The story of 'Oumuamua, the first visitor from another star system | Karen J. Meech | TED

תרגום: Yubal Masalker עריכה: Ido Dekkers

NASA's always on the lookout for possible asteroid collision hazards,

נאסא תמיד על המשמר מפני סכנת התנגשות עם אסטרואידים.

so the Pan-STARRS telescope is scanning the sky every night.

לכן הטלסקופ Pan-STARRS סורק את השמיים בכל לילה.

Each morning, candidate objects are examined by Pan-STARRS staff

כל בוקר, עצמים חשודים נבדקים על-ידי הצוות של Pan-STARRS

and usually discovered to be no big deal.

ובדרך-כלל מתבררים כאזעקת-שווא.

But on October 19, 2017,

אבל, ב-19 לאוקטובר 2017,

Pan-STARRS spotted an object moving rapidly between the stars,

Pan-STARRS איתר עצם הנע במהירות בין הכוכבים,

and this time the usual follow-up measurements of position and speed

ובמקרה זה מדידות המעקב הרגילות של מיקום ומהירות

showed something completely different.

הראו משהו שונה לגמרי.

By October 22nd, we had enough data

עד 22 לאוקטובר, היו לנו מספיק נתונים

to realize that this object wasn't from our solar system.

כדי להבין שעצם זה אינו ממערכת השמש שלנו.

Holy cow.

אל אלוהים!

That's when I got the phone call,

ובדיוק אז קיבלתי שיחת הטלפון,

the phone call that all solar system astronomers are waiting for.

השיחה שכל האסטרונומים של מערכת השמש מחכים לה.

Let me tell you how exciting this was.

אספר לכם עד כמה מרגש זה היה.

(Laughter)

(צחוק)

NASA's been expecting to see an interstellar comet

נאסא מצפה לחזות בכוכב-שביט בין-כוכבי

pass through the solar system since the 1970s,

עובר דרך מערכת השמש מאז שנות ה-1970,

but until now, we'd never seen anything.

אבל עד עכשיו, אף פעם לא ראינו דבר כזה.

Our own solar system is huge,

מערכת השמש שלנו ענקית,

so even getting a package from the nearest star system

כך שאפילו לקבל חבילה מממערכת השמש הקרובה ביותר

4.4 light years away

במרחק 4.4 שנות-אור,

would take over 50,000 years.

יקח מעל 50,000 שנים.

So this is a really big deal.

כך שזה באמת עניין רציני.

The interstellar visitor entered our solar system

האורח הבין-כוכבי נכנס למערכת השמש שלנו

from above the plane of the planets,

ממעל למישור של כוכבי הלכת,

coming from the direction of the constellation Lyra,

בהגיעו מהכיוון של קבוצת הכוכבים נבל,

and it passed closest to the Sun on September 9th,

והוא עבר הכי קרוב לשמש ב-9 לספטמבר,

passing inside the orbit of Mercury.

בעוברו בתוך המסלול של כוכב החמה.

Now this isn't a particularly close approach or unusual distance.

זה לא נחשב למעבר קרוב או מרחק חריג במיוחד.

It's just much easier to see objects close by.

פשוט זה הרבה יותר קל לצפות בעצמים מקרוב.

On October 14th,

ב-14 לאוקטובר,

before we discovered it, it made its closest approach to the Earth,

לפני שגילינו אותו, הוא ביצע את ההתקרבות הכי גדולה לארץ,

within about 15 million miles.

עד כ-24 מיליון ק"מ.

This is really close by astronomical standards.

זה ממש קרוב במימדים אסטרונומיים.

Now rather than call this by its unwieldy catalog name,

עכשיו, במקום לקרוא לו בשמו הרשמי המסורבל,

we briefly called it "Rama,"

קראנו לו בקיצור "ראמה",

after the cylindrical spacecraft that passed through the solar system

על שם החללית הגלילית שעברה במערכת השמש

in Arthur C. Clarke's classic science fiction story in 1973.

בסיפור המדע-בידיוני הקלאסי של ארתור קלארק מ-1973.

