Margaret Gould Stewart: How giant websites design for you (and a billion others, too)

מתרגם: Elad Sivan מבקר: Ido Dekkers

What do you think of when I say the word "design"?

על מה אתם חושבים כשאני אומרת את המילה "עיצוב"?

You probably think of things like this,

מן הסתם אתם חושבים על דברים כמו אלה,

finely crafted objects that you can hold in your hand,

עצמים מוגמרים שאתם יכולים להחזיק בידיים,

or maybe logos and posters and maps

או אולי סמלילים, ופוסטרים, ומפות

that visually explain things,

שמסבירים דברים ויזואלית,

classic icons of timeless design.

סמלים קלאסיים עם עיצוב קבוע.

But I'm not here to talk about that kind of design.

אבל אני לא פה כדי לדבר על הסוג הזה של עיצוב.

I want to talk about the kind

אני רוצה לדבר על הסוג

that you probably use every day

שאתם מן הסתם משתמשים בו כל יום

and may not give much thought to,

ומן הסתם לא מקדישים לו מחשבה,

designs that change all the time

עיצוב שמשתנה כל הזמן,

and that live inside your pocket.

וחי בתוך הכיס שלך.

I'm talking about the design

אני מדברת על העיצוב

of digital experiences

של חוויות דיגיטליות

and specifically the design of systems

ובמיוחד על עיצוב של מערכות

that are so big that their scale

שהן כל כך גדולות

שקשה להבין את קנה המידה שלהן.

can be hard to comprehend.

Consider the fact that Google processes

בהתחשב בעובדה שגוגל מעבדת

over one billion search queries every day,

מעל מיליארד בקשות חיפוש כל יום,

that every minute, over 100 hours

שכל דקה, למעלה מ100 שעות

of footage are uploaded to YouTube.

של סרטים עולים לYouTube.

That's more in a single day

זה יותר ביום אחד

than all three major U.S. networks broadcast

מכל מה ששלוש הרשתות האמריקניות הגדולות שידרו

in the last five years combined.

בחמשת השנים האחרונות- ביחד.

And Facebook transmitting the photos,

ופייסבוק, מפרסמת את התמונות,

messages and stories

ההודעות והסיפורים

of over 1.23 billion people.

של למעלה מ 1.23 מיליארד אנשים.

That's almost half of the Internet population,

זה כמעט חצי מכמות המשתמשים באינטרנט,

and a sixth of humanity.

ושישית מהאנושות.

These are some of the products

אלה חלק מהמוצרים

that I've helped design over the course of my career,

שאני עזרתי לעצב במהלך הקריירה שלי,

and their scale is so massive

וקנה המידה שלהם כל כך גדול-

that they've produced unprecedented

שהם ייצרו אתגרי עיצוב

design challenges.

חסרי תקדים.

But what is really hard

אבל, מה שבאמת קשה

about designing at scale is this:

בעיצוב בכזה קנה מידה הוא זה:

It's hard in part because

זה קשה בין השאר משום

it requires a combination of two things,

שזה דורש שילוב של שני דברים,

audacity and humility —

תעוזה, וענווה -

audacity to believe that the thing that you're making

התעוזה להאמין שמה שאתה מייצר

is something that the entire world wants and needs,

זה משהו שכל העולם רוצה וצריך,

and humility to understand that as a designer,

וענווה, להבין שבתור מעצב,

it's not about you or your portfolio,

זה לא קשור אליך או תיק עבודות שלך,

it's about the people that you're designing for,

זה נוגע לאנשים שאתה מעצב עבורם,

and how your work just might help them

ואיך העבודה שלך יכולה לעזור להם

live better lives.

לחיות חיים טובים יותר.

Now, unfortunately, there's no school

עכשיו, למרבה הצער, לא קיים בית ספר

that offers the course Designing for Humanity 101.

שמציע את הקורס 'עיצוב בשביל האנושות 101'.

I and the other designers

אני, ושאר המעצבים

who work on these kinds of products

שעובדים על הסוג הזה של מוצרים

have had to invent it as we go along,

חייבים להמציא תוך כדי ההתקדמות,

and we are teaching ourselves

ואנחנו מלמדים את עצמנו

the emerging best practices

את השיטות הטובות ביותר

of designing at scale,

של עיצוב בקנה מידה כזה,

and today I'd like share some of the things

והיום אני רוצה לשתף כמה מהדברים

that we've learned over the years.

שלמדנו במהלך השנים.

