A smarter, more precise way to think about public health | Sue Desmond-Hellmann

מתרגם: amir Goldstein מבקר: Ido Dekkers

OK, first, some introductions.

תחילה אציג את עצמי

My mom, Jennie, took this picture.

את התמונה הזו צילמה אמא שלי, ג'נין

That's my dad, Frank, in the middle.

זה אבא שלי, פרנק, במרכז

And on his left, my sisters:

ולשמאלו אחיותי:

Mary Catherine, Judith Ann, Theresa Marie.

מארי קתרין, ג'ודית אן, טרסה מארי.

John Patrick's sitting on his lap and Kevin Michael's on his right.

ג'ון פטריק יושב בחיקו וקווין מיכאל לימינו.

And in the pale-blue windbreaker,

ובמעיל הכחול-בהיר

Susan Diane. Me.

סוזן דיאן, אני.

I loved growing up in a big family.

אהבתי לגדול במשפחה גדולה.

And one of my favorite things was picking names.

ואחד הדברים האהובים עלי היה לבחור שמות

But by the time child number seven came along,

אך כאשר ילד מספר 7 הגיע

we had nearly run out of middle names.

כמעט אזלו לנו השמות האמצעיים

It was a long deliberation

היה משא ומתן ארוך

before we finally settled on Jennifer Bridget.

לפני שהסכמנו לבסוף על ג'ניפר ברידגט

Every parent in this audience

כל הורה בקהל

knows the joy and excitement

מכיר את השמחה וההתרגשות

of picking a new baby's name.

בבחירת שם לתינוק חדש

And I was excited and thrilled

ואני התרגשתי ושמחתי

to help my mom in that special ceremonial moment.

לעזור לאמי ברגע הטקסי המיוחד הזה.

But it's not like that everywhere.

אך לא בכל מקום זה כך

I travel a lot and I see a lot.

נסעתי הרבה וראיתי הרבה

But it took me by surprise to learn

אבל הופתעתי ללמוד

in an area of Ethiopia,

שבחלקים באתיופיה,

parents delay picking the names for their new babies

הורים משהים את בחירת השם לתינוק חדש

by a month or more.

בחודש ויותר.

Why delay?

למה להשתהות?

Why not take advantage of this special ceremonial time?

למה לא לזרז את הרגע הקסום הזה?

Well, they delay because they're afraid.

ובכן, הם משתהים כי הם מפחדים.

They're afraid their baby will die.

הם מפחדים שתינוקם ימות.

And this loss might be a little more bearable without a name.

והאובדן יהיה מעט יותר נסבל בלי שם

A face without a name might help them feel

פנים בלי שם יכולים לעזור להרגיש

just a little less attached.

מעט פחות קשר.

So here we are in one part of the world --

אז בחלק אחד של העולם,

a time of joy, excitement, dreaming of the future of that child --

רגעים של שמחה, התרגשות, חלומות על עתידו של הילד

while in another world,

בעוד שבחלק אחר,

parents are filled with dread,

הורים מלאים חרדה,

not daring to dream of a future for their child

לא מעיזים לחלום על עתיד ילדם

beyond a few precious weeks.

מעבר למספר שבועות יקרי ערך.

How can that be?

איך זה יכול להיות?

How can it be that 2.6 million babies

איך יכול להיות ש 2.6 מליון תינוקות

die around the world

מתים בכל העולם

before they're even one month old?

לפני שהם מגיעים לגיל חודש?

2.6 million.

2.6 מליון.

That's the population of Vancouver.

זו האוכלוסיה של ואנקובר.

And the shocking thing is:

והדבר המהמם ביותר הוא:

Why?

למה?

In too many cases, we simply don't know.

ביותר מידי מקרים, אנחנו פשוט לא יודעים.

Now, I remember recently seeing an updated pie chart.

אני זוכרת שראיתי גרף מעודכן

And the pie chart was labeled,

שכותרתו היתה

"Causes of death in children under five worldwide."

"סיבות לתמותת ילדים מתחת לגיל חמש מסביב לעולם"

And there was a pretty big section of that pie chart, about 40 percent --

ויש שם פיסה די גדולה, מעל 40 אחוז

40 percent was labeled "neonatal."

