Shereen El-Feki: How to fight an epidemic of bad laws

Translator: Timothy Covell Reviewer: Jenny Zurawell

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Ido Dekkers

Let's begin with a story.

הבה נפתח בסיפור.

Once upon a time --

לפני שנים רבות--

well actually less than two years ago --

בעצם לפני פחות משנתיים--

in a kingdom not so very far away,

בממלכה לא הכי רחוקה,

there was a man

היה איש אחד

who traveled many miles

שנסע מרחק רב

to come to work at the jewel in the kingdom's crown --

כדי לעבוד ביהלום שבכתר של הממלכה:

an internationally famous company.

חברה בינלאומית מפורסמת,

Let's call it Island Networks.

הבה נכנה אותה "איילנד נטוורקס".

Now this kingdom had many resources

לאותה ממלכה היו משאבים רבים

and mighty ambitions,

ושאיפות כבירות,

but the one thing it lacked was people.

אך לא היו לה אנשים.

And so it invited workers from around the world

ולכן היא הזמינה עובדים מרחבי העולם

to come and help it build the nation.

שיבואו ויעזרו לה לבנות את האומה.

But in order to enter and to stay

אך כדי להיכנס אליה ולהישאר בה

these migrants had to pass a few tests.

אותם מהגרים חוייבו לעבור מספר בדיקות.

And so it was, our man presented himself

וכך, האיש שלנו הציג עצמו

to authorities in the kingdom,

בפני הרשויות של אותה ממלכה,

looking forward to settling into his new life.

בציפיה להתחיל בחייו החדשים.

But then something unexpected happened.

אך אז ארע דבר-מה לא צפוי.

The medical personnel who took blood samples from the man

הצוות הרפואי שנטל דגימות דם מהאיש

never actually told him what they were testing for.

לא סיפר לו מה הם בעצם בודקים.

He wasn't offered counseling before or after the test,

לא הוצע לו ייעוץ לפני או אחרי הבדיקה,

which is best medical practice.

כמו בהתנהלות רפואית תקינה.

He was never informed of the results of the test.

בכלל לא דיווחו לו על תוצאות הבדיקה.

And yet, a couple of weeks later,

ובכל זאת, אחרי שבועיים,

he was picked up and taken to prison

לקחו אותו לכלא

where he was subjected to a medical exam,

ושם הוא עבר בדיקה רפואית,

including a full-body search

כולל חיפוש גופני מלא

in full view of the others in the cell.

לנגד עיניהם של יתר האסירים בתא.

He was released, but then a day or two later,

הוא שוחרר, אבל אחרי יום או יומיים,

he was taken to the airport and he was deported.

נלקח לנמל התעופה וגורש.

What on earth did this man do

מה בשם שמים עשה אותו אדם

to merit this treatment?

שהביא עליו את היחס הזה?

What was his terrible crime?

מה היה פשעו הנורא?

He was infected with HIV.

הוא היה נגוע בנגיף האיידס.

Now the kingdom is one of about 50 countries

ממלכה זו היא אחת מ-50 ארצות

that imposes restrictions on the entry or stay

שמגבילות כניסה או שהות

of people living with HIV.

של אנשים שחיים עם נגיף האיידס.

The kingdom argues

לטענת הממלכה,

that its laws allow it to detain or deport foreigners

חוקיה מתירים לה לעצור או לגרש זרים

who pose a risk to the economy

המהווים סיכון לכלכלה

or the security or the public health

או לבטחון, או לבריאות הציבור

or the morals of the state.

או למוסר של המדינה.

But these laws, when applied to people living with HIV,

אך כשמפעילים חוקים אלה על אנשים שחיים עם איידס,

are a violation of international human rights agreements

הם בגדר הפרה של הסכמים בינלאומיים לזכויות האדם

to which these countries are signatories.

עליהן חתמו מדינות אלה.

But you know what?

אבל אתם יודעים מה?

Matters of principle aside,

אם נניח לרגע לעניינים העקרוניים,

practically speaking, these laws drive HIV underground.

מבחינה מעשית, חוקים אלה מורידים את האיידס למחתרת.

People are less likely to come forth

סביר פחות שאנשים יבואו מרצונם

to be tested or treated or to disclose their condition,

להיבדק, לקבל טיפול או לחשוף את מצבם,

none of which helps these individuals

וזה לא עוזר להם

or the communities these laws purport to protect.

