Brewster Kahle: A digital library, free to the world

מתרגם: Gilad Tauber מבקר: Royi Noiman

We really need to put the best we have to offer within reach of our children.

אנחנו באמת חייבים לשים את הטוב ביותר שיש לנו להציע בהישג ידם של ילדינו.

If we don't do that, we're going to get the generation we deserve.

אם לא נעשה זאת, נקבל את הדור שאנחנו ראויים לו.

They're going to learn from whatever it is they have around them.

הם הולכים ללמוד ממה שלא יהיה שנמצא סביבם.

And we, as now the elite, parents, librarians, professionals, whatever it is,

ואנחנו, עכשיו בתור העלית, הורים, ספרנים, אנשי מקצוע, מה שזה לא יהיה,

a bunch of our activities are, in fact, in trying to get the best we have to offer

מקבץ פעילויות שלנו הן, למעשה, בלנסות להביא את המיטב שיש לנו להציע

within reach of those around us, or as broadly as we can.

להישג ידם של הסובבים אותנו או באופן נרחב ככל יכולתנו.

I'm going to start and end this talk with a couple things that are carved in stone.

אני הולך להתחיל ולסיים את השיחה הזו עם כמה דברים שחקוקים באבן.

One is what's on the Boston Public Library.

אחד הוא מה שחקוק על הספריה הציבורית של בוסטון.

Carved above their door is, "Free to All."

חקוק מעל לדלתם, "חופשי לכל."

It's kind of an inspiring statement,

זו סוג של הצהרה מעוררת השראה,

and I'll go back at the end of this.

ואחזור בסוף של זה.

I'm a librarian, and what I'm trying to do is bring all of the works of knowledge

אני ספרן ומה שאני מנסה לעשות הוא להביא את כל הכתבים של ידע

to as many people as want to read it.

למספר רב של אנשים כמספר אלו שרוצים לקרוא אותם.

And the idea of using technology is perfect for us.

והרעיון להשתמש בטכנולוגיה הוא מושלם עבורנו.

I think we have the opportunity to one-up the Greeks.

אני חושב שיש לנו את ההזדמנות להתעלות על היוונים.

It's not easy to one-up the Greeks. But with the industriousness of the Egyptians,

וזה לא קל להתעלות על היוונים. אבל יחד עם השקדנות של המצרים,

they were able to build the Library of Alexandria --

הם הצליחו לבנות את הספריה של אלכסנדריה --

the idea of a copy of every book of all the peoples of the world.

הרעיון של עותק של כל ספר של כל העמים בעולם.

The problem was you actually had to go to Alexandria to go to it.

הבעיה היתה שהיית באמת צריך ללכת לאלכסנדריה כדי ללכת אליו.

On the other hand, if you did, then great things happened.

מצד שני, אם כן הלכתם, אז דברים מדהימים קרו.

I think we can one-up the Greeks and achieve something.

אני חושב שאנחנו יכולים להתעלות על היוונים ולהשיג משהוא.

And I'm going to try to argue only one point today:

ואני הולך לנסות לטעון רק נקודה אחת היום:

that universal access to all knowledge is within our grasp.

אותה גישה כלל עולמית לכל הידע נמצאת בהישג ידינו.

So if I'm successful, then you'll actually come away thinking,

כך שאם אצליח, אתם באמת תלכו חושבים,

yeah, we could actually achieve the great vision of everything ever published,

"כן, אנחנו באמת יכולים להשיג את החזון בגדול של כל מה שאי פעם יצא לאור,

everything that was ever meant for distribution,

כל דבר שאי פעם יועד לחלוקה,

available to anybody in the world that's ever wanted to have access to it.

נגיש לכל אחד בעולם שאי פעם רצה גישה אליו."

Yes, there's issues about how money should be distributed,

כן, יש בעיות על איך כסף צריך להיות מחולק

and that's still being refigured out.

וזה עוד בשלבי פיתרון.

But I'd say there's plenty of money, and there's plenty of demand,

אבל הייתי אומר שיש שפע של כסף ויש שפע של ביקוש,

so we can actually achieve that.

כך שאנו יכולים בעצם להשיג את זה.

But I'm going to go over the technological, social

אבל אני הולך לעבור על הטכנולוגי, חברתי

and sort of where are we as a whole, trying to get to that particular vision.

ובערך איפה אנחנו כשלם המנסה להגיע לחזון המסוים הזה.

And the way I'm going to try to do this is do it like the Amazon.com website,

והדרך בה אני הולך לנסות לעשות את זה היא לעשות את זה כמו האתר של אמזון (Amazon.com) --

the books, music, video and just go step -- media type by media type,

הספרים, מוזיקה, קטעי וידאו ופשוט לעבור צעד, אמצעי תקשורת אחר אמצעי תקשורת,

just go and say, all right, how're we doing on this?

רק ללכת ולומר, בסדר, מה מצבנו בכל תחום?

So if we start with books, you know, sort of where are we?

אז אם נתחיל בספרים, אתם יודעים, בערך איפה אנחנו?

Well, first you have to, as an engineer, scope the problem. How big is it?

אז קודם אתה צריך, בתור מהנדס, לסקור את הבעיה, כמה גדולה היא?

If you wanted to put all of the published works online

אם הייתם רוצים לשים ברשת את כל העבודות שפורסמו

so that anybody could have it available, well, how big a problem is it?

כך שלכל אחד יהיה אותן זמינות, טוב, איזה גודל של בעיה זאת?

