Regina Dugan: From mach-20 glider to hummingbird drone

מתרגם: Alexei Robsky מבקר: Ido Dekkers

You should be nice

אתם צריכים להיות נחמדים

to nerds.

לחנונים.

In fact, I'd go so far as to say,

למעשה, הייתי מרחיקה לכת ואומרת,

if you don't already have a nerd in your life,

אם עדיין אין לכם חנון בחיים שלכם,

you should get one.

אתם צריכים להשיג אחד.

I'm just saying.

אני רק אומרת.

Scientists and engineers

מדענים ומהנדסים

change the world.

משנים את העולם.

I'd like to tell you

אני רוצה לספר לכם

about a magical place called DARPA

על מקום קסום שנקרא DARPA

where scientists and engineers

שבו מדענים ומהנדסים

defy the impossible

קוראים תיגר על הבלתי אפשרי

and refuse to fear failure.

ומסרבים לפחד מכשלון.

Now these two ideas

שני הרעיונות האלו

are connected more than you may realize,

מקושרים יותר ממה שאתם יכולים להבין,

because when you remove the fear of failure,

מכיוון שכאשר אתם מורידים את הפחד מכשלון,

impossible things

דברים בלתי אפשריים

suddenly become possible.

לפתע נהפכים אפשריים.

If you want to know how,

אם אתם רוצים לדעת איך,

ask yourself this question:

תשאלו את עצמכם את השאלה הבאה:

What would you attempt to do

מה הייתם מנסים לעשות

if you knew you could not fail?

אם ידעתם שלא תוכלו להכשל?

If you really ask yourself

אם אתם באמת שואלים את עצמכם

this question,

את השאלה הזאת,

you can't help but feel uncomfortable.

אתם לא יכולים שלא להרגיש לא בנוח.

I feel a little uncomfortable.

אני מרגישה קצת לא בנוח.

Because when you ask it,

כי כאשר אתם שואלים את זה,

you begin to understand

אתם מתחילים להבין

how the fear of failure constrains you,

איך הפחד מכשלון מגביל אתכם,

how it keeps us

איך הוא מונע מאיתנו

from attempting great things,

מלנסות דברים גדולים,

and life gets dull,

והחיים נהיים משעממים,

amazing things stop happening.

דברים מדהימים מפסיקים לקרות.

Sure, good things happen,

נכון, דברים טובים קורים,

but amazing things

אבל דברים מדהימים

stop happening.

מפסיקים לקרות.

Now I should be clear,

אני צריכה להיות ברורה,

I'm not encouraging failure,

אני לא מעודדת כשלון,

I'm discouraging

אני דוחה

fear of failure.

פחד מכשלון.

Because it's not failure itself

מכיוון שלא הכשלון עצמו

that constrains us.

הוא שמגביל אותנו.

The path to truly new,

המסלול לדברים באמת חדשים,

never-been-done-before things

שלא עשו אותם לפני

always has failure along the way.

תמיד מכיל כשלונות לאורך הדרך.

We're tested.

אנחנו נבחנים.

And in part, that testing feels an appropriate part

ובאופן מסויים, הבחינה הזאת מרגישה כחלק מתאים

of achieving something great.

של השגת משהו נהדר.

Clemenceau said,

קלמנסו אמר,

"Life gets interesting when we fail,

"החיים נהיים מעניינים כאשר אנו נכשלים,

because it's a sign

מכיוון שזה סימן

that we've surpassed ourselves."

שאנו מתעלים על עצמנו."

In 1895,

בשנת 1895,

Lord Kelvin declared

לורד קלוין הכריז

that heavier-than-air flying machines

שמכונות כבדות מאוויר שעפות

were impossible.

היו בלתי אפשריות.

In October of 1903,

באוקטובר 1903,

the prevailing opinion

הדעה הרווחת

of expert aerodynamicists

של מומחי אוירודינאמיקה

was that maybe in 10 million years

הייתה שאולי בעוד 10 מיליון שנה

we could build an aircraft that would fly.

נוכל לבנות כלי טיס שיוכל לעוף.

And two months later on December 17th,

וחודשיים לאחר מכן ב-17 בדצמבר,

Orville Wright powered the first airplane

אורוויל רייט הניע את המטוס הראשון

across a beach in North Carolina.

מעבר לחוף בצפון קרולינה.

The flight lasted 12 seconds

הטיסה ארכה 12 שניות

and covered 120 feet.

וכיסתה 37 מטר.

That was 1903.

השנה הייתה 1903.

One year later,

שנה לאחר מכן,

the next declarations of impossibilities began.

ההצהרות הבאות של דברים בלתי אפשריים החלו.

Ferdinand Foch, a French army general

פרדיננד פוש, גנרל בצבא הצרפתי

credited with having one of the most original and subtle minds

אשר נחשב כבעל אחד המוחות המקוריים והעדינים ביותר

in the French army,

בצבא הצרפתי,

said, "Airplanes are interesting toys,

אמר, "מטוסים הם צעצועים מעניינים,

but of no military value."