40 אחוז שכותרתם "ילודים".

Now, "neonatal" is not a cause of death.

עכשיו, "ילודים" זו לא סיבת המוות.

Neonatal is simply an adjective,

ילודים זה פשוט תיאור,

an adjective that means that the child is less than one month old.

תיאור שמשמעותו שהתינוק היה בן פחות מחודש

For me, "neonatal" said: "We have no idea."

עבורי "ילודים" משמעו "אין לנו מושג".

Now, I'm a scientist. I'm a doctor.

עכשיו, אני מדענית, אני רופאה.

I want to fix things.

אני רוצה לתקן דברים.

But you can't fix what you can't define.

אבל אי אפשר לתקן מה שאי אפשר להגדיר.

So our first step in restoring the dreams of those parents

ולכן הצעד הראשון שלנו לאפשר להורים האלה לחלום

is to answer the question:

יהיה לענות על השאלה:

Why are babies dying?

למה תינוקות מתים?

So today, I want to talk about a new approach,

ולכן אני רוצה לדבר על גישה חדשה

an approach that I feel

גישה שאני מרגישה

will not only help us know why babies are dying,

שלא רק תעזור לנו לדעת למה תינוקות מתים,

but is beginning to completely transform

אלא גם תתחיל לשנות לגמרי

the whole field of global health.

את כל התחום של בריאות הציבור.

It's called "Precision Public Health."

היא נקראת "רפואה ציבורית ממוקדת"

For me, precision medicine comes from a very special place.

עבורי תרופה ממוקדת היא מושג מיוחד מאוד

I trained as a cancer doctor, an oncologist.

התמחיתי בתור רופאת סרטן - אונקולוגית

I got into it because I wanted to help people feel better.

התמחיתי כך כי רציתי לגרום לאנשים להרגיש טוב יותר

But too often my treatments made them feel worse.

אבל לעיתים קרובות מידי הטיפולים גרמו להם להרגיש רע יותר

I still remember young women being driven to my clinic

אני זוכרת נשים צעירות שהוסעו למרפאה על ידי

by their moms --

אמהותיהן --

adults, who had to be helped into my exam room by their mothers.

מבוגרות שנעזרו באמהותיהן כדי להכנס לחדר הבדיקות

They were so weak

הן היו כל כך חלשות

from the treatment I had given them.

בגלל הטיפול שנתתי להן.

But at the time, in those front lines in the war on cancer,

אך בזמנו, בקו החזית במלחמה נגד הסרטן

we had few tools.

היו לנו מעט כלים.

And the tools we did have couldn't differentiate

והכלים שהיו ברשותנו לא יכלו להבחין

between the cancer cells that we wanted to hit hard

בין תא סרטני, שבו רצינו לפגוע קשה

and those healthy cells that we wanted to preserve.

לבין תאים בריאים שעליהם רצינו לשמור.

And so the side effects that you're all very familiar with --

וכך, תוצאת הלוואי שכולם מכירים --

hair loss, being sick to your stomach,

נשירת שיער, בחילות,

having a suppressed immune system, so infection was a constant threat --

דיכוי המערכת החיסונית כך שזיהומים מהווים איום מתמיד

were always surrounding us.

היו תמיד בסביבה.

And then I moved to the biotechnology industry.

ואז עברתי לתעשיית הביוטכנולוגיה.

And I got to work on a new approach for breast cancer patients

והתחלתי לעבוד על גישה חדשה לטיפול בחולות סרטן השד

that could do a better job of telling the healthy cells

שיכלה לעשות עבודה טובה יותר בזיהוי התאים הבריאים

from the unhealthy or cancer cells.

ובידולם מתוך התאים החולים או הסרטניים.

It's a drug called Herceptin.

זו תרופה בשם הרצפטין.

And what Herceptin allowed us to do

ומה שהרצפטין מאפשר לעשות זה

is to precisely target HER2-positive breast cancer,

לכוון בדיוק לתאי סרטן השד HER2 חיוביים

at the time, the scariest form of breast cancer.