But this wasn't quite right either,

אבל גם זה לא היה כל-כך נכון.

so in honor of it being discovered by a telescope in Hawaii,

לכן לכבוד גילויו באמצעות טלסקופ בהוואי,

we consulted two experts on Hawaiian culture --

התייעצנו עם שני מומחים של תרבות הוואי --

a Hawaiian navigator and a linguist --

נווט מהוואי ובלשן --

to propose a name.

שיציעו כינוי.

And they suggested "'Oumuamua,"

והם הציעו "אומואמואה",

which means scout or messenger from the distant past reaching out to us.

שפירושו גשש או שליח מהעבר הרחוק שמושיט לנו יד.

Now this discovery was important for many reasons,

תגלית זו חשובה מהרבה סיבות,

but to me the most significant is for what 'Oumuamua can tell us

אבל עבורי הסיבה הכי חשובה היא מה שאומואמואה יכול לספר לנו

about the past of our solar system.

על עברה של מערכת השמש שלנו.

The process of the birth of a new solar system and the growth of planets

תהליך הלידה של מערכת שמש חדשה והתפתחות כוכבי-הלכת

can be a violent and messy business.

יכול להיות עסק אלים ומבולגן.

Leftover icy and rocky debris gets ejected from the new solar system

שאריות של שברי קרח וסלעים נפלטים ממערכת השמש החדשה

as the giant planets migrate through the dusty disk

כשכוכבי-הלכת הענקיים נודדים דרך דיסקת האבק

out of which they're formed.

שממנה הם נוצרו.

Now have you ever felt an emotional chill,

האם חשתם פעם צינה רגשית,

something that's so exciting that a shiver runs up and down your spine?

משהו שהוא כל-כך מרגש שרעד עובר לאורך עמוד השדרה שלכם?

Or something that's very emotionally moving?

או משהו שמאוד נוגע ללב רגשית?

Well this was it for me.

ככה זה היה בשבילי.

This was my wow moment.

זה היה רגע הפליאה שלי.

We actually had a piece of material from another solar system

היתה לנו בעצם חתיכת חומר ממערכת שמש אחרת

coming close enough for us to observe.

שהתקרבה אלינו מספיק קרוב שנוכל לצפות בה.

So what would you like to know about 'Oumuamua,

אז מה הייתם רוצים לדעת על אומואמואה,

the very first visitor from another star system?

האורח הראשון ממערכת שמש אחרת?

Well, I could think of a million things,

הייתי יכולה לחשוב על מיליון דברים,

but there's what you want and what you can have,

אבל יש רצון ויש לעומת זה המציאות,

and 'Oumuamua was moving away and fading very rapidly.

ואומואמואה כבר הספיק להתרחק ולדעוך במהירות רבה.

In the span of about a week,

בטווח של כשבוע,

it had dropped in brightness by a factor of [10].

בהירותו דעכה פי-10.

So this is about all the time we were going to have

לכן זה בערך כל הזמן שעמד לרשותנו

to study it easily.

כדי ללמוד אותו בקלות.

So we had to distill the process of getting telescope time --

לכן היה עלינו לשכלל את התהליך של קביעת חלון-זמן הטלסקופ --

normally a very competitive, peer-reviewed proposal process

בדרך-כלל תהליך מאוד תחרותי של הצעות שעוברות ביקורת מקצועית

that can take up to months --

ושיכול לקחת חודשים --

down to less than a few days.

עד כדי פחות מימים ספורים.

So began a "polite" competition for resources.

כך החלה תחרות "מנומסת" על משאבים.

OK, let me not mince words. It was a fierce battle.

טוב, לא אברור מילים, זה היה קרב אכזר.

We dropped everything,

עזבנו הכל,

working around the clock,

עבדנו מסביב לשעון,

trying to craft perfectly crafted proposal words

מנסים לעצב מילים מעוצבות היטב להצעות

to send to the observatory directors.

שיישלחו למנהלי המצפה.

Well, good news. We got the time.

והנה חדשות טובות. זכינו בזמן טלסקופ.

Now, from a perfectly selfish point of view,

מנקודת מבט אנוכית לחלוטין, הדבר הראשון

the first thing we might like to know is how massive 'Oumuamua is.

שהיינו רוצים לדעת הוא עד כמה מסיבי הוא אומואמואה.

