means to take something

שזה אומר לקחת משהו

the size of a tractor trailer truck

בגודל של סמי-טריילר

that weighs thousands and thousands of pounds,

ששוקל אלפי טונות,

put it on a big chain,

לחבר אותו לשרשרת גדולה,

and drag it across the sea floor

ולגרור אותו על קרקעית הים

to stir up the bottom and catch the fish.

כדי להסעיר אותה ולתפוס את הדגים.

Think of it as

חישבו על כך

being kind of the bulldozing of a city

כעל חישוף של עיר

or of a forest,

או של יער,

because it clears it away.

כי זה מנקה הכל.

And the habitat destruction

והרס בתי הגידול

is unbelievable.

הוא לא-ייאמן.

This is a photograph,

זהו צילום,

a typical photograph,

צילום אופייני

of what the continental shelves

שמראה איך המדפים היבשתיים

of the world look like.

נראים כיום.

You can see the rows in the bottom,

אפשר לראות את התלמים על הקרקעית,

the way you can see the rows

בדומה לתלמים שרואים

in a field that has just been plowed

בשדה שזה עתה נחרש

to plant corn.

לפני זריעת תירס.

What that was, was a forest of sponges and coral,

מה שהיה כאן הוא יער של ספוגים ואלמוגים,

which is a critical habitat

וזה בית גידול חיוני

for the development of fish.

להתפתחותם של דגים.

What it is now is mud,

כעת זה סתם בוץ.

and the area of the ocean floor

והשטח של קרקעית האוקינוס

that has been transformed from forest

שנהפכה מיער

to level mud, to parking lot,

למשטח בוץ, למגרש חניה,

is equivalent to the entire area

שווה ערך לכל האזור

of all the forests

של כל היערות

that have ever been cut down

שאי-פעם נכרתו

on all of the earth

עלי אדמות

in the history of humanity.

בכל ההיסטוריה האנושית.

We've managed to do that

ואנו הצלחנו לעשות זאת

in the last 100 to 150 years.

בתוך 100 עד 150 השנים האחרונות.

We tend to think of oil spills

אנו מודאגים בקשר לדליפות נפט

and mercury

ולכספית,

and we hear a lot about plastic these days.

ואנו שומעים היום הרבה על פלסטיק.

And all of that stuff is really disgusting,

וכל הדברים האלה באמת מגעילים,

but what's really insidious

אבל הדבר הערמומי באמת

is the biological pollution that happens

הוא הזיהום הביולוגי שמתרחש

because of the magnitude of the shifts

בגלל עוצמת השינויים

that it causes

שהוא מחולל

to entire ecosystems.

בכל המערכות האקולוגיות.

And I'm going to just talk very briefly

וברצוני לדבר מאד בקצרה

about two kinds of biological pollution:

על שני סוגים של זיהום ביולוגי.

one is introduced species

האחד הוא המינים שמוחדרים מבחוץ,

and the other is what comes from nutrients.

והשני הוא זה שמגיע בחומרים המזינים.

So this is the infamous

זאת היא

Caulerpa taxifolia,

הקאלופרה טקסיפוליה הידועה לשמצה,

the so-called killer algae.

המכונה אצה קטלנית.

A book was written about it.

נכתב עליה ספר.

It's a bit of an embarrassment.

זה קצת מביך.

It was accidentally released

היא שוחררה בטעות

from the aquarium in Monaco,

מתוך אקווריום במונקו.

it was bred to be cold tolerant

פיתחו אותה לעמידות בקור,

to have in peoples aquaria.

כדי שתוכל לחיות באקווריומים ביתיים.

It's very pretty,

היא מאד יפה,

and it has rapidly started

והיא החלה במהירות

to overgrow

לגדול פרא ולהשתלט

the once very rich

על מה שהיה פעם

biodiversity of the

המגוון הביולוגי העשיר מאד

northwestern Mediterranean.

של צפון-מערב הים התיכון.

I don't know how many of you remember the movie

אינני יודע כמה מכם זוכרים את הסרט

"The Little Shop of Horrors,"

"חנות קטנה ומטריפה",

but this is the plant of "The Little Shop of Horrors."

אבל זהו הצמח מהסרט "חנות קטנה ומטריפה".

