A theory of everything | Emily Levine

מתרגם: Nitai Gat מבקר: Ido Dekkers

I am going to talk about myself,

אני עומדת לדבר על עצמי,

which I rarely do, because I --

דבר שאני עושה לעיתים נדירות, כיוון שאני --

well for one thing, I prefer to talk about things I know nothing about.

טוב, ראשית, מעדיפה לדבר על דברים שאין לי מושג עליהם

And secondly, I'm a recovering narcissist.

ושנית, כי אני נרקיסיסטית בגמילה.

(Laughter)

(צחוק)

I didn't know I was a narcissist actually.

לא ידעתי שאני נרקיסיסטית, למען האמת.

I thought narcissism meant you loved yourself.

חשבתי שנרקיסיזם אומר שאתה אוהב את עצמך

And then someone told me there is a flip side to it.

ואז מישהו אמר לי שיש צד שני למטבע.

So it's actually drearier than self-love;

אז למעשה זה מדכא יותר מאהבה-עצמית.

it's unrequited self-love.

זו אהבה-עצמית לא הדדית.

(Laughter)

(צחוק)

I don't feel I can afford a relapse.

אני לא יכולה להרשות לעצמי להתמכר מחדש.

But I want to, though, explain

אבל למרות זאת אני רוצה להסביר

how I came to design my own particular brand of comedy

איך הגעתי לעצב את הסוג המיוחד של הקומדיה שלי

because I've been through so many different forms of it.

כיוון שעברתי בין כל מיני צורות שונות שלו.

I started with improvisation,

התחלתי עם אלתור.

in a particular form of improvisation called theater games,

בצורה מיוחדת של אלתור שנקראת משחקי תאטרון,

which had one rule,

לה היה חוק אחד,

which I always thought was a great rule for an ethic for a society.

שתמיד חשבתי שהוא חוק מעולה בתור אתיקה של חברה

And the rule was, you couldn't deny the other person's reality,

והחוק היה שאתה לא יכול להתכחש למציאות של האחר.

you could only build on it.

אתה יכול רק להסתמך עליה.

And of course we live in a society that's all about

וכמובן, אנחנו חיים בחברה שעיקרה

contradicting other peoples' reality.

לסתור את המציאות של אחרים.

It's all about contradiction,

כל העניין הוא סתירה,

which I think is why I'm so sensitive to contradiction in general.

וזו הסיבה לכך שאני כה רגישה לסתירות, באופן כללי.

I see it everywhere.

אני רואה את זה בכל מקום.

Like polls. You know, it's always curious to me

למשל בסקרים. אתם יודעים, אני תמיד מתפלאת

that in public opinion polls

שבסקרי דעת קהל

the percentage of Americans who don't know the answer to any given question

אחוז האמריקאים שלא יודעים את התשובה לכל שאלה שנשאלת

is always two percent.

הוא תמיד שני אחוזים.

75 percent of Americans

שבעים וחמישה אחוזים מהאמריקאים

think Alaska is part of Canada.

חושבים שאלסקה היא חלק מקנדה

But only two percent don't know the effect

אבל רק שני אחוזים לא יודעים מה תהיה ההשפעה

that the debacle in Argentina will have on the IMF's monetary policy --

של הקריסה בארגנטינה על מדיניות הכספים של קרן המטבע הבינ"ל.

(Laughter)

(צחוק)

seems a contradiction.

זה נראה כמו סתירה.

Or this ad that I read in the New York Times:

או המודעה הזאת שקראתי בניו יורק טיימס

"Wearing a fine watch speaks loudly of your rank in society.

"לבישת שעון איכותי מעידה על מעמדך בחברה

Buying it from us screams good taste."

קנייתו מאיתנו צועקת טעם טוב"

(Laughter)

(צחוק)

Or this that I found in a magazine called California Lawyer,

או מה שמצאתי במגזין שנקרא "לעורך דין מקליפורניה",

in an article that is surely meant for the lawyers at Enron.

במאמר שבוודאי נכתב בשביל עורכי הדין של אנרון

"Surviving the Slammer: Do's and Don'ts."

"לשרוד את הכלא: עשה ואל תעשה"

(Laughter)

(צחוק)

"Don't use big words."

"אל תשתמש במילים גדולות"

(Laughter)

(צחוק)

"Learn the lingua franca."

"למד את הלינגוה פרנקה (שפה משותפת)"

(Laughter)

"צחוק"

Yeah. "Lingua this, Frankie."

בדיוק. לינגווה ב... שלי, פרנקי"

(Laughter)

(צחוק)

And I suppose it's a contradiction that I

ואני מניחה שזו סתירה שאני

talk about science when I don't know math.

מדברת על מדע כשאני לא יודעת מתמטיקה.

You know, because -- and by the way to I was so grateful to Dean Kamen

אתם יודעים, כי - ודרך אגב, הייתי כל כך אסירת תודה לדין קיימן

for pointing out that one of the reasons,

על שהצביע על כך שאחת הסיבות

that there are cultural reasons

על כך שישנן סיבות תרבותיות

that women and minorities don't enter the fields of science and technology --

לכך שנשים ומיעוטים אינם נכנסים לתחומי המדע והטכנולוגיה

because for instance, the reason I don't do math is,

כי לדוגמא, הסיבה שאני איני עוסקת במתמטיקה

I was taught to do math and read at the same time.