Because after all, it passed very close to the Earth,

כי בסופו של דבר, הוא עובר מאוד קרוב לכדור-הארץ,

and we didn't know about it until afterwards.

ולא היינו יודעים על זה אלא לאחר המעשה.

How bad would this have been had it not missed the Earth?

עד כמה זה יכל להיות רע אם הוא לא היה מחטיא את הארץ?

Well, the impact energy

אנרגיית הפגיעה

depends on the square of the velocity times its mass,

תלויה בריבוע המהירות כפול המסה שלו,

and the mass depends on how big it is and what it's made of.

והמסה תלויה בכמה הוא גדול וממה הוא עשוי.

So how big is 'Oumuamua, and what's its shape?

אז כמה גדול הוא האומואמואה ומהי צורתו?

Well, we can get this from its brightness.

נוכל לדעת זאת מהזוהר שלו.

Now, if you don't believe me, think of comparing the brightness

אם אינכם מאמינים לי, תחשבו על השוואת הזוהר

of a firefly in your backyard

של גחלילית בחצר האחורית שלכם

to the navigation lights on a distant airplane.

לאורות הניווט של מטוס רחוק.

You know the airplane is much brighter --

אתם יודעים שהמטוס הרבה יותר זוהר --

it just appears faint because it's so far away.

הוא רק נראה קלוש כי הוא מאוד רחוק.

We're also going to need to know

גם כאן נצטרך לדעת

how reflective the surface of 'Oumuamua is,

כמה פני-השטח של אומואמואה מחזירים אור,

and we don't have any clue,

ואין לנו שום מושג,

but it's reasonable to assume it's very similar to small asteroids

אבל סביר להניח שזה מאוד דומה לאסטרואידים קטנים

and comets in our solar system,

וכוכבי-שביט במערכת השמש שלנו,

or in technical terms,

או במונחים טכניים,

something between the reflectivity of charcoal and wet sand.

משהו בין כושר ההחזרה של פחם וחול רטוב.

Nowadays, most of the big telescopes are used in what's called a service mode,

בדרך-כלל רוב הטלסקופים הגדולים מופעלים במה שנקרא תצורת שירות,

meaning we have to carefully develop all the instructions

כלומר עלינו לכתוב בקפדנות את כל ההוראות

and send them to the telescope operator,

ולשלחן למפעיל הטלסקופ,

and then anxiously wait for the data to come back,

ואז להמתין בחרדה לקבלת הנתונים בחזרה,

praying to the weather gods.

בעודנו מתפללים לאלוהי מזג-האויר.

Now I bet most of you don't have careers

אני מתערבת שלרובכם אין קריירות

that critically depend on whether or not it's cloudy last night.

התלויות באופן מכריע בשאלה אם היה אמש מעונן.

Well, we weren't going to get any second chances here.

כאן לא עמדנו לקבל הזדמנות שניה.

Because the weather was great, 'Oumuamua decided not to be.

כי כאשר מזג-האויר היה אידאלי, אומואמואה החליט לא להיות כזה.

Its brightness wasn't constant.

בהירותו לא היתה קבועה.

Now here we see 'Oumuamua racing between the stars.

כאן רואים את אומואמואה עובר בין הכוכבים.

It's centered in the middle.

הוא ממורכז באמצע.

The stars are trailed out because the telescope is following its motion.

לכוכבים יש שובלים כי הטלסקופ נע איתם.

It started faint and then it got brighter, fainter, brighter, and fainter again,

הוא החל עמום ואז הפך לזוהר יותר, עמום יותר, זוהר יותר ואז שוב עמום,

as sunlight is reflected off of four sides of an oblong object.

מכיוון שאור השמש מוחזר מארבעת צדדיו של גוף מוארך.

The extreme brightness change

השינויים הקיצוניים בבהירות

led us to an unbelievable conclusion about its shape.

הובילו אותנו למסקנה מופלאה לגבי צורתו.

As shown in this artist's impression,

כמתואר בציור אמן זה,

'Oumuamua is apparently very long and narrow,

אומואמואה ככל נראה הוא מאוד ארוך וצר,

with an axis ratio of about 10 to one.