Well, we don't really know, but the largest print library in the world

ובכן, אנחנו לא ממש יודעים, אבל ספריית הדפוס הגדולה בעולם

is the Library of Congress. It's 26 million volumes, 26 million volumes.

היא ספריית הקונגרס (האמריקאי) -- היא 26 מיליון כרכים, 26 מיליון כרכים.

It is, by far and away, the largest print library in the world.

זו ללא השוואה ספריית הדפוס הכי גדולה בעולם.

And a book, if you had a book, is about a megabyte,

וספר, אם היה לך ספר, הוא בערך מגהבייט,

so -- you know, if you had it in Microsoft Word.

אז -- אתם יודעים, אם היה לכם אותו בוורד של מיקרוסופט.

So a megabyte, 26 million megabytes is 26 terabytes --

אז מגהבייט, 26 מליון מגהבייטים הם 26 טרהבייטים,

it goes mega-, giga-, tera-. 26 terabytes.

זה הולך מגה, ג'יגה, טרה, 26 טרהבייטים.

26 terabytes fits in a computer system that's about this big,

26 טרהבייטים נכנסים למערכת מחשב בערך בגודל כזה,

on spinning Linux drives, and it costs about 60,000 dollars.

על כונני לינוקס, והיא עולה בערך 60,000 דולר.

So for the cost of a house -- or around here, a garage --

כך שבמחיר של בית -- או באזור הזה, חניה --

you can put, you can have spinning all of the words in the Library of Congress.

אתם יכולים לשים -- אתם יכולים להעלות לכונן את כל המילים בספריית הקונגרס.

That's pretty neat.

זה די מגניב.

Then the question is, what do you get?

אז השאלה היא: מה אתם מקבלים?

You know, is it worth trying to get there?

אתם יודעים, האם זה שווה לנסות להגיע לשם?

Do you actually want it online?

האם אתם באמת רוצים זה ברשת?

Some of the first things that people do is they make book readers

חלק מהדברים הראשונים שאנשים עושים הוא ליצור קוראי ספרים

that allow you to search inside the books, and that's kind of fun.

שמאפשרים לכם לחפש בתוך הספרים וזה דיי כיף.

And you can download these things, and look around them in new and different ways.

ואתם יכולים להוריד את הדברים האלה ולחפש בתוכם בדרכים חדשות ושונות.

And you can get at them remotely, if you happen to have a laptop.

ואתם יכולים להגיע אליהם מרחוק, אם במקרה יש לכם מחשב נייד.

There's starting to be some of these sort of page turn-y interfaces

מתחילים להיות סוג כלשהו של ממשקים שמאפשרים להפוך דפים דיגיטלית

that look a whole lot like books in certain ways,

שנראים ממש כמו ספרים בדרכים מסויימות

and you can search them, make little tabs, and it's kind of cute --

ואתם יכולים לחפש בהם, להוסיף סימניות, וזה די חמוד --

still very book-like -- on your laptop.

עדיין מאוד דומה לספר -- על המחשב הנייד שלכם.

But I don't know, reading things on a laptop --

אבל אני לא יודע, לקרוא דברים על מחשב נייד --

whenever I pull up my laptop, it always feels like work.

בכל פעם שאני פותח את המחשב הנייד שלי זה תמיד מרגיש כמו עבודה.

I think that's one of the reasons why the Kindle is so great.

אני חושב שזו אחת הסיבות בגללן הקינדל כל כך מוצלח.

I don't have to feel like I'm at work to read a Kindle.

אני לא צריך להרגיש כאילו שאני בעבודה כדי לקרוא בקינדל.

It's starting to be a little bit more specified.

זה מתחיל להיות קצת יותר מפורט.

But I have to say that there's older technologies that I tend to like.

אבל אני חייב לומר שיש טכנולוגיות ישנות יותר שאני נוטה לחבב.

I like the physical book.

אני מחבב את הספר הפיזי.

And I think we can go and use our technology to go and digitize things,

ואני חושב שאנחנו יכולים ללכת ולהשתמש בטכנולוגיה שלנו כדי להמיר מידע למדיה דיגיטלית --

put them on the Net, and then download,

לשים אותם ברשת ואז להוריד,

print them and bind them, and end up with books again.

להדפיס ולכרוך אותם ולגמור עם ספרים שוב.

And we sort of said, well, how hard is this?

ואנחנו בערך שאלנו, טוב, כמה זה קשה?

And it turns out to not be very hard.

וזה מתברר לא להיות כל כך מסובך.

We actually went off to make a bookmobile.

אנחנו למעשה התקדמנו הלאה ליצור ניידת ספרים.

And a bookmobile -- the size of a van with a satellite dish,

וניידת ספרים - בגודל של טנדר עם צלחת לווינית,

a printer, binder and cutter, and kids make their own books.

מדפסת, כורך וחותך, וילדים יכולים להכין לעצמם ספרים.

It costs about three dollars to download, print and bind a normal, old book.

זה עולה בערך 3 דולרים להוריד, להדפיס ולכרוך ספר רגיל מהסוג הישן.

And they actually come out kind of nice looking.

והם למעשה יוצאים נראים דיי יפים.

You can actually get really good-looking books

אתם באמת יכולים להשיג ספרים מאוד יפים

for on the order of one penny per page, sort of the parts cost for doing this.

שבמחיר של פני אחד לעמוד, בערך במחיר העלות של זה.

So the idea of -- this technology actually may end up

אז הרעיון של הטכנולוגיה הזו באמת עשוי להגיע בסוף

putting books back in people's hands again.