Now, the first thing that you need to know

עכשיו, הדבר הראשון שאתם צריכים לדעת

about designing at scale

על 'עיצוב בגדול'

is that the little things really matter.

זה שהדברים הקטנים ממש חשובים.

Here's a really good example of how

הנה דוגמה ממש טובה לאיך

a very tiny design element can make a big impact.

עיצוב של דבר מאוד קטן יכול להשפיע מאוד.

The team at Facebook that manages

בקבוצה של פייסבוק, שמנהלת

the Facebook "Like" button

הכפתור של הLike (אהבתי) של פייסבוק

decided that it needed to be redesigned.

החליטו שהוא צריך לקבל עיצוב מחדש

The button had kind of gotten out of sync

הכפתור כבר לא כל כך מסונכרן

with the evolution of our brand

עם האבולוציה של המותג שלנו,

and it needed to be modernized.

והוא צריך לקבל עיצוב מחדש.

Now you might think, well, it's a tiny little button,

עכשיו אתם עשוים לחשוב, טוב, זה כפתור קטנטן,

it probably is a pretty straightforward,

זה כנראה די פשוט,

easy design assignment, but it wasn't.

משימה קלה לעיצוב, אבל זה לא היה כך.

Turns out, there were all kinds of constraints

מסתבר שיש כל מני אילוצים

for the design of this button.

בשביל העיצוב של הכפתור הזה-

You had to work within specific height and width parameters.

אתה היה צריך לעבוד עם פרמטרים ספציפים של גובה ורוחב.

You had to be careful to make it work

חייבים לשים לב שזה יעבוד

in a bunch of different languages,

בכמה שפות שונות,

and be careful about using fancy gradients or borders

ולהיות זהיר לגבי שימוש בגרדיאנטים או גבולות מגונדרים

because it has to degrade gracefully

בגלל שזה צריך להתאים בצורה אלגנטית לדפדפנים ישנים

in old web browsers.

The truth is, designing this tiny little button

האמת היא, שלעצב את הכפתור הפצפון הזה היה חתיכת קוץ בתחת.

was a huge pain in the butt.

Now, this is the new version of the button,

עכשיו, זו הגרסה החדשה של הכפתור,

and the designer who led this project estimates

והמעצב שהוביל את הפרויקט הזה

העריך שהוא בילה 280 שעות

that he spent over 280 hours

redesigning this button over the course of months.

בעיצוב החדש של הכפתור הזה במהלך חודשים.

Now, why would we spend so much time

עכשיו, למה שנבזבז כל כך הרבה זמן בשביל משהו כל כך קטן?

on something so small?

It's because when you're designing at scale,

זה בגלל שכשאתה 'מעצב בגדול'-

there's no such thing as a small detail.

אין דבר כזה 'פרט קטן'.

This innocent little button

הכפתור התמים הזה

is seen on average 22 billion times a day

נראה בממוצע 22 מיליארד פעמים ביום

and on over 7.5 million websites.

על פני 7.5 מיליון אתרי אינטרנט.

It's one of the single most viewed design elements ever created.

זה אחד מהאלמנטים המעוצבים הנצפים ביותר שיוצרו איי פעם,

Now that's a lot of pressure for a little button

וזה הרבה לחץ בשביל כפתור קטן,

and the designer behind it,

ובשביל המעצב שעומד מאחוריו.

but with these kinds of products,

אבל בסוג כזה של מוצרים

you need to get even the tiny things right.

אתה צריך לדאוג שאפילו הפרטים הקטנים יהיו טובים.

Now, the next thing that you need to understand

עכשיו, הדבר הבא שאתם צריכים להבין:

is how to design with data.

זה איך לעצב נתונים.

Now, when you're working on products like this,

כשאתה עובד על מוצרים כאלה

you have incredible amounts of information

יש לך כמות עצומה של מידע

about how people are using your product

על איך אנשים משתמשים במוצר שלך,

that you can then use to influence

ואתה יכול להשתמש בו כדי להשפיע על ההחלטות העיצובייות שלך,

your design decisions,

but it's not just as simple as following the numbers.

אבל זה לא פשוט כמו לצפות במספרים.

Let me give you an example

תנו לי לתת לכם דוגמה, כדי שתבינו את כוונתי

so that you can understand what I mean.

Facebook has had a tool for a long time

לפייסבוק יש כלי כבר הרבה זמן

that allowed people to report photos

שמאפשר לאנשים לדווח על תמונות

that may be in violation of our community standards,

שעלולות לא לעמוד בסטנדרטים הקהילתיים שלנו,

things like spam and abuse.