היא שלימדו אותי לבצע חשבון ולקרוא באותו זמן

So you're six years old, you're reading Snow White and the Seven Dwarves,

אז את בת שש, קוראת את שלגיה ושבעת הגמדים.

and it becomes rapidly obvious

וזה נהיה ברור במהירות

that there are only two kinds of men in the world:

שישנם רק שני סוגים של גברים בעולם

dwarves and Prince Charmings.

גמדים ונסיכי חלומות.

And the odds are seven to one against your finding the prince.

והיחס הוא שבע לאחד נגד זה שתמצאי את הנסיך

(Laughter)

(צחוק)

That's why little girls don't do math. It's too depressing.

זו הסיבה שילדות קטנות לא מתעסקות במתמטיקה. זה יותר מדי מדכא.

(Laughter)

(צחוק)

Of course, by talking about science

כמובן, כשאני מדברת על מדע

I also may, as I did the other night,

אני גם עלולה, כפי שעשיתי לפני כמה לילות,

incur the violent wrath of some scientists

להיחשף לזעם אלים מצד כמה מדענים

who were very upset with me.

שהיו מאוד עצבניים עלי.

I used the word postmodern as if it were OK.

אני חושבת שזה כי השתמשתי במילה פוסט-מודרני כאילו זה בסדר.

And they got very upset.

והם נהיו מאוד עצבניים.

One of them, to his credit, I think really just wanted to engage me

אחד מהם, ייזקף לזכותו, אני חושבת שרק רצה לערוך איתי

in a serious argument.

ויכוח רציני.

But I don't engage in serious arguments.

אבל אני לא עורכת ויכוחים רציניים.

I don't approve of them

אני לא רואה אותם בחיוב.

because arguments, of course, are all about contradiction,

כיוון שויכוחים, כמובן, עיקרם הוא סתירה.

and they're shaped by the values that I have questions with.

והם מעוצבים על פי הערכים.

I have questions with the values of Newtonian science,

ויש לי תהיות לגבי הערכים של המדע הניוטוני.

like rationality. You're supposed to be rational in an argument.

למשל רציונאליות, אתה אמור להיות רציונאלי בזמן ויכוח.

Well rationality is constructed

ובכן, רציונאליות מורכבת

by what Christie Hefner was talking about today,

ממה שכריסטי הפנר דיברה עליו היום

that mind-body split, you know?

הפיצול של הגוף והנפש הזה. אתם מבינים?

The head is good, body bad.

הראש הוא טוב. הגוף רע.

Head is ego, body id.

הראש הוא אגו. הגוף איד.

When we say "I," -- as when Rene Descartes said,

כשאנו אומרים "אני" -- כמו כשרנה דקארט אמר

"I think therefore I am," --

"אני חושב משמע אני קיים"

we mean the head.

אנו מתכוונים לראש.

And as David Lee Roth sang in "Just a Gigolo,"

וכמו שדיוויד לי רות' שר ב"אני רק ג'יגולו,"

"I ain't got no body."

"אני, אין לי גוף".

That's how you get rationality.

ככה אתה מגיע לרציונאליות.

And that's why so much of humor

וזו הסיבה לכך שכל כך הרבה מההומור

is the body asserting itself against the head.

הוא הגוף שעומד על שלו מול הראש.

That's why you have toilet humor and sexual humor.

זו הסיבה שיש הומור בית שימוש והומור מיני

That's why you have the Raspyni Brothers

זו הסיבה שיש את האחים רספיני

whacking Richard in the genital area.

מכים את ריצ'רד באיזור איברי המין

And we're laughing doubly then

ואז אנחנו צוחקים כפול

because he's the body, but it's also --

כי הוא הגוף, אבל זה גם --

Voice offstage: Richard.

מחוץ לבמה: ריצ'רד.

Emily Levine: Richard. What did I say?

אמילי לוין: ריצ'רד. מה אני אמרתי?

(Laughter)

(צחוק)

Richard. Yes but it's also the head,

ריצ'רד. כן, אבל זה גם הראש,

the head of the conference.

הראש של הכנס.

That's the other way that humor --

זוהי הדרך האחרת בה ההומור --

like Art Buchwald takes shots at the heads of state.

כמו שארט בוכוולד מכוון לראשי מדינה.

It doesn't make quite as much money as body humor I'm sure --

זה לא מכניס כמות כסף כמו הומור גופני, אני בטוחה --

(Laughter)

(צחוק)

but nevertheless, what makes us treasure you and adore you.

אבל אף על פי כן, זה מה שגורם לנו לנצור ולהעריץ אותך

There's also a contradiction in rationality in this country though,

אבל ישנה גם סתירה ברציונאליות במדינה הזו

which is, as much as we revere the head,

והיא שכשם שאנחנו מעריצים את הראש

we are very anti-intellectual.