אבל אין להם ערך צבאי."

40 years later,

ארבעים שנה לאחר מכן,

aero experts coined the term transonic.

מומחי אוירודינאמיקה הטביעו את המונח טרנס-סוני

They debated, should it have one S or two?

הם דנו, האם במונח צריכה להופיע 'ס' אחת או שתים?

You see, they were having trouble in this flight regime,

אתם רואים, היו להם בעיות במשטר הטיסה הזה,

and it wasn't at all clear

וזה לא היה בכלל ברור

that we could fly faster than the speed of sound.

שהם יוכלו לטוס מהר ממהירות הקול.

In 1947,

בשנת 1947,

there was no wind tunnel data

לא היו נתונים של מנהרת רוח

beyond Mach 0.85.

מעבר ל-0.85 מאך.

And yet,

ועדיין,

on Tuesday, October 14th, 1947,

ביום שלישי, 14 באוקטובר, 1947,

Chuck Yeager climbed into the cockpit

צ'אק ייגר טיפס לתא הטייס

of his Bell X-1

של ה-Bell X-1 שלו

and he flew

וטס

towards an unknown possibility,

לעבר אפשרות לא ידועה,

and in so doing,

ובכך,

he became the first pilot

הוא הפך להיות הטייס הראשון

to fly faster than the speed of sound.

שטס מהר יותר ממהירות הקול.

Six of eight Atlas rockets

שישה מתוך שמונה טילי אטלס

blew up on the pad.

התפוצצו על כן השיגור.

After 11 complete mission failures,

אחרי 11 משימות כושלות לגמרי,

we got our first images from space.

קיבלנו תמונות ראשונות מהחלל.

And on that first flight

ועל הטיסה הראשונה

we got more data

קיבלנו יותר מידע

than in all U-2 missions combined.

מאשר על כל משימות ה U-2 ביחד.

It took a lot of failures

זה לקח הרבה כשלונות

to get there.

כדי להגיע לשם.

Since we took to the sky,

מאז שהמראנו לשמיים,

we have wanted to fly

תמיד רצינו לטוס,

faster and farther.

מהר יותר ורחוק יותר.

And to do so,

ובכדי לעשות זאת,

we've had to believe in impossible things.

היינו צריכים להאמין בדברים בלתי אפשריים.

And we've had to refuse

והיינו חייבים לסרב

to fear failure.

לפחד מכשלון.

That's still true today.

זה נכון עדיין היום.

Today, we don't talk about flying transonically,

היום, אנחנו לא מדברים על טיסות טרנס-סוניות,

or even supersonically,

או אפילו על סופר-סוניות,

we talk about flying hypersonically --

אנחנו מדברים על טיסות היפר-סוניות --

not Mach 2 or Mach 3, Mach 20.

לא מאך 2 או מאך 3, מאך 20.

At Mach 20,

במאך 20,

we can fly from New York to Long Beach

אנחנו יכולים לטוס מניו יורק ללונג ביץ'

in 11 minutes and 20 seconds.

ב-11 דקות ו-20 שניות.

At that speed,

במהירות הזאת,

the surface of the airfoil

פני השטח של הכנף

is the temperature of molten steel --

נמצא בטמפרטורה של פלדה מותכת --

3,500 degrees Fahrenheit --

כ-1927 מעלות צלסיוס --

like a blast furnace.

כמו כבשן התכה.

We are essentially burning the airfoil

אנחנו למעשה שורפים את פני השטח

as we fly it.

כאשר אנחנו טסים.

And we are flying it,

ואנחנו מטיסים את זה,

or trying to.

או מנסים.

DARPA's hypersonic test vehicle

רכב בדיקות ההיפר-סוני של DARPA

is the fastest maneuvering aircraft

הוא כלי הטיס המתמרן המהיר ביותר

ever built.

שנבנה אי פעם.

It's boosted to near-space

הוא שוגר כמעט לחלל

atop a Minotaur IV rocket.

על גבי טיל מינוטאור 4.

Now the Minotaur IV has too much impulse,

למינוטאור 4 יש יותר מידי דחף,

so we have to bleed it off

אז היינו צריכים לדומם אותו

by flying the rocket

על ידי הטסת הטיל

at an 89 degree angle of attack

ב-89 מעלות של תקיפה

for portions of the trajectory.

בחלקים מהמסלול.

That's an unnatural act

זאת פעולה לא טבעית

for a rocket.

בשביל טיל.

The third stage has a camera.

השלב השלישי מכיל מצלמה.

We call it rocketcam.

אנחנו קוראים לו מצלמת-טיל.

And it's pointed

והוא מכוון

at the hypersonic glider.

על הדאון ההיפר-סוני.

This is the actual rocketcam footage

זה למעשה תצלום אמיתי ממצלמת הטיל

from flight one.