להחזרת ספרים לידיים של אנשים שוב.

There are some other bookmobiles running around.

יש ניידות ספרים אחרות מסתובבות.

This is Eric Eldred making books at Walden Pond -- Thoreau's works.

זהו אריק אלדרד מכין ספרים באגם וולדן, עבודה של תורו.

This is just before he got kicked out by the Parks Services,

זה בדיוק לפני שהוא גורש החוצה על ידי רשויות הפארק.

for competing with the bookstore there.

על תחרות עם חנות הספרים שם.

In India, they've got another couple bookmobiles running around.

בהודו, יש להם עוד כמה נייידות ספרים מסתובבות.

And this is the opening day at the Library of Alexandria,

וזהו יום הפתיחה בספרייה של אלכסדנריה,

the new Library of Alexandria, in Egypt.

הספריה החדשה של אלכסנדריה, במצרים.

It was quite popularly attended.

הוא היה עם נוכחות נרחבת.

And kids starting to make their own books,

וילדים מתחילים להכין את הספרים של עצמם,

and a happy kid with the first book that he's ever owned.

וילד שמח עם הספר הראשון שהיה לו בבעלותו מעולם.

So the idea of being able to use this technology

אז הרעיון שניתן להשתמש טתכנולוגיה הזו

to end up with paper where I can handle sort of sounds a little retro,

כדי לסיים עם נייר שאני יכול לתפעל נשמע קצת כמו חזרה לאחור,

but I think it still has its place.

אבל אני חושב שיש לו את מקומו.

And being from the Silicon Valley, sort of utopian

ולהיות ממעין עמק הסיליקון, סוג של אוטופיה,

sort of world,

ו-- סוג של, אתם יודעים, סוג של עולם,

we thought, if we can make this technology work in rural Uganda,

חשבנו שאם נוכל לגרום לטכנולוגיה הזו לעבוד באוגנדה הכפרית,

we might have something.

ייתכן שיש לנו משהו.

So we actually got some funding from the World Bank to try it out.

כך שהשגנו למעשה מימון מהבנק העולמי כדי לנסות את זה.

And we found in about 30 days we could go and take a couple folks from Silicon Valley,

ומצאנו בתוך כ-30 יום נוכל ללכת ולקחת כמה אנשים מעמק הסיליקון,

fly them to Uganda, buy a car, set up the first Internet connection

להטיס אותם לאוגנדה, לרכוש שם מכונית, להקים את החיבור הראשון לאינטרנט

at the National Library of Uganda, figure out what they wanted,

בספריה הלאומית של אוגנדה, להבין מה הם רצו,

and get a program going making books in rural Uganda.

ולהתחיל תוכנית לייצור ספרים באוגנדה הכפרית

And it actually -- so technologically, it works.

ולמעשה -- אז טכנולוגית, זה עובד.

What we found out of this is we didn't have the right books.

מה שגילינו מזה, זה שלא היו לנו את הספרים הנכונים.

So the books were in the library. We could get it to people, if they're digitized,

אז הספרים היו בספריה. יכולנו להביא אותם לאנשים אם הם היו בפורמט דיגיטלי,

but we didn't know how to quite get them digitized.

אבל לא ידענו איך בדיוק להעביר אותם לפורמט דיגטלי.

Everybody thought the answer is, send things to India and China.

כולם חשבו שהתשובה היא לשלוח אותם להודו או סין.

And so we've tried that, and I'll go over that in a moment.

וניסינו את זה, ואני אאעבור על זה בעוד רגע.

There are some newer technologies for delivering

יש כמה טכנולוגיות חדשות למסירה,

that have happened that are actually quite exciting as well.

שהתברר שהן למעשה די מלהיבות.

One is a print-on-demand machine that looks like a Rube Goldberg machine.

אחת היא מכונת הדפס-על-פי-דרישה שנראת כמו מכונה של רוב גולדברג.

We have one of these things now. It's completely cool.

יש לנו את אחד הדברים האלה עכשיו. היא לחלוטין מגניבה.

It's all conveyor belt, and it makes a book.

היא כולה מסוע והיא מייצרת ספר.

And it's called the "Espresso Book Machine,"

והיא נקראת "מכונת אספרסו ספרים".

and in about 10 minutes, you can press a button and make a book.

ובבערך 10 דקות אתם יכוליםלהכין ספר.

Something else I'm quite excited about in this particular domain,

משהו אחר שאני דיי מתלהב ממנו בתחום המסויים הזה,

beyond these sort of kiosk-y things where you can get books on demand,

מעבר לסוג הדוכנים האלה שבהם אתם יכולים לקבל ספרים בדרישה,

is some of these new little screens that are coming out.

הוא חלק מהמסכים החדשים הקטנים האלה שיוצאים עכשיו.

And one of my favorites in this is the $100 laptop.

ואחד המועדפים עלי הוא לפטופ 100 הדולר הזה.

And I don't mean to steal any thunder here,

ואני לא רוצה לגנוב לאף אחד פה את הברק,

but we've gone and used one of these things to be an e-book reader.

אבל הלכנו והשתמשנו באחד מהדברים האלה כקורא ספרים אלקטרוניים.

So here's one of the beta units and you can --

אז הנה אחת מיחידות הבטא ואתם יכולים --

it actually turns out to be a really good-looking e-book reader.

זה באמת הופך להיות קורא ספרים מאוד יפה.

