Pointing to the future of UI | John Underkoffler

מתרגם: Chaim Hershenhoren מבקר: Mark Sheinkman

We're 25, 26 years after

אנחנו 26-25 שנה לאחר

the advent of the Macintosh,

הופעתו של המקינטוש,

which was an astoundingly seminal event

שהיה ארוע מדהים ורב השפעה

in the history

בהסטוריה

of human-machine interface

של מממשק אדם מכונה,

and in computation in general.

ובמחשוב באופן כללי.

It fundamentally changed the way

הוא שינה באופן מהותי את הדרך

that people thought about computation,

שבה אנשים חשבו על מחשוב,

thought about computers,

חשבו על מחשבים,

how they used them and who and how many people were able to use them.

איך משתמשים בהם וכמות האנשים שמסוגלים להשתמש בהם.

It was such a radical change, in fact,

למעשה זה היה כזה שינוי רדיקלי,

that the early Macintosh development team

שהצות החלוץ של פיתוח המקינטוש

in '82, '83, '84

בשנים 82, 83, 84

had to write an entirely new operating system from the ground up.

נאלץ לפתח מערכת הפעלה שלמה מהיסוד.

Now, this is an interesting little message,

זה מסר קטן ומעניין,

and it's a lesson that has since, I think,

זהו לקח שמאז, לדעתי,

been forgotten or lost or something,

אבד או נשכח או משהו.

and that is, namely, that the OS is the interface.

והלקח הוא שלמעשה, מערכת ההפעלה היא הממשק.

The interface is the OS.

והממשק הוא מערכת ההפעלה.

It's like the land and the king (i.e. Arthur) they're inseparable, they are one.

זה כמו הארץ והמלך ב-"ארתור": הם בלתי ניתנים להפרדה, הם היינו הך.

And to write a new operating system was not a capricious matter.

ופיתוח של מערכת הפעלה חדשה לא היה עניין קפריזי.

It wasn't just a matter of tuning up some graphics routines.

זה לא היה ענין של כוונון כמה פונקציות גראפיות.

There were no graphics routines. There were no mouse drivers.

לא היו פונקציות גראפיות. לא היו דרייברים לעכבר.

So it was a necessity.

ולכן זה היה הכרח.

But in the quarter-century since then,

אבל ברבע המאה שחלפה מאז,

we've seen all of the fundamental

ראינו את כל היסודות

supporting technologies go berserk.

של הטכנולוגיות התומכות - משתוללות.

So memory capacity and disk capacity

נפח הזכרון ונפח הדיסק

have been multiplied by something between 10,000 and a million.

הוכפלו פי משהו בין 10,000 ל-מליון.

Same thing for processor speeds.

אותו דבר גם עם מהירות המעבד.

Networks, we didn't have networks at all

רשתות, לא היו לנו רשתות בכלל

at the time of the Macintosh's introduction,

בעת בה מקינטוש הוצג לראשונה.

and that has become the single most salient aspect

וזה הפך להיבט הכי חשוב

of how we live with computers.

של איך שאנחנו חיים עם מחשבים.

And, of course, graphics: Today

וכמו כן, כמובן, הגראפיקה של היום:

84 dollars and 97 cents at Best Buy

סכום של 87.94 דולר ב"בסט ביי"

buys you more graphics power

קונה עבורך יותר עוצמת עיבוד גראפית

than you could have gotten for a million bucks from SGI only a decade ago.

ממה שיכולת לקבל אפילו עבור מליון דולר מ-אס גי אי רק לפני עשור.

So we've got that incredible ramp-up.

אז קיבלנו גידול שלא יאמן.

Then, on the side, we've got the Web

ואז, מהצד, קיבלנו את ה-ווב (רשת האינטרנט)

and, increasingly, the cloud,

ובמידה גדלה והולכת את מחשוב הענן,

which is fantastic,

שזה משהו פנטאסטי,

but also -- in the regard in which an interface is fundamental --

אבל גם בהבט בו הממשק הוא דבר חיוני,

kind of a distraction.