אנחנו מאוד אנטי-אינטלקטואלים.

I know this because I read in the New York Times,

אני יודעת את זה כיוון שקראתי בניו יורק טיימס

the Ayn Rand foundation took out a full-page ad

שהקרן של איין ראנד הוציאה עמוד פרסומת שלם

after September 11,

אחרי ה-11 בספטמבר

in which they said, "The problem is not Iraq or Iran,

ובו היא אמרה, "הבעיה אינה עיראק או איראן,

the problem in this country, facing this country

הבעיה בארץ הזאת, שעומדת בפני הארץ הזאת,

is the university professors and their spawn."

היא הפרופסורים באוניברסיטאות ומה שהם יוצרים"

(Laughter)

(צחוק)

So I went back and re-read "The Fountainhead."

אז חזרתי חזרה וקראתי שוב את "כמעיין המתגבר".

(Laughter)

(צחוק)

I don't know how many of you have read it.

אני לא יודעת כמה מכם קראו אותו.

And I'm not an expert on sadomasochism.

ואני לא מומחית לסאדו-מזוכיזם.

(Laughter)

(צחוק)

But let me just read you a couple of random passages from page 217.

אבל תנו לי רק להקריא לכם כמה קטעים אקראיים מעמוד 217.

"The act of a master

"פעולתו של אדון

taking painful contemptuous possession of her,

הלוקח עליה בעלות כואבת ומלאת בוז

was the kind of rapture she wanted.

הייתה סוג ההתלהבות בה היא חפצה.

When they lay together in bed it was,

כאשר הם שכבו יחדיו במיטה זה היה

as it had to be, as the nature of the act demanded,

כפי שהיה חייב להיות, כפי שאופי הפעולה דרש,

an act of violence.

פעולה של אלימות.

It was an act of clenched teeth and hatred. It was the unendurable.

זו הייתה פעולה של שיניים הדוקות ושנאה. זה היה הקשה מנשוא.

Not a caress, but a wave of pain.

לא לטיפה, אלא גל של כאב.

The agony as an act of passion."

הסבל, כפעולה של תשוקה."

So you can imagine my surprise

אז אתם יכולים לשער בדמיונכם את הפתעתי

on reading in The New Yorker

כשקראתי בניו יורקר

that Alan Greenspan, Chairman of the Federal Reserve,

שאלן גרינספן, יושב ראש הפדרל ריזרב,

claims Ayn Rand as his intellectual mentor.

מכריז על איין ראנד כמנטור האינטלקטואלי שלו.

(Laughter)

(צחוק)

It's like finding out your nanny is a dominatrix.

זה כמו לגלות שהאומנת שלך היא דומינטריקס.

(Laughter)

(צחוק)

Bad enough we had to see J. Edgar Hoover in a dress.

לא רע מספיק שהיינו צריכים לראות את ג' אדגר הובר בשמלה,

Now we have to picture Alan Greenspan

עכשיו אנחנו צריכים לדמיין את אלן גרינספן

in a black leather corset, with a butt tattoo that says,

במחוך עור שחור, עם קעקוע בתחת שאומר

"Whip inflation now."

"הצלף באינפלציה עכשיו".

(Laughter)

(צחוק)

And Ayn Rand of course, Ayn Rand

ואיין ראנד כמובן, איין ראנד

is famous for a philosophy called Objectivism,

ידועה כבעלת פילוסופיה הנקראת אובייקטיביזם,

which reflects another value of Newtonian physics,

המשקפת ערך נוסף של הפיזיקה הניוטונית

which is objectivity.

שהוא אובייקטיביות.

Objectivity basically is constructed

אובייקטיביות בעיקרון מורכבת

in that same S&M way.

באותה הדרך של האס-אם (סאדו-מזוכיזם).

It's the subject subjugating the object.

מדובר בסובייקט המשעבד את האובייקט.

That's how you assert yourself.

כך אתה עומד על דעתך.

You make yourself the active voice.

אתה גורם לעצמך להיות הקול האקטיבי.

And the object is the passive no-voice.

והאובייקט הוא הפסיבי, חסר הקול.

I was so fascinated by that Oxygen commercial.

הייתי כל כך מרותקת על ידי הפרסומת ההיא של אוקסיג'ן.

I don't know if you know this but --

אני לא יודעת אם אתם מכירים את זה, אבל --

maybe it's different now, or maybe you were making a statement --

אולי זה אחרת עכשיו, או שאולי אתם אומרים איזו אמירה --

but in many hospital nurseries across the country,

אבל בבתי חולים רבים ליולדות ברחבי הארץ

until very recently anyway, according to a book by Jessica Benjamin,

עד ממש לאחרונה בכל אופן,על פי ספר מאת ג'סיקה בנג'מין,

the signs over the little boys cribs read,

בשלטים מעל העריסות של הבנים הקטנים נכתב

"I'm a boy,"

"אני בן!"

and the signs over the little girls cribs read,

ובשלטים שמעל לעריסות של הבנות הקטנות נכתב,

"It's a girl." Yeah.

"זו בת!"

