The spellbinding art of human anatomy | Vanessa Ruiz

מתרגם: Tal Baruch מבקר: Ido Dekkers

As a lover of human anatomy,

בתור אחת שאוהבת אנטומיה אנושית,

I'm so excited that we're finally putting our bodies at the center of focus.

אני נרגשת שאנחנו סוף-סוף שמים את הגוף שלנו במרכז.

Through practices such as preventive medicine,

מרפואה מונעת,

patient empowerment

העצמת המטופל

and self-monitoring --

ובקרה עצמית --

down to now obsessing over every single step we take in a day.

עד להתעסקות העכשווית בכל צעד שאנו עושים ביום

All of this works to promote

כל העבודה הזו, לשם קידום

a healthy connection between ourselves and our bodies.

חיבור בריא בינינו לבין הגוף שלנו.

Despite all this focus on the healthy self,

למרות כל ההתמקדות הזו בבריאות העצמי שלנו,

general public knowledge of the anatomical self is lacking.

הידע הכללי של הציבור אודות האנטומיה העצמית לוקה בחסר.

Many people don't know the location of their vital organs,

אנשים רבים לא יודעים את מיקומם של האיברים החיוניים שלהם,

or even how they function.

או אפילו כיצד הם מתפקדים.

And that's because human anatomy

וזאת מכיוון שהאנטומיה האנושית

is a difficult and time-intensive subject to learn.

היא נושא קשה ואינטנסיבי ללמידה.

How many of you here made it through anatomy?

כמה מכם סיימו לימודי אנטומיה בהצלחה?

Wow, good --

וואו, יופי --

most of you are in medicine.

רובכם עוסקים ברפואה.

I, like you, spent countless hours memorizing hundreds of structures.

אני, בדיוק כמוכם, העברתי אין-ספור שעות בשינון מאות של מבנים.

Something no student of anatomy could do without the help of visuals.

דבר שאף סטודנט לאנטומיה יוכל לעשות ללא עזרתם של דימויים חזותיים.

Because at the end of the day,

מכיוון שבסופו של דבר,

whether you remember every little structure or not,

בין אם אתם זוכרים כל מבנה או לא,

these medical illustrations are what makes studying anatomy so intriguing.

האיורים הרפואיים הללו הם אלו שהופכים לימודי אנטומיה למעניינים כל כך.

In looking at them,

ברגע שאנחנו מתבוננים בהם,

we're actually viewing a manual of our very selves.

אנחנו מסתכלים למעשה על ספר הוראות של עצמנו.

But what happens when we're done studying?

אבל מה קורה ברגע שאנחנו מסיימים ללמוד?

These beautiful illustrations are then shut back

האיורים היפים הללו נותרים מאחור

into the pages of a medical textbook,

בדפיו של טקסט רפואי,

or an app,

או באפליקציה,

referenced only when needed.

מקבלים ייחוס רק כשמגיע הצורך לכך.

And for the public,

ובעבור הציבור,

medical illustrations may only be encountered passively

איורים רפואיים ניתן לפגוש אולי רק באופן פסיבי

on the walls of a doctor's office.

על קירות חדר הרופא.

From the beginnings of modern medicine,

מתחילתה של הרפואה המודרנית,

medical illustration,

איורים רפואיים,

and therefore anatomy,

ובשל כך אנטומיה,

have existed primarily within the realm of medical education.

התקיימו בעיקר בתוך תחום החינוך הרפואי.

Yet there's something fascinating happening right now.

עם זאת, משהו מרתק מתרחש כרגע.

Artists are breaking anatomy out of the confines of the medical world

אמנים מוציאים את האנטומיה מחוץ לתחומי העולם הרפואי

and are thrusting it into the public space.

ותוחבים אותה אל המרחב הציבורי.

For the past nine years, I have been cataloguing and sharing

בתשע השנים האחרונות, קיטלגתי ושיתפתי

this rise in anatomical art with the public --

התרוממות זו באומנות האנטומית עם הציבור --

all from my perspective as a medical illustrator.

כל זאת מנקודת המבט שלי כמאיירת רפואית.

But before I get into showing you how artists are reclaiming anatomy today,

אך לפני שאראה לכם כיצד אומנים מחזירים את האנטומיה כיום,

it's important to understand how art influenced anatomy in the past.

חשוב להבין כיצד אומנות השפיעה על האנטומיה בעבר.

Now, anatomy is by its very nature a visual science,

כיום, אנטומיה מטבעה היא מדע חזותי,

and the first anatomists to understand this lived during the Renaissance.

והאנטומים הראשונים שהבינו את זה חיו בתקופת הרנסנס.

They relied on artists

הם הסתמכו על אומנים

to help advertise their discoveries to their peers in the public.

שיעזרו להם "לפרסם" תגליות לעמיתיהם בציבור.

And this drive to not only teach but also to entertain

והדחף הזה ללא רק ללמד, אלא גם לשעשע

resulted in some of the strangest anatomical illustrations.

הביא לחלק מהאיורים האנטומיים המוזרים ביותר.

