From death row to law graduate | Peter Ouko

מתרגם: Itay Galilee מבקר: Ido Dekkers

I want to tell you a story about Manson.

אני רוצה לספר לכם סיפור אודות מנסון.

Manson was this 28-year-old interior designer,

מנסון היה מעצב פנים בגיל 28,

a father to a loving daughter,

אבא לילדה אוהבת,

and a son

ולילד

who found himself behind bars due to a broken-down judicial system.

שמצא את עצמו מאחרי סורג ובריח בשל מערכת משפט קלוקלת.

He was framed for a murder he didn't commit

הוא הופלל ברצח שלא ביצע

and was sentenced to the gallows.

ונידון לתליה.

There were two victims of this murder -- the victim who actually died in the murder

היו שני קורבנות לרצח הזה -- הקרבן שמת ברצח הזה

and Manson, who had been sentenced to prison

ומנסון, שנידון למאסר

for an offense which he did not commit.

בשל עבירה שלא ביצע.

He was locked up in a cell, eight by seven,

הוא היה נעול בתא, שמונה על שבעה מטרים,

with 13 other grown-up men

עם 13 גברים בוגרים נוספים

for 23 and a half hours a day.

ל-23 וחצי שעות ביום.

Food was not guaranteed that you'd get.

אוכל לא היה מובטח שתקבל.

And I remember yesterday,

ואני נזכר אתמול,

as I walked into the room where I was,

כשהלכתי לחדר שבו הייתי,

I imagined the kind of cell that Manson would have been living in.

דמיינתי את סוג התא שבו מנסון היה חי.

Because the toilet --

בגלל שהשירותים --

The row of the small rooms

שורת החדרים הקטנים

that were there were slightly bigger than the eight-by-seven cell.

שהיו שם הייתה גדולה במעט מתאים בגודל שבעה על שמונה מטרים.

But being in that cell as he awaited the executioner --

אבל להיות בתא הזה כשהוא חיכה לתליין --

because in prison, he did not have a name --

בגלל שבכלא, לא היה לו שם --

Manson was known by a number.

מנסון היה מספר.

He was just a statistic.

הוא היה רק סטטיסטיקה.

He did not know how long he would wait.

הוא לא ידע כמה זמן יחכה.

The wait could have been a minute,

ההמתנה יכלה להיות דקה,

the executioner could have come the next minute,

התליין יכל להגיע בעוד דקה,

the next day,

בעוד יום,

or it could have taken 30 years.

או שיכל להתעכב 30 שנים.

The wait had no end.

להמתנה לא היה סוף.

And in the midst of the excruciating pain,

ובאמצע הכאב המייסר,

the mental torture,

העינוי המנטאלי,

the many unanswered questions that Manson faced,

השאלות הלא פתורות הרבות שניצבו בפני מנסון,

he knew he was not going to play the victim.

הוא ידע שלא יהיה קורבן.

He refused to play the role of the victim.

הוא סירב להיות בתפקיד הקורבן.

He was angry at the justice system that had put him behind bars.

הוא כעס על מערכת המשפט שהציבה אותו מאחרי סורג ובריח.

But he knew the only way he could change that justice system

אך הוא ידע שהדרך היחידה בה יוכל לשנות את מערכת המשפט

or help other people get justice

או לעזור לאחרים לזכות בצדק

was not to play the victim.

היא לא להיות קורבן.

Change came to Manson when he decided to embrace forgiveness

שינוי הגיע למנסון כשהחליט לאמץ אל ליבו את הסלחנות

for those who had put him in prison.

כלפי אלו ששמו אותו בכלא.

I speak that as a fact.

אני אומר זאת כעובדה.

Because I know who Manson is.

משום שאני יודע מי זה מנסון.

I am Manson.

אני מנסון.

My real name is Peter Manson Ouko.

שמי האמיתי הוא פיטר מנסון אוקו.

And after my conviction,

ולאחר הרשעתי,

after that awakening of forgiveness,

לאחר התעוררות הסלחנות,

I had this move

עשיתי את הצעד הזה

to help change the system.

כדי לעזור לשנות את המערכת.

I already decided I was not going to be a victim anymore.

כבר החלטתי שלא אהיה קורבן עוד.

But how was I going to help change a system

אך איך אוכל לעזור לשנות מערכת

that was bringing in younger inmates every day

שהרשיעה אנשים צעירים יותר ויותר כל יום

who deserve to be with their families?

שהיו ראויים להיות עם משפחתם?

So I started mobilizing my colleagues in prison, my fellow inmates,

אז התחלתי לגייס את הקולגות שלי בכלא, עמיתיי למתקן הכליאה,

to write letters and memoranda to the justice system,

לכתוב מכתבים ותזכירים למערכת המשפט,

to the Judicial Service Commission,

לועדת השיפוט העליונה,

the numerous task forces that had been set up

לכוחות המשימה המרובים שהוקמו

in our country, Kenya,

בארצנו, קניה,

to help change the constitution.