So the passivity was culturally

אז הפסיביות הוקרנה

projected onto the little girls.

באופן תרבותי על הבנות הקטנות.

And this still goes on as I think I told you last year.

וזה עדיין ממשיך, כפי שאמרתי לכם, בשנה שעברה

There's a poll that proves --

ישנו סקר שמוכיח --

there was a poll that was given by Time magazine,

היה סקר שנערך על ידי המגזין טיים,

in which only men were asked, "Have you ever had sex

ובו רק גברים נשאלו, "האם קיימת אי פעם יחסי מין

with a woman you actively disliked?"

עם אישה שבאופן אקטיבי לא חיבבת?"

And well, yeah.

ובכן, בדיוק.

Well, 58 percent said yes,

ובכן, 58 אחוזים אמרו כן,

which I think is overinflated though

שזה אני חושבת אבל מנופח

because so many men if you just say,

כיוון שכל כך הרבה גברים, אם רק תשאלו

"Have you ever had sex ... " "Yes!"

"האם קיימת אי פעם יחסי מין..." "כן!"

They don't even wait for the rest of it.

הם אפילו לא מחכים להמשך של זה.

(Laughter)

(צחוק)

And of course two percent did not know whether they'd had --

וכמובן, שני אחוזים לא ידעו אם הם קיימו --

(Laughter)

(צחוק)

That's the first callback,

זו הבדיחה החוזרת הראשונה שלי,

of my attempted quadruple.

מתוך ארבע שאני אנסה.

(Laughter)

(צחוק)

So this subject-object thing,

אז הדבר הזה של הסובייקט-אובייקט,

is part of something I'm very interested in

הוא חלק ממשהו שאני מאוד מתעניינת בו

because this is why, frankly, I believe in political correctness.

כיוון שזו הסיבה, בכנות, שאני מאמינה בפוליטיקלי קורקט.

I do. I think it can go too far.

אני מאמינה. אני חושבת שזה יכול להגיע רחוק מדי.

I think Ringling Brothers may have gone too far

אני חושבת שהאחים רינגלינג אולי הגזימו

with an ad they took out in the New York Times Magazine.

עם מודעה שהם פרסמו במגזין של הניו יורק טיימס.

"We have a lifelong emotional and financial

"יש לנו מחוייבות רגשית וכלכלית

commitment to our Asian Elephant partners."

לכל החיים עם שותפינו הפילים האסייתיים."

(Laughter)

(צחוק)

Maybe too far. But you know --

אולי רחוק מדי. אבל אתם יודעים --

I don't think that

אני לא חושבת

a person of color making fun of white people

שאדם בעל צבע שצוחק על אנשים לבנים

is the same thing as a white person making fun of people of color.

זה אותו הדבר כמו אדם לבן שצוחק על אנשים בעלי צבע.

Or women making fun of men is the same as men making fun of women.

או נשים שצוחקות על גברים זה זהה לגברים שצוחקים על...

Or poor people making fun of rich people, the same as rich people.

או עניים שצוחקים על עשירים זה זהה לעשירים...

I think you can make fun of the have but not the have-nots,

אני חושבת שאפשר לצחוק על אלו שיש להם, אבל לא על אלו שאין

which is why you don't see me making fun of

ולכן לא תראו אותי צוחקת על

Kenneth Lay and his charming wife.

קנת' ליי ואשתו המקסימה

(Laughter)

(צחוק)

What's funny about being down to four houses?

מה מצחיק בלהצטמצם לארבעה בתים?

(Laughter)

(צחוק)

And I really learned this lesson

ולמדתי ממש את השיעור הזה

during the sex scandals of the Clinton administration or,

במהלך שערוריות הסקס של ממשל קלינטון.

Or as I call them, the good ol' days.

או איך שאני קוראת להם, הימים הטובים ההם.

(Laughter)

(צחוק)

When people I knew, you know, people who considered themselves liberal,

כאשר אנשים שהכרתי, אנשים שהחשיבו את עצמם לליברלים

and everything else,

והכל,

were making fun of Jennifer Flowers and Paula Jones.

עשו צחוק מג'ניפר פלאוארס ופאולה ג'ונס.

Basically, they were making fun of them for being

בעיקרון, הם צחקו עליהן בשל היותן

trailer trash or white trash.

זבל קרוואנים, או אשפה לבנה.

It seems, I suppose, a harmless prejudice

זה נראה, אני משערת, כדעה קדומה לא מזיקה

and that you're not really hurting anybody.

ושאתה לא באמת פוגע במישהו.

Until you read, as I did, an ad in the Los Angeles Times.

עד שאתה קורא, כפי שאני עשיתי, מודעה בלוס אנג'לס טיימס.

"For sale: White trash compactor."

"למכירה טוחן אשפה לבנה."

(Laughter)

(צחוק)

So this whole subject-object thing

אז לכל הדבר הזה של הסובייקט-אובייקט

has relevance to humor in this way.

יש קשר להומור בצורה הזאת.

I read a book by a woman named Amy Richlin,

קראתי ספר מאת אישה בשם איימי ריצ'לין,

who is the chair of the Classics department at USC.

