How I'm Working for Change Inside My Church | Chelsea Shields | TED Talks

מתרגם: Niv Morgenstern מבקר: Ido Dekkers

Religion is more than belief.

דת היא יותר מאמונה.

It's power, and it's influence.

היא עצמה, והיא השפעה.

And that influence affects all of us,

וההשפעה הזו משפיעה על כולנו,

every day, regardless of your own belief.

כל יום, ללא קשר לאמונה שלנו.

Despite the enormous influence of religion on the world today,

למרות ההשפעה העצומה של הדת על העולם כיום,

we hold them to a different standard of scrutiny and accountability

אנחנו מעמידים אותם בסטנדרטים שונים של ביקורת ואחריות

than any other sector of our society.

מכל סקטור אחר בחברה שלנו.

For example, if there were a multinational organization,

לדוגמה, אם היה ארגון בינלאומי,

government or corporation today

ממשלתי או עסקי

that said no female could be on a leadership board,

שהיה אומר שאף אישה לא יכולה להיות בהנהגת הארגון

not one woman could have a decision-making authority,

שאף אישה לא יכולה לקבל סמכות על תהליכי קבלת החלטות

not one woman could handle any financial matter,

אף לא אישה אחת תוכל לטפל בסוגיות כספיות

we would have outrage.

היינו מתרעמים.

There would be sanctions.

היו מופעלות סנקציות.

And yet this is a common practice in almost every world religion today.

ולמרות זאת זהו מנהג קבוע כמעט בכל דת עולמית כיום

We accept things in our religious lives

אנחנו מקבלים דברים בחיי הדת שלנו

that we do not accept in our secular lives,

שלא היינו מקבלים בחיינו החילוניים,

and I know this because I've been doing it for three decades.

ואני יודעת זאת כיוון שאני עושה זאת כבר שלושה עשורים

I was the type of girl that fought every form of gender discrimination growing up.

הייתי הילדה הזו שנלחמה בכל צורה של אפליה מגדרית כאשר גדלתי

I played pickup basketball games with the boys and inserted myself.

שיחקתי כדורסל עם הבנים והכנסתי את עצמי

I said I was going to be the first female President of the United States.

אמרתי שאני אהיה הנשיאה הראשונה של ארה"ב

I have been fighting for the Equal Rights Amendment,

נלחמתי באמנה לשוויון זכויות

which has been dead for 40 years.

אשר מתה כבר 40 שנים.

I'm the first woman in both sides of my family

אני האישה הראשונה משני צדי המשפחה שלי

to ever work outside the home and ever receive a higher education.

שאי פעם עבדה מחוץ הבית ואי פעם קיבלה חינוך אקדמי.

I never accepted being excluded because I was a woman,

מעולם לא הסכמתי להיות מחוץ לכלל רק בגלל היותי אישה,

except in my religion.

חוץ מהדת שלי

Throughout all of that time,

לאורך כל הזמן הזה

I was a part of a very patriarchal orthodox Mormon religion.

הייתי חלק מדת מורמונית אורתודוקסית פטריארכלית.

I grew up in an enormously traditional family.

גדלתי במשפחה מסורתית ביותר.

I have eight siblings, a stay-at-home mother.

יש לי שמונה אחים, אמא עקרת בית.

My father's actually a religious leader in the community.

אבא שלי הוא מנהיג דתי בקהילה

And I grew up in a world believing that my worth and my standing

וגדלתי בעולם שבו הערך שלי ותפקידי

was in keeping these rules that I'd known my whole life.

הוא לשמור על החוקים הללו שהכרתי כל חיי.

You get married a virgin, you never drink alcohol,

את מתחתנת בתולה, את לעולם לא שותה אלכוהול,

you don't smoke, you always do service,

את לא מעשנת, את תמיד משרתת

you're a good kid.

את ילדה טובה

Some of the rules we had were strict,

חלק מהחוקים שהיו לנו, היו נוקשים,

but you followed the rules because you loved the people

אבל הלכת אחרי החוקים בגלל שאהבת את האנשים

and you loved the religion and you believed.

ואהבת את הדת והאמנת.

Everything about Mormonism determined what you wore,

כל דבר במורמוניזם קבע מה לבשתי,

who you dated, who you married.

עם מי יצאתי, עם מי אתחתן.

It determined what underwear we wore.

היא קבעה אילו תחתונים נלבש.

I was the kind of religious where everyone I know

הייתי דתית שכל מי שהכרתי

donated 10 percent of everything they earned to the church,

תרם 10 אחוזים מכל מה שהרוויחו לכנסיה,

including myself.

כולל את עצמי.

From paper routes and babysitting, I donated 10 percent.

