The case for fish farming | Mike Velings

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Roni Ravia

So I come from the tallest people on the planet --

אז אני שייך לעם הכי גבוה בעולם --

the Dutch.

ההולנדים.

It hasn't always been this way.

זה לא תמיד היה כך.

In fact, all across the globe, people have been gaining height.

למעשה, בכל רחבי העולם, אנשים נעשו גבוהים יותר.

In the last 150 years,

ב-150 השנים האחרונות,

in developed countries,

במדינות מתפתחות,

on average, we have gotten 10 centimeters taller.

בממוצע, גבהנו ב-10 סנטימטר.

And scientists have a lot of theories about why this is,

ולמדענים יש הרבה תאוריות המסבירות למה זה קורה,

but almost all of them involve nutrition,

אבל כמעט כולן קשורות לתזונה,

namely the increase of dairy and meat.

או ליתר דיוק לעליה בצריכת בשר ומוצרי חלב.

In the last 50 years,

ב-50 השנים האחרונות,

global meat consumption has more than quadrupled,

צריכת הבשר הגלובלית גדלה פי יותר מ-4,

from 71 million tons to 310 million tons.

מ-71 מליון טון ל-310 מליון טון.

Something similar has been going on with milk and eggs.

נתונים דומים קיימים עבור מוצרי חלב וביצים.

In every society where incomes have risen, so has protein consumption.

בכל חברה בה ההכנסה עלתה, עלתה גם צריכת החלבונים.

And we know that globally, we are getting richer.

ואנחנו יודעים שגלובלית, אנחנו נעשים עשירים יותר.

And as the middle class is on the rise, so is our global population,

וכמו שמעמד הביניים נמצא במגמת עלייה כך גם האוכלוסיה הגלובלית,

from 7 billion of us today to 9.7 billion by 2050,

מ-7 מיליארד אנשים כיום ל-9.7 מיליארד עד 2050,

which means that by 2050,

מה שאומר שעד 2050,

we are going to need at least 70 percent more protein

אנחנו נצטרך לפחות 70% יותר חלבון

than what is available to humankind today.

ממה שזמין לאנושות כיום.

And the latest prediction of the UN puts that population number,

והתחזיות האחרונות של האו"ם מעריכות שמניין האוכלוסיה,

by the end of this century, at 11 billion,

עד סוף המאה, יעמוד על 11 מיליארד,

which means that we are going to need a lot more protein.

מה שאומר שנצטרך הרבה יותר חלבון.

This challenge is staggering --

זהו אתגר עצום --

so much so, that recently,

עצום כל כך, שלאחרונה,

a team at Anglia Ruskin Global Sustainability Institute suggested

צוות ממכון אנגליה ראסקין לקיימות גלובלית הציע,

that if we don't change our global policies

שאם לא נשנה את המדיניות הגלובלית שלנו

and food production systems,

ואת שיטות יצור המזון שלנו,

our societies might actually collapse in the next 30 years.

יתכן והחברה שלנו תקרוס ב-30 השנים הבאות.

Currently, our ocean serves as the main source of animal protein.

כרגע, האוקיינוסים הם המקור העיקרי שלנו לחלבון מהחי.

Over 2.6 billion people depend on it every single day.

יותר מ-2.6 מיליארד אנשים תלויים באוקיינוסים בכל יום נתון.

At the same time,

ובמקביל,

our global fisheries are two-and-a-half times larger

צריכת הדגים הגלובלית שלנו גדולה פי 2.5

than what our oceans can sustainably support,

ממה שהאוקיינוסים יכולים להניב באופן בר קיום.

meaning that humans take far more fish from the ocean

מה שאומר שאנשים לוקחים הרבה יותר דגים מהאוקיינוסים

than the oceans can naturally replace.

ממה שהאוקיינוסים מסוגלים לחדש באופן טבעי.

WWF recently published a report showing that just in the last 40 years,

הקרן העולמית לשימור חיות הבר פרסמה לאחרונה דו"ח שמראה,

שרק ב-40 שנים האחרונות, תוחלת החיים של היצורים הימיים קוצצה פי 2.

our global marine life has been slashed in half.