שהיא יושבת הראש של המחלקה לקלסיקה ביו.אס.סי

And the book is called "The Garden of Priapus."

והספר נקרא "הגן של פריאפוס."

And she says that Roman humor

והיא כותבת שההומור הרומי

mirrors the construction of Roman society.

משקף את המבנה של החברה הרומית.

So that Roman society was very top/bottom,

כך שהחברה הרומית הייתה מאוד "נמוכה"

as ours is to some degree.

כמו שלנו, במידה מסוימת.

And so was humor.

וכך גם היה ההומור.

There always had to be the butt of a joke.

תמיד היה צריך להיות "תחתית" לבדיחה.

So it was always the satirist,

וכך היה זה תמיד הסאטיריקן

like Juvenal or Martial,

כגון יובנליס או מרשל,

represented the audience,

שייצג את הקהל,

and he was going to make fun of the outsider,

והוא התכונן לצחוק על הזר,

the person who didn't share that subject status.

על האדם שלא היה שותף לסטאטוס הסובייקטיבי הזה.

And in stand-up of course,

ובסטנד אפ, כמובן

the stand-up comedian is supposed to dominate the audience.

הסטנדאפיסט אמור לשלוט על הקהל.

A lot of heckling is the tension

הרבה הפרעות ביניים הם מהמתח

of trying to make sure that the

של לנסות לוודא

comedian is going to be able to dominate,

שהסטנדאפיסט יהיה מסוגל לשלוט

and overcome the heckler.

ולהתגבר על המפריע.

And I got good at that when I was in stand up.

ונהייתי טובה בזה כשעסקתי בסטנד אפ

But I always hated it because they were

אבל תמיד שנאתי את זה כיוון שהם

dictating the terms of the interaction,

היו מכתיבים את התנאים של האינטראקציה.

in the same way that engaging in a serious argument

באותו אופן בו עריכת ויכוח רציני

determines the content, to some degree,

קובעת את התוכן, במידה מסוימת,

of what you're talking about.

של מה שאתה מדבר עליו.

And I was looking for a form

ואני חיפשתי אחר סוג (של קומדיה)

that didn't have that.

שאין בו את זה.

And so I wanted something that was more interactive.

אז רציתי משהו שיהיה יותר אינטראקטיבי.

I know that word is so debased now

אני יודעת שהמילה הזאת כל כך בזויה עכשיו

by the use of it by Internet marketers.

עקב השימוש בה על ידי המשווקים באינטרנט.

I really miss the old telemarketers now, I'll tell you that.

אני באמת מתגעגעת לאנשי הטלמרקטינג הישנים עכשיו

(Laughter)

(צחוק)

I do, because at least there you stood a chance. You know?

באמת, כי אז לפחות היה לך סיכוי, אתם מבינים?

I used to actually hang up on them.

נהגתי למעשה לנתק להם.

But then I read in "Dear Abby" that that was rude.

אבל אז קראתי ב"נימוסים והליכות" שזה גסות רוח.

So the next time that one called

אז בפעם הבאה שהם התקשרו

I let him get halfway through his spiel and then I said,

נתתי לו להגיע לאמצע שיחת השכנוע שלו ואז אמרתי,

"You sound sexy."

"אתה נשמע סקסי!"

(Laughter)

(צחוק)

He hung up on me!

הוא ניתק לי!

(Laughter)

(צחוק)

But the interactivity allows the audience

אבל האינטראקטיביות מאפשרת לקהל

to shape what you're going to do as much as

לעצב את מה שאתה הולך לעשות, באותה מידה בה

you shape their experience of the world.

אתה מעצב את החוויה שלהם בעולם.

And that's really what I'm looking for.

וזה מה שאני באמת מחפשת.

And I was sort of, as I was starting to analyze

והייתי בסוג של, כשהתחלתי לנתח

what exactly it is that I do,

מה בדיוק אני עושה,

I read a book called "Trickster Makes This World," by Lewis Hyde.

קראתי ספר שנקרא "תכסיסן עושה את העולם", מאת לואיס הייד.

And it was like being psychoanalyzed.

וזה היה כאילו עברתי פסיכואנליזה.

I mean he had laid it all out.

כלומר, הוא פרש את הכל.

And then coming to this conference,

ואז, כשבאתי לכנס הזה,

I realized that most everybody here

הבנתי שכמעט כולם כאן

shared those same qualities

שותפים לאותן תכונות זהות.

because really what trickster is

כיוון שבאמת הדבר שהוא התכסיסן

is an agent of change.

הוא סוכן של שינויים.

Trickster is a change agent.

התכסיסן הוא סוכן שינויים.

And the qualities that I'm about to describe

והתכונות שאני עומדת לתאר

are the qualities that make it possible

הינן התכונות שמאפשרות

to make change happen.

לשינוי לקרות.

And one of these is boundary crossing.

ואחת מהן היא חציית גבולות.

I think this is what so, in fact, infuriated the scientists.

אני חושבת שזה מה שבפועל עורר את זעמם את המדענים.

But I like to cross boundaries.