מהטיסה הראשונה.

Now to conceal the shape, we changed the aspect ratio a little bit.

כדי להסתיר את הצורה, שינינו קצת את יחס המימדים.

But this is what it looks like

אבל זה איך שזה נראה

from the third stage of the rocket

מהשלב השלישי של הטיל

looking at the unmanned glider

במבט על הדאון ללא טייס

as it heads into the atmosphere

כשפניו לכיוון האטמוספירה

back towards Earth.

בחזרה לכדור הארץ.

We've flown twice.

טסנו פעמיים.

In the first flight,

בטיסה הראשונה,

no aerodynamic control of the vehicle.

בלי שליטה אוירודינאמית על כלי הטיס.

But we collected more hypersonic flight data

אבל אספנו יותר מידע על טיסה היפר-סונית

than in 30 years

מ-30 שנים

of ground-based testing combined.

של בדיקות קרקעיות ביחד.

And in the second flight,

ובטיסה השנייה,

three minutes of fully-controlled,

שלוש דקות של שליטה מלאה,

aerodynamic flight

בטיסה איוירודינאמית

at Mach 20.

במאך 20.

We must fly again,

אנחנו חייבים לטוס שוב,

because amazing, never-been-done-before things

בגלל דברים מדהימים, שלא נעשו קודם

require that you fly.

מחייבים שתטוסו.

You can't learn to fly at Mach 20

אתם לא יכולים ללמוד לטוס במאך 20

unless you fly.

אם לא תטוסו.

And while there's no substitute for speed,

ובזמן שאין תחליף למהירות,

maneuverability is a very close second.

כושר תמרון הוא השני הקרוב ביותר.

If a Mach 20 glider takes 11 minutes and 20 seconds

אם לדאון במאך 20 לוקח 11 דקות ו-20 שניות

to get from New York to Long Beach,

להגיע מניו יורק ללונג ביץ',

a hummingbird would take,

לציפור הקוליברי יכול לקחת,

well, days.

ימים.

You see, hummingbirds are not hypersonic,

הקוליבריים לא היפר-סוניים,

but they are maneuverable.

אבל הם עם יכולות תמרון.

In fact, the hummingbird is the only bird

למעשה, הקוליברי זאת הציפור היחידה

that can fly backwards.

שיכולה לעוף אחורה.

It can fly up, down,

היא יכולה לעוף למעלה, למטה,

forwards, backwards,

קדימה, אחורה,

even upside-down.

אפילו הפוך.

And so if we wanted to fly in this room

ולכן אם אנחנו רוצים לעוף בחדר הזה

or places where humans can't go,

או במקומות שבני אדם לא יכולים להגיע אליהן,

we'd need an aircraft

אנחנו נצטרך מטוס

small enough and maneuverable enough

קטן מספיק ועם כושר תמרון מספיק

to do so.

כדי לעשות זאת.

This is a hummingbird drone.

זה המזל"ט הקוליברי.

It can fly in all directions,

הוא יכול לעוף לכל הכיוונים,

even backwards.

אפילו אחורה.

It can hover and rotate.

הוא יכול לרחף ולהסתובב.

This prototype aircraft

האבטיפוס של כלי הטיס הזה

is equipped with a video camera.

מצוייד עם מצלמת וידאו.

It weighs less than one AA battery.

הוא שוקל פחות מסוללת AA.

It does not eat nectar.

והוא לא אוכל נקטר.

In 2008,

בשנת 2008,

it flew for a whopping 20 seconds,

הוא עף 20 שניות מדהימות,

a year later, two minutes,

שנה לאחר מכן, שתי דקות,

then six,

ואז שש,

eventually 11.

ולבסוף 11.

Many prototypes crashed -- many.

הרבה אבי-טיפוס התרסקו -- הרבה.

But there's no way

אבל אין דרך אחרת

to learn to fly like a hummingbird

ללמוד לעוף כמו קוליברי

unless you fly.

אם אתה לא עף.

(Applause)

(כפיים)

It's beautiful, isn't it.

זה יפה, לא כן.

Wow.

וואו.

It's great.

זה נהדר.

Matt is the first ever hummingbird pilot.

מאט הוא טייס הקוליברי הראשון אי פעם.

(Applause)

(כפיים)

Failure is part of creating

כשלון הוא חלק של יצירה

new and amazing things.

של דברים חדשים ומדהימים.

We cannot both fear failure

אנחנו לא יכולים גם לפחד מכשלון

and make amazing new things --

וגם לעשות דברים חדשים ומדהימים --

like a robot

כמו רובוט

with the stability of a dog on rough terrain,

עם יציבות של כלב על שטח קשה,

or maybe even ice;

או אפילו אולי על קרח;

a robot that can run like a cheetah,

רובוט שיכול לרוץ כמו צ'יטה,

or climb stairs like a human

או לעלות מדרגות כמו בן אדם

with the occasional clumsiness of a human.