או לקהילות שעליהן חוקים אלה מתיימרים להגן.

Today we can prevent the transmission of HIV.

היום ביכולתנו למנוע הידבקות באיידס.

And with treatment, it is a manageable condition.

והטיפול הזה הופך אותה למחלה שניתן לשלוט בה.

We are very far from the days

התרחקנו מאד מהימים

when the only practical response to dread disease

בהם התגובה המעשית היחידה לאיזו מחלה איומה

was to have banished the afflicted --

היתה לגרש את החולים בה--

like this, "The Exile of the Leper."

כמו זה: "גלות המצורעים".

So you tell me why, in our age of science,

אז אימרו לי מדוע, בעידן זה של המדע,

we still have laws and policies

עדיין יש לנו חוקים ומדיניות

which come from an age of superstition.

שמקורם בעידן האמונות הטפלות.

Time for a quick show of hands.

וכעת הרמת ידיים זריזה:

Who here has been touched by HIV --

בחייו של מי נגע האיידס--

either because you yourself have the virus

בין אם אתם נושאים את הנגיף

or you have a family member or a friend or a colleague

או יש לכם קרוב משפחה, ידיד או עמית

who is living with HIV?

שחי עם הנגיף?

Hands up.

הרימו ידיים.

Wow. Wow.

וואו. וואו.

That's a significant number of us.

זו בהחלט כמות נכבדה מאיתנו.

You know better than anyone

אתם יודעים הכי טוב

that HIV brings out

שהאיידס מוציא

the best and the worst in humanity.

את הטוב ביותר ואת הרע ביותר שבאדם.

And the laws reflect these attitudes.

והחוקים משקפים גישות אלה.

I'm not just talking about laws on the books,

אינני מדברת רק על החוקים שבספרים,

but laws as they are enforced on the streets

אלא על החוקים כפי שהם נאכפים ברחוב

and laws as they are decided in the courts.

ועל החוקים כפי שהם מתקבלים בבתי משפט.

And I'm not just talking about laws

אינני מדברת רק על החוקים

as they relate to people living with HIV,

כפי שהם נוגעים לאנשים שחיים עם הנגיף,

but people who are at greatest risk of infection --

אלא על אנשים שנמצאים בדרגת הסיכון המירבית--

people such as those who inject drugs or sex workers

כמו אלה שמזריקים סמים או עובדים בתעשיית המין

or men who have sex with men

או גברים שעושים סקס עם גברים

or transgendered persons

או בני-אדם טרנסג'נדריים

or migrants or prisoners.

או מהגרים, או אסירים.

And in many parts of the world that includes women and children

ובמקומות רבים בעולם זה כולל נשים וילדים

who are especially vulnerable.

ואלה פגיעים במיוחד.

Now there are laws in many parts of the world

ובחלקים גדולים בעולם יש חוקים

which reflect the best of human nature.

שמשקפים את המיטב של הטבע האנושי.

These laws treat people touched by HIV

חוקים אלה מתייחסים לאנשים שנפגעו מאיידס

with compassion and acceptance.

בחמלה ומתוך קבלה.

These laws respect universal human rights

חוקים אלה משקפים את זכויות האדם האוניברסליות

and they are grounded in evidence.

והם מעוגנים בהוכחות.

These laws ensure that people living with HIV

חוקים אלה מבטיחים שאנשים שחיים עם נגיף האיידס

and those at greatest risk

ואלה שמצויים בסיכון המירבי

are protected from violence and discrimination

יהיו מוגנים מאלימות ואפליה

and that they get access to prevention and to treatment.

ושיוכלו לקבל אמצעי מניעה וטיפול.

Unfortunately, these good laws

למרבה הצער, מול החוקים הטובים האלה

are counter-balanced by a mass

ניצבת מסה

of really bad law --

של חוקים ממש רעים--

law which is grounded in moral judgement

חוקים המעוגנים בשיפוט מוסרי,

and in fear and in misinformation,

בפחד ובמידע שגוי,

laws which specifically punish people living with HIV

חוקים שמענישים במיוחד אנשים שחיים עם נגיף האיידס

or those at greatest risk.

או את אלה שמצויים בסיכון המירבי.

These laws fly in the face of science,

חוקים אלה סותרים את המדע

and they are grounded in prejudice

והם מעוגנים בדעה קדומה,

and in ignorance and in a rewriting of tradition

בבורות, בשכתוב המסורת

and a selective reading of religion.