And another recent report suggests that of our largest predatory species,

ודו"ח עדכני נוסף מציע, שלגבי הזנים הטורפים הגדולים ביותר שאנו צורכים,

such as swordfish and bluefin tuna,

כמו דג החרב והטונה כחולת הסנפיר,

over 90 percent has disappeared since the 1950s.

יותר מ-90% נעלמו מאז שנות ה-50.

And there are a lot of great, sustainable fishing initiatives across the planet

ויש הרבה יוזמות דייג מצויינות ברחבי העולם שהן ברות קיום,

working towards better practices and better-managed fisheries.

ושחותרות לניהול יותר נכון ואחראי של חוות דייג.

But ultimately,

אבל בסופו של דבר,

all of these initiatives are working towards keeping current catch constant.

כל היוזמות האלו שואפות לשמירה על רמת צריכת הדגה הקיימת.

It's unlikely,

וזה לא סביר,

even with the best-managed fisheries,

אפילו עם חוות דייג המנוהלות ללא דופי,

that we are going to be able to take much more from the ocean

שנהיה מסוגלים לקחת מהאוקיינוסים,

than we do today.

יותר משאנו לוקחים כיום.

We have to stop plundering our oceans the way we have.

אנחנו חייבים להפסיק לבזוז את האוקיינוסים שלנו,

We need to alleviate the pressure on it.

אנחנו צריכים להקל עליהם את הלחץ.

And we are at a point

ואנחנו בשלב,

where if we push much harder for more produce,

בו אם נדחוף יתר על המידה לעוד תוצרת,

we might face total collapse.

יתכן ונעמוד בפני קריסה טוטאלית.

Our current systems are not going to feed a growing global population.

השיטות הקיימות כיום, לא יוכלו להאכיל אוכלוסיה גלובלית גדלה.

So how do we fix this?

אז איך אנחנו מתקנים את זה?

What's the world going to look like in just 35 short years

איך העולם יראה תוך זמן קצר של 35 שנה

when there's 2.7 billion more of us sharing the same resources?

עם תוספת של 2.7 מיליארד איש החולקים את אותם משאבים?

We could all become vegan.

נוכל כולנו להפוך לטבעונים.

Sounds like a great idea,

נשמע כמו רעיון טוב,

but it's not realistic

אבל לא מציאותי

and it's impossibly hard to mandate globally.

וקשה עד בלתי אפשרי לאכיפה באופן גלובלי.

People are eating animal protein whether we like it or not.

אנשים אוכלים חלבון מן החי אם נרצה או לא נרצה.

And suppose we fail to change our ways

ונניח שנכשל בלשנות את דרכנו

and continue on the current path,

ונמשיך במסלול הנוכחי,

failing to meet demands.

ולא נצליח לתת מענה לביקוש הגובר.

The World Health Organization recently reported

ארגון הבריאות העולמי דיווח לאחרונה

that 800 million people are suffering from malnutrition and food shortage,

ש-800 מליון אנשים סובלים מתת תזונה ומחסור במזון,

which is due to that same growing, global population

בשל אותו גידול אוכלוסיה גלובלי

and the declining access to resources like water, energy and land.

ובשל המחסור במשאבים כמו מים, אנרגיה ואדמה.

It takes very little imagination

לא קשה לדמיין

to picture a world of global unrest, riots and further malnutrition.

עולם של חוסר יציבות גלובלי, מהומות ותת-תזונה גוברת.

People are hungry,

אנשים רעבים,

and we are running dangerously low on natural resources.

וכמות משאבי הטבע מתקרבת לקו האדום.

For so, so many reasons,

בשל כל כך הרבה סיבות,

we need to change our global food production systems.

אנחנו צריכים לשנות את שיטות יצור המזון ברחבי העולם.

We must do better

אנחנו חייבים להשתפר.

and there is a solution.

ויש פיתרון.

And that solution lies in aquaculture --

והפתרון הזה נמצא בחקלאות ימית --

the farming of fish, plants like seaweed, shellfish and crustaceans.

חקלאות של דגים, אצות ים, רכיכות וסרטנים.