הסוג המפחיד ביותר של סרטן השד, בזמנו.

And that precision let us hit hard the cancer cells,

הדיוק הזה אפשר לנו לפגוע קשה בתאי הסרטן

while sparing and being more gentle on the normal cells.

בעודנו עדינים יותר לתאים הנורמליים.

A huge breakthrough.

פריצת דרך ענקית.

It felt like a miracle,

זה הרגיש כמו נס

so much so that today,

עד כדי כך שכיום

we're harnessing all those tools --

אנחנו משתמשים בכל הכלים האלה --

big data, consumer monitoring, gene sequencing and more --

נתונים גדולים, ניטור צריכה, ריצוף גנים ועוד --

to tackle a broad variety of diseases.

להכריע מגוון רחב של מחלות.

That's allowing us to target individuals

זה מאפשר לנו לטפל באנשים

with the right remedies at the right time.

בתרופה הנכונה בזמן הנכון.

Precision medicine revolutionized cancer therapy.

תרופות ממוקדות ביצעו מהפכה בריפוי סרטן

Everything changed.

הכל השתנה.

And I want everything to change again.

ואני רוצה שהכל ישתנה שוב.

So I've been asking myself:

אז שאלתי את עצמי:

Why should we limit

למה אנחנו צריכים להגביל

this smarter, more precise, better way to tackle diseases

את השיטות החכמות, הממוקדות יותר האלה להכרעת מחלות

to the rich world?

לעולם העשיר?

Now, don't misunderstand me --

עכשיו, אל תבינו אותי לא נכון --

I'm not talking about bringing expensive medicines like Herceptin

אני לא מדברת על הבאת תרופות יקרות כמו הרצפין

to the developing world,

לעולם המתפתח,

although I'd actually kind of like that.

למרות שהיתי רוצה לעשות את זה.

What I am talking about

אני מדברת על

is moving from this precise targeting for individuals

מעבר מכיונון מדויק ביחידים

to tackle public health problems

להכרעת בעיות בריאות

in populations.

באוכלוסיות.

Now, OK, I know probably you're thinking, "She's crazy.

טוב, בסדר, אתם בטח חושבים "היא משוגעת

You can't do that. That's too ambitious."

אי אפשר לעשות את זה, זה שאפתני מידי".

But here's the thing:

אבל הנה הנקודה:

we're already doing this in a limited way,

אנחנו כבר מבצעים את זה בצורה מוגבלת,

and it's already starting to make a big difference.

וזה כבר מתחיל לעשות שינוי גדול.

So here's what's happening.

אז זה מה שקורה.

Now, I told you I trained as a cancer doctor.

סיפרתי לכם שהתמחיתי ברפואת סרטן

But like many, many doctors who trained in San Francisco in the '80s,

אבל כמו הרבה רופאים, המון רופאים, שלמדו בסן פרנסיסקו בשנות ה 80

I also trained as an AIDS doctor.

התמחיתי גם כרופאת איידס.

It was a terrible time.

זה היה זמן נוראי.

AIDS was a death sentence.

איידס היה גזר דין מוות.

All my patients died.

כל החולים שלי מתו.

Now, things are better,

עכשיו המצב השתפר

but HIV/AIDS remains a terrible global challenge.

אבל HIV/איידס נשאר אתגר עולמי קשה.

Worldwide, about 17 million women are living with HIV.

בעולם כולו, כ 17 מיליון נשים נשאיות HIV.

We know that when these women become pregnant,

אנחנו יודעים שכשנשים אלו יכנסו להריון,

they can transfer the virus to their baby.

הן יכולות להעביר את הוירוס לתינוקן.

We also know in the absence of therapy,

אנחנו גם יודעים, שבהעדר טיפול,

half those babies will not survive until the age of two.

מחצית מהתינוקות האלו לא ישרדו עד גיל שנתיים.

But we know that antiretroviral therapy can virtually guarantee

אבל אנחנו גם יודעים שטיפול אנטי-ויראלי יכול בעצם להבטיח

that she will not transmit the virus to the baby.

שהיא לא תעביר את הוירוס לתינוקה.