בעל יחס אורך-רוחב של כ-10 ל-1.

Assuming it's dark, this means it's about half a mile long.

בהנחה שהוא כהה, פירוש הדבר שאורכו כ-800 מטר.

Nothing else in our solar system looks like this.

שום דבר במערכת השמש שלנו לא נראה כך.

We only have a handful of objects that even have an axis ratio

ישנם רק קומץ עצמים בעלי יחס אורך-רוחב

bigger than five to one.

יותר גדול מ-5 ל-1.

So we don't know how this forms,

כך שאנו לא יודעים כיצד דבר כזה נוצר.

but it may be part of its birth process in its home solar system.

אבל ייתכן וזה קשור לתהליך היווצרותו במערכת השמש שלו.

'Oumuamua was varying in brightness every 7.34 hours,

בהירות אומואמואה התחלפה כל 7.34 שעות,

or so we thought.

או כך לפחות חשבנו.

As more data started to come in from other teams,

ככל שהגיעו יותר נתונים מקבוצות אחרות,

they were reporting different numbers.

הם דיווחו על מספרים אחרים.

Why is it the more we learn about something,

מדוע ככל שאנו לומדים יותר על משהו,

the harder it gets to interpret?

קשה יותר להסבירו?

Well, it turns out that 'Oumuamua is not rotating in a simple way.

ובכן, התברר שאומואמואה אינו מסתובב באופן פשוט.

It's wobbling like a top.

הוא מתנודד כמו סביבון.

So while it is rotating around its short axis,

כך שבעוד הוא חג סביב הציר הקצר שלו,

it's also rolling around the long axis

הוא גם מתגלגל סביב הציר הארוך שלו

and nodding up and down.

ומתנדנד מעלה מטה.

This very energetic, excited motion

התנועות המאוד נמרצות הללו

is almost certainly the result of it being violently tossed

הן כמעט בטוח תוצאה של היפלטות אלימה החוצה

out of its home solar system.

ממערכת השמש שלו.

Now how we interpret the shape from its brightness

האופן בו אנו מסיקים לגבי צורתו מבהירותו

depends very critically on how it's spinning,

תלוי באופן מכריע באופן סיבובו,

so now we have to rethink what it may look like,

ולכן עלינו לחשוב מחדש כיצד הוא עשוי להיראות,

and as shown in this beautiful painting by space artist Bill Hartmann,

וכפי שמוצג בציור יפה זה מאת אמן החלל ביל הרטמן,

we think that 'Oumuamua may be more of a flattened oval.

אנו סבורים שאומואמואה עשוי להיות יותר שומה לאליפסה שטוחה.

So let's get back to the energetics.

אז הבה נשוב לאנרגטיקה.

What is it made of?

ממה הוא עשוי?

Well, ideally we would love to have a piece of 'Oumuamua

במצב אידאלי היינו רוצים להשיג חתיכה מאומואמואה

into the laboratory, so we could study it in detail.

ולהביאה למעבדה, כדי שנוכל לחקור אותה לעומק.

But since even private industry can't manage to launch

אבל מאחר ואפילו גורמים פרטיים אינם מסוגלים לשגר

a spacecraft within a week

חללית בתוך שבוע

to something like this,

לדבר כזה,

astronomers have to rely on remote observations.

האסטרונומים צריכים להסתמך על תצפיות מרחוק.

So astronomers will look at how the light interacts with the surface.

האסטרונומים יצפו כיצד האור מושפע מפני-השטח.

Some colors may get absorbed, giving it a chemical fingerprint,

כמה צבעים אולי ייבלעו, ויעניקו לו טביעת-אצבע כימית,

whereas other colors may not.

בעוד שאחרים עשויים שלא.

On the other hand, some substances may just reflect more blue

מצד שני, חומרים מסויימים עשויים להחזיר יותר אור כחול

or red light efficiently.

או אדום ביעילות.

In the case of 'Oumuamua, it reflected more red light,

במקרה של אומואמואה, הוא החזיר יותר אור אדום,

making it look very much like the organic rich surface of the comet recently visited

שגורם לו להיראות מאוד דומה לפני-שטח האורגניים של כוכב-השביט שזכה

by the Rosetta spacecraft.