עם סרבול מקרי של בן אדם.

Or perhaps, Spider Man

או אולי, איש העכביש

will one day be Gecko Man.

יהיה יום אחד איש השממית.

A gecko can support

שממית יכולה להחזיק

its entire body weight

את כל משקל גופה

with one toe.

עם אצבע אחת.

One square millimeter of a gecko's footpad

מילימטר מרובע אחד של משטח באצבע של השממית

has 14,000 hair-like structures

מכיל 14000 מבנים דומים לשיער

called setae.

שנקראים סיטא.

They are used to help it grip to surfaces

הם עוזרים לו לאחוז במשטחים

using intermolecular forces.

בעזרת כוחות מולקולאריים.

Today we can manufacture structures

היום אנחנו יכולים לייצר מבנים

that mimic the hairs of a gecko's foot.

שמחקים את השערות על רגל השממית.

The result,

התוצאה,

a four-by-four-inch

10 על 10 סנטימטר

artificial nano-gecko adhesive.

של דבק נאנו-שממית מלאכותי.

can support a static load

שיכול לתמוך במשקל סטטי

of 660 pounds.

של 300 קילוגרם.

That's enough to stick

זה מספיק כדי להדביק

six 42-inch plasma TV's to your wall,

שש טלויזיות פלאזמה 42 אינץ' לקיר שלכם,

no nails.

בלי מסמרים.

So much for Velcro, right?

זה הסוף של סקוץ', נכון?

And it's not just passive structures,

וזה לא רק מבנים פסיביים,

it's entire machines.

זה מכונות שלמות.

This is a spider mite.

זה עכביש הקרדית.

It's one millimeter long,

הוא באורך של מילימטר אחד,

but it looks like Godzilla

אבל הוא נראה כמו גודזילה

next to these micromachines.

ליד המיקרו מכונות האלו.

In the world of Godzilla spider mites,

בעולם של עכבישי הקרדית הגודזילות,

we can make millions of mirrors,

אנחנו יכולים ליצור מיליוני שיקופים,

each one-fifth the diameter

כל אחד בקוטר של חמישית

of a human hair,

משערת בן אדם,

moving at hundreds of thousands of times per second

אשר זזים מאות אלפי פעמים בשנייה

to make large screen displays,

כדי ליצור מסכים גדולים,

so that we can watch movies like "Godzilla"

כדי שנוכל לראות סרטים כמו "גודיזלה"

in high-def.

באיכות גבוהה.

And if we can build machines

ואם נוכל לבנות מכונות

at that scale,

בקנה מידה כזה,

what about Eiffel Tower-like trusses

מה לגבי קורות בסגנון מגדל אייפל

at the microscale?

בקנה מידה זעיר כזה?

Today we are making metals

היום אנחנו יוצרים מתכות

that are lighter than Styrofoam,

קלות יותר מקלקר,

so light

כל כך קלות

they can sit atop a dandelion puff

שהן יכולות לשבת על שן הארי

and be blown away

ולעוף רחוק

with a wisp of air --

ממשב רוח קטן --

so light

כל כך קלות

that you can make a car that two people can lift,

שתוכלו ליצור מכונית ששני אנשים יכולים להרים,

but so strong

אבל כל כך חזקה

that it has the crash-worthiness of an SUV.

שיש לה עמידות בהתרסקויות כמו לרכב שטח.

From the smallest wisp of air

ממשב רוח הכי קטן

to the powerful forces of nature's storms.

לכוחות החזקים של סופות הטבע.

There are 44 lightning strikes per second

ישנם 44 ברקים בשנייה

around the globe.

מסביב לעולם.

Each lightning bolt heats the air

כל ברק מחמם את האויר

to 44,000 degrees Fahrenheit --

לטמפרטורה של 24426 מעלות צלסיוס --

hotter than the surface of the Sun.

יותר חם מפני השמש.

What if we could use

מה אם יכולנו להשתמש

these electromagnetic pulses

בפולסים האלקטרו-מגנטים האלו

as beacons,

בתור משואות,

beacons in a moving network

משואות ברשת נעה

of powerful transmitters?

של משדרים בעלי עוצמה?

Experiments suggest

ניסויים מראים

that lightning could be the next GPS.

שהברקים יכולים להיות ה-GPS הבא.

Electrical pulses form the thoughts in our brains.

פולסים חשמליים מהמחשבות במוחות שלנו.

Using a grid the size of your thumb,

בעזרת רשת בגודל האגודל שלכם,

with 32 electrodes

עם 32 אלקטרודות

on the surface of his brain,

על פני המוח שלו,

Tim uses his thoughts

טים משתמש במחשבות שלו

to control an advanced prosthetic arm.

כדי לשלוט ביד תותבת מתקדמת.

And his thoughts

והמחשבות שלו

made him reach for Katie.

עזרו לו להגיע לקייטי.