סוג של הסח הדעת.

So we've forgotten to invent new interfaces.

וכך שכחנו לפתח ממשקים חדשים.

Certainly we've seen in recent years a lot of change in that regard,

בהחלט ראינו בשנים האחרונות הרבה שינויים ביחס לזה.

and people are starting to wake up about that.

ואנשים מתחילים להתעורר בנוגע לכך.

So what happens next? Where do we go from there?

אז מה קורה בהמשך? לאן ממשיכים מכאן?

The problem, as we see it,

הבעיה, כפי שאנו רואים אותה,

has to do with a single, simple word: "space,"

מתקשרת למילה אחת פשוטה: "מרחב"

or a single, simple phrase:

או, בבטוי אחד פשוט,

"real world geometry."

הגאומטריה של העולם האמיתי.

Computers and the programming languages

מחשבים ושפות התכנות

that we talk to them in, that we teach them in,

שאיתן אנחנו מדברים אליהם, שאיתן אנחנו מלמדים אותם,

are hideously insensate when it comes to space.

הם אטומים באופן קיצוני כשמדובר במרחב.

They don't understand real world space.

הם לא "מבינים" מושגי מרחב של המציאות.

It's a funny thing because the rest of us occupy it quite frequently and quite well.

זה מצחיק משום שאנחנו דווקא מאכלסים את המרחב בתכיפות והיטב.

They also don't understand time, but that's a matter for a separate talk.

הם גם לא מבינים זמן, אבל זה נושא לשיחה נפרדת.

So what happens if you start to

אז מה קורה אם אתה מתחיל

explain space to them?

להסביר להם מרחב?

One thing you might get is something like the Luminous Room.

דבר אחד שתוכל לקבל הוא משהו כמו ה"חדר זוהר".

The Luminous Room is a system

החדר הזוהר הוא מערכת

in which it's considered that

שבה נחשבים

input and output spaces are co-located.

אמצעי הקלט והפלט כמקום אחד.

That's a strangely simple,

זה פשוט באופן מוזר,

and yet unexplored idea, right?

ובכל זאת זה רעיון שטרם נחקר.

When you use a mouse, your hand is down here on the mouse pad.

כשאתה משתמש בעכבר, היד מונחת כאן למטה על משטח העכבר.

It's not even on the same plane as what you're talking about:

זה אפילו לא על אותו מישור כמו מה שאתה חושב עליו.

The pixels are up on the display.

הפיקסלים נמצאים למעלה על הצג.

So here was a room in which all the walls, floors, ceilings,

כאן היה חדר שבו כל הקירות, הרצפה, התקרה,

pets, potted plants, whatever was in there,

חיות מחמד, עציצים כל מה שהיה בו,

were capable, not only of display but of sensing as well.

אפשרו לא רק תצוגה אלא גם חישה.

And that means input and output are in the same space

והמשמעות של זה היא שהקלט והפלט נמצאים באותו מרחב,

enabling stuff like this.

וכך מאפשרים משהו כזה.

That's a digital storage in a physical container.

זהו אחסון דיגיטאלי במיכל פיסי.

The contract is the same

התמצית היא כמו

as with real word objects in real world containers.

עם אובייקטים אמיתיים בעולם האמיתי.

Has to come back out, whatever you put in.

צריכים לחזור החוצה מכל מקום בו הנחת אותם

This little design experiment

ניסוי העיצוב הקטן הזה,

that was a small office here knew a few other tricks as well.

שהיה משרד קטן, מכיר כמה טריקים נוספים.

If you presented it with a chess board,

אם תציג לזה לוח שח,

it tried to figure out what you might mean by that.

הוא מנסה להבין מה אתה מתכוון בכך.