מחלוקת עיתונים ובייביסיטר, תרמתי 10 אחוזים.

I was the kind of religious where I heard parents tell children

הייתי דתית ששמעה הורים אומרים לילדיהם

when they're leaving on a two-year proselytizing mission

כאשר הם עוזבים למשימת גיור לשנתיים

that they would rather have them die

שהם מעדיפים שהם ימותו

than return home without honor, having sinned.

מאשר שיחזרו הביתה בלי כבוד, לאחר שחטאו.

I was the type and the kind of religious

הייתי דתית מהסוג

where kids kill themselves every single year

שילדים התאבדו בכל שנה

because they're terrified of coming out to our community as gay.

בגלל שהם פחדו להודות בפני הקהילה שהם הומואים

But I was also the kind of religious

אבל גם הייתי דתיה

where it didn't matter where in the world I lived,

שזה לא שינה איפה חייתי בעולם,

I had friendship, instantaneous mutual aid.

היה לי חברות, עזרה הדדית מיידית

This was where I felt safe. This is certainty and clarity about life.

היה זה המקום בו הרגשתי בטוחה. וודאות ובהירות לגבי החיים.

I had help raising my little daughter.

קיבלתי עזרה לגדל את הבת הקטנה שלי.

So that's why I accepted without question that only men can lead,

ולכן קיבלתי ללא ספק שרק גברים יכולים להנהיג

and I accepted without question

וקיבלתי ללא ספק

that women can't have the spiritual authority of God on the Earth,

שנשים אינן הסמכות הרוחנית של אלוהים על פני הארץ,

which we call the priesthood.

שאנו קוראים להם הכמורה.

And I allowed discrepancies between men and women in operating budgets,

וקיבלתי הפליה בין נשים לגברים בתפעול התקציב

disciplinary councils, in decision-making capacities,

מועצה משמעתית, בתהליכי קבלת החלטות,

and I gave my religion a free pass

ונתתי לדת שלי מעבר חופשי

because I loved it.

בגלל שאהבתי אותה.

Until I stopped,

עד שהפסקתי,

and I realized that I had been allowing myself to be treated

והבנתי שהרשיתי לעצמי להיות

as the support staff to the real work of men.

חלק מצוות התמיכה לעבודה האמתית של הגברים.

And I faced this contradiction in myself,

והבטתי בסתירה הזו בעצמי

and I joined with other activists in my community.

והצטרפתי עם אקטיביסטיות אחרות בקהילה שלי.

We've been working very, very, very hard for the last decade and more.

אנחנו עבדנו מאוד, מאוד, מאוד קשה בעשור האחרון ויותר.

The first thing we did was raise consciousness.

הדבר הראשון שעשינו הוא להעלות מודעות.

You can't change what you can't see.

אתה לא יכול לשנות את אשר אינך רואה.

We started podcasting, blogging, writing articles.

התחלנו לפרסם תשדורות, בלוגים, לכתוב מאמרים.

I created lists of hundreds of ways

יצרתי רשימה של מאות סוגיות

that men and women are unequal in our community.

שגברים ונשים אינם שווים בקהילה שלנו.

The next thing we did was build advocacy organizations.

הדבר הבא שעשינו היה להקים ארגונים משפטיים.

We tried to do things that were unignorable,

ניסינו לעשות דברים שלא ניתן היה להתעלם מהם

like wearing pants to church and trying to attend all-male meetings.

כמו ללבוש מכנסיים לכנסייה ולנסות להיכנס למפגשים לגברים בלבד.

These seem like simple things,

אלו נראים כמו דברים פשוטים,

but to us, the organizers, they were enormously costly.

אבל עבורנו, המתארגנות, היה להם מחיר כבד.

We lost relationships. We lost jobs.

איבדנו מערכות יחסים. איבדנו עבודה.

We got hate mail on a daily basis.

קיבלנו מכתבי שנאה על בסיס יומי.

We were attacked in social media and national press.

הותקפנו ברשת החברתית ובתקשורת הלאומית.

We received death threats.

קיבלנו איומי מוות.

We lost standing in our community. Some of us got excommunicated.

איבדנו מעמד בקהילה שלנו. חלקנו נודה.

Most of us got put in front of a disciplinary council,

רובנו הוצבו מול מועצה משמעתית,

and were rejected from the communities that we loved

ודחו אותנו מקהילות שאהבנו

because we wanted to make them better, because we believed that they could be.

בגלל שרצינו לעשות אותן טובות יותר, בגלל שהאמנו שהן יכולות להיות.

And I began to expect this reaction from my own people.

והתחלתי לצפות לתגובה זו מהאנשים שלי.