And we have a quick hack that we did to try to put one of our books on it,

ויש לנו תכנות זריז שעשינו כדי לנסות להכניס את אחד הספרים שלנו אליו,

and it turns out that 200 dots per inch

ומתברר ש200 נקודות לאינצ'

means that you can put scanned books on them that look really good.

משמעו שאתם יכולים לשים ספרים סרוקים עליהם שנראים ממש טוב.

At 200 dots per inch, it's kind of the equivalent of a 300 dot print laser printer.

ב200 נקודות לאינצ', זה בערך שווה למדפסת לייזר של 300-נקודות-להדפסה.

We're in good enough shape.

אנחנו במצב טוב מספיק.

You actually can go and read scanned books quite easily.

אתם באמת יכולים ללכת ולקרוא ספרים סרוקים די בקלות.

So the idea of electronic books is starting to come about.

כך שהרעיון של ספרים אלקטרונים מתחיל להתהוות.

But how do you go about doing all this scanning?

אבל עושים את כל הסריקות האלו?

So we thought, okay, well, let's try out this send books to India thing.

אז חשבנו, טוב, ובכן, בואו ננסה את השלח ספרים להודו הזה.

And there was a project with, funded by the National Science Foundation --

והיה פרוייקט עם -- שמומן על ידי הקרן הלאומית למדע,

sent a bunch of scanners, and the American libraries were supposed to send books.

שלחו כמה סורקים, והספריות האמריקאיות היו אמורות לשלוח ספרים.

Well, they didn't. They didn't want to send their books.

טוב, הן לא -- הן לא רצו לשלוח את הספרים שלהן.

So we bought 100,000 books and sent them to India.

אז קנינו 100,000 ספרים ושלחנו אותם להודו.

And then we learned why you don't want to send books to India.

ואז למדנו למה אתם לא רוצים לשלוח ספרים להודו.

The lesson we learned out of this is, scan your own books.

הלקח שלמדנו מזה היה כך, סרוק את הספרים שלך בעצמך.

If you really care about books, you're going to scan them better,

אם באמת אכפת לך מספרים, אתה הולך לסרוק אותם טוב יותר,

especially if they're valuable books.

במיוחד אם אלה ספרים בעלי ערך.

If they're new books and you can just, you know, butcher them,

אם אלה ספרים חדשים ואתם יכולים פשוט, אתם יודעים, לשחוט אותם

because you could just buy another one,

כי אתם יכולים פשוט לקנות עוד אחד,

that's not such a big deal in terms of doing high-quality scanning.

זו לא כזו בעיה גדולה במונחים של ביצוע סריקה באיכות גבוהה.

But do things that you love.

אבל לעשות דברים שאתם אוהבים.

But the Indians have been scanning a lot of their own books --

אבל ההודים סרקו הרבה מהספרים שלהם --

about 300,000 now -- doing very well.

בערך 300,000 עד כה -- כשהם עושים עבודה טובה מאוד.

The Chinese did over a million, and the Egyptians are about 30,000.

הסינים עשו יותר ממליון ספרים והמצרים בערך 30,000.

But we sent -- thought, OK, if we're going to need to do this, let's do it in-library.

אבל אנחנו שלחנו -- חשבנו, טוב, אם אנחנו הולכים להצטרך לעשות את זה, בואו נעשה את זה בתוך הספריה.

How do we go and do this, and how do we get it down

איך אנחנו הולכים ועושים את זה ואיך אנחנו רושמים את זה

so that it's a cost point that we could afford?

כך שזו עלות שאנחנו יכולים לעמוד בה?

And we sort of picked the price point of 10 cents a page.

ובערך בחרנו במחיר 10 סנט לעמוד.

If it's basically the cost of xeroxing to basically digitize, OCR, package it up,

אם זה בעקרון העלות של צילום מסמך לעותק דיגיטלי, עיבוד תמונה לטקסט, אריזה,

make it so that you could download, print and bind it -- the whole shebang --

הכנה כך שתוכל להוריד, להדפיס ולכרוך, כל הסיפור,

we would have achieved something.

אנחנו נשיג משהו.

So we started out trying to figure out. How do we get to 10 cents?

אז התחלנו בנסיון להבין איך בדיוק אנחנו מגיעים ל10 סנט?

And we tried these robot things, and they worked pretty well --

וניסינו את הדברים הרובוטיים האלה, והם עבדו דיי טוב --

sort of these auto-page-turning things.

סוג של היפוך דפים אוטומטי.

If we can have Mars Rovers, you'd think you could turn pages.

אם אנחנו יכולים שיהיה לנו רכבים על מאדים, הייתם חושבים שנוכל להפוך דפים.

But it actually turns out to be pretty hard to turn pages, and the volume isn't there.

אבל למעשה מתברר שזה די קשה להפוך דפים, והמסה לא שם.

So anyway -- so we ended up making our own book scanner,

אז בכל מקרה -- אז בסוף בנינו סורק ספרים משלנו.

and with two digital, high-grade, professional digital cameras,

ועם שתי מצלמות דיגיטליות מקצועיות באיכות גבוהה,

controlled museum lighting, so even if it's a black and white book,

תאורת מוזיאון נשלטת -- כך שאפילו אם זה ספר שחור לבן,

you can go and get the proper intonation.

אתם יכולים לקבל את הגוונים התקינים.

So you basically do a beautiful, respectful job.

אז בעקרון עושים עבודה יפה ומכובדת.