ובקריאה בררנית של כתבי הקודש.

But you know what? You don't have to take my word for it.

ואתם יודעים מה? אל תאמינו לי.

We're going to hear from two people

אנחנו נשמע שני אנשים

who are on the sharp end of the law.

שניצבים מול חוד הלהב של החוק.

The first is Nick Rhoades. He's an American.

הראשון הוא ניק רודס. אמריקאי.

And he was convicted under the U.S. State of Iowa's law

והוא הורשע לפי חוקי מדינת איווה בארה"ב

on HIV transmission and exposure --

בעוון הדבקה וחשיפה לאיידס--

neither of which offense he actually committed.

עברות שלא ביצע.

(Video) Nick Rhoades: If something is against the law

(סרטון) רודס: אם משהו נוגד את החוק,

then that is telling society

אותו משהו אומר לחברה

that is unacceptable, that's bad behavior.

שזה לא מקובל, שזו התנהגות רעה.

And I think the severity of that punishment

ואני חושב שחומרת העונש

tells you how bad you are as a person.

אומרת לך כמה אתה רע כאדם.

You're a class B felon,

אתה עבריין סוג ב',

lifetime sex offender.

עבריין מין לכל החיים.

You are a very, very, very bad person.

אתה אדם מאד, מאד, מאד רע.

And you did a very, very, very bad thing.

ועשית מעשה מאד, מאד, מאד רע.

And so that's just programmed into you.

פשוט מתכנתים אצלך את זה.

And you go through the correctional system

אותה עובר דרך מערכת הכליאה

and everyone's telling you the same thing.

וכולם אומרים לך אותו דבר.

And you're just like, I'm a very bad person.

ואתה חושב, אני אדם רע מאד.

Shereen El-Feki: It's not just a question

שרין אל-פקי: זו לא רק שאלה

of unfair or ineffective laws.

של חוקים לא הוגנים או לא יעילים.

Some countries have good laws,

יש ארצות עם חוקים טובים,

laws which could stem the tide of HIV.

חוקים שבכוחם לעצור את גאות האיידס.

The problem is that these laws are flouted.

הבעיה היא שחוקים אלה זוכים לזלזול.

Because stigma gives unofficial license

כי הסטיגמה מעניקה רשיון בלתי-רשמי

to treat people living with HIV

להתייחס לאנשים שחיים עם נגיף האיידס

or those at greatest risk

או לאלו שמצויים בסיכון המירבי

unlike other citizens.

באופן שונה מאשר לשאר האזרחים.

And this is exactly what happened

וזה בדיוק מה שקרה

to Helma and Dongo from Namibia.

להילמה ודונגו מנמיביה.

(Video) Hilma: I found out

(סרטון) הילמה: זה נודע לי

when I went to the hospital for a pregnancy check-up.

כשהלכתי לבית החולים לעבור בדיקת הריון,

The nurse announced that every pregnant woman

האחות הודיעה לי שכל אישה הרה

must also be tested for HIV that day.

צריכה באותו יום גם לעבור בדיקת איידס.

I took the test and the result showed I was positive.

נבדקתי, והתוצאות הראו ממצא חיובי.

That's the day I found out.

זה היה היום שבו זה נודע לי.

The nurse said to me, "Why should you people bcome pregnant

האחות אמרה לי, "למה אתן נכנסות להריון?

when you know you are HIV positive?

כשאתן יודעות שאתן נשאיות איידס?

Why are you pregnant when you are living positive?"

למה אתם בהריון כשאתן חיות עם הנגיף?"

I am sure now that is the reason they sterilized me.

אני בטוחה שזו הסיבה שעיקרו אותי.

Because I am HIV positive.

בגלל שאני נשאית איידס.

They didn't give the forms to me

לא נתנו לי את הטפסים

or explain what was in the form.

ולא הסבירו לי מה כתוב בטופס.

The nurse just came with it

כשהאחיות באו

already marked where I had to sign.

היה בו פשוט סימן היכן שעלי לחתום.

And with the labor pain,

ועם כל צירי הלידה

I didn't have the strength to ask them to read it to me.

לא היה לי הכוח לבקש מהן להקריא לי אותו.

I just signed.

פשוט חתמתי.