דברים כמו ספאם והתעללות,

And there were a ton of photos reported,

וכמות ענקית של תמונת דווחו,

but as it turns out,

אבל הסתבר לאחר זמן

only a small percentage were actually

שרק חלק קטן מהן באמת לא עומדים באותם סטנדרטים,

in violation of those community standards.

Most of them were just your typical party photo.

רובם היו סתם תמונות מסיבות סטנדרטיות.

Now, to give you a specific hypothetical example,

עכשיו, בשביל לתת לכם דוגמה היפותטית ספציפית,

let's say my friend Laura hypothetically

נניח שהחברה שלי, לורה באופן היפותטי,

uploads a picture of me

העלתה תמונה שלי

from a drunken night of karaoke.

מלילה שיכור של קריוקי,

This is purely hypothetical, I can assure you.

זה היפותטי לחלוטין, אני מבטיחה לכם.

(Laughter)

(צחוק)

Now, incidentally,

בכל מקרה, אגב,

you know how some people are kind of worried

אתם יודעים, יש אנשים שמודאגים שהבוס של שלהם, או מועסק

that their boss or employee

is going to discover embarrassing photos of them

יגלו פתאום תמונות מביכות שלהם בפייסבוק?

on Facebook?

Do you know how hard that is to avoid

אתם יודעים כמה קשה זה להימנע מזה

when you actually work at Facebook?

כשאתה למעשה עובד בפייסבוק?

So anyway, there are lots of these photos

אז בכל מקרה, הרבה מהתמונות האלה

being erroneously reported as spam and abuse,

בטעות מדווחים כספאם או התעללות,

and one of the engineers on the team had a hunch.

ולאחד המתכנתים בקבוצה היתה תחושת בטן

He really thought there was something else going on

שבאמת משהו אחר הולך פה,

and he was right,

והוא צדק.

because when he looked through a bunch of the cases,

בגלל שבזמן שהוא הסתכל על מגוון מקרים

he found that most of them

הוא גילה שרוב הבקשות

were from people who were requesting

הגיעו מאנשים שביקשו להוריד תמונה של עצמם,

the takedown of a photo of themselves.

Now this was a scenario that the team

עכשיו זהו תרחיש שהצוות

never even took into account before.

מעולם לא לקח בחשבון לפני כן.

So they added a new feature

אז הם הוסיפו אפשרות חדשה,

that allowed people to message their friend

שמאפשרת לאנשים לשלוח הודעה לחבר שלהם

to ask them to take the photo down.

שימחק את התמונה שלהם.

But it didn't work.

אבל זה לא עבד,

Only 20 percent of people

רק 20% מהאנשים שלחו מסר כזה לחברים שלהם.

sent the message to their friend.

So the team went back at it.

אז הקבוצה חזרה לנושא הזה,

They consulted with experts in conflict resolution.

הם התייעצו עם מומחים בפתרון סכסוכים,

They even studied the universal principles

הם אפילו למדו את העקרונות האוניברסלים

of polite language,

של שפת הנימוס,

which I didn't even actually know existed

דבר שבכלל לא ידעתי שקיים

until this research happened.

עד שהמחקר התרחש.

And they found something really interesting.

והם מצאו משהו ממש מעניין,

They had to go beyond just helping people

הם היו צריכים ללכת מעבר לרק לעזור לאנשים

ask their friend to take the photo down.

לבקש מחברים שלהם למחוק את התמונה,

They had to help people express to their friend

הם היו צריכים לעזור לאנשים לבטא מול החבר שלהם

how the photo made them feel.

איך התמונה הזאת גורמת להם להרגיש.

Here's how the experience works today.

ככה החוויה עובדת היום:

So I find this hypothetical photo of myself,

אז אני מוצאת את התמונה ההיפותטית הזאת של עצמי,

and it's not spam, it's not abuse,

והיא לא ספאם, ולא מכילה התעללות,

but I really wish it weren't on the site.

אבל אני ממש רוצה שהיא לא תהיה באתר,

So I report it and I say,

אז אני מדווחת עליה, ואומרת-

"I'm in this photo and I don't like it,"

"אני בתוך התמונה הזאת, ואני לא אוהב אותה"

and then we dig deeper.

ואז אנחנו חופרים פנימה,

Why don't you like this photo of yourself?