But, instead of devouring the people in the shop,

אלא שבמקום לבלוע את האנשים שבחנות,

what it's doing is overgrowing

הוא מתפשט

and smothering

וחונק למעשה

virtually all of the bottom-dwelling life

את כל החיים על הקרקעית

of the entire northwestern

בכל האזור הצפון-מערבי

Mediterranean Sea.

של הים התיכון.

We don't know anything that eats it,

אנו לא מכירים משהו שאוכל אותה.

we're trying to do all sorts of genetics

אנו עושים כל מיני ניסויים גנטיים

and figure out something that could be done,

כדי למצוא מה אפשר לעשות,

but, as it stands, it's the monster from hell,

אבל לעת-עתה, זו מפלצת אמיתית,

about which nobody knows what to do.

שאיש איננו יודע מה לעשות לגביה.

Now another form of pollution

צורה נוספת של זיהום

that's biological pollution

שהוא זיהום ביולוגי

is what happens from excess nutrients.

היא מה שקורה כשיש עודפי מזון.

The green revolution,

המהפכה הירוקה,

all of this artificial nitrogen fertilizer, we use too much of it.

כל אותם דשנים כימיים, השתמשנו ביותר מדי מהם.

It's subsidized, which is one of the reasons we used too much of it.

הם מסובסדים, וזו אחת הסיבות שהשתמשנו ביותר מדי מהם.

It runs down the rivers,

הם נשטפים עם הנהרות,

and it feeds the plankton,

ומזינים את הפלנקטון,

the little microscopic plant cells

התאים הצמחיים המיקרוסקופיים

in the coastal water.

שבמי החופים,

But since we ate all the oysters

אך מכיוון שאכלנו את כל הצדפות,

and we ate all the fish that would eat the plankton,

ואת כל הדגים שיכלו לאכול את הפלנקטון,

there's nothing to eat the plankton

לא נשאר מי שיאכל את הפלנקטון.

and there's more and more of it,

ויש יותר ויותר מהם,

so it dies of old age,

כך שהם מתים מזקנה,

which is unheard of for plankton.

שזה חסר-תקדים בכל הנוגע לפלנקטון.

And when it dies, it falls to the bottom

וכשהם מתים, הם שוקעים לקרקעית

and then it rots,

ונרקבים שם,

which means that bacteria break it down.

כלומר, החיידקים מפרקים אותם.

And in the process

ואגב כך

they use up all the oxygen,

הם מנצלים את כל החמצן.

and in using up all the oxygen

ובכך שהם מנצלים את כל החמצן,

they make the environment utterly lethal

הם הופכים את הסביבה קטלנית לחלוטין

for anything that can't swim away.

לכל מה שלא יכול לשחות משם.

So, what we end up with

כך שבסופו של דבר אנו מקבלים

is a microbial zoo

גן-חיות של חיידקים,

dominated by bacteria

שמושלים בהם חיידקים

and jellyfish, as you see

ומדוזות, כפי שאתם רואים

on the left in front of you.

לפניכם, מצד שמאל.

And the only fishery left --

ואזור הדיג שנותר,

and it is a commercial fishery --

שהוא אזור של דגי מסחרי,

is the jellyfish fishery

הוא אזור דיג המדוזות

you see on the right, where there used to be prawns.

שאתם רואים מימין, שבו היו פעם סרטני מאכל.

Even in Newfoundland

אפילו בניופאונדלנד,

where we used to catch cod,

שם דגנו פעם דגי בקלה,

we now have a jellyfish fishery.

יש כעת אזור-דיג של מדוזות.

And another version of this sort of thing

וגירסה אחרת של הדבר הזה

is what is often called red tides

היא מה שקרוי גאות אדומה

or toxic blooms.

של תפרחות ארסיות.

That picture on the left is just staggering to me.

התמונה הזאת מזעזעת אותי.

I have talked about it a million times,

דיברתי עליה מיליון פעם,

but it's unbelievable.

והיא עדיין מדהימה אותי.

In the upper right of that picture on the left

למעלה מימין, בתמונה משמאל

is almost the Mississippi Delta,

זה כמו השפך של המיסיסיפי,

and the lower left of that picture

ולמטה משמאל בתמונה הזאת

is the Texas-Mexico border.