This is not a fax, this is -- the idea is to do a beautiful job

זה לא פקס, זה -- הרעיון הוא לעשות עבודה יפה.

as you're going through these libraries.

כשאתם עוברים דרך הספריות האלו.

And we've been able to achieve 10 cents a page if we run things in volume.

והצלחנו להשיג 10 סנט לעמוד אם מריצים דברים בכמויות גדולות.

This is what it looks like at the University of Toronto.

ככה זה נראה באוניברסיטת טורונטו.

And actually, it turns out to, you know, pay a living wage.

וזה באמת מתברר, אתם יודעים, שמשלם משכורת מחיה.

People seem to love it.

נראה שאנשים אוהבים את זה.

Yes, it's a little boring, but some people kind of get into the Zen of it.

כן, זה קצת משעמם, אבל חלק מהאנשים נכנסים לזן של זה.

(Laughter)

(צחוק)

And especially if it's kind of interesting books that you care about,

ובמיוחד אם אלה ספרים דיי מעניינים שאכפת לכם מהם

in languages that you can read.

בשפות שאתם יכולים לקרוא,

We actually have been able to do a pretty good job of this, at getting 10 cents a page.

למעשה הצלחנו לעשות עבודה די טובה בזה ב10 סנט לעמוד.

So 10 cents a page, 300 pages in your average book, 30 dollars a book.

אז 10 סנט לעמוד, 300 עמודים בספר ממוצע, 30 דולר לספר.

The Library of Congress, if you did the whole darn thing --

ספריית הקונגרס, אילו הייתם עושים את כל הדבר הארור --

26 million books -- is about 750 million dollars, right?

26 מליון ספרים -- זה בערך 750 מליון דולר, נכון?

But a million books, I think, actually would be a pretty good start,

אבל מיליון ספרים -- אני חושב, באמת, שזו תהיה התחלה די טובה,

and that would cost 30 million dollars. That's not that big a bill.

וזה יעלה 30 מליון דולר. זה לא חשבון כל כך גדול.

And what we've been able to do is get into libraries.

ומה שהצלחנו לעשות זה להכנס לתוך ספריות.

We've now got eight of these scanning centers in three countries,

יש לנו כרגע שמונה ממרכזי הסריקה האלה בשלוש מדינות,

and libraries are up for having their books scanned.

וספריות מוכנות לכך שיסרקו את הספרים שלהן.

The Getty here is moving their books to the UCLA,

מכון גטי שכאן מעביר את הספרים שלו לאוניברסיטת UCLA,

which is where we have one these scanning centers,

שזה איפה שיש לנו אחד ממרכזי הסריקה האלה,

and scanning their out-of-copyright books, which is fabulous.

והם סורקים את הספרים שאינם מוגנים בזכויות יוצרים שלהם, שזה מצויין.

So we're starting to get the institutional responsibility.

אז אנחנו מתחילים לקבל את האחריות המוסדית.

The thing we're missing is the 10 cents.

הדבר שחסר לנו הוא עשרת הסנטים.

If we can get the 10 cents, all the rest of it flows.

אם נוכל להשיג את עשרת הסנטים, כל השאר זורם.

We've scanned about 200,000 books.

סרקנו בערך 200 אלף ספרים.

Now we're scanning about 15,000 books a month,

עכשיו אנחנו סורקים בערך 15 אלף ספרים בחודש,

and it's starting to gear up another factor of two from there.

וזה מתחיל להעלות הילוך בקצב כפול משם.

So all in all, that's going very well.

אז בסך הכל, זה הולך יפה מאוד.

And we're starting to move out of the just out-of-copyright

ואנחנו מתחילים לצאת מסריקה של רק מה שכבר לא מוגן בזכויות יוצרים.

into the out-of-print world.

לעולם הספרים שאינם מודפסים עוד.

So I think of -- we're kind of going from the out-of-copyright, library stuff,

אז, אני חושב על -- אנחנו באים מחומר הספריות שאינו מוגן בזכויות יוצרים,

and Amazon.com is coming from the in-print world.

ואמזון מגיעים מעולם הספרים שנמצאים בדפוס,

And I think we'll meet in the middle some place,

ואני חושב שניפגש באמצע איזה מקום

and have the classic thing that you have,

ויהיה לנו הדבר הקלאסי שיש לכם,

which is a publishing system and a library system working in parallel.

שזו מערכת הוצאת ספרים ומערכת ספריות שעובדות במקביל.

And so we're starting up a program to do out-of-print works, but loaning them.

אז אנחנו מתחילים תוכנית לעשות ספרים שאינם מודפסים עוד, אבל משאילים אותם.

Exactly what loaning means, I'm not quite sure.

מה בדיוק המשמעות של משאילים, אני לא כל כך בטוח.

But anyway, loaning out-of-print works from the Boston Public Library,

אבל בכל מקרה, משאילים ספרים שאינם מודפסים עוד מהספריה הציבורית בבוסטון,

the Woods Hole Oceanographic Institute and a few other libraries

מהמכון לאוקאנוגרפיה בוודס הול ומעוד כמה ספריות

that are starting to participate in this program,

שמתחילות להשתתף בתוכנית,

to try out this model of where does a library stop

כדי לנסות את המודל הזה של איפה ספריה נפסקת

and where does the bookstore take over.

וחנות הספרים משתלטת.

So all in all, it's possible to do this in large scale.

אז בסך הכל אפשר לעשות את זה בקנה מידה גדול.

We're also going back over microfilm and getting that online.

אנחנו גם עוברים על מיקרופילמים ומעלים אותם לרשת.