I know what it feels like when you feel like someone's trying to change you

אני יודעת כיצד זה מרגיש כאשר אתה מרגיש שמישהו מנסה לשנות אותך

or criticize you.

או לבקר אותך.

But what utterly shocked me was throughout all of this work

אך מה שהפתיע אותי ביותר היה שבמהלך כל העבודה הזו

I received equal measures of vitriol from the secular left,

קיבלתי מידה שווה של ביקורת מהשמאל החילוני

the same vehemence as the religious right.

באותו הלהט כמו הימין הדתי.

And what my secular friends didn't realize was that this religious hostility,

ומה שחברי החילוניים לא הבינו שהעוינות הדתית הזו,

these phrases of, "Oh, all religious people are crazy or stupid."

המשפטים האלו של, "או, כל הדתיים משוגעים או טיפשים".

"Don't pay attention to religion."

"אל תשימי לב לדת".

"They're going to be homophobic and sexist."

"הם יהיו הומופובים או סקסיסטיים".

What they didn't understand

מה שהם לא מבינים

was that that type of hostility did not fight religious extremism,

שמידת עוינות זו לא נלחמה בקיצוניות דתית.

it bred religious extremism.

היא הרבתה קיצונית דתית.

Those arguments don't work, and I know because I remember

הוויכוחים הללו לא עבדו, ואני יודעת בגלל שאני זוכרת

someone telling me that I was stupid for being Mormon.

שמישהו אמר לי שאני טיפשה בגלל שאני מורמונית.

And what it caused me to do was defend myself and my people

ומה שזה גרם לי לעשות זה להגן על עצמי ועל אנשי

and everything we believe in, because we're not stupid.

וכל מה שאנחנו מאמינים בו, בגלל שאנחנו לא טיפשים.

So criticism and hostility doesn't work, and I didn't listen to these arguments.

אז ביקורת ועוינות לא עובדים, ואני לא הקשבתי לטיעונים הללו.

When I hear these arguments, I still continue to bristle,

כשאני שומעת את הטיעונים הללו, אני ממשיכה להסתמר.

because I have family and friends.

בגלל שיש לי משפחה וחברים.

These are my people, and I'm the first to defend them,

אלו הם אנשיי ואני הראשונה להגן עליהם,

but the struggle is real.

אבל המאבק הוא אמיתי.

How do we respect someone's religious beliefs

איך אנחנו מכבדים את האמונה הדתית של מישהו

while still holding them accountable for the harm or damage

ואנחנו ממשיכים לצפות מהם לאחריות עבור נזק או פגיעה

that those beliefs may cause others?

שהאמונה הזו יכולה לגרום לאחרים?

It's a tough question. I still don't have a perfect answer.

זו שאלה קשה. עדיין אין לי תשובה מושלמת.

My parents and I have been walking on this tightrope for the last decade.

הוריי ואני הולכים על החבל הדק הזה בעשור האחרון.

They're intelligent people. They're lovely people.

הם אנשים אינטליגנטים. הם אנשים נפלאים.

And let me try to help you understand their perspective.

ותנו לי לעזור לכם להבין את הפרספקטיבה שלהם.

In Mormonism, we believe that after you die,

במורמוניות אנחנו מאמינים שאחרי שאתה מת,

if you keep all the rules and you follow all the rituals,

אם אתה שומר על כל החוקים ומבצע את כל הטקסים,

you can be together as a family again.

אתם יכולים להיות כמשפחה פעם נוספת.

And to my parents, me doing something as simple

ובשביל ההורים שלי, כשאני עושה משהו פשוט

as having a sleeveless top right now, showing my shoulders,

כמו ללבוש חולצה בלי שרוולים עכשיו, מראה את הכתפיים שלי,

that makes me unworthy.

זה עושה אותי ללא ראויה.

I won't be with my family in the eternities.

אני לא אהיה עם המשפחה שלי בחיים הנצחיים.

But even more, I had a brother die in a tragic accident at 15,

אבל יותר מכך, היה לי אח שנהרג בתאונה טרגית בגיל 15,

and something as simple as this means we won't be together as a family.

ומשהו פשוט כמו זה משמעו שאנחנו לא נהיה ביחד כמשפחה.

And to my parents, they cannot understand

ובשביל ההורים שלי, הם לא יכולים להבין

why something as simple as fashion or women's rights

למה משהו פשוט כמו אופנה או זכויות האישה

would prevent me from seeing my brother again.

ימנע ממני לראות את אחי בשנית.

And that's the mindset that we're dealing with,

וזהו הלך המחשבה שאתו אנחנו מתמודדים.

and criticism does not change that.