So what do we do?

אז מה אנחנו עושים?

Well, a one-size-fits-all approach, kind of like that blast of chemo,

טוב, שיטת ה"תרופה אחת מתאימה לכולן", בדומה להפצצה בכימותרפיה,

would mean we test and treat every pregnant woman in the world.

משמעה שנבדוק ונטפל בכל אישה הרה בעולם.

That would do the job.

זה יעשה את העבודה

But it's just not practical.

אבל זה לא מעשי.

So instead, we target those areas where HIV rates are the highest.

לכן, במקום, אנחנו מתמקדים באיזורים בהם שיעורי ה HIV הם הגבוהים ביותר

We know in certain countries in sub-Saharan Africa

אנחנו מכירים ארצות מסוימות באפריקה מדרום לסהרה

we can test and treat pregnant women where rates are highest.

שבהן אנחנו יכולים לבדוק ולטפל בנשים הרות, שבהן השיעורים הם הגבוהים ביותר.

This precision approach to a public health problem

הגישה הממוקדת הזו לבריאות הציבור

has cut by nearly half

קיצצה בכחצי

HIV transmission from mothers to baby

הדבקה ב HIV מאם לתינוקה

in the last five years.

ב 5 השנים האחרונות

(Applause)

(מחיאות כפים)

Screening pregnant women in certain areas in the developing world

סינון נשים הרות באיזורים מסויימים בעולם המתפתח

is a powerful example

הוא דוגמה חזקה

of how precision public health can change things on a big scale.

לאיך רפואה ציבורית ממוקדת יכולה לשנות דברים, בגדול

So ...

אז..

How do we do that?

איך עושים את זה?

We can do that because we know.

אנחנו יכולים לעשות את זה כי אנחנו יודעים

We know who to target,

יודעים למי לכוון

what to target,

יודעים למה לכוון

where to target and how to target.

לאן לכוון ואיך לכוון.

And that, for me, are the important elements of precision public health:

ואלו, לדעתי, המרכיבים החשובים של בריאות ציבורית ממוקדת:

who, what, where and how.

מי, מה, איפה ואיך.

But let's go back to the 2.6 million babies

אז בואו נחזור חזרה ל 2.6 מליון התינוקות

who die before they're one month old.

שמתים לפני שהם בני חודש.

Here's the problem: we just don't know.

והנה הבעיה: אנחנו פשוט לא יודעים.

It may seem unbelievable,

זה אולי נראה בלתי יאמן,

but the way we figure out the causes of infant mortality

אבל הדרך להבין את מקרי מיתת התינוקות

in those countries with the highest infant mortality

במדינות האלה, שבהן הן תדירות

is a conversation with mom.

היא באמצעות שיחה עם האם.

A health worker asks a mom who has just lost her child,

עובד בריאות שואל את האמא, שרק עכשיו איבדה את תינוקה

"Was the baby vomiting? Did they have a fever?"

"האם התינוק הקיא? האם היה לו חום?"

And that conversation may take place

ויכול להיות שהשיחה מתקיימת

as long as three months after the baby has died.

אפילו שלושה חודשים אחרי שהתינוק מת.

Now, put yourself in the shoes of that mom.

עכשיו שימו את עצמכם בנעלים של האמא

It's a heartbreaking, excruciating conversation.

זו שיחה מייסרת וקורעת לב

And even worse -- it's not that helpful,

ואפילו יותר גרוע -- זה לא עוזר,

because we might know there was a fever or vomiting,

כי יכול להיות שנדע שהיה חום והקאות,

but we don't know why.

אבל לא נדע מדוע.

So in the absence of knowing that knowledge,

כך שבהעדר הידע הזה,

we cannot prevent that mom, that family,

אנחנו לא יכולים לעזור לאמא, למשפחה

or other families in that community

או למשפחות אחרות במדינה ההיא

from suffering the same tragedy.

להמנע מטרגדיה דומה.

But what if we applied a precision public health approach?

אבל מה אם ניישם גישה של בריאות ציבורית ממוקדת?