And if there was nothing for them to do,

ואם אין להם מה לעשות,

the chess pieces eventually got bored

כלי משחק השח בסופו של דבר משתעממים

and hopped away.

ומדלגים החוצה.

The academics who were overseeing this work

האקדמאים שמנחים את העבודה הזו

thought that that was too frivolous,

חשבו שזה יותר מדי היתולי

so we built deadly serious applications

ולכן בנינו אפליקציה רצינית עד מוות

like this optics prototyping workbench

כמו האבטיפוס לשולחן עבודה אופטי

in which a toothpaste cap on a cardboard box

שבו פקק משחת שיניים על לוח קרטון

becomes a laser.

הופך ללייזר.

The beam splitters and lenses are represented by physical objects,

מפצלי הקרן והעדשות מיוצגים על ידי חפצים פיזיים,

and the system projects down the laser beam path.

והמערכת מקרינה את הנתיב של קרן הלייזר.

So you've got an interface that has no interface.

וכך קיבלנו ממשק חסר ממשק.

You operate the world as you operate the real world,

אתה מפעיל את העולם כמו שאתה מפעיל את העולם האמיתי.

which is to say, with your hands.

כלומר, עם הידיים.

Similarly, a digital wind tunnel with digital wind

באופן דומה, מנהרת רוח דיגיטלית עם רוח דיגיטלית.

flowing from right to left --

נושבת מימין לשמאל.

not that remarkable in a sense; we didn't invent the mathematics.

לא כל כך יוצא דופן, לא המצאנו את המתמטיקה.

But if you displayed that on a CRT or flat panel display,

אבל אם תציג את זה על צג או על פאנל שטוח,

it would be meaningless to hold up an arbitrary object,

זה יהיה חסר משמות להרים מול זה אוביקט כלשהו,

a real world object in that.

אוביקט של עולם אמיתי בתוך זה.

Here, the real world merges with the simulation.

כאן העולם האמיתי משתלב עם הסימולציה.

And finally, to pull out all the stops,

ולבסוף, כדי להציא את כל המעכבים,

this is a system called Urp, for urban planners,

זאת מערכת שנקראת URP עבור מתכננים אורבאנים.

in which we give architects and urban planners back

שבה אנחנו נותנים לארכיטקטים ומתכננים אורבאנים בחזרה

the models that we confiscated

את המודלים שהחרמנו להם

when we insisted that they use CAD systems.

כשהתעקשנו שישתמשו במערכות תיב"מ.

And we make the machine meet them half way.

ואנחנו גורמים למכונה לפגוש אותם בחצי הדרך.

It projects down digital shadows, as you see here.

זה מקרין צל דיגיטאלי כפי שאתם רואים כאן.

And if you introduce tools like this inverse clock,

ואם מוסיפים כלי כמו שעון הפוך.

then you can control the sun's position in the sky.

אפשר לשלוט במיקום השמש בשמיים.

That's 8 a.m. shadows.

אלו צללים של 8:00 בבוקר.

They get a little shorter at 9 a.m.

הם מתקצרים בשעה תשע.

There you are, swinging the sun around.

וכאן אתם מסובבים את השמש.

Short shadows at noon and so forth.

צל קצר בצהריים וכן הלאה.

And we built up a series of tools like this.

אנחנו בונים סדרה של כלים כמו אלו.

There are inter-shadowing studies

ישנם מצבי צל מורכבים

that children can operate,

שילדים יכולים להפעיל,

even though they don't know anything about urban planning:

למרות שאין להם שום יד לגבי תכנון אורבאני,

To move a building, you simply reach out your hand and you move the building.

כדי להזיז בניין אתה פשוט מושיט את היד ומזיז את הבניין.

A material wand makes the building

שרביט-חומרים הופך את הבניין

into a sort of Frank Gehry thing that reflects light in all directions.

לסוג של עיצוב של פרנק גארי שמחזיר אור לכל הכוונים.