לסייע בשינוי החוקה.

And we decided to grasp at those --

והחלטנו לתפוס באלו --

to clutch at those straws, if I may use that word --

לאחוז בקשים האלו, אם אוכל להשתמש במילה הזו --

if only to make the justice system work,

ולו רק כדי לגרום למערכת המשפט לעבוד,

and work for all.

ולעבוד בשביל כולם.

Just about the same time,

בדיוק באותו הזמן,

I met a young university graduate from the UK,

פגשתי בוגר אוניברסיטה בריטי צעיר,

called Alexander McLean.

ששמו אלכסנדר מקלין.

Alexander had come in with three or four of his colleagues from university

אלכסנדר הגיע עם שלושה או ארבעה קולגות מהאוניברסיטה

in their gap year,

בשנת הרווח שלהם,

and they wanted to help assist,

והם רצו לעזור לסייע

set up a library in Kamiti Maximum Prison,

בהקמת ספרייה בבית הסוהר באבטחה גבוהה קאמיטי,

which if you Google,

שאם תחפשו בגוגל,

you will see is written as one of the 15 worst prisons in the world.

תמצאו שהוא נכתב כאחד מ-15 בתי הסוהר הגרועים בעולם.

That was then.

כך היה אז.

But when Alexander came in,

אך כשאלכסנדר הגיע,

he was a young 20-year-old boy.

הוא היה צעיר בן 20.

And I was on death row at that time.

ואני הייתי בשורת הנידונים למוות.

And we took him under our wing.

ולקחנו אותו תחת חסותנו.

It was an honest trust issue.

זו הייתה בעיית אמון כנה.

He trusted us, even though we were on death row.

הוא סמך עלינו, על אף שהיינו נידונים למוות.

And through that trust,

ודרך האמון הזה,

we saw him and his colleagues from the university

ראינו אותו ואת עמיתיו מהאוניברסיטה

refurbish the library with the latest technology

מחדשים את הספרייה בעזרת הטכנולוגיה החדשה ביותר

and set up the infirmary to very good standards

ומשפרים את רמת המרפאה לסטנדרטים טובים מאוד.

so that those of us falling sick in prison

כך שהאסירים החולים מבינינו

would not necessarily have to die in indignity.

יזכו אולי לא למות בחוסר כבוד.

Having met Alexander,

בפגישתי את אלכסנדר,

I had a chance,

היה לי סיכוי,

and he gave me the opportunity and the support,

והוא הביא לי את ההזדמנות ואת התמיכה,

to enroll for a university degree at the University of London.

להרשם ללימודי תואר באוניברסיטת לונדון.

Just like Mandela studied from South Africa,

בדיוק כפי שמנדלה למד מדרום אפריקה,

I had a chance to study at Kamiti Maximum Security Prison.

הייתה לי הזדמנות ללמוד מבית הסוהר באבטחה גבוהה קאמיטי.

And two years later,

ולאחר שנתיים,

I became the first graduate of the program

הפכתי לבוגר הראשון של תכנית הלימודים

from the University of London from within the prison system.

מאוניברסיטת לונדון בתוך כתלי בית הסוהר.

Having graduated, what happened next --

לאחר שסיימתי את לימודיי, מה שקרה אח"כ --

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Having graduated,

לאחר שסיימתי את לימודיי,

now I felt empowered.

הרגשתי מועצם.

I was not going to play the helpless victim.

לא התכוונתי להיות הקורבן חסר הישע.

But I felt empowered not only to assist myself,

אך הרגשתי מועצם לא רק לעזור לעצמי,

to prosecute my own case,

לתת סיוע משפטי במקרה שלי,

but also to assist the other inmates

אלא גם לעזור לאסירים האחרים

who are suffering the similar injustices that have just been spoken about here.

שסובלים מאותו חוסר צדק ששוחחנו עליו מקודם.

So I started writing legal briefs for them.

כך התחלתי לכתוב תקצירים משפטיים בשבילם.

With my other colleagues in prison, we did as much as we could.

ביחד עם עמיתיי לכלא, עשינו כמה שיכלנו.

That wasn't enough.

זה לא הספיק.

Alexander McLean

אלכסנדר מקלין

and his team at the African Prisons Project

וקבוצתו ב"פרוייקט בתי הכלא האפריקאיים"

decided to support more inmates.

החליטו לתמוך בעוד אסירים.

And as I'm speaking to you today,

ובעודי מדבר איתכם היום,

there are 63 inmates and staff in the Kenya Prison Service

ישנם כ-63 אסירים וחברי סגל בשירות בתי הסוהר של קניה

studying law at the University of London through distance learning.

הלומדים משפטים באוניברסיטת לונדון בלמידה מרחוק.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

These are changemakers who are being motivated

אלו הם עושי שינוי שמקבלים מוטיבציה

not only to assist the most indolent in society,

לא רק לסייע למקופחים ביותר בחברה,

but also to help the inmates and others get access to justice.