SE: Hilma and Nick and our man in the kingdom

ס"א: הילמה וניק ויתר אנשינו באותה ממלכה

are among the 34 million people living with HIV

הם בין 34 מיליון בני האדם שחיים עם נגיף האיידס

according to recent estimates.

לפי ההערכות האחרונות.

They're the lucky ones

והם ברי-המזל,

because they're still alive.

כי הם עדיין חיים.

According to those same estimates,

לפי אותן הערכות,

in 2010 1.8 million people died

ב-2010, 1.8 מיליון בני-אדם מתו

of AIDS related causes.

מגורמים הקשורים לאיידס.

These are terrible and tragic figures.

אלו מספרים איומים וטרגיים.

But if we look a little more broadly into the statistics,

אך אם נביט בנתונים בצורה רחבה יותר,

we actually see some reason for hope.

אנו בעצם רואים מקור מסוים לתקווה.

Looking globally, the number of new infections of HIV is declining.

גלובלית, מספר ההדבקות החדשות באיידס יורד.

And looking globally as well,

ובנוסף, גלובלית,

deaths are also starting to fall.

גם התמותה מתחילה לרדת.

There are many reasons for these positive developments,

יש סיבות רבות להתפתחויות חיוביות אלה,

but one of the most remarkable

אבל אחת החשובות בהן

is in the increase in the number of people around the world

היא העליה במספר האנשים בכל העולם

on anti-retroviral therapy,

שמקבלים טיפול רטרו-ויראלי:

the medicines they need to keep their HIV in check.

התרופות הדרושות כדי לבלום את האיידס שלהם.

Now there are still many problems.

ועדיין יש בעיות רבות.

Only about half of the people who need treatment

רק כמחצית האנשים הזקוקים לטיפול

are currently receiving it.

מקבלים אותו כיום.

In some parts of the world --

בחלקים מהעולם--

like here in the Middle East and North Africa --

כמו כאן במזרח התיכון ובצפון אפריקה--

new infections are rising and so are deaths.

מתרבות ההדבקות וכך גם התמותה.

And the money, the money we need

והכסף, הכסף הנחוץ לנו

for the global response to HIV,

כדי לתת מענה גלובלי לאיידס,

that is shrinking.

הכסף הזה הולך ופוחת.

But for the first time

אבל לראשונה

in three decades into this epidemic

מזה שלושת העשורים של המגפה הזו

we have a real chance to come to grips with HIV.

יש לנו סיכוי אמיתי להתמודד עם האיידס.

But in order to do that

אך לשם כך

we need to tackle an epidemic of really bad law.

עלינו להתמודד עם מגפה של חוקים ממש גרועים.

It's for this reason

מסיבה זו

that the Global Commission on HIV and the Law,

הוועדה הבינלאומית בנושא האיידס והחוק,

of which I'm a member,

שאני חברה בה,

was established by the agencies of the United Nations --

הוקמה ע"י סוכנויות האו"ם--

to look at the ways that legal environments

כדי לבדוק כיצד הסביבות המשפטיות

are affecting people living with HIV

משפיעות על אנשים שחיים עם נגיף האיידס

and those at greatest risk,

ואלה שמצויים בסיכון המירבי,

and to recommend what should be done

ולהמליץ מה יש לעשות

to make the law an ally, not an enemy,

כדי להפוך את החוק לבעל-ברית ולא לאויב,

of the global response to HIV.

במסגרת המענה הגלובלי לאיידס.

Let me give you just one example

אתן לכם דוגמה אחת

of the way a legal environment

לאופן שבו הסביבה החוקית

can make a positive difference.

יכולה לחולל שינוי חיובי.

People who inject drugs

אנשים שמזריקים סמים

are one of those groups I mentioned.

הם אחת הקבוצות שציינתי.

They're at high risk of HIV

הם מצויים בסיכון גבוה לאיידס

through contaminated injection equipment

בגלל ציוד הזרקה מזוהם

and other risk-related behaviors.

והתנהגויות נושאות-סיכון נוספות.

In fact, one in every 10 new infections of HIV

למעשה, אחד מכל עשרה זיהומי איידס חדשים

is among people who inject drugs.

הוא אצל מי שמזריקים סמים.

Now drug use or possession

אמנם השימוש בסמים או אחזקתם

is illegal in almost every country.

היא לא-חוקית כמעט בכל מדינה,

But some countries take a harder line on this than others.