וביקורת לא משנה זאת.

And so my parents and I have been walking this tightrope,

ולכן אני והורי הולכים על החבל הדק הזה,

explaining our sides, respecting one another,

מסבירים את הצדדים שלנו, מכבדים אחד את השני,

but actually invalidating each other's very basic beliefs

אבל למעשה מבטלים את האמונה הבסיסית של כל אחד מאיתנו

by the way we live our lives, and it's been difficult.

בדרך שאנחנו חיים את חיינו, וזה היה קשה.

The way that we've been able to do that

הדרך שבה אנחנו מסוגלים לעשות זאת

is to get past those defensive shells

היא להתגבר על מעטפת ההגנות

and really see the soft inside of unbelief and belief

ובאמת לראות את הפנימיות הרכה של אמונה וחוסר אמונה

and try to respect each other while still holding boundaries clear.

ולנסות לכבד אחד את השני ועדיין להחזיק גבולות ברורים.

The other thing that the secular left and the atheists and the orthodox

הדבר הנוסף שהשמאל החילוני והאתאיסטים והאורתודוקסים

and the religious right, what they all don't understand

והימין הדתי, מה שכולם לא מבינים

was why even care about religious activism?

הוא למה שיהיה אכפת לגבי אקטיביזם דתי?

I cannot tell you the hundreds of people who have said,

אני לא יכולה לספר לכם על מאות האנשים שאמרו,

"If you don't like religion, just leave."

"אם את לא אוהבת את הדת, פשוט תעזבי".

Why would you try to change it?

למה תנסי לשנות אותה?

Because what is taught on the Sabbath

בגלל שמה שמלמדים בשבת

leaks into our politics, our health policy,

דולף לפוליטיקה שלנו, מדיניות הבריאות שלנו,

violence around the world.

אלימות סביב העולם.

It leaks into education, military, fiscal decision-making.

היא דולפת לחינוך, צבא, קבלת החלטות פיננסית.

These laws get legally and culturally codified.

חוקים אלו נהיים חוקיים וחלק מהתרבות שלנו.

In fact, my own religion has had an enormous effect on this nation.

למעשה, לדת שלי הייתה השפעה עצומה על האומה.

For example, during Prop 8, my church raised over 22 million dollars

לדוגמה, במהלך הצעה 8, הכנסייה שלי גייסה מעל 22 מליון דולרים

to fight same-sex marriage in California.

להילחם בנישואים בני אותו מין בקליפורניה.

Forty years ago, political historians will say,

לפני ארבעים שנה, היסטוריונים פוליטיים אמרו,

that if it wasn't for the Mormon opposition to the Equal Rights Amendment,

אם לא האופוזיציה המורמונית לאמנת זכויות האדם,

we'd have an Equal Rights Amendment in our Constitution today.

היום היה לנו תיקון בחוקה בנושא זכויות אדם.

How many lives did that affect?

על כמה אנשים זה השפיע?

And we can spend time fighting every single one

ואנחנו יכולים לבזבז את הזמן להילחם על כל אחד

of these little tiny laws and rules,

מהחוקים והכללים הקטנים הללו,

or we can ask ourselves,

או שאנחנו יכולים לשאול את עצמנו,

why is gender inequality the default around the world?

מדוע אי שוויון מגדרי הוא ברירת המחדל בעולם?

Why is that the assumption?

מדוע זו ההנחה?

Because religion doesn't just create the roots of morality,

בגלל שהדת לא רק יוצרת את השורשים של המוסר,

it creates the seeds of normality.

היא יוצרת את הזרעים לנורמליות.

Religions can liberate or subjugate,

דתות יכולות לשחרר או לשעבד,

they can empower or exploit, they can comfort or destroy,

הן יכולות להעצים או לנצל, הן יכולות לנחם או להרוס,

and the people that tip the scales over to the ethical and the moral

והאנשים שמטים את המשקל לעבר האתיות והמוסר

are often not those in charge.

לרוב אינם אלו שאחראים.

Religions can't be dismissed or ignored.

לא ניתן לבטל או להתעלם מן הדת.

We need to take them seriously.

אנחנו צריכים לקחת אותם ברצינות.

But it's not easy to influence a religion, like we just talked about.

אבל זה לא קל להשפיע על דת, כמו שרק דיברנו.

But I'll tell you what my people have done.

אבל אני אספר לכם מה אנשיי עשו.

My groups are small, there's hundreds of us,

הקבוצות שלי קטנות, יש מאות מאיתנו,

but we've had huge impact.

אבל יש לנו השפעה עצומה.