So, we can do 10 cents a page, we're going 15,000 books a month

אז אנחנו יכולים לעשות 10 סנטים לעמוד, אנחנו סורקים 15 אלף ספרים בחודש

and we've got about 250,000 books online,

ויש לנו בערך 250 אלף ספרים ברשת,

counting all the other projects that are starting to add in.

כולל את שאר הפרוייקטים שמתחילים להיערם.

So what I wanted to argue is, books are within our grasp.

אז מה שאני רציתי לטעון זה, ספרים הם בהישג ידינו.

The idea of taking on the whole ball of wax is not that big a deal.

הרעיון של לתפוס את כל התחום הוא לא סיפור כל כך גדול.

Yes, it costs tens of millions, low hundreds of millions,

כן, זה עולה עשרות מיליונים, מאות בודדות של מיליונים,

but one time shot and we've got basically the history of printed literature online.

אבל מכה אחת ובעיקרון יש לנו את ההסטוריה של הספרות המודפסת ברשת.

And then, there's business model issues

ואז יש בעיה של המודל העסקי

about how to try to effectively market it and get it to people.

של איך לנסות לשווק את זה באופן יעיל ולהעביר את זה לאנשים.

But it is within our grasp, technologically and law-wise,

אבל זה בהישג ידינו מבחינה טכנולוגית וחוקית,

at least for the out of print and out of copyright,

לפחות עבור הספרים שאינם בדפוס עוד ושפגו זכויות היוצרים שלהם,

we suggest, to be able to get the whole darn thing online.

אנחנו מציעים את היכולת להעלות את כל הדבר הארור לרשת.

Now let's go for audio, and I'm going to go through these.

עכשיו בואו נעבור לשמע, ואני הולך לעבור על אלה.

So how much is there?

אז כמה יש בכלל?

Well, as best we can tell, there are about two to three million disks

ובכן, עד כמה שאנחנו יכולים לומר, יש בערך שניים או שלושה מליון דיסקים

having been published -- so 78s, long-playing records and CDs --

שפורסמו -- אז תקליטים מכל הסוגים וקומפקט דיסקים --

or at least that's the largest archives of published materials

או לפחות בארכיון הגדול ביותר של חומר שפורסם

we've been able to sort of point at.

הצלחנו בערך להצביע על כך.

It costs about 10 dollars a piece to go and take a disk

זה עולה בערך 10 דולרים לקחת דיסק

and put it online, if you're doing things in volume.

ולשים אותו לרשת, אם עושים את זה בכמויות גדולות.

But we've found that the rights issues are really quite thorny.

אבל מצאנו שעניין זכויות היוצרים הוא באמת דיי הבעייתי.

This is a fairly heavily litigated area,

זהו אזור דיי מלא בטיעונים משפטיים'

so we've found that there are niches in the music world

אז מצאנו שיש נישות בעולם המוזיקה

that aren't served terribly well by the classic commercial publishing system.

שלא משורתות היטב ממערכת הפרסום הקלאסית.

And we've been starting to make these available by going

והתחלנו להעשות אותן זמינות על ידי כך שהלכנו

and offering shelf space on the Net.

והצענו מקום איכסון באינטרנט.

In the United States, it doesn't cost you to give something away. Right?

בארצות הברית זה לא עולה לך למסור משהו. נכון?

If you give something to a charity or to the public,

אם אתם נותנים משהו לצדקה או לציבור,

you get a pat on the back and a tax donation --

אתם מקבלים טפיחה על השכם והקלה במס --

except on the Net, where you can go broke.

חוץ מברשת, שם אפשר להתרושש.

If you put up a video of your garage band, and it starts getting heavily accessed,

אם אתם מעלים וידאו של הלהקה שלך במחסן לרשת והוא מתחיל לקבל כניסות רבות,

you can lose your guitars or your house.

אתם יכולים להפסיד את הגיטרה שלכם או את הבית.

This doesn't make any sense.

זה לא ממש הגיוני.

So we've offered unlimited storage, unlimited bandwidth, forever, for free,

אז הצענו נפח איכסון אינסופי, יכולת גישה אינסופית לתמיד, בחינם,

to anybody that has something to share that belongs in a library.

לכל מי שיש לו מה לחלוק שמתאים לספריה.

And we've been getting a lot of takers. One is the rock 'n' rollers.

וקיבלנו הרבה אנשים. קבוצה אחת הן להקות הרוק.

The rock 'n' rollers had a tradition of sharing,

ללהקות רוק יש מסורת של שיתוף,

as long as nobody made any money. You could --

כל עוד אף אחד לא עושה כסף. אתם יכולים --

concert recordings, it's not the commercial recordings,

הקלטות של הופעות, הן לא ההקלטות מסחריות,

but concert recordings, started by the Grateful Dead.

אלא הקלטות של הופעות, זה התחיל עם הגרייטפול דד.

And we get about two or three bands a day signing up.

ויש בערך שתיים או שלוש להקות שבאות כל יום.

They give permission, and we get about 40 or 50 concerts a day.

הן נותנות רשות, ואנחנו מקבלים בערך 40 או 50 הופעות ביום.

We have about 40,000 concerts, everything the Grateful Dead ever did,

יש לנו בערך 40,000 הופעות, כל מה שהגרייטפול דד אי פעם עשו,

up on the Net, so that people can see it and listen to this material.

ברשת כך שאנשים יכולים לראות ולשמוע את החומר הזה.

So audio is possible to put up, but the rights issues are really pretty thorny.