Let's say, for example,

בואו נגיד, לדוגמא

we find out in certain areas of Africa

שנגלה, באיזורים מסוימים באפריקה

that babies are dying because of a bacterial infection

שתינוקות מתים בגלל זיהום בקטריאלי

transferred from the mother to the baby,

שמועבר מהאם לתינוק,

known as Group B streptococcus.

שנקרא סטרפטוקוקוס מקבוצה B.

In the absence of treatment, mom has a seven times higher chance

בהעדר טיפול, יש לאם סיכוי גדול פי 7

that her next baby will die.

לאבד גם את תינוקה הבא.

Once we define the problem, we can prevent that death

ברגע שהגדרנו את הבעיה, אנחנו יכולים למנוע את המוות הזה

with something as cheap and safe as penicillin.

בעזרת משהו פשוט ובטוח כמו פנצילין.

We can do that because then we'll know.

אנחנו יכולים לעשות את זה כי אנחנו יודעים.

And that's the point:

וזו הנקודה:

once we know, we can bring the right interventions

ברגע שיודעים, אפשר להביא את ההתערבות הנכונה

to the right population in the right places

לאנשים הנכונים במקום הנכון.

to save lives.

ולהציל חיים.

With this approach, and with these interventions

בגישה הזו, ובהתערבויות האלה

and others like them,

ועוד דומות להן,

I have no doubt

אין לי ספק

that a precision public health approach

שגישה ממוקדת לבריאות ציבורית

can help our world achieve our 15-year goal.

יכולה לעזור לנו להגשים את יעד 15 השנים

And that would translate into a million babies' lives saved

וזה יתורגם להצלת חייהם של מיליון תינוקות

every single year.

בכל שנה ושנה.

One million babies every single year.

מיליון תינוקות בכל שנה

And why would we stop there?

ולמה לעצור שם?

A much more powerful approach to public health --

גישה חזקה בהרבה לבריאות הציבור --

imagine what might be possible.

דמיינו מה יכול להיות אפשרי.

Why couldn't we more effectively tackle malnutrition?

למה שלא נצליח למגר ביעילות תת-תזונה?

Why wouldn't we prevent cervical cancer in women?

למה שלא נמנע סרטן צוואר-הרחם אצל נשים?

And why not eradicate malaria?

ולמה שלא נכחיד את המלריה?

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Yes, clap for that!

כן, תמחאו כפים לזה!

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So, you know, I live in two different worlds,

אני חייה בשני עולמות שונים,

one world populated by scientists,

עולם אחד מאוכלס במדענים,

and another world populated by public health professionals.

ועולם אחר מאוכלס במומחים לבריאות הציבור

The promise of precision public health

גישה ממוקדת לבריאות הציבור מבטיחה

is to bring these two worlds together.

לאחד בין שני העולמות.

But you know, we all live in two worlds:

אבל, אתם יודעים, כולנו חיים בשני עולמות:

the rich world and the poor world.

העולם העשיר והעולם העני.

And what I'm most excited about about precision public health

ומה שהכי מרגש אותי בגישה הממוקדת

is bridging these two worlds.

היא מקרבת בין שני העולמות האלה.

Every day in the rich world,

בעולם העשיר, בכל יום,

we're bringing incredible talent and tools --

אנחנו משתמשים בכשרון ובכלים מדהימים--

everything at our disposal --

בכל מה שיש לנו --

to precisely target diseases in ways I never imagined

על מנת לדייק בחיסול מחלות בדרכים שלא דמיינתי

would be possible.

שיהיו אפשריות

Surely, we can tap into that kind of talent and tools

בודאי שנוכל להשתמש בכשרונות ובכלים האלה

to stop babies dying in the poor world.

למנוע מתינוקות למות בעולם העני.

If we did,

אם נעשה כך

then every parent would have the confidence

כל הורה יוכל להיות בטוח

to name their child the moment that child is born,

ולתת לתינוק שם ברגע לידתו,

daring to dream that that child's life will be measured in decades,

להעז לחלום שתוחלת החיים של התינוק תימדד בעשרות שנים,

not days.

ולא בימים.

Thank you.

תודה

(Applause)

(מחיאות כפיים)