אך יש מדינות שנוקטות בקו קשה יותר מאחרות.

In Thailand people who use drugs,

בתאילנד, אנשים שמשתמשים בסמים,

or are merely suspected of using drugs,

או רק חשודים בשימוש בסמים,

are placed in detention centers,

מוכנסים לבתי סוהר,

like the one you see here,

כמו זה שאתם רואים כאן,

where they are supposed to clean up.

ושם הם אמורים להתנקות מהסם.

There is absolutely no evidence

אין בהחלט שום הוכחה

to show that throwing people into detention

לכך שהשלכת אנשים למאסר

cures their drug dependence.

מרפאת אותם מהתלות בסמים.

There is, however, ample evidence

לעומת זאת יש שפע הוכחות

to show that incarcerating people

לכך שאנשים במעצר

increases their risk of HIV and other infections.

מגדילים את הסיכון שלהם להידבק באיידס ובמחלות נוספות.

We know how to reduce HIV transmission and other risks

אנו יודעים כיצד להקטין את ההידבקות באיידס וסיכונים נוספים

in people who inject drugs.

אצל אנשים שמזריקים סמים.

It's called harm reduction,

זה נקרא "צמצום נזקים",

and it involves, among other things,

ובין היתר זה כולל

providing clean needles and syringes,

אספקה של מחטים ומזרקים נקיים,

offering opioid substitution therapy

הצעת טיפול בתחליפים אופיאטיים

and other evidence-based treatments

וטיפולים נוספים מבוססי-ראיות

to reduce drug dependence.

כדי לצמצם את התלות בסמים.

It involves providing information

זה כולל אספקת מידע,

and education and condoms

מתן חינוך וחלוקת קונדומים

to reduce HIV transmission,

כדי לצמצם את ההידבקות באיידס,

and also providing HIV testing

וכן ביצוע בדיקות איידס,

and counseling and treatment

ייעוץ וטיפול

should people become infected.

במידה ואנשים נדבקים בכל זאת.

Where the legal environment allows for harm reduction

כשהסביבה החוקית מאפשרת צמצום נזקים,

the results are striking.

התוצאות מדהימות.

Australia and Switzerland

אוסטרליה ושוויץ

were two countries which introduced harm reduction

הן שתי ארצות שהחילו צמצום נזקים

very early on in their HIV epidemics,

בימים הראשונים של מגפות האיידס אצלן,

and they have a very low rate of HIV

ויש אצלן רמת איידס נמוכה ביותר

among injecting drug users.

בקרב מזריקי הסמים.

The U.S. and Malaysia

ארה"ב ומלזיה

came to harm reduction a little later,

איחרו קצת עם צמצום הנזקים,

and they have higher rates of HIV in these populations.

ובאוכלוסיות שלהן יש רמות גבוהות של איידס.

Thailand and Russia, however,

אבל תאילנד ורוסיה,

have resisted harm reduction

מתנגדות לצמצום הנזקים

and have stringent laws

ויש להן חוקים מחמירים

which punish drug use.

שמענישות על שימוש בסמים.

And hey, surprise,

והפלא ופלא,

very high rates of HIV among people who are injecting drugs.

גם רמות איידס גבוהות בקרב מזריקי הסמים.

At the Global Commission we have studied the evidence,

בוועדה הבינלאומית בדקנו את הראיות,

and we've heard the experiences

ושמענו את חוויותיהם

of over 700 people from 140 countries.

של יותר מ-700 אנשים מ-140 מדינות.

And the trend? Well the trend is clear.

ומה המגמה? המגמה היא ברורה.

Where you criminalize people living with HIV

כשמתייחסים כפושעים לאנשים שחיים עם נגיף האיידס

or those at greatest risk,

או אלה שמצויים בסיכון המירבי,

you fuel the epidemic.

מלבים את המגפה.

Now coming up with a vaccine for HIV

נכון שלהמציא חיסון נגד הנגיף

or a cure for AIDS --

או תרופה לאיידס

now that's rocket science.

זה מדע מתוחכם,

But changing the law isn't.

אבל לשנות את החוק איננו כזה.

And in fact, a number of countries are starting to make progress

ולמעשה, מספר מדינות כבר מתחילות להשיג התקדמות

on a number of points.

במספר נושאים.