Are you blinding passers by and motorists on the freeways?

האם אתה מסנוור עוברי דרך ונהגים על הכביש המהיר?

A zoning tool connects distant structures, a building and a roadway.

כלי מד-טווח מחבר מבנים מרוחקים, בניין וכביש,

Are you going to get sued by the zoning commission? And so forth.

האם הולך להיתבע על ידי ועדת התכנון האזורית? וכן הלאה.

Now, if these ideas seem familiar

ועכשיו, אם הרעיונות האלו נשמעים מוכרים

or perhaps even a little dated,

או אולי מיושנים,

that's great; they should seem familiar.

זה מצויין. הם צריכים להיות מוכרים.

This work is 15 years old.

העבודה הזו היא בת 15 שנים.

This stuff was undertaken at MIT and the Media Lab

החומר הזה אומץ על ידי MIT ועל ידי מדיה לאב.

under the incredible direction of Professor Hiroshi Ishii,

תחת הנחיתו המעולה של פרופסור הירושי אישיי,

director of the Tangible Media Group.

מנהל של קבוצת טנג'יבל מדיה.

But it was that work that was seen

זו היתה העבודה הזו שראה

by Alex McDowell,

אלכס מקדואל,

one of the world's legendary production designers.

אחד ממתכנני ההפקה האגדתיים בעולם.

But Alex was preparing a little, sort of obscure, indie, arthouse film

ארתור תכננן סרט עצמאי, קטן, אמנותי,

called "Minority Report" for Steven Spielberg,

שנקרא דוח מיוחד, עבור סטיבן שפילברג.

and invited us to come out from MIT

והזמין אותנו לבוא מ-MIT

and design the interfaces

ולתכנן את הממשק

that would appear in that film.

שיופיע בסרט הזה.

And the great thing about it was

והדבר הטוב בקשר לכך היה

that Alex was so dedicated to the idea of verisimilitude,

שאלכס היה כל כך מחוייב לכך שהרעיון יראה סביר,

the idea that the putative 2054

הרעיון שהתחזית ל-2054

that we were painting in the film be believable,

שמצטיירת בסרט תהייה אמינה,

that he allowed us to take on that design work

שהוא הרשה לנו לקחת את עבודת התכנון

as if it were an R&D effort.

כאילו שהיתה פרוייקט מחקר ופתוח.

And the result is sort of

והתוצאות הן, במידה מסויימת,

gratifyingly perpetual.

משהו נצחי, באופן משביע רצון.

People still reference those sequences in "Minority Report"

אנשים עדיין מתיחסים לקטעים ב"דוח מיוחד"

when they talk about new UI design.

כשמדברים על תכנון ממשק משתמש חדש.

So this led full circle, in a strange way,

וזה הוביל, באופן מוזר, לסגירת מעגל,

to build these ideas into what we believe

כדי לבנות את הרעיונות למה שאנחנו מאמינים שהוא

is the necessary future of human machine interface:

העתיד ההכרחי של ממשק אדם-מכונה,

the Spatial Operating Environment, we call it.

סביבת התפעול המיוחדת, כפי שאנחנו מכנים אותה.

So here we have a bunch of stuff, some images.

אז יש לנו כל מיני דברים, כמה תמונות.

And, using a hand,

ו, תוך שימוש ביד,

we can actually exercise six degrees of freedom,

אפשר למעשה לתרגל שש דרגות חופש,

six degrees of navigational control.

שש רמות של בקרי נווט.

And it's fun to fly through Mr. Beckett's eye.

וזה נחמד לרחף דרך העין של מר בקט.

And you can come back out

ואפשר לצאת בחזרה החוצה

through the scary orangutan.

דרך האורנגאוטן המפחיד.

And that's all well and good.

והכל נחמד וטוב.

Let's do something a little more difficult.

בואו נעשה משהו יותר קשה.

Here, we have a whole bunch of disparate images.