אבל אני אוהבת לחצות גבולות.

I like to, as I said, talk about things I know nothing about.

אני אוהבת, כפי שאמרתי, לדבר על דברים שאין לי מושג עליהם.

(Phone Ringing)

(טלפון מצלצל)

I hope that's my agent,

אני מקווה שזה הסוכן שלי,

because you aren't paying me anything.

כי אתם לא משלמים לי כלום.

(Laughter)

(צחוק)

And I think it's good to talk about things I know nothing about

ואני חושבת שזה טוב לדבר על דברים שאין לי מושג לגביהם

because I bring a fresh viewpoint to it, you know?

כיוון שאני מספקת נקודת מבט רעננה לגביהם, אתם מבינים?

I'm able to see the contradiction

אני מסוגלת לראות את הסתירות.

that you may not be able to see.

שאתם עלולים לא לראות.

Like for instance a mime once --

לדוגמא, פנטומימאי אחד פעם --

or a meme as he called himself.

או אומן פנטומימה, כפי שהוא קרא לעצמו.

He was a very selfish meme.

הוא היה אומן פנטומימה מאוד אנוכי.

And he said that I had to show more respect

והוא אמר שאני חייבת להפגין יותר כבוד

because it took up to 18 years

כיוון שלוקח עד 18 שנים

to learn how to do mime properly.

ללמוד איך לעשות פנטומימה כראוי.

And I said, "Well, that's how you know only stupid people go into it."

ואני אמרתי, "ובכן, ככה אתה מבין שרק טיפשים נכנסים לזה,

(Laughter)

(צחוק)

It only takes two years to learn how to talk.

"לוקח רק שנתיים כדי ללמוד איך לדבר."

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And you know people, this is the problem with

ואתם יודעים, אנשים, וזוהי הבעיה עם

quote, objectivity, unquote.

ציטוט, "אובייקטיביות", סוף ציטוט.

When you're only surrounded by people

כשאתה מוקף רק באנשים

who speak the same vocabulary as you,

שמשתמשים באותו אוצר מילים כמו שלך,

or share the same set of assumptions as you,

או חולקים את אותה מערכת של הנחות כמוך,

you start to think that that's reality.

אתה מתחיל לחשוב שזו המציאות.

Like economists, you know, their definition of rational,

כמו כלכלנים, אתם מבינים, ההגדרה שלהם לרציונאלי,

that we all act out of our own economic self-interest.

שכולנו פועלים מתוך האנוכיות הכלכלית שלנו.

Well, look at Michael Hawley,

ובכן, תסתכלו על מייקל האולי,

or look at Dean Kamen,

או תסתכלו על דין קיימן,

or look at my grandmother.

או שתסתכלו על סבתי.

My grandmother always acted in other people's interests,

סבתי תמיד פעלה מתוך האינטרסים של אנשים אחרים,

whether they wanted her to or not.

בין אם הם רצו בכך ובין אם לאו.

(Laughter)

(צחוק)

If they had had an Olympics in martyrdom,

אם היו עורכים אולימפיאדה לקדושים מעונים,

my grandmother would have lost on purpose.

סבתי הייתה מפסידה בכוונה.

(Laughter)

(צחוק)

"No, you take the prize.

"לא, את תקחי את הפרס.

You're young. I'm old. Who's going to see it?

את צעירה, אני זקנה. מי יראה אותו בכלל?

Where am I going? I'm going to die soon."

לאן אני הולכת? אני הולכת למות בקרוב."

(Laughter)

(צחוק)

So that's one -- this boundary crossing,

אז זה הדבר הראשון -- חציית הגבולות הזו.

this go-between which --

התיווך הזה אשר --

Fritz Lanting, is that his name,

פריץ לנטינג, זה השם שלו?

actually said that he was a go-between.

למעשה אמר שהוא היה מתווך.

That's an actual quality of the trickster.

זוהי תכונה אמיתית של התכסיסן.

And another is, non-oppositional strategies.

ואחת נוספת היא אסטרטגיות נטולות התנגדות.

And this is instead of contradiction.

וזה, במקום סתירה,

Where you deny the other person's reality,

בה אתה מתכחש למציאות של האחר,

you have paradox

יש לך פרדוקס

where you allow more than one reality to coexist,

בו אתה מאפשר ליותר ממציאות אחת להתקיים בשותף,

I think there's another philosophical construction.

אני חושבת שישנו מבנה פילוסופי נוסף,

I'm not sure what it's called.

אני לא בטוחה איך הוא נקרא.

But my example of it is a sign that I saw in a jewelry store.

אבל הדוגמא שלי לגביו הוא שלט שראיתי בחנות תכשיטים.

It said, "Ears pierced while you wait."

בו נכתב, "אוזניים מנוקבות בזמן שאתה מחכה."

(Laughter)

(צחוק)

There the alternative just boggles the imagination.

שם האלטרנטיבה פשוט מטריפה את הדמיון.

(Laughter)

(צחוק)

"Oh no. Thanks though, I'll leave them here. Thanks very much.

"אוו לא, תודה אבל, אני אשאיר אותם כאן. תודה רבה.