As the great ocean hero Jacques Cousteau once said,

כמו שגיבור האוקיינוסים הגדול ז'אק קוסטו אמר פעם,

"We must start using the ocean as farmers instead of hunters.

"חייבים להתחיל להפיק תועלת מהאוקיינוסים כחקלאים במקום כציידים.

That's what civilization is all about -- farming instead of hunting."

זה מה שציביליזציות עושות -- חקלאות במקום צייד."

Fish is the last food that we hunt.

דגים הם המזון האחרון שאנחנו צדים.

And why is it that we keep hearing phrases like,

ולמה תמיד שומעים ביטויים כמו,

"Life's too short for farmed fish,"

"החיים קצרים מדי לחקלאות דגים",

or, "Wild-caught, of course!"

או, "תפס פראי, כמובן!"

over fish that we know virtually nothing about?

על דגים שאין לנו עליהם כל מידע?

We don't know what it ate during its lifetime,

אנחנו לא יודעים מה אכל הדג במהלך חייו,

and we don't know what pollution it encounters.

ואנחנו לא יודעים באיזה זוהמה הוא שחה.

And if it was a large predatory species,

ואם מדובר בזן טורף גדול,

it might have gone through the coast of Fukushima yesterday.

אולי הוא עבר אתמול דרך חופה של פוקושימה.

We don't know.

אנחנו לא יודעים.

Very few people realize

מעט מאוד אנשים מבינים

the traceability in fisheries never goes beyond the hunter

שבדייג, לא ניתן לעקוב מאין באה הדגה, מידע זה נשאר עם הצייד

that caught the wild animal.

שלכד את חיית הפרא.

But let's back up for a second

אבל בואו נעצור לרגע,

and talk about why fish is the best food choice.

ונדבר על למה דגים הם מקור האוכל הטוב יותר.

It's healthy,

הם בריאים,

it prevents heart disease,

הם מונעים מחלות לב,

it provides key amino acids

הם מספקים חומצות אמינו חיוניות

and key fatty acids like Omega-3s,

וחומצות שומן חיוניות כמו אומגה 3,

which is very different from almost any other type of meat.

בשונה מכמעט כל סוג אחד של בשר.

And aside from being healthy,

וחוץ מלהיות בריאים,

it's also a lot more exciting and diverse.

אכילת דגים היא הרבה יותר מרגשת ומגוונת.

Think about it -- most animal farming is pretty monotonous.

חשבו על זה -- רוב חקלאות החיות היא די מונוטונית.

Cow is cow, sheep is sheep, pig's pig,

פרה היא פרה, כבשה היא כבשה, חזיר הוא חזיר,

and poultry -- turkey, duck, chicken -- pretty much sums it up.

ומן העוף -- תרנגול הודו, ברווז, תרנגולת-- בזה זה מסתכם.

And then there's 500 species of fish being farmed currently.

ולעומת זאת, ישנם 500 זנים של דגים שמגודלים כיום בחוות.

not that Western supermarkets reflect that on their shelves,

לא שזה משתקף במה שרואים על המדפים של רשתות הסופרמרקט המערביות,

but that's beside that point.

אבל זוהי לא הנקודה.

And you can farm fish in a very healthy manner

וניתן לגדל דגים בחוות בדרך מאוד בריאה

that's good for us, good for the planet and good for the fish.

שטובה בשבילנו, טובה לכדור הארץ וטובה לדגים.

I know I sound fish-obsessed --

אני יודע שאני נשמע אובססיבי לדגים --

(Laughter)

(צחוק)

Let me explain:

תנו לי להסביר:

My brilliant partner and wife, Amy Novograntz, and I got involved

יחד עם אישתי ושותפתי המבריקה, איימי נובוגראנץ, נעשנו מעורבים

in aquaculture a couple of years ago.

בתחום החקלאות הימית לפני מספר שנים.

We were inspired by Sylvia Earle,

קיבלנו השראה מסילביה ארל,

who won the TED Prize in 2009.

שזכתה בפרס TED ב-2009.

We actually met on Mission Blue I in the Galapagos.

למעשה נפגשנו במישן בלו וואן בגלאפגוס.