אלא גם לאסירים ולאחרים לקבל גישה לצדק.

Down there in my prison cell, something kept stirring me.

בתא הכלא שלי שם למטה, משהו המשיך לעורר אותי.

The words of Martin Luther King kept hitting me.

מילותיו של מרטין לותר קינג המשיכו להכות בי.

And he was always telling me, "Pete, if you can't fly,

והוא תמיד אמר לי, "פיט, אם אתה לא יכול לעוף,

you can run.

אתה יכול לרוץ.

And if you can't run,

ואם אתה לא יכול לרוץ,

you can walk.

אתה יכול ללכת.

But if you can't walk,

אבל אם אתה לא יכול ללכת,

then you can crawl.

אז אתה יכול לזחול.

But whatever it is, whatever it takes,

אך לא משנה במה מדובר, לא משנה מה זה דורש,

just keep on moving."

תמיד תמשיך להיות בתנועה."

And so I had this urge to keep moving.

אז היה לי את הדחף הזה להיות בתנועה.

I still have this urge to keep moving in whatever I do.

עדיין יש לי את הדחף הזה להתקדם בכל מה שאני עושה.

Because I feel the only way we can change our society,

משום שאני מאמין שהדרך היחידה בה נוכל לשנות את החברה שלנו,

the only way we can change the justice system --

הדרך היחידה בה נוכל לשנות את מערכת המשפט -

which has really improved in our country --

שהשתפרה משמעותית במדינה שלנו --

is to help get the systems right.

היא לסייע להפוך את המערכת לתקינה.

So, on 26th October last year, after 18 years in prison,

אז, ב-26 באוקטובר אשתקד, לאחר 18 שנים בכלא,

I walked out of prison on presidential pardon.

השתחררתי מהכלא בחנינה נשיאותית,

I'm now focused on helping APP -- the African Prisons Project --

כעת אני ממוקד בלעזור ל APP -- "פרויקט בתי הכלא האפריקאי" --

achieve its mandate of training and setting up

לקבל את המנדט להכשיר ולהקים

the first law school and legal college behind bars.

את בית הספר למשפטים והקולג' למשפטים הראשון בתוך בית כלא.

Where we are going to train --

שם אנו מתכוונים להכשיר --

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Where we are going to train inmates and staff

שם אני מתכוונים להכשיר אסירים וסגל

not only to assist their fellow inmates,

לא רק לסייע לחבריהם האסירים,

but to assist the entire wider society of the poor

אלא גם לסייע לכל אוכלוסיית העניים הרחבה יותר

who cannot access legal justice.

להם אין גישה לצדק משפטי.

So as I speak before you today,

בזמן שאני מדבר בפניכם היום,

I stand here in the full knowledge that we can all reexamine ourselves,

אני עומד כאן ביודעי שכולנו יכולים לבחון מחדש את עצמנו,

we can all reexamine our situations,

כולנו יכולים לבחון מחדש את הסיטואציות שלנו,

we can all reexamine our circumstances

כולנו יכולים לבחון מחדש את הנסיבות שלנו

and not play the victim narrative.

ולא לשחק על נראטיב הקורבן.

The victim narrative will not take us anywhere.

נראטיב הקורבן לא ייקח אותנו לשום מקום.

I was behind bars, yeah.

הייתי מאחרי סורג ובריח, כן.

But I never felt and I was not a prisoner.

אך מעולם לא הרגשתי ומעולם לא הייתי אסיר.

The basic thing I got to learn

הדבר הבסיסי שלמדתי

was that if I thought,

היה שאם חשבתי,

and if you think, you can,

ואם אתם חושבים שאתם יכולים,

you will.

אתם תצליחו.

But if you sit thinking that you can't,

אבל אם תשבו ותחשבו שלא תצליחו,

you won't.

לא תצליחו.

It's as simple as that.

זה פשוט כפי שזה נשמע.

And so I'm encouraged by the peaceful revolutionaries

וכך אני מעודד ע"י המהפכנים שוחרי השלום

I've heard on this stage.

ששמעתי על במה זו.

The world needs you now, the world needs you today.

העולם צריך אתכם עכשיו, העולם צריך אתכם היום.

And as I finish my talk,

וכשאסיים את הרצאתי,

I'd just like to ask each and every single one of you here,

אשמח לשאול כל אחת ואחד מכם כאן,

wonderful thinkers, changemakers, innovators,

הוגי דעות נפלאים, מחוללי שינויים, ממציאים,

the wonderful global citizens we have at TED,

האזרחים הגלובליים הנפלאים שיש לנו בTED,

just remember the words of Martin Luther King.

רק תזכרו את המילים של מרטין לותר קינג.

Let them continue ringing in your heart and your life.

אפשרו להן להמשיך להדהד בלבכם ובחייכם.

Whatever it is,

לא משנה מה זה,

wherever you are,

לא משנה היכן אתם,

whatever it takes,

לא משנה מה נדרש,

keep on moving.

תמיד תהיו בתנועה.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)