I have some errands to run. So I'll be back to pick them up

יש לי כמה סידורים לעשות, אז אני אחזור לאסוף אותן

around five, if that's OK with you.

בסביבות חמש, אם זה בסדר מצידך.

Huh? Huh? What? Can't hear you."

מה? מה? אני לא שומעת אותך."

(Laughter)

(צחוק)

And another attribute of the trickster

ותכונה נוספת של התכסיסן

is smart luck.

היא מזל חכם.

That accidents, that Louis Kahn, who talked about accidents,

שתאונות, מה שלואיס קאן, שדיבר על תאונות,

this is another quality of the trickster.

זוהי תכונה נוספת של התכסיסן.

The trickster has a mind that is prepared for the unprepared.

לתכסיסן יש שכל שמוכן לבלתי צפוי.

That, and I will say this to the scientists,

כך, ואני אומר זאת למדענים,

that the trickster has the ability to hold

לתכסיסן יש את היכולת להחזיק

his ideas lightly

ברעיונותיו באופן רופף

so that he can let room in for new ideas

כדי שהוא יוכל לפנות מקום לרעיונות חדשים

or to see the contradictions or the hidden problems

או כדי לראות את הסתירות או את הבעיות הנסתרות

with his ideas.

עם רעיונותיו שלו.

I had no joke for that.

לא הייתה לי בדיחה לעניין הזה.

I just wanted to put the scientists in their place.

פשוט רציתי להעמיד את המדענים במקומם.

(Laughter)

(צחוק)

But here's how I think I like to make change,

אבל הנה איך אני חושבת שאני רוצה לעשות שינוי,

and that is in making connections.

וזה ביצירת קישורים.

This is what I tend to see

זה מה שאני נוטה לראות

almost more than contradictions.

אפילו יותר מסתירות.

Like the, what do you call those toes of the gecko?

כמו האלו, איך קוראים לאצבעות הללו של השממית?

You know, the toes of the gecko,

אתם יודעים, לאצבעות של השממית,

curling and uncurling like the fingers of Michael Moschen.

מתפתלות כמו האצבעות של מייקל מושן.

I love connections.

אני אוהבת קישורים.

Like I'll read that one of the two attributes

למשל, אני קוראת שאחת משתי התכונות

of matter in the Newtonian universe --

של חומר ביקום הניוטוני --

there are two attributes of matter in the Newtonian universe --

ישנן שתי תכונות לחומר ביקום הניוטוני --

one is space occupancy. Matter takes up space.

אחת היא תפוסת מקום. חומר תופס מקום.

I guess the more you matter the more space you take up,

אני משערת שככל שאתה חומרני יותר כך אתה תופס יותר מקום,

which explains the whole SUV phenomenon.

מה שמסביר את כל תופעת רכבי השטח.

(Laughter)

(צחוק)

And the other one though is impenetrability.

והשנייה היא אי-חדירות.

Well, in ancient Rome, impenetrability

ובכן, ברומא העתיקה, אי-חדירות

was the criterion of masculinity.

הייתה הקריטריון לגבריות.

Masculinity depended on you

הגבריות הייתה תלויה

being the active penetrator.

בכך שאתה תהיה החודר האקטיבי.

And then, in economics, there's an active producer

ואז, בכלכלה, ישנו היצרן האקטיבי

and a passive consumer,

והצרכן הפסיבי,

which explains why business always has to

מה שמסביר למה עסק תמיד צריך

penetrate new markets.

לחדור לשווקים חדשים.

Well yeah, I mean why we forced China

ובכן, כן, זוהי הסיבה שהכרחנו את סין

to open her markets.

לפתוח את השווקים שלה.

And didn't that feel good?

ונכון שזה הרגיש טוב?

(Laughter)

(צחוק)

And now we're being penetrated.

ועכשיו חודרים אלינו.

You know the biotech companies are actually going inside us

אתם יודעים שחברות ביוטכנולוגיה באמת נכנסות לתוכנו

and planting their little flags on our genes.

ושותלות את הדגלים הקטנים שלהן בגנים שלנו.

You know we're being penetrated.

אתם יודעים שחודרים אלינו.

And I suspect, by someone who actively dislikes us.

ואני חושדת שזה על ידי מישהו שלא מחבב אותנו אקטיבית.

(Laughter)

(צחוק)

That's the second of the quadruple.

זוהי השנייה מתוך הארבע.

Yes of course you got that. Thank you very much.

כן, כמובן שהבנתם את זה. תודה רבה לכם.

I still have a way to go.

יש לי עוד דרך לעבור.

(Laughter)

(צחוק)

And what I hope to do, when I make these connections,

ומה שאני שואפת לעשות, כשאני יוצרת את הקישורים הללו,

is short circuit people's thinking.

היא לגרום לקצר בחשיבה של אנשים.

You know, make you not follow your usual

כלומר, לגרום לכם שלא ללכת בעקבות שרשרת

train of association,

האסוציאציות הרגילה שלכם,

but make you rewire.

אלא לגרום לכם לחיווט מחדש.