Amy was there as the TED Prize Director;

איימי היתה שם כמנהלת ארוע פרס TED;

me, an entrepreneur from the Netherlands and concerned citizen,

אני, יזם מהולנד ואזרח מודאג,

love to dive, passion for the oceans.

אוהב לצלול, בעל תשוקה לאוקיינוסים.

Mission Blue truly changed our lives.

מישן בלו באמת שינתה את חיינו.

We fell in love,

התאהבנו,

got married

התחתנו,

and we came away really inspired,

ויצאנו משם עם השראה גדולה,

thinking we really want to do something about ocean conservation --

במחשבה שאנחנו באמת רוצים לעשות משהו בנוגע לשימור האוקיינוסים --

something that was meant to last,

משהו עם השפעה ארוכת תווך,

that could make a real difference

שיוכל לספק שינוי אמיתי,

and something that we could do together.

ומשהו שנוכל לעשות יחד.

Little did we expect that that would lead us to fish farming.

לא ממש ציפינו שזה יוביל אותנו לחקלאות ימית.

But a few months after we got off the boat,

אבל כמה חודשים מאוחר יותר ירדנו מהאונייה,

we got to a meeting at Conservation International,

הגענו לפגישה בקונברסיישן אינטרנשיונל,

where the Director General of WorldFish was talking about aquaculture,

שם המנהל הבכיר של וורלדפיש דיבר על חקלאות ימית,

asking a room full of environmentalists to stop turning from it,

וביקש מחדר מלא פעילים לאיכות הסביבה להפסיק להתעלם מזה,

realize what was going on

להבין מה קורה,

and to really get involved

ולהתחיל להיות מעורבים,

because aquaculture has the potential

בגלל שלחקלאות הימית יש את הפוטנציאל

to be just what our oceans and populations need.

להיות בדיוק הדבר שהאוקיינוסים והציבור צריכים.

We were stunned when we heard the stats

כששמענו את הסטטיסטיקות, הודהמנו,

that we didn't know more about this industry already

כמה מעט ידענו על התעשיה הזו עד לאותו רגע

and excited about the chance to help get it right.

והתרגשנו בנוגע להזדמנות לעזור לשנות את המצב לטובה.

And to talk about stats --

ואם לדבר על סטטיסטיקות --

right now, the amount of fish consumed globally,

כיום, כמות הדגים שנצרכת גלובלית,

wild catch and farmed combined,

גם תפס פראי וגם דגים מחוות,

is twice the tonnage of the total amount of beef

היא כפול שתיים במשקלה מכמות בשר הבקר

produced on planet earth last year.

שיוצר בעולם בשנה שעברה.

Every single fishing vessel combined,

כל סירות הדייג בעולם,

small and large, across the globe,

גדולות או קטנות,

together produce about 65 million tons of wild-caught seafood

יחד מייצרות בערך 65 מליון טון תפס פראי של מאכלי ים

for human consumption.

לצריכה אנושית.

Aquaculture this year,

חקלאות ימית השנה,

for the first time in history,

בפעם הראשונה בהסטוריה,

actually produces more than what we catch from the wild.

הניבה יותר תוצרת מזו שהופקה מתפס פראי.

But now this:

אבל עכשיו,

Demand is going to go up.

הדרישה עומדת לגדול.

In the next 35 years,

ב-35 השנים הבאות,

we are going to need an additional 85 million tons to meet demand,

אנחנו נצטרך 85 מליון טונות נוספים כדי לתת מענה לביקוש.

which is one-and-a-half times as much, almost,

שזה פי אחד וחצי כמעט,

as what we catch globally out of our oceans.

ממה שאנחנו מפיקים גלובלית מהאוקיינוסים שלנו.

An enormous number.

מספר עצום.

It's safe to assume that that's not going to come from the ocean.

ניתן להסיק לבטח שכמות זו לא תגיע מהאוקיינוסים.

It needs to come from farming.

היא צריכה להגיע מחקלאות.

And talk about farming --

ואם לדבר על חקלאות --

for farming you need resources.

בשביל חקלאות צריך משאבים.

As a human needs to eat to grow and stay alive,

כמו שאנשים צריכים לאכול כדי לגדול ולהשאר בחיים,

so does an animal.