זה בטקסס, בגבול מקסיקו,

You're looking at the entire

מה שאתם רואים

northwestern Gulf of Mexico;

זה כל צפון-מערב מפרץ מקסיקו.

you're looking at one toxic

אתם מתבוננים בתפרחת שוטונים ענקית

dinoflagellate bloom that can kill fish,

שמסוגלת להרוג דגים,

made by that beautiful little creature

שיצר אותה היצור היפהפה והקטן

on the lower right.

שלמטה מימין.

And in the upper right you see this

ומימין למעלה אתם רואים

black sort of cloud

מעין ענן שחור

moving ashore.

שנע לעבר החוף.

That's the same species.

זה אותו מין.

And as it comes to shore and the wind blows,

וכשהוא מגיע לחוף והרוח נושבת,

and little droplets of the water get into the air,

טיפות המים הקטנות נישאות באוויר,

the emergency rooms of all the hospitals fill up

וחדרי המיון בכל בתי החולים מתמלאים

with people with acute respiratory distress.

באנשים עם מצוקת נשימה חריפה.

And that's retirement homes

וכאן גרים כל האנשים בגמלאות

on the west coast of Florida.

של החוף המערבי של פלורידה.

A friend and I did this thing in Hollywood

ידידי ואני הצגנו בהוליווד

we called Hollywood ocean night,

משהו שכינינו "ערב אוקינוס".

and I was trying to figure out how to

וניסיתי למצוא דרך

explain to actors what's going on.

להסביר לשחקנים מה קורה.

And I said,

אז אמרתי,

"So, imagine you're in a movie called 'Escape from Malibu'

"תארו לעצמכם שאתם בסרט 'הבריחה ממאליבו',

because all the beautiful people have moved

שבו כל האנשים היפים עברו

to North Dakota, where it's clean and safe.

לצפון-דקוטה הנקיה והבטוחה,

And the only people who are left there

והיחידים שנשארו

are the people who can't afford

הם האנשים שלא היו להם אמצעים

to move away from the coast,

להסתלק מאזור החוף,

because the coast, instead of being paradise,

כי החוף, במקום להיות גן-עדן,

is harmful to your health."

מזיק לבריאותכם."

And then this is amazing.

והנה עוד דבר מדהים,

It was when I was on holiday last early autumn in France.

זה היה כשהייתי בחופשה בתחילת הסתיו הקודם בצרפת.

This is from the coast of Brittany,

זה צולם בחוף בריטני,

which is being enveloped

שהתכסה כולו

in this green, algal slime.

ברפש האצות הירוק הזה.

The reason that it attracted so much attention,

הסיבה שזה משך תשומת לב כה רבה,

besides the fact that it's disgusting,

פרט לעובדה שזה מגעיל,

is that sea birds flying over it

היא שעופות הים שעפות מעל לזה

are asphyxiated by the smell and die,

נחנקות מהריח ומתות,

and a farmer died of it,

איכר אחד מת מזה,

and you can imagine the scandal that happened.

ואתם יכולים לתאר לעצמכם איזו שערוריה זו היתה.

And so there's this war

אז ניטשת מלחמה

between the farmers

בין החוואים

and the fishermen about it all,

לבין הדייגים סביב זה.

and the net result is that

והתוצאה נטו היא

the beaches of Brittany have to be bulldozed of this stuff

שיש לגרוף בדחפורים את החומר הזה מחופי בריטני

on a regular basis.

באופן סדיר.

And then, of course, there's climate change,

וכמובן, ישנו השינוי באקלים,

and we all know about climate change.

וכולנו יודעים הכל על שינויי האקלים.

I guess the iconic figure of it

לדעתי הדימוי הסמלי של זה

is the melting of the ice

הוא המסת הקרח

in the Arctic Sea.

בים הארקטי.

Think about the thousands and thousands of people who died

חישבו על רבבות בני האדם שמתו

trying to find the Northwest Passage.

בנסיון לגלות את המעבר הצפון מערבי.

Well, the Northwest Passage is already there.

ובכן, המעבר הצפון-מערבי כבר קיים.

I think it's sort of funny;

אני חושב שזה די משעשע,

it's on the Siberian coast,

שהוא נמצא בחוף של סיביר.

maybe the Russians will charge tolls.

אולי הרוסים יגבו דמי-מעבר.

The governments of the world

ממשלות העולם

are taking this really seriously.

מתייחסות לכך מאד ברצינות,

The military of the Arctic nations

הצבאות של מדינות החוג הארקטי

is taking it really seriously.