Anatomy was caught in a struggle between science, art and culture

האנטומיה נקלעה למאבק בין מדע, אומנות ותרבות

that lasted for over 500 years.

שנמשך למעלה מ-500 שנים.

Artists rendered dissected cadavers as alive,

אמנים הציגו גופות מבותרות כשם שהן בחיים,

posed in these humorous anatomical stripteases.

בעודן נעמדות בתנוחות חשפנות אנטומיות הומוריסטיות.

Imagine seeing that in your textbooks today.

דמיינו שהייתם רואים איורים אלה בחוברות שלכם היום.

They also showed them as very much dead --

הם גם הציגו אותן כמתים מאוד--

unwillingly stripped of their skin.

מופשטים מעורם בעל כורחם.

Disembodied limbs were often posed in literal still lives.

גפיים מופרדים מהגוף הוצגו לעתים קרובות בספרות הדוממת.

And some illustrations even included pop culture references.

וכמה מאיירים שילבו גם אזכורים מהתרבות הפופולארית.

This is Clara,

זו היא קלרה,

a famous rhinoceros that was traveling Europe in the mid-1700s,

קרנפית מפורסמת שטיילה באירופה באמצע המאה ה18.

at a time when seeing a rhino was an exciting rarity.

בתקופה שבה לראות קרנף נחשב לדבר נדיר ומרגש.

Including her in this illustration was akin to celebrity sponsorship today.

שילובה באיור זה שווה ערך לנתינת חסות למפורסמים כיום.

The introduction of color

כניסתו של הצבע

then brought a whole new depth and clarity to anatomy

הביא עמו עומק ובהירות ברמה חדשה לגמרי לאנטומיה

that made it stunning.

שעשה אותה למרשימה.

By the early 20th century,

בתחילת המאה ה-20,

the perfect balance of science and art had finally been struck

האיזון המושלם בין מדע לאומנות סוף סוף נתגלה

with the emergence of medical illustrators.

עם הגחתם של המאיירים הרפואיים.

They created a universal representation of anatomy --

הם יצרו ייצוג אוניברסלי לאנטומיה --

something that was neither alive nor dead,

דבר שלא היה חי או מת,

that was free from those influences of artistic culture.

דבר שהיה חופשי מאותן ההשפעות של תרבות אומנותית.

And this focus on no-frills accuracy

והתמקדות זאת בדייקנות ללא חוכמות

was precisely for the benefit of medical education.

הייתה בדיוק לשם היתרון של החינוך הרפואי.

And this is what we get to study from today.

מדבר זה נזכה ללמוד היום.

But why is it that medical illustration --

אבל מה יש באיור הרפואי --

both past and present --

הן בעבר ובהווה --

captures our imaginations?

ששובה את הדמיון שלנו?

Now, we are innately tuned into the beauty of the human body.

אנחנו מוכוונים באופן מולד אל היופי של הגוף האנושי.

And medical illustration is still art.

ואיור רפואי הוא עדיין אומנות.

Nothing can elicit an emotional response --

דבר אינו יכול להפיק תגובה רגשית --

from joy to complete disgust --

החל מהנאה ועד לגועל מוחלט --

more than the human body.

יותר מהגוף האנושי.

And today,

וכיום,

artists armed with that emotion,

אומנים שחמושים ברגש זה,

are grasping anatomy from the medical world,

תופסים את האנטומיה מהעולם הרפואי,

and are reinvigorating it through art in the most imaginative ways.

ומחיים אותה באמצעות האומנות, בדרכים הציוריות ביותר.

A perfect example of this is Spanish contemporary artist Fernando Vicente.

דוגמה מצוינת לכך היא האומן הספרדי העכשווי פרננדו ויסנטה.

He takes 19th century anatomical illustrations of the male body

הוא לוקח איורים אנטומיים מהמאה ה-19 של גוף הזכר

and envelops them in a female sensuality.

ועוטף אותם בחושניות נשית.

The women in his paintings taunt us to view beyond their surface anatomy,

הנשים בציורים שלו מתגרות בנו כדי לראות מעבר לאנטומיה הבסיסית שלהן,

thereby introducing a strong femininity

ובשל כך מציגים נשיות חזקה

that was previously lacking in the history of anatomical representation.

שהייתה חסרה בעבר בהיסטוריה של הייצוג אנטומי.

Artistry can also be seen in the repair and recovery of the human body.

האומנות מופיעה גם בתיקון והבראה של הגוף האנושי.

This is an X-ray of a woman who fractured and dislocated her ankle

זהו תצלום רנטגן של אישה שנקעה ושברה את הקרסול שלה

in a roller-skating accident.

בתאונת החלקה על גלגיליות.

As a tribute to her trauma,

כמחוה לטראומה שלה,

she commissioned Montreal-based architect Federico Carbajal

היא הזמינה את הארכיטקט ממונטראל, פדריקו קרבחל,

to construct a wire sculpture of her damaged lower leg.

לפסל בתיל פסל של הרגל התחתונה הנקועה שלה.

Now, notice those bright red screws magnified in the sculpture.

שימו לב לברגים האדומים שמוגדלים בפסל.