למה את לא אוהבת את התמונה הזאת שלך?

And I select "It's embarrassing."

ואני בוחרת "היא מביכה",

And then I'm encouraged to message my friend,

ואז אני מעודדת לשלוח הודעה אל חברה שלי.

but here's the critical difference.

אבל הנה ההבדל המשמעותי,

I'm provided specific suggested language

אני מקבלת נוסח ספיציפי

that helps me communicate to Laura

שעוזר לי להעביר ללורה

how the photo makes me feel.

איך התמונה הזאת גומרת לי להרגיש.

Now the team found that this relatively small change

עכשיו הקבוצה גילתה שלשינוי הקטן יחסית הזה

had a huge impact.

היתה השפעה עצומה,

Before, only 20 percent of people

לפניו, רק 20% מהאנשים שלחו את הבקשה,

were sending the message,

and now 60 percent were,

ועכשיו, 60% שלחו.

and surveys showed that people

והסקרים הראו שאנשים

on both sides of the conversation

משני צידי השיחה

felt better as a result.

הרגישו יותר טוב מתוצאה מכך.

That same survey showed

אותו סקר הראה

that 90 percent of your friends

ש90% מהחברים שלכם

want to know if they've done something to upset you.

רוצים לדעת האם הם עשו משהו שהרגיז אתכם.

Now I don't know who the other 10 percent are,

אני לא יודעת מה קורה עם ה10% האחרים,

but maybe that's where our "Unfriend" feature

אבל במקרה כזה האפשרות להסיר את החבר מהפייסבוק נהיית שימושית.

can come in handy.

So as you can see,

אז כמו שאתם יכולים לראות

these decisions are highly nuanced.

ההחלטות האלה מלאות ניואנסים,

Of course we use a lot of data

כמובן שאנחנו משתמשים בהמון נתונים

to inform our decisions,

בשביל החלטות מושכלות יותר,

but we also rely very heavily on iteration,

אבל אנחנו גם ממש סומכים

research, testing, intuition, human empathy.

איטרציה, מחקר, בדיקות, אינטואיציה, אמפתיה אנושית.

It's both art and science.

זה גם אומנות וגם מדע.

Now, sometimes the designers who work on these products

עכשיו, לפעמים המעצבים שעובדים על מוצרים כאלה,

are called "data-driven,"

נקראים "מונעים על ידי נתונים",

which is a term that totally drives us bonkers.

שזה מונח שלחלוטין משגע אותנו,

The fact is, it would be irresponsible of us

למעשה, זה יהיה ממש חסר אחריות מצידנו

not to rigorously test our designs

לא לבחון בקפדנות את העיצוב שלנו,

when so many people are counting on us

בזמן שכל כך הרבה אנשים סומכים עלינו

to get it right,

שנעשה את זה טוב.

but data analytics

אבל, ניתוח נתונים

will never be a substitute for design intuition.

לעולם לא יהווה תחליף לאינטואיצית עיצוב,

Data can help you make a good design great,

נתונים יכולים לעזור לך להפוך עיצוב טוב למצוין,

but it will never made a bad design good.

אבל לעולם לא יהפכו עיצוב גרוע לטוב.

The next thing that you need to understand as a principle

הדבר הבא שאתם צריכים להבין כעיקרון

is that when you introduce change,

הוא שכשאתם מציגים שינוי

you need to do it extraordinarily carefully.

אתם צריכים לעשות את זה בזהירות רבה,

Now I often have joked that

לפעמים אני צוחקת

I spend almost as much time

שאני מבלה כמעט את אותה כמות זמן

designing the introduction of change

בלעצב את ההצגה של השינוי,

as I do the change itself,

כמו עיצוב השינוי עצמו.

and I'm sure that we can all relate to that

ואני בטוחה שכולנו יכולים להזדהות עם זה,

when something that we use a lot changes

כשמשהו שאנחנו רגילים אליו משתנה

and then we have to adjust.

ואז אנחנו צריכים להתאים את עצמינו אליו.

The fact is, people can become

האמת היא, שאנשים יכולים להפוך

very efficient at using bad design,

למאוד יעילים בשימוש בעיצוב רע.

and so even if the change is good for them in the long run,

כך שאפילו אם השינוי הוא לטובתם בטווח הארוך,

it's still incredibly frustrating when it happens,

עדיין זה יכול להיות מתסכל למדי כשזה קורה.

and this is particularly true

וזה נכון במיוחד

with user-generated content platforms,

בפלאטפורמות בהם המשתמשים מייצרים את התוכן,

because people can rightfully claim a sense of ownership.