This is the first time

זאת הפעם הראשונה

a human has controlled a robot

שבן אדם שלט ברובוט

with thought alone.

עם המחשבות שלו בלבד.

And it is the first time

וזאת הפעם הראשונה

that Tim has held Katie's hand

שטים החזיק את ידה של קייטי

in seven years.

מזה שבע שנים.

That moment mattered

הרגע הזה משמעותי

to Tim and Katie,

לטים וקייטי,

and this green goo

והדייסה הירוקה הזאת

may someday matter to you.

עשוייה להיות משמעותית גם לכם מתישהו.

This green goo

הדייסה הירוקה הזאת

is perhaps the vaccine that could save your life.

היא כנראה התרכיב שיכול להציל את חייכם.

It was made in tobacco plants.

היא עשוייה מצמחי טבק.

Tobacco plants

צמחי טבק

can make millions of doses of vaccine

יכולים ליצור מיליוני מנות של התרכיב

in weeks instead of months,

בשבועות במקום חודשים,

and it might just be

והוא יכול להיות

the first healthy use of tobacco ever.

השימוש הבריא הראשון של טבק אי פעם.

And if it seems far-fetched

ואם זה נראה רחוק מהמציאות

that tobacco plants could make people healthy,

שצמחי טבק יכולים לרפא אנשים,

what about gamers that could solve problems

מה לגבי גיימרים שיכולים לפתור בעיות

that experts can't solve?

שמומחים לא יכולים לפתור?

Last September,

בספטמבר שעבר,

the gamers of Foldit

הגיימרים של Foldit

solved the three-dimensional structure

פתרו מבנה תלת מימדי

of the retroviral protease

של פרוטאזים רטרו-וירלים

that contributes to AIDS in rhesus monkeys.

שתורמים לאיידס אצל קופי רזוס.

Now understanding this structure

עכשיו הבנת המבנה

is very important for developing treatments.

חשובה מאוד לפיתוח תרופות.

For 15 years,

במשך 15 שנה,

it was unsolved

זאת הייתה בעייה לא פתורה

in the scientific community.

בקהילת המדענים.

The gamers of Foldit

הגיימרים של Foldit

solved it in 15 days.

פתרו את זה ב-15 ימים.

Now they were able to do so

הם יכלו לעשות זאת

by working together.

בעבודה משותפת.

They were able to work together

הם היו מסוגלים לעבוד יחד

because they're connected by the Internet.

מכיוון שהם מחוברים על ידי האינטרנט.

And others, also connected to the Internet,

ואחרים, אשר גם מחוברים לאינטרנט,

used it as an instrument of democracy.

השתמשו בזה ככלי לדמוקרטיה.

And together

וביחד

they changed the fate of their nation.

הם שינו את גורל האומה שלהם.

The Internet is home to two billion people,

האינטרנט הוא בית לשני מיליארד אנשים,

or 30 percent of the world's population.

או 30 אחוז מאוכלוסיית העולם,

It allows us to contribute

הוא מאפשר לנו לתרום

and to be heard

ולהשמע

as individuals.

כיחידים.

It allows us to amplify

הוא מאפשר לנו להגביר

our voices and our power

את הקולות והכוח שלנו

as a group.

כקבוצה.

But it too had humble beginnings.

אבל גם לו היתה התחלה צנועה.

In 1969, the internet was but a dream,

בשנת 1969, האינטרנט היה רק חלום,

a few sketches on a piece of paper.

כמה סקיצות על פיסת נייר.

And then on October 29th,

ואז ב-29 לאוקטובר,

the first packet-switched message was sent

ההודעה הראשונה נשלחה

from UCLA to SRI.

מאוניברסיטת קליפורניה למכון המחקר בסטנפורד.

The first two letters of the word "Login,"

שתי האותיות הראשונות מהמילה "Login",

that's all that made it through --

הן אלו שהצליחו לעבור --

an L and an O --

L ו O --

and then a buffer overflow crashed the system.

ואז הייתה גלישת חוצץ שהפילה את המערכת.

(Laughter)

(צחוק)

Two letters,

שתי אותיות,

an L and an O,

L ו O,

now a worldwide force.

עכשיו כוח עולמי.

So who are these scientists and engineers

אז מי הם המדענים והמהנדסים

at a magical place called DARPA?

במקום הקסום שנקרא DARPA?

They are nerds,

אלו הם חנונים,

and they are heroes among us.

והם גיבורים בינינו.

They challenge existing perspectives

הם מאתגרים נקודות מבט קיימות

at the edges of science

בגבולות המדע

and under the most demanding of conditions.

ותחת התנאים הכי תובעניים.

They remind us

הם מזכירים לנו

that we can change the world

שאנחנו יכולים לשנות את העולם

if we defy the impossible

אם נקרא תיגר על האי אפשרי

and we refuse to fear failure.

ונסרב לפחד מכשלון.

They remind us

הם מזכירים לנו

that we all have nerd power.