מתייחסים לכך מאד ברצינות.

For all the denial of climate change

בכל ההתעלמות משינויי האקלים

by government leaders,

מצד מנהיגי העולם,

the CIA

הסי-איי-איי

and the navies of Norway

והציים של נורבגיה,

and the U.S. and Canada, whatever

ארה"ב, קנדה ומי לא

are busily thinking about

עסוקים מאד בשאלה

how they will secure their territory

איך להגן על הטריטוריות שלהם

in this inevitability

במצב הבלתי-נמנע הזה,

from their point of view.

כל אחד מנקודת השקפתו.

And, of course, Arctic communities are toast.

וכמובן, קהילות החוג הארקטי הן בצרות.

The other kinds of effects of climate change --

הסוגים הנוספים של השפעות שינויי האקלים--

this is coral bleaching. It's a beautiful picture, right?

אלו אלמוגים שהלבינו. תמונה יפה באמת.

All that white coral.

כל האלמוגים הלבנים האלה.

Except it's supposed to be brown.

אלא שהם אמורים להיות חומים.

What happens is that

ומה שקורה הוא

the corals are a symbiosis,

שהאלמוגים הם צורת חיים סימביוטית,

and they have these little algal cells

ויש להם תאי אצה קטנים

that live inside them.

שחיים בתוכם.

And the algae give the corals sugar,

האצה נותנת לאלמוגים סוכר,

and the corals give the algae

והאלמוגים נותנים לאצה

nutrients and protection.

חומרים מזינים והגנה.

But when it gets too hot,

אבל כשיש התחממות רבה מדי,

the algae can't make the sugar.

האצות לא מסוגלות לייצר סוכר,

The corals say, "You cheated. You didn't pay your rent."

והאלמוגים אומרים, "רימיתם! לא שילמתם שכר-דירה."

They kick them out, and then they die.

והם מסלקים אותן, ואז הם מתים.

Not all of them die; some of them survive,

לא כולם מתים. חלקם שורדים.

some more are surviving,

חלק מהם שורדים,

but it's really bad news.

אבל אלה באמת בשורות רעות.

To try and give you a sense of this,

כדי לתת לכם מושג לגבי זה,

imagine you go camping in July

תארו לעצמכן שאתם יוצאים לקמפינג ביולי

somewhere in Europe or in North America,

במקום כלשהו באירופה או בצפון-אמריקה,

and you wake up the next morning, and you look around you,

ואתם מתעוררים בבוקר ומביטים סביב,

and you see that 80 percent of the trees,

ורואים ש-80 אחוז מהעצים,

as far as you can see,

עד קצה גבול הראייה,

have dropped their leaves and are standing there naked.

השירו את העלים ועומדים עירומים.

And you come home, and you discover

ואתם חוזרים הביתה ומגלים

that 80 percent of all the trees

ש-80 אחוז מכל העצים

in North America and in Europe

בצפון-אמריקה ובאירופה

have dropped their leaves.

השירו את עליהם.

And then you read in the paper a few weeks later,

וכמה שבועות אחר כך אתם קוראים בעיתון,

"Oh, by the way, a quarter of those died."

שחוץ מזה, רבע מכל העצים האלה מתו.

Well, that's what happened in the Indian Ocean

זה מה שקרה באוקינוס ההודי

during the 1998 El Nino,

במהלך "אל ניניו" של 1998,

an area vastly greater

אזור גדול בהרבה

than the size of North America and Europe,

מכל צפון-אמריקה ואירופה,

when 80 percent of all the corals bleached

כש-80 אחוז מכל האלמוגים הלבינו

and a quarter of them died.

ורבע מהם מתו.

And then the really scary thing

והדבר המפחיד באמת

about all of this --

בכל זה,

the overfishing, the pollution and the climate change --

בדיג היתר, בזיהום ובשינויי האקלים,

is that each thing doesn't happen in a vacuum.

הוא שכל אחד מהם איננו קורה כשלעצמו,

But there are these, what we call, positive feedbacks,

אלא שיש מה שאנו מכנים משובים חיוביים.

the synergies among them

הסינרגיה ביניהם,

that make the whole vastly greater

שהופכת את השלם לגדול בהרבה

than the sum of the parts.

מסכום חלקיו.