כי בצדק, הם מרגישים תחושת בעלות,

It is, after all, their content.

בסופו של יום, זה התוכן שלהם.

Now, years ago, when I was working at YouTube,

עכשיו, לפני שנים, כשעבדתי ביוטיוב,

we were looking for ways to

חיפשנו דרכים

encourage more people to rate videos,

לעודד עוד אנשים לדרג את הסרטונים,

and it was interesting because when we looked into the data,

וזה היה מעניין בגלל שכשהסתכלנו על הנתונים

we found that almost everyone was exclusively using

גילינו שכמעט כולם משתמשים באופן בלעדי

the highest five-star rating,

בדירוג הגבוה ביותר של חמישה כוכבים,

a handful of people were using

וקומץ אנשים היו משתמשים

the lowest one-star,

בדירוג הנמוך של כוכב אחד,

and virtually no one

וכמעט אף אחד לא

was using two, three or four stars.

השתמש בשניים, שלושה, או ארבעה כוכבים.

So we decided to simplify

אז החלטנו לפשט את זה

into an up-down kind of voting binary model.

לסוג של הצבעה 'טוב או רע',

It's going to be much easier for people to engage with.

זה יהיה הרבה יותר קל לאנשים להתעסק עם זה,

But people were very attached

אבל, עדיין אנשים מאוד נקשרו

to the five-star rating system.

לשיטת דירוג של חמשת הכוכבים,

Video creators really loved their ratings.

יוצרי הוידאו מאוד אהבו את הדירוגים שלהם,

Millions and millions of people

מילונים על גבי מיליונים של אנשים

were accustomed to the old design.

התחברו לעיצוב הישן.

So in order to help people

אז בשביל לעזור לאותם אנשים

prepare themselves for change

להכין את עצמם לשינוי,

and acclimate to the new design more quickly,

ולהסתגל לעיצוב החדש במהירות,

we actually published the data graph

אנחנו ממש פרסמנו את הנתונים שלנו,

sharing with the community

שיתפנו עם הקהילה

the rationale for what we were going to do,

את ההגיון למה שאנחנו הולכים לעשות.

and it even engaged the larger industry

וזה אפילו שיתף את התעשייה הגדולה

in a conversation, which resulted in

בשיחה שהביאה לכותרת האהובה עלי של TechCrunch מכל הזמנים היא

my favorite TechCrunch headline of all time:

"YouTube Comes to a 5-Star Realization:

"YouTube מגיעה להבנה של חמישה כוכבים,

Its Ratings Are Useless."

הרייטינג שלהם הוא חסר תועלת"

Now, it's impossible to completely avoid

עכשיו, זה בלתי אפשרי להמנע לגמרי

change aversion when you're making changes

מסלידה לשינוי כאשר אתה משנה

to products that so many people use.

מוצר שכל כך הרבה אנשים משתמשים בו,

Even though we tried to do all the right things,

למרות שאנחנו מנסים לעשות את כל הדברים הנכונים,

we still received our customary flood

אנחנו עדיין מקבלים מבול מלקוחות

of video protests and angry emails

של מחאות וידאו, ואיימלים כועסים,

and even a package that had to be scanned by security,

ואפילו חבילה אחת שהיתה צריכה להסרק על ידי צוות הביטחון.

but we have to remember

אבל אנחנו צריכים לזכור,

people care intensely about this stuff,

לאנשים אכפת מאוד מהדברים האלה

and it's because these products, this work,

וזה בגלל שהמוצרים האלה, שהעבודה הזאת

really, really matters to them.

באמת באמת חשובים להם.

Now, we know that we have to be careful

עכשיו, אנחנו יודעים שאנחנו חייבים לשים לב לפרטים הקטנים,

about paying attention to the details,

we have to be cognizant about how we use data

אנחנו חייבים להיות מודעים לדרך בה אנחנו משתמשים במידע,

in our design process,

בתהליך העיצוב שלנו,

and we have to introduce change

ואנחנו חייבים להציג את השינוי

very, very carefully.

ממש ממש בזהירות.

Now, these things are all really useful.

והדברים האלה הם באמת שימושיים

They're good best practices for designing at scale.

הם שיטות עבודה מומלצות וטובות ל'עיצוב בגדול',

But they don't mean anything

אבל הם לא שווים כלום

if you don't understand something

אם אתם לא מבינים משהו

much more fundamental.