כך גם חיות.

A cow needs to eat eight to nine pounds of feed

פרה צריכה לאכול ארבעה עד חמישה ק״ג של מספוא

and drink almost 8,000 liters of water

ולשתות כמעט 8,000 ליטר של מים

to create just one pound of meat.

כדי להפיק רק חצי ק״ג של בשר.

Experts agree that it's impossible

מומחים מסכימים שזה בלתי אפשרי

to farm cows for every inhabitant on this planet.

לגדל פרות לכל תושב על הפלנטה.

We just don't have enough feed or water.

פשוט אין לנו מספיק מספוא או מים.

And we can't keep cutting down rain forests for it.

ואי אפשר להמשיך לכרות יערות גשם בשביל זה.

And fresh water -- planet earth has a very limited supply.

ומים מתוקים -- לכדור הארץ יש מלאי מאוד מוגבל.

We need something more efficient

אנחנו צריכים משהו יותר יעיל

to keep humankind alive on this planet.

כדי להחזיק את האנושות על כדור הארץ בחיים.

And now let's compare that with fish farming.

ועכשיו בואו נשווה זאת לחקלאות דגים.

You can farm one pound of fish with just one pound of feed,

ניתן לגדל חצי ק״ג של דגים עם רק חצי ק״ג של מזון,

and depending on species, even less.

ותלוי בזן, אפילו פחות מזה.

And why is that?

ולמה זה?

Well, that's because fish, first of all, float.

ובכן, זה בגלל שדגים, ראשית, צפים.

They don't need to stand around all day resisting gravity like we do.

הם לא צריכים לעמוד כל היום ולהתנגד לכח הכבידה כמו שאנחנו עושים.

And most fish are cold-blooded --

ורוב הדגים הם בעלי דם קר --

they don't need to heat themselves.

הם לא צריכים לחמם את עצמם.

Fish chills.

דגים מתקררים (=מסתלבטים)

(Laughter)

(צחוק)

And it needs very little water,

והם צריכים מעט מאוד מים,

which is counterintuitive,

שזה נוגד כל הגיון,

but as we say,

אבל כמו שאומרים,

it swims in it but it hardly drinks it.

הם שוחים במים אבל כמעט ולא שותים אותם.

Fish are the most resource-efficient animal protein available to humankind,

דגים הם חלבון החי הזמין לאנושות, הדורש הכי פחות משאבים,

aside from insects.

חוץ מחרקים.

How much we've learned since.

מה עוד למדנו מאז.

For example, on top of that 65 million tons that's annually caught

לדוגמה, שמעבר ל-65 מליון הטונות שנתפשים שנתית

for human consumption,

לצריכה אנושית,

there's an additional 30 million tons caught for animal feed,

יש 30 מליון טון נוספים שנתפשים להאכלת חיות,

mostly sardines and anchovies for the aquaculture industry

לרוב סרדינים ואנשובי לתעשיית החקלאות הימית

that's turned into fish meal and fish oil.

שהופכים לארוחות דגים ושמן דגים.

This is madness.

זה מטורף.

Sixty-five percent of these fisheries, globally, are badly managed.

65% מחוות הדייג האלו, ברחבי העולם, מנוהלות באופן גרוע.

Some of the worst issues of our time are connected to it.

כמה מהבעיות הכי נוראיות של זמננו קשורות בזה.

It's destroying our oceans.

כדוגמת הרס האוקיינוסים,

The worst slavery issues imaginable are connected to it.

בעיות העבדות הכי קשות שניתן לדמיין קשורות בזה.

Recently, an article came out of Stanford

לאחרונה, סטנפורד פרסמו מאמר

saying that if 50 percent of the world's aquaculture industry

שאמר שאם 50% מתעשיית החקלאות הימית,

would stop using fish meal,

יפסיקו להשתמש בארוחות דגים,

our oceans would be saved.

האוקיינוסים שלנו ינצלו.

Now think about that for a minute.

עכשיו חשבו על זה לרגע.