יש לנו כאן ערמה של תמונות נפרדות.

We can fly around them.

אפשר לרחף סביבן.

So navigation is a fundamental issue.

ניווט הוא נושא עיקרי

You have to be able to navigate in 3D.

צריך להיות אפשרי לנווט בשלשה מימדים.

Much of what we want computers to help us with in the first place

הרבה ממה שקיווינו ממחשבים שיעזרו לנו בו, מההתחלה,

is inherently spatial.

הוא מיסודו קשור למרחב.

And the part that isn't spatial can often be spatialized

ואת החלק שאינו קשור למרחב אפשר ברוב המקרים להפוך למרחבי.

to allow our wetware to make greater sense of it.

כדי לאפשר לרשת המוחית שלנו להבין את זה טוב יותר.

Now we can distribute this stuff in many different ways.

אפשר לפזר את כל זה בהרבה דרכים שונות.

So we can throw it out like that. Let's reset it.

אפשר לזרוק את זה ככה. בואו נאתחל את זה.

We can organize it this way.

אפשר לארגן את זה ככה.

And, of course, it's not just about navigation,

וכמובן, לא לדובר פה רק על ניווט,

but about manipulation as well.

אלא גם על ביצוע שינויים.

So if we don't like stuff,

ואם אנחנו לא אוהבים משהו

or we're intensely curious about

או אם אנחנו סקרנים מאוד בנוגע למשהו,

Ernst Haeckel's scientific falsifications,

הזיוף המדעי של ארנסט הקל,

we can pull them out like that.

אפשר לשלוף אותם כך.

And then if it's time for analysis, we can pull back a little bit

ואז אם הגיע הזמן לניתוח, אפשר לסגת קצת

and ask for a different distribution.

ולבקש התפלגות אחרת.

Let's just come down a bit

בואו נרד קצת

and fly around.

ונרחף מסביב.

So that's a different way to look at stuff.

וזו דרך שונה להסתכל על דברים.

If you're of a more analytical nature

ואם אתם יותר אנליטים בטבעכם

then you might want, actually, to look at this

אולי תרצו להסתכל על זה

as a color histogram.

בצורת התפלגות הצבע.

So now we've got the stuff color-sorted,

ועכשיו הכל ממויין לפי צבע,

angle maps onto color.

זוויות ממופות לפי צבע.

And now, if we want to select stuff,

ועכשיו אם נרצה לבחור משהו,

3D, space,

שלושה מימדים, מרחב,

the idea that we're tracking hands in real space

הרעיון שמגששים בידיים במרחב אמיתי

becomes really important because we can reach in,

הופך למשמעותי משום שאפשר להגיע פנימה,

not in 2D, not in fake 2D, but in actual 3D.

לא בדו מימד, לא בדו מימד מזויף, אלא בתלת מימד אמיתי.

Here are some selection planes.

הנה מספר מישורים לבחירה.

And we'll perform this Boolean operation

ונבצע בחירה בוליאנית

because we really love yellow and tapirs on green grass.

בגלל שאנחנו אוהבים צהוב וטפירים על דשא ירוק.

So, from there to the world of real work.

ומשם, אל העולם שבו נעשית עבודה אמיתית.

Here's a logistics system,

כאן יש מערכת לוגיסטית,

a small piece of one that we're currently building.

חלק קטן ממשהו שאנחנו כרגע בונים.

There're a lot of elements.

יש הרבה אלמנטים.

And one thing that's very important is to combine traditional tabular data

ודבר אחד מאוד חשוב הוא לשלב מידע מבוסס-טבלאות מסורתי,

with three-dimensional and geospatial information.

עם מידע תלת מימד ומידע גיאוגרפי מרחבי.

So here's a familiar place.

אז הנה מקום מוכר.

And we'll bring this back here for a second.

נחזיר את זה לשניה.

Maybe select a little bit of that.