אז שמע אפשר להעלות לרשת, אבל עניין הזכויות באמת דיי בעייתי.

We've got a lot of collections now --

יש לנו הרבה מאוד אוספים עכשיו --

a couple hundred thousand items -- and it's growing over time.

כמה מאות אלפי פריטים -- וזה גדל עם הזמן.

Moving images: if you think of theatrical releases,

תמונות נעות: אם תחשבו על הפקות קולנועיות,

there are not that many of them.

אין כל כך הרבה מהן.

As best we can tell, there are about 150,000 to 200,000 movies ever

להערכתנו, יש בערך 150 או 200 אלף סרטים בסך מעולם

that are really meant for a large-scale theatrical distribution. It's just not that many.

שבאמת יועדו להפצה קולנועית רחבה. זה פשוט לא כל כך הרבה.

But half of those were Indian.

אבל חצי מהם הם הודים.

But anyway, it's doable,

אבל בכל מקרה, זה ניתן לביצוע,

but we've only found about a thousand of these things that --

אבל מצאנו רק בערך אלף סרטים כאלה ש--

to be out of copyright.

אינם מוגבלים בזכויות יוצרים.

So we've digitized those and made those available.

אז ההפכנו אותם דיגיטליים ועשינו אותם לזמינים.

But we've found that there's lots of other types of movies

אבל מצאנו גם שיש הרבה סוגים אחרים של סרטים

that haven't really seen the light of day -- archival films.

שלא ממש יצאו לאקרנים -- סרטי ארכיון.

We've found, also, a lot of political films, a lot of amateur films,

מצאנו גם הרבה סרטים פוליטיים, הרבה סרטי חובבים,

all sorts of things that are basically needing a home, a permanent home.

כל מיני סוגים של דברים שבעצם זקוקים לבית, לבית קבוע.

So we've been starting to make these available and it's grown to be very popular.

אז התחלנו להנגיש אותם וזה צמח להיות מאוד פופולרי.

We're not quite a YouTube.

אנחנו לא בדיוק YouTube,

We tended towards longer-term things

פונינו יותר לדברים של טווח ארוך

and also things that people can reuse and make into new movies,

וגם דברים שאנשים יכולים להשתמש בהם ולעשות סרטים חדשים,

which has just been great fun.

שזה פשוט היה כיף גדול.

Television comes quite a bit larger.

טלוויזיה זה תחום קצת יותר גדול

We started recording 20 channels of television 24 hours a day.

התחלנו להקליט 20 ערוצי טלוויזיה 24 שעות ביממה.

It's sort of the biggest TiVo box you've ever seen.

זה סוג של קופסאת ההקלטה הגדולה ביותר שראינו מעולם.

It's about a petabyte, so far, of worldwide television --

היא בערך פטה-בייט, עד כה, של טלוויזיה מכל העולם --

Russian, Chinese, Japanese, Iraqi, Al Jazeera, BBC, CNN, ABC, CBS, NBC --

טלוויזיה רוסית, סינית, יפנית, עיראקית, אל ג'אזירה, BBC, CNN, ABC, CBC, NBC --

24 hours a day.

24 שעות ביממה.

We only put one week up,

אנחנו שמים -- אנחנו העלנו רק שבוע אחד,

which is mostly for cost reasons, which is the 9/11,

שזה בעיקר מסיבות עלות, שזה ה11 בספטמבר,

sort of from 9/11/2001. For one week, what did the world see?

מעין מ11/09/2001: לשבוע אחד, מה העולם ראה?

CNN was saying that Palestinians were dancing in the streets.

ב CNN אמרו שהפלסתינאים רקדו ברחובות.

Were they? Let's look at the Palestinian television and find out.

האם הם? בואו נראה בטלוויזיה הפלסתינית ונגלה.

How can we have critical thinking without being able to quote

איך יכולה להיות לנו חשיבה ביקורתית בלי היכולת לצטט

and being able to compare what happened in the past?

והיכולת להשוות את מה שקרה בעבר?

And television is dreadfully unrecorded and unquotable,

והטלוויזיה היא באופן נורא לא מוקלטת ובלתי מצוטט,

except by Jon Stewart, who does a fabulous job.

חוץ מעל ידי ג'ון סטוארט, שעושה עבודה מצויינת.

So anyway, television is, I would suggest, within our grasp.

אז בכל מקרה, טלוויזיה היא, הייתי מציע, בהישג ידינו.

So 15 dollars per video hour, and also about 100 dollars to 150 dollars per celluloid hour,

אז 15 דולר לשעת וידאו וגם בערך 100 או 150 דולר לשעת צלולואיד,

we're able to go and get materials online very inexpensively

אנחנו יכולים ללכת ולהביא חומרים לרשת בעלות נמוכה

and have them up on the Net.

ולהנגיש אותם ברשת.

And we've got, now, a lot of these materials.

ויש לנו, עכשיו, הרבה מאוד מהחומרים האלה.

So we've got about 100,000 pieces up there.

אז יש לנו בערך 100,000 פריטים כאלה ברשת.

So books, music, video, software. There's only 50,000 titles of it.

אז ספרים, מוזיקה, וידאו, תוכנות -- יש רק 50,000 כותרים כאלה.

Mostly the issues there are legal issues and breaking copy protections.

בעיקר הבעיות שם הן חוקיות ובעיות של שבירת זכויות העתקה.

But we've worked through some of those,

אבל עברנו דרך כמה מאלו,

but we've still got real problems in Washington.