שלכולנו יש כוח חנוני.

Sometimes we just forget.

לפעמים אנחנו רק שוכחים.

You see, there was a time

היו זמנים,

when you weren't afraid of failure,

שלא פחדתם מכשלונות,

when you were a great artist or a great dancer

כשהייתם שחקנים גדולים ורקדנים גדולים

and you could sing, you were good at math,

ויכולתם לשיר, הייתם טובים בחשבון,

you could build things, you were an astronaut,

הייתם יכולים לבנות דברים, הייתם אסטרונאוטים,

an adventurer, Jacques Cousteau,

הרפתקנים, ז'אק קוסטו,

you could jump higher, run faster,

יכולתם לקפוץ גבוה, לרוץ מהר,

kick harder than anyone.

לבעוט חזק מכולם.

You believed in impossible things

האמנתם בדברים בלתי אפשריים

and you were fearless.

והייתם נטולי פחד.

You were totally and completely in touch

הייתם מחוברים לגמרי ובשלמות

with your inner superhero.

עם הגיבור הפנימי שלכם.

Scientists and engineers

מדענים ומהנדסים

can indeed change the world.

באמת יכולים לשנות את העולם.

So can you.

וגם אתם.

You were born to.

נולדתם לזה.

So go ahead,

אז קדימה,

ask yourself,

תשאלו את עצמכם,

what would you attempt to do

מה הייתם מנסים לעשות

if you knew you could not fail?

אם ידעתם שלא תוכלו להכשל?

Now I want to say,

אני רוצה להגיד,

this is not easy.

שזה לא קל.

It's hard to hold onto this feeling,

זה קשה להחזיק בהרגשה הזאת,

really hard.

באמת קשה.

I guess in some way,

אני מניחה שבדרך מסויימת,

I sort of believe it's supposed to be hard.

אני קצת מאמינה שזה אמור להיות קשה.

Doubt and fear always creep in.

ספקות ופחדים תמיד מתגנבים פנימה.

We think someone else, someone smarter than us,

אנחנו חושבים שמישהו אחר, חכם מאיתנו,

someone more capable,

מישהו עם יותר יכולות,

someone with more resources will solve that problem.

מישהו עם יותר משאבים יפתור את הבעייה.

But there isn't anyone else;

אבל אין מישהו אחר;

there's just you.

יש רק אתכם.

And if we're lucky,

ואם אנחנו בעלי מזל,

in that moment,

ברגע ההוא,

someone steps into that doubt and fear,

מישהו נכנס לתוך הספקות והפחד,

takes a hand and says,

מושיט יד ואומר,

"Let me help you believe."

"תן לי לעזור לך להאמין."

Jason Harley did that for me.

גייסון הארלי עשה את זה בשבילי.

Jason started at DARPA

גייסון התחיל ב-DARPA

on March 18th, 2010.

ב-18 למרץ, 2010.

He was with our transportation team.

הוא היה עם צוות התחבורה שלנו.

I saw Jason nearly every day,

ראיתי את גייסון כמעט כל יום,

sometimes twice a day.

ולפעמים פעמיים ביום.

And more so than most,

ויותר מרוב האנשים,

he saw the highs and the lows,

הוא ראה את העליות ואת הירידות,

the celebrations and the disappointments.

השמחות והאכזבות.

And on one particularly dark day for me,

וביום שחור מסויים בשבילי,

Jason sat down

גייסון התיישב

and he wrote an email.

וכתב לי דואר אלקטרוני.

He was encouraging,

הוא היה מעודד,

but firm.

אבל איתן.

And when he hit send,

וכאשר הוא לחץ שלח,

he probably didn't realize what a difference it would make.

הוא כנראה לא הבין איזה שינוי זה יכול לעשות.

It mattered to me.

זה היה חשוב לי.

In that moment

באותו רגע

and still today

ועדיין היום

when I doubt,

כשאני מטילה ספק,

when I feel afraid,

כשאני מרגישה מפוחדת,

when I need to reconnect

כשאני צריכה להתחבר מחדש

with that feeling,

עם ההרגשה הזאת,

I remember his words,

אני זוכרת את המילים שלו,

they were so powerful.

הן היו כל כך חזקות.

Text: "There is only time enough to iron your cape

כיתוב: "יש רק מספיק זמן כדי לגהץ את הגלימה שלך

and back to the skies for you."

ולחזור לשמיים בשבילך."

♫ Superhero, superhero. ♫

♫ גיבור על, גיבור על. ♫

♫ Superhero, superhero. ♫

♫ גיבור על, גיבור על. ♫

♫ Superhero, superhero. ♫

♫ גיבור על, גיבור על. ♫

♫ Superhero, superhero. ♫

♫ גיבור על, גיבור על. ♫

♫ Superhero, superhero. ♫

♫ גיבור על, גיבור על. ♫

Voice: Because that's what being a superhero is all about.