Right now, women's pictures are hanging in the halls next to men

ממש עכשיו, תמונות של נשים תלויות במסדרונות ליד תמונות של גברים

for the first time.

זאת הפעם הראשונה.

Women are now allowed to pray in our church-wide meetings,

מרשים לנשים להתפלל במפגשים הרחבים בכנסיות,

and they never were before in the general conferences.

והם מעולם לא היו לפני באספות הכלליות.

As of last week, in a historic move,

ובשבוע שעבר, במהלך היסטורי,

three women were invited down to three leadership boards

שלוש נשים הוזמנו לשלוש ועדות מנהיגות

that oversee the entire church.

שמפקחות על הכנסיה כולה.

We've seen perceptual shifts in the Mormon community

ראינו שינוי תפיסתי בקהילה המורמונית

that allow for talk of gender inequality.

הם מאפשרים שיחה על אי שוויון מגדרי.

We've opened up space, regardless of being despised,

פתחנו את המקום, ללא קשר שבזים לנו,

for more conservative women to step in and make real changes,

לנשים שמרניות יותר להתערב ולעשות שינוי אמתי

and the words "women" and "the priesthood" can now be uttered in the same sentence.

והמילים "נשים" ו- "כמורה" עכשיו יכולות להיות באותו משפט.

I never had that.

מעולם לא היה לי זאת.

My daughter and my nieces are inheriting a religion that I never had,

הבת שלי ואחיינית שלי יורשות דת שלא הייתה לי,

that's more equal -- we've had an effect.

שהיא יותר שוויונית - הייתה לנו השפעה.

It wasn't easy standing in those lines

זה לא היה קל לעמוד בטורים הללו

trying to get into those male meetings.

לנסות להיכנס לאותם מפגשים של הגברים.

There were hundreds of us,

היו מאות מאיתנו,

and one by one, when we got to the door,

ואחת אחרי השנייה, כאשר ניגשנו לדלת

we were told, "I'm sorry, this meeting is just for men,"

נאמר לנו, "אני מצטער. מפגשים אלו לגברים בלבד".

and we had to step back and watch men get into the meeting

והיינו צריכות לקחת צעד אחורה ולראות גברים נכנסים למפגשים

as young as 12 years old,

צעירים כבני 12

escorted and walked past us as we all stood in line.

מלווים ועוברים על פנינו כאשר כולנו עמדו בטור.

But not one woman in that line will forget that day,

אבל אף אישה באותו טור לא תשכח את היום הזה,

and not one little boy that walked past us will forget that day.

ואף לא ילד קטן אחד שעבר אותנו ישכח את היום הזה

If we were a multinational corporation or a government, and that had happened,

אם היינו חברה בינלאומית או ממשלה וזה מה שהיה קורה,

there would be outrage,

היה זעם,

but we're just a religion.

אבל אנחנו רק דת.

We're all just part of religions.

אנחנו רק חלק מדתות.

We can't keep looking at religion that way,

אנחנו לא יכולים להמשיך להסתכל על הדת בדרך הזו.

because it doesn't only affect me, it affects my daughter

בגלל שזה לא רק משפיע עלי, זה משפיע על הבת שלי

and all of your daughters and what opportunities they have,

ועל כל הבנות שלכם ועל אלו הזדמנויות יש להן,

what they can wear, who they can love and marry,

מה הן יכולות ללבוש, את מי הן יכולות לאהוב ולהתחתן,

if they have access to reproductive healthcare.

אם יש להן כישה לביטוח בריאות הרבייתי.

We need to reclaim morality in a secular context

אנחנו צריכים לדרוש את המוסר בהקשר החילוני

that creates ethical scrutiny and accountability

שיוצר ביקורת ואחריות אתית

for religions all around the world,

לדתות בכל העולם,

but we need to do it in a respectful way

אבל אנחנו צריכים לעשות זאת בדרך מכבדת

that breeds cooperation and not extremism.

שיוצרת שיתוף פעולה ולא קיצוניות.

And we can do it through unignorable acts of bravery,

ואנחנו יכולים לעשות זאת על ידי מעשי גבורה שלא ניתנים להתעלמות

standing up for gender equality.

לעמוד עבור מגדר שוויוני.

It's time that half of the world's population

זה הזמן שלמחצית מאוכלוסיית העולם

had voice and equality within our world's religions,

יהיה קול ושוויון בתוך הדתות העולמיות,

churches, synagogues, mosques and shrines around the world.

כנסיות, בתי כנסת, מסגדים ומקדשים סביב העולם.

I'm working on my people. What are you doing for yours?

אני מטפלת באנשים שלי מה אתם עושים בנוגע לשלכם?

(Applause)

(מחיאות כפיים)