Now, we know that the oceans have far more problems --

אנחנו יודעים שלאוקיינוסים יש הרבה יותר בעיות --

they have pollution, there's acidification,

יש זיהום, רמת חומציות גוברת,

coral reef destruction and so on.

הרס שוניות אלמוגים וכן הלאה.

But it underlines the impact of our fisheries,

אבל בכל אלה בולטת ההשפעה של חוות הדגים,

and it underlines how interconnected everything is.

וברור כמה הכל קשור אחד בשני.

Fisheries, aquaculture, deforestation,

חוות דגים, חקלאות ימית, בירוא יערות,

climate change, food security and so on.

שינויי אקלים, אבטחת מקורות מזון וכן הלאה.

In the search for alternatives,

בחיפוש אחר אלטרנטיבות,

the industry, on a massive scale,

התעשייה, בקנה מידה מסיבי,

has reverted to plant-based alternatives

פנתה לאלטרנטיבות המבוססות על צמחים כמו סוייה,

like soy, industrial chicken waste,

לשאריות עוף תעשייתיות,

blood meal from slaughterhouses

לארוחות דם מבתי מטבחיים

and so on.

וכן הלאה.

And we understand where these choices come from,

ואנחנו מבינים מאיפה הבחירות האלו מגיעות,

but this is not the right approach.

אבל זוהי לא הגישה הנכונה.

It's not sustainable,

זה לא בר-קיום.

it's not healthy.

זה לא בריא.

Have you ever seen a chicken at the bottom of the ocean?

האם אי פעם ראיתם תרנגולת בתחתית האוקיינוס?

Of course not.

כמובן שלא.

If you feed salmon soy with nothing else,

אם אתם מאכילים סלמון בסויה ולא בשום דבר אחר,

it literally explodes.

הוא מתפוצץ, במלוא מובן המילה.

Salmon is a carnivore,

סלמון הוא טורף,

it has no way to digest soy.

אין לו דרך לעכל סויה.

Now, fish farming is by far

חקלאות דגים היא חקלאות החיות

the best animal farming available to humankind.

הטובה ביותר שזמינה לאנושות.

But it's had a really bad reputation.

אבל היה לה מוניטין ממש גרוע.

There's been excessive use of chemicals,

היה שימוש מסיבי בכימיכלים,

there's been virus and disease transfered to wild populations,

היו וירוסים ומחלות שהועברו לחיות בר,

ecosystem destruction and pollution,

היה הרס מערכות אקולוגיות וזיהום,

escaped fish breeding with wild populations,

דגי חוות שברחו והתרבו עם דגי הבר

altering the overall genetic pool,

ושינו את הפרופיל הגנטי,

and then of course, as just mentioned,

ואז כמובן, כמו שבדיוק הזכרתי,

the unsustainable feed ingredients.

מרכיבי מזון שאינם ברי קיום.

How blessed were the days

כמה מבורכים היו הימים

when we could just enjoy food that was on our plate,

כשיכולנו להנות מאוכל שהיה על צלחתנו,

whatever it was.

מה שזה לא היה.

Once you know, you know.

ברגע שיודעים, יודעים.

You can't go back.

אי אפשר לחזור אחורה.

It's not fun.

זה לא כיף.

We really need a transparent food system that we can trust,

אנחנו באמת צריכים מערכת מזון ללא סודות, בה אנחנו יכולים לבטוח,

that produces healthy food.

שמייצרת מזון בריא.

But the good news is

אבל החדשות הטובות הן

that decades of development and research

שעשורים של פיתוח ומחקר

have led to a lot of new technologies and knowledge

הובילו להרבה טכנולוגיות וידע חדשים

that allow us to do a lot better.

שמאפשרים לנו לעשות זאת טוב יותר.

We can now farm fish without any of these issues.

אנחנו יכולים עכשיו לגדל דגים בלי כל הבעיות האלו.

I think of agriculture before the green revolution --

אני חושב על חקלאות ימית לפני המהפכה הירוקה --

we are at aquaculture and the blue revolution.

אנחנו כיום עם חקלאות ימית בעידן המהפכה הכחולה.