To begin, countries need to review their legislation

תחילה, מדינות צריכות לבדוק את החקיקה שלהן

as it touches HIV and vulnerable groups.

בכל הנוגע לאיידס ולקבוצות הפגיעות.

On the back of those reviews,

כגיבוי לבדיקה זו,

governments should repeal laws

הממשלות צריכות לבטל חוקים

that punish or discriminate against people living with HIV

שמענישים או מפלילים אנשים שחיים עם נגיף האיידס

or those at greatest risk.

או את אלה שמצויים בסיכון המירבי.

Repealing a law isn't easy,

לא קל לבטל חוק,

and it's particularly difficult

וזה קשה במיוחד

when it relates to touchy subjects like drugs and sex.

כשמדובר בנושאים רגישים כמו סמים ומין.

But there's plenty you can do while that process is underway.

אבל במקביל לכך אפשר לעשות עוד הרבה.

One of the key points is to reform the police

אחת מנושאי המפתח הוא ביצוע רפורמה במשטרה

so that they have better practices on the ground.

כדי לתת לה דרכי-פעולה טובות יותר בשטח.

So for example, outreach workers

כמו למשל לשלוח עובדים

who are distributing condoms to vulnerable populations

שיחלקו קונדומים לאוכלוסיות פגיעות

are not themselves subject to police harassment

ושהם עצמם לא יהיו חשופים להטרדה מצד המשטרה

or abuse or arbitrary arrest.

או להשפלה ולמעצר שרירותי.

We can also train judges

נוכל גם להכשיר שופטים

so that they find flexibilities in the law

כדי שימצאו צדדים גמישים בחוק

and so that they rule on the side of tolerance

ויפסקו לצד החמלה

rather than prejudice.

במקום בדעה קדומה.

We can retool prisons

נוכל גם לצייד מחדש את בתי הכלא

so that HIV prevention and harm reduction

כדי שמניעת האיידס צמצום הנזקים

is available to prisoners.

יהיו זמינים לאסירים.

The key to all this is reinforcing civil society.

המפתח לכל אלה הוא חיזוק החברה האזרחית.

Because civil society is key

כי החברה האזרחית היא המפתח

to raising awareness among vulnerable groups

להגברת המודעות בקרב הקבוצות הפגיעות

of their legal rights.

בנוגע לזכויותיהן החוקיות.

But awareness needs action.

אבל מודעות תובעת פעולה.

And so we need to ensure

כך שעלינו לוודא

that these people who are living with HIV

שאותם אנשים שחיים עם נגיף האיידס

or at greatest risk of HIV

או מצויים בסיכון המירבי לאיידס

have access to legal services

יזכו בגישה לשירותים משפטיים

and they have equal access to the courts.

ובגישה שוויונית בבתי המשפט.

And also important is talking to communities

חשוב גם לפנות אל הקהילות

so that we change interpretations

כדי לשנות את הפרשנויות הניתנות

of religious or customary law,

לחוק הדתי או הנהוג,

which is too often used

שלעתים קרובות מדי מנוצלים

to justify punishment and fuel stigma.

כדי להצדיק עונש ומחזקים את הסטיגמה.

For many of us here

עבור רבים מאיתנו כאן

HIV is not an abstract threat.

האיידס איננו איום מופשט.

It hits very close to home.

הוא פוגע קרוב מאד אלינו.

The law, on the other hand,

החוק, מאידך,

can seem remote, arcane, the stuff of specialists,

יכול להיראות מרוחק, מסתורי, עניין למומחים,

but it isn't.

אך הוא אינו כזה.

Because for those of us who live in democracies,

כי מבחינת אלה מאיתנו שחיים בדמוקרטיה,

or in aspiring democracies,

או בדמוקרטיות צעירות,

the law begins with us.

החוקים מתחילים איתנו.

Laws that treat people living with HIV

חוקים שמתייחסים לאנשים שחיים עם נגיף האיידס

or those at greatest risk with respect

ולאלה שמצויים בסיכון המירבי בכבוד

start with the way that we treat them ourselves: as equals.

מקורם בדרך בה אנו מתייחסים אליהם: כשווים.

If we are going to stop the spread of HIV in our lifetime,

אם ברצוננו לעצור עוד בימי חיינו את תפוצת האיידס,

then that is the change we need to spread.

זהו השינוי שעלינו להפיץ.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

[מחיאות כפיים]