לביקור החללית רוזטה.

But not everything that looks reddish has the same composition.

אבל לא כל מה שנראה אדמומי הוא בעל אותו הרכב.

In fact, minerals that have tiny little bits of iron in the surface

למעשה, מינרלים שיש להם פני-שטח המכילים טיפה ברזל

can also look red,

עשויים אף הם להיראות אדומים,

as does the dark side of Saturn's moon Iapetus,

כפי שנראה הצד האפל של ירח השבתאי איאפטוס,

shown in these images from the Cassini spacecraft.

המוצג בתמונות אלו מהחללית קאסיני.

Nickel-iron meteorites, in other words, metal,

מטאוריטי ניקל-ברזל, או במילים אחרות, מתכת,

can also look red.

עשויים גם כן להיראות אדומים.

So while we don't know what's on the surface,

כך, בעוד איננו יודעים מה קיים על פני-השטח,

we know even less about what's on the inside.

אנו יודעים עוד פחות מה קיים בתוכו פנימה.

However, we do know that it must at least be strong enough

אבל אנו יודעים שעליו להיות חזק מספיק

to not fly apart as it rotates,

לא להתפרק בזמן סיבובו,

so it probably has a density similar to that of rocky asteroids;

ולכן כנראה צפיפותו דומה לאסטרואידים סלעיים;

perhaps even denser, like metal.

ואולי הוא אפילו יותר צפוף, כמו מתכת.

Well, at the very least, I want to show you

לכל הפחות ברצוני להראות לכם

one of the beautiful color images that we got

אחת התמונות הצבעוניות הכי יפות שקיבלנו

from one of the ground-based telescopes.

מאחד הטלסקופים על הקרקע.

All right, I admit, it's not all that spectacular.

טוב, אני מודה שהיא לא כזו מרהיבה.

(Laughter)

(צחוק)

We just don't have the resolution.

פשוט אין לנו את הרזולוציה.

Even Hubble Space Telescope

אפילו טלסקופ החלל האבל

doesn't present a much better view.

לא מציג תמונה יותר טובה.

But the importance of the Hubble data was not because of the images,

אבל החשיבות של המידע מהאבל לא היתה בתמונותיו,

but because it extended our observations out

אלא בעובדה שהוא הרחיב את יכולת הצפייה שלנו

to two and a half months from the discovery,

לחודשיים וחצי ממועד הגילוי,

meaning we get more positions along the orbit,

כלומר יש לנו יותר נקודות צפייה לאורך המסלול,

which will hopefully let us figure out where 'Oumuamua came from.

שאנו מקווים שיאפשרו לנו לדעת מהיכן אומואמואה הגיע.

So what exactly is 'Oumuamua?

אזו מהו בדיוק אומואמואה?

We firmly believe it's likely to be a leftover archaeological remnant

אנו מאמינים שככל הנראה הוא שארית עתיקה

from the process of the birth of another planetary system,

מתהליך היווצרותה של מערכת שמש אחרת,

some celestial driftwood.

פיסת סחופת שמיימית.

Some scientists think that maybe 'Oumuamua formed

כמה מדענים סבורים שאולי אומואמואה נוצר

very close to a star that was much denser than our own,

מאוד קרוב לכוכב שהיה הרבה יותר צפוף משלנו,

and the star's tidal forces shredded planetary material

וכוחות הגאות של הכוכב קילפו חומר כוכבי מוקדם

early in the solar system's history.

בהיסטוריית אותה מערכת השמש.

Still others suggest that maybe this is something that formed

אחרים מציעים שהוא אולי נוצר

during the death throes of a star,

במהלך עוויות המוות של כוכב,

perhaps during a supernova explosion,

אולי במהלך התפוצצות סופרנובה,

as planetary material got shredded.

כאשר חומר כוכבי נגרס.

Whatever it is, we believe it's a natural object,

מה שזה לא יהיה, אנו מאמינים שהוא עצם טבעי,

but we can't actually prove that it's not something artificial.

אבל אנו לא יכולים להוכיח שהוא אינו משהו מלאכותי.

The color, the strange shape, the tumbling motion

הצבע, הצורה המוזרה, התנועה המתנודדת,

could all have other explanations.