קול: כי זה המשמעות של להיות גיבור על.

RD: "There is only time enough

"יש רק מספיק זמן

to iron your cape

כדי לגהץ את הגלימה שלך

and back to the skies for you."

ולחזור לשמיים בשבילך."

And remember,

ותזכרו,

be nice to nerds.

תהיו נחמדים לחנונים.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you. Thank you.

תודה. תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Chris Anderson: Regina, thank you.

כריס אנדרסון: רגינה, תודה.

I have a couple of questions.

יש לי כמה שאלות.

So that glider of yours,

אז הדאון שלך,

the Mach 20 glider,

הדאון שטס 20 מאך,

the first one, no control, it ended up in the Pacific I think somewhere.

הראשון, בלי שליטה, הוא סיים באוקיינוס השקט אני מניח.

RD: Yeah, yeah. It did. (CA: What happened on that second flight?)

כן, כן. -אז מה קרה לטיסה השנייה?

Yeah, it also went into the Pacific. (CA: But this time under control?)

כן, גם הוא טס לאוקיינוס השקט. -אבל הפעם הוא היה תחת שליטה?

We didn't fly it into the Pacific.

לא הטסנו אותו לאוקיינוס השקט.

No, there are multiple portions of the trajectory

לא, היו הרבה חלקים למסלול

that are demanding

שהיו תובעניים

in terms of really flying at that speed.

במונחים של טיסה במהירות הזאת.

And so in the second flight,

ולכן בטיסה השנייה,

we were able to get three minutes

היינו מסוגלים לקבל שלוש דקות

of fully aerodynamic control of the vehicle before we lost it.

של שליטה אוירודינאמית מלאה בכלי הטייס לפני שאיבדנו אותו.

CA: I imagine you're not planning to open up to passenger service

אני מניח שאתם לא מתכוונים לפתוח קו טיסה

from New York to Long Beach anytime soon.

מניו יורק ללונג ביץ' בזמן הקרוב.

RD: It might be a little warm.

זה יכול להיות קצת חם.

CA: What do you picture that glider being used for?

מה את מדמיינת שיהיה השימוש של הדאון הזה?

RD: Well our responsibility

ובכן האחריות שלנו

is to develop the technology for this.

היא לפתח את הטכנולוגיה עבור זה.

How it's ultimately used

איך בסופו של דבר זה יהיה ממומש

will be determined by the military.

הצבא יחליט.

Now the purpose of the vehicle though,

אבל המטרה של כלי הטייס הזה,

the purpose of the technology,

המטרה של הטכנולוגיה,

is to be able to reach anywhere in the world

היא להיות מסוגלים להגיע לכל מקום בעולם

in less than 60 minutes.

בפחות מ-60 דקות.

CA: And to carry a payload

ולסחוב מטען

of more than a few pounds? (RD: Yeah.)

של יותר מכמה גרמים? -כן.

Like what's the payload it could carry?

מה לדוגמה המטען יכול להיות?

RD: Well I don't think we ultimately know what it will be, right.

ובכן אני לא חושבת שאנחנו יודעים בוודאות מה הוא יהיה, נכון.

We've got to fly it first.

אנחנו חייבים להטיס את זה קודם.

CA: But not necessarily just a camera?

אבל לא בהכרח רק מצלמה?

RD: No, not necessarily just a camera.

לא, לא בהכרח מצלמה.

CA: It's amazing.

זה מדהים.

The hummingbird?

ציפור הקוליברי?

RD: Yeah?

כן?

CA: I'm curious, you started your beautiful sequence on flight

אני מסוקרן, התחלת את הרצף היפה על טיסות

with a plane kind of trying to flap its wings

עם מטוס מסוג שמסוגל לנפנף בכנפיים

and failing horribly,

ונכשל לגמרי,

and there haven't been that many planes built since

ומאז לא בנו הרבה מטוסים כאלו

that flap wings.

שמנפנפים בכנפיים.

Why did we think that this was the time to go biomimicry

למה חשבת שזה הזמן ללכת בכיוון של ביומימטיקה

and copy a hummingbird?

ולחקות את הקוליברי?

Isn't that a very expensive solution

האם זה לא פתרון יקר

for a small maneuverable flying object?

עבור עצם שעף עם יכולות תמרון?

RD: So I mean, in part,

אני מתכוונת, בחלק מסויים,

we wondered if it was possible to do it.

התלבטנו האם זה אפשרי.

And you have to revisit these questions

ואת חייבת לשאול מחדש

over time.

לאורך זמן.

The folks at AeroVironment

האנשים מ-AeroVironment

tried 300 or more different wing designs,

ניסו 300 או יותר סוגים שונים של עיצובי כנפיים,

12 different forms of the avionics.

שנים עשר סוגים שונים של אוויוניקה.

It took them 10 full prototypes

זה לקח להם 10 אבי-טיפוס מלאים

to get something that would actually fly.