And the great scientific challenge

והאתגר המדעי הגדול

for people like me in thinking about all this,

עבור אנשים כמוני, שחושבים על כל זה,

is do we know how

הוא בשאלה האם נדע איך

to put Humpty Dumpty back together again?

להרכיב בחזרה את מה שנשבר?

I mean, because we, at this point, we can protect it.

כלומר, בשלב זה אנו יכולים להגן על זה.

But what does that mean?

אבל מה זה אומר?

We really don't know.

איננו באמת יודעים.

So what are the oceans going to be like

ואיך ייראו האוקינוסים

in 20 or 50 years?

בעוד 20 או 50 שנה?

Well, there won't be any fish

לא יהיו הרבה דגים

except for minnows,

פרט לגסטרוסטאוסים,

and the water will be pretty dirty,

והמים יהיו מלוכלכים למדי,

and all those kinds of things

ויהיו כל מיני דברים,

and full of mercury, etc., etc.

המון כספית וכו' וכו'

And dead zones will get bigger and bigger

והאזורים המתים ילכו ויגדלו,

and they'll start to merge,

והם יתחילו להתחבר.

and we can imagine something like

ואנו יכולים לדמיין משהו כמו

the dead-zonification

הכרזה על אזור מת

of the global, coastal ocean.

של כל חופי האוקינוס בעולם.

Then you sure won't want to eat fish that were raised in it,

ואז ודאי לא תרצו לאכול דגים שגדלו שם,

because it would be a kind of

כי זה יהיה כמו

gastronomic Russian roulette.

רולטה רוסית גסטרונומית.

Sometimes you have a toxic bloom;

לפעמים תהיה פריחה ארסית,

sometimes you don't.

ולפעמים לא.

That doesn't sell.

זה לא טוב למכירות.

The really scary things though

אך מה שבאמת מפחיד

are the physical, chemical,

הוא ההיבטים הפיזיים, הכימיים,

oceanographic things that are happening.

של מה שקורה מבחינת חקר האוקיינוסים.

As the surface of the ocean gets warmer,

ככל שפני הים מתחממים,

the water is lighter when it's warmer,

המים נעשים קלים יותר,

it becomes harder and harder

וקשה יותר ויותר

to turn the ocean over.

למי הים להסתחרר.

We say it becomes

אנו אומרים שזה עושה את הים

more strongly stratified.

למרובד יותר בנוקשות.

The consequence of that is that

התוצאה של זה היא

all those nutrients

שכל החומרים המזינים האלה

that fuel the great anchoveta fisheries,

שמזינים את אזורי הדיג של ה"אנשובטה",

of the sardines of California

של הסרדינים של קליפורניה,

or in Peru or whatever,

או פרו, או בכל מקום,

those slow down

הם מאיטים,

and those fisheries collapse.

ואזורי הדיג האלה יקרסו,

And, at the same time,

ובמקביל,

water from the surface, which is rich in oxygen,

המים מפני הים, העשירים בחמצן,

doesn't make it down

לא יצליחו להגיע למטה,

and the ocean turns into a desert.

והים יהפוך למדבר.

So the question is: How are we all

אז השאלה היא: איך כולנו

going to respond to this?

מתכוננים להגיב לכך?

And we can do

והאם נוכל

all sorts of things to fix it,

לעשות כל מיני דברים כדי לתקן זאת?

but in the final analysis,

אלא שבניתוח סופי

the thing we really need to fix

הדבר שאנו באמת צריכים לתקן

is ourselves.

הוא את עצמנו.

It's not about the fish; it's not about the pollution;

לא מדובר בדגה, לא מדובר בזיהום.

it's not about the climate change.

לא מדובר בשינויי האקלים.

It's about us

מדובר בנו,

and our greed and our need for growth

בתאוות הבצע שלנו ובצורך שלנו לגדול

and our inability to imagine a world

וביכולתנו לדמיין עולם

that is different from the selfish world

שונה מן העולם האנוכי

we live in today.

שבו אנו לחיים כיום.

So the question is: Will we respond to this or not?

השאלה היא: האם נגיב לכך או לא?

I would say that the future of life

הייתי אומר שעתיד החיים

and the dignity of human beings

וכבודם של בני האדם

depends on our doing that.

תלוי בכך שנעשה זאת.

Thank you. (Applause)

תודה רבה.