אולי נבחר קצת מזה.

And bring out this graph.

ונפיק את הגראף הזה.

And we should, now,

ועכשיו עלינו

be able to fly in here

להיות מסוגלים לרחף לכאן

and have a closer look.

ולתת מבט מקרוב.

These are logistics elements

אלו אלמנטים לוגיסטיים

that are scattered across the United States.

שמפוזרים ברחבי ארצות הברית.

One thing that three-dimensional interactions

דבר אחד שאינטרקציה של תלת מימד

and the general idea of imbuing

והרעיון הכללי של הטמעה

computation with space affords you

של מיחשוב ומרחב מעניקה לנו,

is a final destruction of that unfortunate

הוא ההרס הסופי של אותו זיווג מצער,

one-to-one pairing between human beings and computers.

אותו זיווג אחד-לאחד בין בני אדם ומחשבים.

That's the old way, that's the old mantra:

זאת הדרך הישנה, המנטרה הישנה,

one machine, one human, one mouse, one screen.

מכונה אחת, אדם אחד, עכבר אחד, מסך אחד.

Well, that doesn't really cut it anymore.

טוב, זה לא מתאים יותר.

In the real world, we have people who collaborate;

בעולם האמיתי ישנם אנשים שמשתפים פעולה,

we have people who have to work together,

אנשים שצריכים לעבוד ביחד.

and we have many different displays.

ויש סוגי תצוגות שונים.

And we might want to look at these various images.

ואולי נרצה להסתכל על המראות השונים.

We might want to ask for some help.

אולי נבקש קצת עזרה.

The author of this new pointing device

היוצר של אמצעי ההצבעה החדש

is sitting over there,

יושב ממש כאן,

so I can pull this from there to there.

אז אפשר להוציא את זה משם לשם.

These are unrelated machines, right?

אלו מכונות שאינן קשורות.

So the computation is space soluble and network soluble.

המחשוב במרחב ממיס את בעיות הרשת.

So I'm going to leave that over there

אני אשאיר את זה שם

because I have a question for Paul.

משום שיש לי שאלה אל פול.

Paul is the designer of this wand, and maybe its easiest

פול הוא המתכנן של מטה הקסמים, ואולי יותר קל

for him to come over here and tell me in person what's going on.

לבא לכאן ולהסביר לי אישית מה קורה פה.

So let me get some of these out of the way.

תרשו לי להעיף את אלו שלא יפריעו.

Let's pull this apart:

בואו נפרק את זה,

I'll go ahead and explode it.

אני אמשיך ואפוצץ את זה,

Kevin, can you help?

קווין, אתה יכול לעזור?

Let me see if I can help us find the circuit board.

תנו לי לראות אם אני יכול למצוא את לוח החיבורים.

Mind you, it's a sort of gratuitous field-stripping exercise,

שימו לב, זה סוג של ניסוי שטח מיותר וחשיפה,

but we do it in the lab all the time.

אבל אנחנו עושים את זה במעבדה כל הזמן.

All right.

טוב.

So collaborative work, whether it's immediately co-located

עבודה בשיתוף פעולה, בין אם היא משותפת ובמקום אחד,

or distant and distinct, is always important.

או מרוחקת וייחודית, היא תמיד חשובה.

And again, that stuff

ושוב, הדבר הזה,

needs to be undertaken in the context of space.

צריך להילקח בהקשר של מרחב.

And finally, I'd like to leave you with a glimpse

ולבסוף אני רוצה להשאיר אתכם עם הצצה

that takes us back to the world of imagery.

שלוקחת אותנו בחזרה לעולם הדמיון.

This is a system called TAMPER,

זוהי מערכת שנקראת TAMPER,

which is a slightly whimsical look

בעלת מבט גחמני קצת

at what the future of editing

על מה שעתיד העריכה

and media manipulation systems might be.

ומערכות ניהול ועריכת מדיה עשויים להיות.