New technologies means

משמעותן של טכנולוגיות חדשות

that we can now produce a feed that's perfectly natural,

היא שאנחנו יכולים עכשיו לייצר מזון טבעי לגמרי,

with a minimal footprint

עם דריסת רגל מינימלית,

that consists of microbes, insects, seaweeds and micro-algae.

שמכיל מיקרובים, חרקים, עשבי ים ומיקרו אצות.

Healthy for the people,

בריא לאנשים,

healthy for the fish,

בריא לדגים,

healthy for the planet.

בריא לפלנטה.

Microbes, for example,

מיקרובים, לדוגמה,

can be a perfect alternative for high-grade fish meal --

יכולים להיות אלטרנטיבה מושלמת לאוכל דגים באיכות גבוהה --

at scale.

בקנה מידה.

Insects are the --

חרקים הם --

well, first of all, the perfect recycling

ובכן, ראשית, פתרון המיחזור המושלם,

because they're grown on food waste;

מפני שהם ניזונים משאריות מזון;

but second,

אבל שנית,

think of fly-fishing,

חשבו על דייג-זבובים,

and you know how logical it actually is to use it as fish feed.

ותבינו כמה זה הגיוני להשתמש בחרקים כמזון לדגים.

You don't need large tracts of land for it

לא צריך שטחי אדמה גדולים בשבילם

and you don't need to cut down rain forests for it.

ולא צריך לחטוב יערות גשם בשבילם.

And microbes and insects are actually net water producers.

ומיקרובים וחרקים הם למעשה יצרני מים.

This revolution is starting as we speak,

המהפכה הזו מתנהלת בזמן שאנחנו מדברים,

it just needs scale.

היא פשוט צריכה קנה מידה גדול.

We can now farm far more species than ever before

אנחנו יכולים לגדל עכשיו בחוות הרבה יותר זנים מאי פעם בעבר

in controlled, natural conditions, creating happy fish.

בתנאים מבוקרים, טבעיים שמובילים לדגים שמחים.

I imagine, for example,

אני מדמיין, לדוגמה,

a closed system that's performing more efficiently than insect farming,

מערכת סגורה שמתנהלת ביעילות רבה יותר מחוואות חרקים,

where you can produce healthy, happy, delicious fish

שם ניתן לייצר דגים בריאים, שמחים וטעימים

with little or no effluent,

עם השפעה זעומה,

almost no energy and almost no water

כמעט ללא אנרגיה וכמעט ללא מים

and a natural feed with a minimal footprint.

ואוכל טבעי עם דריסת רגל מינימלית.

Or a system where you grow up to 10 species next to each other --

או מערכת בה מגדלים עד עשרה זנים אחד ליד השני --

off of each other,

אך בנפרד,

mimicking nature.

בה מחקים את הטבע.

You need very little feed,

צריך מעט מאוד אוכל,

very little footprint.

מעט מאוד טביעת רגל אקולוגית.

I think of seaweed growing off the effluent of fish, for example.

אני חושב על גידול אצות לצד הדגים, לדוגמה.

There's great technologies popping up all over the globe.

יש טכנולוגיות מעולות שצצות בכל רחבי העולם,

From alternatives to battle disease

מאלטרנטיבות למלחמה במחלות,

so we don't need antibiotics and chemicals anymore,

כך שלא נצטרך אנטיביוטיקות וכימיקלים יותר,

to automated feeders that feel when the fish are hungry,

ועד למזינים אוטומטיים שמרגישים מתי הדגים רעבים,

so we can save on feed and create less pollution.

כך שנוכל לחסוך באוכל וליצור פחות זיהום.

Software systems that gather data across farms,

מערכות תוכנה שאוספות מידע ברחבי החוות,

so we can improve farm practices.

כדי שניתן יהיה לשפר את התנהלות החוות.

There's really cool stuff happening all over the globe.

יש באמת דברים מגניבים שמתרחשים בכל רחבי הגלובוס.

And make no mistake -- all of these things are possible

ואל תטעו -- כל הדברים האלה אפשריים

at a cost that's competitive to what a farmer spends today.

בעלות תחרותית בהשוואה למה שחוואים מוציאים היום.

Tomorrow, there will be no excuse for anyone to not do the right thing.