אבל עדיין יש לנו בעיות רציניות בוושינגטון.

Well, we're best known as the World Wide Web.

טוב, אנחנו ידועים בעיקר בתור הרשת בכלל עולמית (World Wide Web).

We've been archiving the World Wide Web since 1996.

אנחנו שומרים בארכיון את רשת האינטרנט מאז 1996.

We take a snapshot of every website and all of the pages on it, every two months.

אנחנו שומרים תמונה של כל אתר וכל הדפים שבו בכל חודשיים.

And actually, it's really been pioneered by Alexa Internet,

ולמעשה, זה באמת נעשה בחלוציות על ידי אלקסה,

which donates this collection to the Internet Archive.

שתורמת את האוסף הזה לארכיון הרשת.

And it's been growing along for the last 11 years, and it's a fantastic resource.

והוא גדל במשך 11 השנים האחרונות והוא מקור נפלא.

And we've made a Wayback Machine

ובנינו "מוכנת מלפני הרבה זמן"

that you can then go and see old websites kind of the way they were.

שאתם יכולים לגלוש ולראות אתרים ישנים כמו שהם נראו.

If you go and search on something -- this is Google.com,

אם אתם הולכים ומחפשים משהו, זה Google.com,

the different versions of it that we have,

הגרסאות השונות שלו שיש לנו,

this is what it looks like when it was an alpha release,

ככה זה נראה כשהוא היה בגרסת אלפה

and this is what it looked like at Stanford.

וככה הוא נראה בסטנפורד.

So anyway, you've got basically an idea of where things came from.

אז בכל מקרה, יש לנו בעצם רעיון של מאיפה הדברים באו.

Mostly, people want to see their old stuff out of this.

בעיקר אנשים רוצים לראות את הדברים הישנים מתוך זה

If there's one thing that we want to learn from the Library of Alexandria version one,

אם יש משהו שאנחנו רוצים ללמוד מהספריה של אלכסנדריה גירסא 1,

which is probably best known for burning,

שידועה בעיקר בזה שהיא נשרפה,

is, don't just have one copy.

זה: אל תשמור רק עותק אחד.

So we've started to -- we've made another copy of all of this

אז התחלנו -- הכנו עותק נוסף של כל זה

and we actually put it back in the Library of Alexandria.

ואנחנו למעשה שמנו אותו בחזרה בספריה של אלכסנדריה.

So this is a picture of the Internet Archive at the Library of Alexandria.

אז זו תמונה של ארכיון האינטרנט בספריה של אלכסנדריה.

And we now have also another copy building up in Amsterdam.

ועכשיו יש לנו עוד עותק בבניה באמסטרדם.

So, we should put it in the San Andreas Fault Line in San Francisco,

כך אנחנו צריכים לשים אותו על קו השבר הגיאולוגי סן אנדראס בסן פרנסיסקו,

flood zone in Amsterdam and in the Middle East. Right, so anyway ...

באזור השטפונות של אמסטרדם ובמזרח התיכון. יופי, אז בכל מקרה...

so we're hedging our bets here.

אז אנחנו מגדרים את ההימורים שלנו כאן.

If we go and put it in a couple more places, I think we'll be in good shape.

אם נלך ונמקם את זה בעוד כמה מקומות, אני חושב שנהיה במצב טוב מאוד.

There's a political and social question out of this.

יש שאלה פוליטית וחברתית מזה.

Is all of this, as we go digital, is it going to be public or private?

האם כל זה, כאנחנו הופכים לדיגיטליים, יהיה ציבורי או פרטי?

There's some large companies that have seen this vision,

יש כמה חברות גדולות שראו את החזון הזה,

that are doing large-scale digitization,

שמכינות דיגיטליזציה בקנה מידה גדול,

but they're locking up the public domain.

אבל הן סוגרות את המרחב הציבורי.

The question is, is that the world that we really want to live in?

השאלה היא: האם זה העולם שאנחנו באמת רוצים לחיות בו?

What's the role of the public versus the private as things go forward?

מה התפקיד של הציבורי מול הפרטי כשאנחנו מתקדמים?

How do we go and have a world where we both have libraries

איך אנחנו הולכים ומקבלים לעולם שיש בו גם ספריות

and publishing in the future, just as we basically benefited as we were growing up?

וגם הוצאות לאור בעתיד, ממש כמו שאנחנו הרווחנו כשגדלנו?

So universal access to all knowledge --

אז גישה כלל עולמית לכל הידע --

I think it can be one of the greatest achievements of humankind,

אני חושב שזה יכול להיות אחד ההישגים הגדולים ביותר של המין האנושי,

like the man on the moon, or the Gutenberg Bible, or the Library of Alexandria.

כמו האדם על הירח או התנ"ך של גוטנברג או הספריה של אלכסנדריה.

It could be something that we're remembered for,

זה יכול להיות משהו שיזכרו אותנו בזכותו

for millennia, for having achieved.

למשך מילניום על כך שהשנו אותו.

And as I said before, I'll end with something

וכמו שאמרתי קודם, אני אסיים עם משהו

that's carved above the door of the Carnegie Library.

שחקוק באבן מעל הדלת ספריית קרנגי --

Carnegie -- one of the great capitalists of this country --

קרנגי -- אחד הקפיטליסטים הגדולים של המדינה הזו --

carved above his legacy, "Free to the People."

חקק מעל את המורשת שלו: "חופשי לאנשים."

Thank you very much.

תודה רבה לכם.