יכלו להיות מוסברים אחרת.

Now while we don't believe this is alien technology,

בעוד שאין אנו מאמינים שזו טכנולוגיה חוצנית,

why not do the obvious experiment and search for a radio signal?

מדוע לא לבצע את המובן מאליו ולחפש אותות רדיו?

That's exactly what the Breakthrough Listen project did,

וזה בדיוק מה שמיזם ה"האזנה פורצת הדרך" עשה,

but so far, 'Oumuamua has remained completely quiet.

אבל עד עכשיו אומואמואה נשאר דומם לחלוטין.

Now could we send a spacecraft to 'Oumuamua

האם ניתן לשגר חללית לאומואמואה

and answer this question once and for all?

ולענות על שאלה זו אחת ולתמיד?

Yes, we do actually have the technology,

כן, יש לנו בעצם את הטכנולוגיה,

but it would be a long and expensive voyage,

אבל זה יהיה מסע ארוך ויקר,

and we would get there so far from the Sun

ואנו נגיע לשם במרחק כזה מהשמש

that the final approach trajectory would be very difficult.

שמסלול ההתקרבות הסופי יהיה מאוד קשה.

So I think 'Oumuamua probably has many more things to teach us,

לכן אני סבורה שלאומואמואה יש ככל הנראה הרבה דברים נוספים ללמד אותנו,

and in fact there might be more surprises in store

ולמעשה יכולות להיות הפתעות נוספות בקנה

as scientists such as myself continue to work with the data.

כאשר מדענים כמוני ממשיכים לנתח את הנתונים.

More importantly, I think this visitor from afar

מה שיותר חשוב, אני סבורה שאורח זה מרחוק

has really brought home the point that our solar system isn't isolated.

חידד את הנקודה שמערכת השמש שלנו אינה מבודדת.

We're part of a much larger environment,

אנחנו חלק מסביבה יותר גדולה,

and in fact, we may even be surrounded by interstellar visitors

ובעצם, ייתכן ואנו אפילו מוקפים באורחים בין-כוכביים

and not even know it.

ואפילו לא יודעים זאת.

This unexpected gift

מתנה בלתי צפויה זו

has perhaps raised more questions than its provided answers,

העלתה אולי יותר שאלות מאשר סיפקה תשובות,

but we were the first to say hello to a visitor from another solar system.

אבל אנו היינו הראשונים לומר שלום לאורח ממערכת שמש אחרת.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Jedidah Isler: Thanks, Karen.

ג'דידה אייסלר: תודה, קארן.

I of course enjoyed that talk very much. Thank you.

כמובן נהנתי מאוד מהרצאה זו. תודה

As I recall, we found it pretty late in its journey towards us.

לפי מיטב זיכרוני, גילינו אותו די מאוחר במסעו אלינו.

Will future technologies like the Large Synoptic Survey Telescope

האם טכנולוגיות העתיד כמו הטלסקופ הגדול לסריקה מהירה

help us detect these things sooner?

יסייעו לנו לגלות עצמים כאלה יותר מוקדם?

Karen Meech: Yeah. We're hoping that we'll start to see a lot of these things,

קארן מיץ': כן, אנו מקווים להתחיל לראות הרבה עצמים כאלה,

and ideally, you'd love to find one as it's approaching the Sun,

ואופטימלית, היינו רוצים לגלות אחד שנע לכיוון השמש,

because you want to have time to do all the science,

כי נדרש זמן לבצע את כל המדידות המדעיות,

or even more ideal,

או אפילו עוד יותר טוב,

you'd get a spacecraft ready to go,

להכין חללית מוכנה לשיגור,

parked somewhere in the L4 or L5 position,

שחונה איפה שהוא במקומות L4 או L5,

somewhere near Earth,

איפה שהוא קרוב לארץ,

so that when something comes by, you can chase it.

כך שכאשר כוכב-שביט עובר, ניתן יהיה לרדוף אחריו.

JI: Awesome, thanks so much. Let's thank Karen again.

ג'.א.: נהדר, תודה רבה. הבה נודה שוב לקארן.

(Applause)

(מחיאות כפיים)