מחר, לאף אחד לא יהיו תרוצים לא לעשות את הדבר הנכון.

So somebody needs to connect the dots

אז מישהו צריך לחבר את הנקודות

and give these developments a big kick in the butt.

ולתת לפיתוחים האלה בעיטה גדולה בתחת.

And that's what we've been working on the last couple of years,

ועל זה עבדנו בשנים האחרונות,

and that's what we need to be working on together --

ועל זה אנחנו צריכים לעבוד יחד --

rethinking everything from the ground up,

לחשוב מחדש על הכל מהבסיס,

with a holistic view across the value chain,

עם מבט הוליסטי על שרשרת הערכים,

connecting all these things across the globe,

וחיבור כל הנקודות יחד, בכל רחבי העולם,

alongside great entrepreneurs

במקביל ליזמים מעולים,

that are willing to share a collective vision.

שמוכנים לקחת חלק בחזון משותף.

Now is the time to create change in this industry

עכשיו זה הזמן ליצור שינוי בתעשיה הזו

and to push it into a sustainable direction.

ולדחוף אותה למצב בר קיום.

This industry is still young,

התעשייה הזו עדיין צעירה,

much of its growth is still ahead.

יש לה עוד הרבה מקום לגדילה ופיתוח.

It's a big task, but not as far-fetched as you might think.

זוהי משימה גדולה, אבל לא בלתי מושגת כמו שאתם אולי חושבים.

It's possible.

זה אפשרי.

So we need to take pressure off the ocean.

אנחנו צריכים להפסיק להפעיל לחץ על האוקיינוסים.

We want to eat good and healthy.

אנחנו רוצים לאכול אוכל טוב ובריא.

And if we eat an animal, it needs to be one

ואם אנחנו אוכלים חיה, היא צריכה להיות כזו

that had a happy and healthy life.

שהיו לה חיים שמחים ובריאים.

We need to have a meal that we can trust,

אנחנו זקוקים לארוחות שניתן לבטוח בהן,

live long lives.

ולחיות חיים ארוכים.

And this is not just for people in San Francisco or Northern Europe --

וזה לא רק לאנשים בסן פרנסיסקו או צפון אירופה --

this is for all of us.

זה בשביל כולנו.

Even in the poorest countries,

אפילו במדינות העניות ביותר,

it's not just about money.

זה לא רק קשור לכסף.

People prefer something fresh and healthy that they can trust

אנשים מעדיפים משהו טרי ובריא שהם יכולים לבטוח בו,

over something that comes from far away that they know nothing about.

על פני משהו שהגיע מרחוק ושהם לא יודעים עליו דבר.

We're all the same.

כולנו אותו הדבר.

The day will come

יבוא היום

where people will realize -- no, demand -- farmed fish on their plate

בו אנשים יבינו -- וידרשו -- דגים מחוות על צלחתם

that's farmed well and that's farmed healthy --

שגודלו היטב ושגודלו בריא --

and refuse anything less.

ויסרבו להתפשר.

You can help speed this up.

אתם יכולים לעזור להאיץ את התהליך.

Ask questions when you order seafood.

תשאלו שאלות כשאתם מזמינים מאכלי ים.

Where does my fish come from?

מאיפה הדג שלי מגיע?

Who raised it,

מי גידל אותו,

and what did it eat?

ומה הוא אכל?

Information about where your fish comes from and how it was produced

מידע בנוגע למקום ממנו הדג שלכם הגיע ואיך הוא גודל,

needs to be much more readily available.

צריך להיות הרבה יותר זמין.

And consumers need to put pressure on the aquaculture industry

וצרכנים צריכים להפעיל יותר לחץ על תעשיית החקלאות הימית,

to do the right thing.

כדי לעשות את הדבר הנכון.

So every time you order,

אז כל פעם שאתם מזמינים,

ask for detail

שאלו על הפרטים

and show that you really care about what you eat

ותראו שבאמת אכפת לכם בנוגע למה שאתם אוכלים

and what's been given to you.

ומה שניתן לכם.

And eventually, they will listen.

ולבסוף, הם יקשיבו.

And all of us will benefit.

וכולנו נרוויח.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)