הרבה יותר בסיסי,

You have to understand who you are designing for.

אתה צריך להבין בשביל מי אתה מעצב.

Now, when you set a goal to design

עכשיו, כשאתה מציב את מטרת עיצוב

for the entire human race,

בשביל כל המין האנושי,

and you start to engage in that goal in earnest,

ואתה מתחיל לעסוק במטרה ברצינות,

at some point you run into the walls

בשלב מסוים אתה נתקל בקירות של הבועה בה אתה חי.

of the bubble that you're living in.

Now, in San Francisco, we get a little miffed

עכשיו, בסן פרנסיסקו, אנחנו מתרגזים קצת

when we hit a dead cell zone

כשאנחנו פוגעים באזור בעייתי,

because we can't use our phones to navigate

כי אנחנו לא יכולים להשתמש בפלאפון שלנו כדי לנווט

to the new hipster coffee shop.

אל חנות הקפה ההיפסטרית החדשה.

But what if you had to drive four hours

אבל מה אם היית צריך לנהוג ארבע שעות

to charge your phone

להטעין את הטלפון שלך

because you had no reliable source of electricity?

בגלל שאין לך מקור אמין של חשמל?

What if you had no access to public libraries?

מה אם לא הייתה לכם גישה לספריות ציבוריות?

What if your country had no free press?

מה אם במדינה שלכם אין עיתונות חופשית?

What would these products start to mean to you?

כמה המוצרים האלה היו פתאום משמעותיים עבורך?

This is what Google, YouTube and Facebook

ככה גוגל, YouTube ופייסבוק

look like to most of the world,

נראים למרבית העולם

and it's what they'll look like

וככה הם גם ייראו

to most of the next five billion people

למרבית חמשת מליארד האנשים הבאים

to come online.

שיתחברו לאינטרנט.

Designing for low-end cell phones

עיצוב עבור טלפונים סלולריים פשוטים

is not glamorous design work,

זו לא עבודת עיצוב זוהרת,

but if you want to design for the whole world,

אבל אם אתה רוצה לעצב עבור העולם כולו,

you have to design for where people are,

אתם צריכים לעצב לפי המקומות בהם אנשים חיים,

and not where you are.

ולא לפי המקום בו אתם חיים.

So how do we keep this big, big picture in mind?

אז איך אנחנו שומרים את התמונה הענקית הזאת במוח?

We try to travel outside of our bubble to see, hear

אנחנו מנסים לנסוע אל מחוץ הבועה שלנו כדי לראות, לשמוע,

and understand the people we're designing for.

ולהבין את האנשים שאנחנו מעצבים בשבילם.

We use our products in non-English languages

אנו משתמשים במוצרים שלנו בשפות שאינן אנגלית

to make sure that they work just as well.

כדי לוודא שהם עובדים לא פחות טוב.

And we try to use one of these phones from time to time

ואנחנו מנסים להשתמש באחד מהטלפונים האלה מעת לעת,

to keep in touch with their reality.

כדי לשמור על קשר עם המציאות שלהם.

So what does it mean to design at a global scale?

אז, מה זה אומר לעצב בקנה מידה עולמי?

It means difficult and sometimes exasperating work

זה אומר עבודה קשה ולפעמים מתישה

to try to improve and evolve products.

כדי לנסות לשפר ולפתח מוצרים,

Finding the audacity and the humility to do right by them

מציאת התעוזה והענווה לעשות את הדבר נכון על ידם

can be pretty exhausting,

יכול להיות די מתיש,

and the humility part,

וחלק הענווה,

it's a little tough on the design ego.

זה קצת קשה עם האגו של העיצוב.

Because these products are always changing,

משום שמוצרים אלה תמיד משתנים,

everything that I've designed in my career

כל מה שאני כבר עיצבתי בקריירה שלי

is pretty much gone,

הוא פחות או יותר נעלם,

and everything that I will design will fade away.

וכל מה שאני אעצב בעתיד, יעלם גם הוא.

But here's what remains:

אבל הנה מה שנשאר:

the never-ending thrill

הריגוש שלא נגמר

of being a part of something that is so big,

של להיות חלק ממשהו שהוא כל כך גדול,

you can hardly get your head around it,

שאתה בקושי יכול לתפוס את המציאות בראשך.

and the promise that it just might change the world.

וההבטחה, שזה רק יכול לשנות את העולם.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)