We at Oblong believe that media should be

אנחנו באובלונג מאמינים שמדיה צריכה להיות

accessible in much more fine-grained form.

נגישה באופן הרבה יותר עדין.

So we have a large number of movies

יש לנו מספר רב של סרטים

stuck inside here.

שתקועים כאן בפנים.

And let's just pick out a few elements.

בואו נוציא מספר אלמנטים.

We can zip through them

שאפשר לזפזפ בינהם

as a possibility.

כאפשרות.

We can grab elements off the front,

אפשר לתפוס אלמנטים מתוך החזית,

where upon they reanimate, come to life,

ואז הם מתעוררים, חוזרים לחיים,

and drag them down onto the table here.

ולמשוך אותם למטה אל השולחן כאן.

We'll go over to Jacques Tati here

נעבור לג'אק טאטי כאן

and grab our blue friend

ונתפוס את ידידנו הכחול

and put him down on the table as well.

ונשים גם אותו על השולחן.

We may need more than one.

יתכן ונצטרך יותר מאחד.

And we probably need,

וכנראה שנצטרך,

well, we probably need a cowboy

טוב, כנראה שנצטרך קאובוי

to be quite honest.

למען האמת.

(Laughter)

(צחוק)

Yeah, let's

אכן, בואו

take that one.

ניקח אותו.

(Laughter)

(צחוק)

You see, cowboys and French farce people

אתם רואים, קאובויים ואנשי פארסה צרפתיים

don't go well together, and the system knows that.

לא הולכים טוב ביחד, והמערכת יודעת את זה.

Let me leave with one final thought,

הרשו לי לסיים עם מחשבה אחרונה אחת,

and that is that

והיא ש...

one of the greatest English language writers

אחד הכותבים הגדולים ביותר באנגלית

of the last three decades

בשלושת העשורים האחרונים

suggested that great art is always a gift.

אמר שאמנות גדולה היא תמיד מתנה.

And he wasn't talking about whether the novel costs 24.95 [dollars],

והוא לא הבחין בין נובלה שעולה 24.95,

or whether you have to spring 70 million bucks

לבין משהו שעליך להוציא עליו 70 מליון דולר

to buy the stolen Vermeer;

כדי לקנות את ה-"ורמיר" הגנוב.

he was talking about the circumstances of its creation

הוא דיבר על הנסיבות של היצירה שלו

and of its existence.

ועל הקיום שלו.

And I think that it's time that we asked

ולדעתי הגיע הזמן שנבקש

for the same from technology.

את אותו הדבר מהטכנולוגיה.

Technology is capable of

הטכנולוגיה מסוגלת

expressing and being imbued with

לבטא ולכלול בתוכה

a certain generosity,

רוחב לב מסויים,

and we need to demand that, in fact.

ועלינו לדרוש זאת, למעשה.

For some of this kind of technology,

לכמה סוגים דומים של הטכנולוגיה הזו

ground center is

מרכז הכובד הוא

a combination of design, which is crucially important.

שילוב של תכנון, שהוא חשוב באופן קריטי.

We can't have advances in technology any longer

אי אפשר לקבל יותר התקדמות בטכנולוגיה.

unless design is integrated from the very start.

אלא אם כן התכנון מובנה כבר מן ההתחלה.

And, as well, as of efficacy, agency.

כמו יעילות.

We're, as human beings, the creatures that create,

אנחנו, כבני אנוש, היצורים שיוצרים,

and we should make sure that our machines aid us in that task

וחייבים לודא שהמכונות שלנו מסייעות במשימה הזו

and are built in that same image.

ונבנות בדמות זו.

So I will leave you with that. Thank you.

אני אשאיר אותכם בזה. תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כף)

Chris Anderson: So to ask the obvious question --

קריס אנדרסון: אני אשאל את השאלה המתבקשת --

actually this is from Bill Gates --

למעשה השאלה מאת ביל גייטס --

when? (John Underkoffler: When?)