It literally -- when people say about the shock of recognition,

זה, פשוטו כמשמעו -- כשאנשים מדברים על ההלם שבהכרה,

it's literally re-cognition, rewiring how you think --

זה פשוטו כמשמעו הכרה מחדש, לחווט מחדש את האופן בו חושבים --

I had a joke to go with this and I forgot it.

הייתה לי בדיחה לזה ושכחתי אותה.

I'm so sorry. I'm getting like

אני כל כך מצטערת, אני נהיית כמו

the woman in that joke about --

האישה בבדיחה הזו על --

have you heard this joke about the woman driving with her mother?

שמעתם את הבדיחה הזו על האישה שנוסעת עם אימה?

And the mother is elderly.

ואימה היא אישה זקנה.

And the mother goes right through a red light.

והאם חולפת על פני רמזור אדום.

And the daughter doesn't want to say anything.

והבת לא רוצה להגיד שום דבר.

She doesn't want to be like, "You're too old to drive."

היא לא רוצה להגיד משהו כמו, "את זקנה מדי לנהוג."

And the mother goes through a second red light.

והאם חולפת על פני עוד רמזור אדום.

And the daughter says, as tactfully as possible,

והבת אומרת, ככל שהיא יכולה בטקט,

"Mom, are you aware that you just went through two red lights?"

"אמא, את מודעת לזה שהרגע עברת על פני שני רמזורים אדומים?"

And the mother says, "Oh! Am I driving?"

והאם אומרת, "מה? אני נוהגת?!"

(Laughter)

(צחוק)

And that's the shock of recognition

וזה ההלם שבהכרה.

at the shock of recognition.

בזמן ההלם שבהכרה.

That completes the quadruple.

זה משלים את הארבע.

(Laughter)

(צחוק)

I just want to say two more things.

אני רק רוצה לומר שני דברים נוספים.

One is, another characteristic of trickster

הראשון הוא, שעוד תכונת אופי של התכסיסן

is that the trickster has to

היא שהתכסיסן חייב ללכת

walk this fine line.

על הקו הדק הזה.

He has to have poise.

הוא חייב להיות בעל איזון.

And you know the biggest hurdle for me,

ואתם יודעים, המכשול הכי קשה בשבילי,

in doing what I do,

כשאני עושה את מה שאני עושה,

is constructing my performance

הוא לבנות את ההופעה שלי

so that it's prepared and unprepared.

כך שהיא מוכנה וגם לא-מוכנה.

Finding the balance between those things

למצוא את האיזון בין הדברים הללו

is always dangerous

זה תמיד מסוכן

because you might tip off too much in the direction of unprepared.

כיוון שאתה עשוי לנטות יותר מדי לכיוון של הלא-מוכן.

But being too prepared doesn't leave room

אבל להיות יותר מדי מוכן לא משאיר מקום

for the accidents to happen.

לתאונות לקרות.

I was thinking about what Moshe Safdie

חשבתי על מה שמשה ספדיה

said yesterday about beauty

אמר אתמול על יופי

because in his book, Hyde says that

כיוון שבספר שלו, הייד אמר

sometimes trickster can tip over into beauty.

לעיתים התכסיסן יכול לנטות לגמרי לכיוון היופי.

But to do that you have to

אבל כדי לעשות זאת אתה חייב

lose all the other qualities

לאבד את כל התכונות האחרות

because once you're into beauty

כיוון שברגע שאתה בתוך היופי

you're into a finished thing.

אתה בתוך דבר מוגמר.

You're into something that

אתה בתוך משהו

occupies space and inhabits time.

שתופס מקום ומאכלס זמן.

It's an actual thing.

זה דבר ממשי.

And it is always extraordinary to see a thing of beauty.

וזה תמיד מדהים לראות דבר יפה.

But if you don't do that,

אבל אם אתה לא עושה את זה,

if you allow for the accident to keep on happening,

אם אתה מאפשר לתאונות להמשיך לקרות,

you have the possibility of getting on a wavelength.

יש לך אפשרות לעלות על אורך גל

I like to think of what I do as a probability wave.

אני אוהבת לחשוב על מה שאני עושה כעל גל של הסתברות.

When you go into beauty the probability wave

כשאתה נכנס לתוך יופי, גל ההסתברות

collapses into one possibility.

קורס לתוך אפשרות אחת.

And I like to explore all the possibilities

ואני אוהבת לחקור את כל האפשרויות

in the hope that you'll be on the wavelength of your audience.

בתקווה לעלות על אורך הגל של הקהל

And the one final quality I want to say about trickster is

והתכונה האחרונה של התכסיסן שאני רוצה לדבר עליה היא

that he doesn't have a home.

שאין לו בית.

He's always on the road.

הוא תמיד בדרכים.

I want to say to you Richard, in closing,

אני רוצה לומר לך, ריצ'ארד, לסיכום,

that in TED you've created a home.

שבTED אתם יצרתם בית.

And thank you for inviting me into it.

ותודה לך שהזמנת אותי אליו.

Thank you very much.

תודה רבה לך.

(Applause)

(מחיאות כפיים)