כדי לקבל משהו שבאמת יוכל לעוף.

But there's something really interesting

אבל יש משהו באמת מעניין

about a flying machine

לגבי מכונה עפה

that looks like something you'd recognize.

שדומה למשהו שאתה מכיר.

So we often talk about stealth

לכן אנחנו מדברים הרבה לגבי התגנבות

as a means for avoiding any type of sensing,

כאמצעי להתחמק מכל סוג של חיישן,

but when things looks just natural,

אבל כשדברים נראים טבעי,

you also don't see them.

אתה גם לא רואה אותם.

CA: Ah. So it's not necessarily just the performance.

אז זה לא רק הביצועים.

It's partly the look. (RD: Sure.)

זה גם המראה. -כמובן.

It's actually, "Look at that cute hummingbird

זה למעשה, "תראה את הקוליברי החמוד הזה

flying into my headquarters."

שנכנס לתוך המטה."

(Laughter)

(צחוק)

Because I think, as well as the awe of looking at that,

כי אני חושב, כמו שלך היה את הכבוד להתבונן בזה,

I'm sure some people here are thinking,

אני בטוח שגם אנשים כאן חושבים,

technology catches up so quick,

טכנולוגיה תופסת מהר,

how long is it

כמה זמן זה יהיה

before some crazed geek with a little remote control

עד שחנון משוגע עם שלט רחוק קטן

flies one through a window of the White House?

יטיס אחד כזה לחלון של הבית הלבן?

I mean, do you worry about the Pandora's box issue here?

אני מתכוון, האם את חוששת מסוגית קופסת פנדורה כאן?

RD: Well look, our singular mission

תראה, המשימה היחידה שלנו

is the creation and prevention of strategic surprise.

היא ליצור ולמנוע הפתעות אסטרטגיות.

That's what we do.

זה מה שאנחנו עושים.

It would be inconceivable

זה יהיה בלתי נתפס

for us to do that work

בשבילנו לעשות את העבודה הזאת

if we didn't make people excited and uncomfortable with the things that we do

אם לא היינו עושים אנשים נרגשים וחסרי נוחות עם הדברים שאנחנו עושים

at the same time.

באותו הזמן.

It's just the nature of what we do.

זה הטבע של מה שאנחנו עושים.

Now our responsibility

עכשיו האחריות שלנו

is to push that edge.

היא לדחוף את הקצה.

And we have to be, of course, mindful and responsible

ואנחנו חייבים להיות, כמובן, מודעים ואחריים

of how the technology is developed

לגבי איך הטכנולוגיה מתפתחת

and ultimately used,

ובסוף ממומשת,

but we can't simply close our eyes

אבל אנחנו לא יכולים פשוט לעצום את העיניים

and pretend that it isn't advancing; it's advancing.

ולהעמיד פנים שזה לא מתקדם; זה מתקדם.

CA: I mean, you're clearly a really inspiring leader.

אני מתכוון, את בבירור מנהיגה מעוררת השראה אמיתית.

And you persuade people

ואת משכנעת אנשים

to go to these great feats of invention,

ללכת למעשי הגבורה הגדולים של ההמצאות,

but at a personal level,

אבל ברמה האישית,

in a way I can't imagine doing your job.

באופן מסויים אני לא יכול לדמיין לעשות את העבודה שלך.

Do you wake up in the night sometimes,

האם את לפעמים קמה בלילה,

just asking questions

רק שואלת שאלות

about the possibly unintended consequences

לגבי התוצאות האפשריות הלא רצויות

of your team's brilliance?

של הגאונות של הצוות שלך?

RD: Sure.

כמובן.

I think you couldn't be human

אני חושבת שזה לא אנושי

if you didn't ask those questions.

אם לא תשאל את השאלות האלו.

CA: How do you answer them?

איך את עונה עליהן?

RD: Well I don't always have answers for them, right.

ובכן אין לי תמיד תשובות להן, נכון.

I think that we learn

אני חושבת שאנחנו למדים

as time goes on.

ככל שהזמן עובר.

My job is one of the most exhilarating jobs you could have.

העבודה שלי היא העבודה הכי מלהיבה שתוכל לקבל.

I work with some of the most amazing people.

אני עובדת עם האנשים הכי מדהימים.

And with that exhilaration,

ועם ההתלהבות הזאת,

comes a really deep sense

בא מובן מאוד עמוק

of responsibility.

של אחריות.

And so you have on the one hand

ואז יש לך ביד אחת

this tremendous lift

עוצמה עילית

of what's possible

של מה שאפשר לעשות

and this tremendous seriousness

ורצינות עילית

of what it means.

של המשמעות.

CA: Regina, that was jaw-dropping, as they say.

רגינה, זה השאיר פיות פעורות, כמו שהם אומרים.

Thank you so much for coming to TED. (RD: Thank you.)

תודה רבה שבאת ל-TED. -תודה לך.

(Applause)

(מחיאות כפיים)