מתי? ג'.א: מתי?

CA: When real? When for us, not just in a lab and on a stage?

ק.א: מתי באמת? מתי בשבילנו לא רק באיזה מעבדה או מצגת?

Can it be for every man, or is this just for corporations and movie producers?

האם זה יוכל להיות לכולם או רק לחברות או למפיקי סרטים?

JU: No, it has to be for every human being.

ג'.א.: לא. זה חייב להיות לכל אדם.

That's our goal entirely.

זו המשימה שלנו לחלוטין.

We won't have succeeded

זה לא ייחשב להצלחה

unless we take that next big step.

אלא אם כן נצעד את הצעד הגדול הבא.

I mean it's been 25 years.

אני מתכון שחלפו 25 שנים.

Can there really be only one interface? There can't.

האם באמת יש מקום רק לממשק אחד? לא יתכן.

CA: But does that mean that, at your desk or in your home,

כ.א.: אבל האם הכוונה שליד השולחן שלך או בית,

you need projectors, cameras?

תצטרך מקרנים? מצלמות?

You know, how can it work?

כלומר, איך זה יוכל לעבוד?

JU: No, this stuff will be built into the bezel of every display.

ג'.א: לא זה יצטרך להיות מובנה במסגרת של כל צג.

It'll be built into architecture.

זה יהיה מובנה בארכיטקטורה.

The gloves go away in a matter of months or years.

הכפפות יעלמו תוך חדשים או שנים.

So this is the inevitability about it.

זה הכורח שזה יקרה.

CA: So, in your mind, five years time,

כ.א.: כך שלדעתך, בעוד חמש שנים,

someone can buy this as part of

אפשר יהיה לקנות את זה כחלק

a standard computer interface?

ממשק של מחשב סטנדרטי?

JU: I think in five years time when you buy a computer,

ג'.א: אני חושב שחמש שנים מעתה אם תרכוש מחשב,

you'll get this.

תקבל את זה.

CA: Well that's cool.

כ.א.: טוב, זה מגניב.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

The world has a habit of surprising us as to how these things are actually used.

לעולם יש תחביב להפתיע אותנו באשר לאיך משתמשים בדברים האלה בפועל.

What do you think, what in your mind is the first killer app for this?

מה אתה חושב, מה לדעתך היא האפליקציה השולטת בשביל זה?

JU: That's a good question, and we ask ourselves that every day.

ג',א: זו שאלה טובה ואנחנו שואלים את עצמנו אותה מידי יום.

At the moment, our early-adopter customers --

כרגע, הלקוחות שהם המאמצים המוקדמים --

and these systems are deployed out in the real world --

והמערכת שנפרשת בעולם האמיתי --

do all the big data intensive, data heavy problems with it.

מבצעים את העבודה על מסדי נתונים גדולים, בעיות כבדות.

So, whether it's logistics and supply chain management

בין אם זה לוגיסטיקה או ניהול שרשרת אספקה

or natural gas and resource extraction,

או גז טבעי ומיצוי מקורות טבעיים,

financial services, pharmaceuticals, bioinformatics,

שרותים פיננסים, תעשית תרופות, ביו-אינפורמטיקה,

those are the topics right now, but that's not a killer app.

אלו כרגע הנושאים אבל זה לא אפליקציה שולטת.

And I understand what you're asking.

אני מבין מה אתה שואל.

CA: C'mon, c'mon. Martial arts, games. C'mon.

כ.א.: קדימה, קדימה, אומניות לחימה, משחקים, קדימה.

(Laughter)

(צחוק)

John, thank you for making science-fiction real.

ג'ון. תודה לך על שהפכת מדע בדיוני למציאות.

JU: It's been a great pleasure.

ג'.א.: זה היה עונג גדול.

Thank you to you all.

תודה לך ולכולכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)