These are the actual surgical screws used in reconstructing her ankle.

אלו הם הברגים הכירורגיים המקוריים בהם נעשה שימוש בשיקום הקרסול שלה.

It's medical hardware that's been repurposed as art.

זהו כלי מתכת רפואי, ששינה את ייעודו לאומנות.

People often ask me how I choose the art that I showcase online

אני נשאלת לעתים קרובות כיצד אני בוחרת את האומנות שאני מציגה באינטרנט

or feature in gallery shows.

או בתערוכות אומנות.

And for me it's a balance between the technique

ובשבילי זהו איזון בין הטכניקה

and a concept that pushes the boundaries of anatomy as a way to know thyself,

לעיקרון שדוחף את הגבולות של האנטומיה כדרך להכיר את עצמך,

which is why the work of Michael Reedy struck me.

וזו הסיבה שהעבודה של מייקל רידי הכתה בי.

His serious figure drawings are often layered in elements of humor.

האיורים הרציניים שלו מרובדים לעתים קרובות באלמנטים של הומור.

For instance, take a look at her face.

למשל, תסתכלו על הפנים שלה.

Notice those red marks.

שימו לב לסימנים האדומים הללו.

Michael manifests the consuming insecurity of a skin condition

מייקל מפגין את חוסר הביטחון הרב שנובע בעקבות מחלת עור

as these maniacal cartoon monsters

כשברקע מצוירות מפלצות מטורפות

annoying and out of control in the background.

מעצבנות וחסרות שליטה.

On the mirrored figure,

באיור השקוף,

he renders the full anatomy

הוא מציג את האנטומיה המלאה

and covers it in glitter,

ומכסה אותה בנצנצים,

making it look like candy.

ובכך גורם לה להראות כמו ממתק.

By doing this,

בעשותו זאת,

Michael downplays the common perception of anatomy

מייקל ממעיט מהתפיסה המקובלת של האנטומיה

so closely tied to just disease and death.

שמקושרת כל כך למחלות ומוות בלבד.

Now, this next concept might not make much sense,

העיקרון הבא עשוי לבלבל,

but human anatomy is no longer limited to humans.

אך האנטומיה האנושית לא מוגבלת רק לבני אדם.

When you were a child,

כשהייתם ילדים,

did you ever wish that your toys could come to life?

האם אי פעם ייחלתם לכך שהצעצועים שלכם יתעוררו לחיים?

Well, Jason Freeny makes those dreams come true

ובכן, ג'ייסון פריני מגשים את החלומות הללו

with his magical toy dissections.

עם ביתורי הצעצועים הקסומים שלו.

(Laughter)

(צחוק הקהל)

One might think that this would bring a morbid edge

חלק עשויים לחשוב שהדבר יביא לקיצוניות מורבידית

to one's innocent childhood characters,

לדמויות ילדות תמימות,

but Jason says of his dissections,

אולם ג'ייסון אומר על הביתורים שלו,

"One thing I've never seen in a child's reaction to my work is fear."

"דבר אחד שמעולם לא ראיתי בתגובה של ילד לעבודה שלי היא פחד."

It's always wonder,

זה תמיד פליאה,

amazement

השתאות

and wanting to explore.

ורצון לחקור.

Fear of anatomy and guts is a learned reaction.

פחד מאנטומיה ומאיברים פנימיים זו תגובה נלמדת.

This anatomization also extends to politically and socially charged objects.

ניתוח זה משתרע גם לנושאים טעונים פוליטית וחברתית.

In Noah Scalin's "Anatomy of War,"

ב-"האנטומיה של המלחמה" של נוח סקלינס,

we see a gun dissected to reveal human organs.

אנחנו רואים אקדח מבותר שחושף איברים אנושיים.

But if you look closely,

אולם אם תסתכלו מקרוב,

you'll notice that it lacks a brain.

תשימו לב שחסר לו מוח.

And if you keep looking, you might also notice

ואם תמשיכו להסתכל, תוכלו גם לשים לב

that Noah has so thoughtfully placed the rectum

לכך שנוח, באופן מחושב ביותר, מיקם את הרקטום

at the business end of that gun barrel.

בקצה של קנה האקדח.

Now, this next artist I've been following for many years,

אחרי האומן הבא עקבתי במשך שנים רבות,

watching him excite the public about anatomy.

בעודי רואה אותו מלהיב את הציבור על אנטומיה.

Danny Quirk is a young artist

דני קווירק הוא אומן צעיר

who paints his subjects in the process of self-dissection.

שמצייר את הדמויות שלו בתהליך של ביתור-עצמי.

He bends the rules of medical illustration

הוא מכופף את החוקים של האיור הרפואי

by inserting a very dramatic light and shadow.

על ידי הכנסה דרמטית מאוד של תאורה והצללה.

And this creates a 3-D illusion

ודבר זה יוצר אשליה תלת מימדית

that lends itself very well to painting directly on the human skin.

שמשאילה את עצמה טוב מאוד לציור על הגוף האנושי.

Danny makes it look as if a person's skin has actually been removed.

דני גורם לעור של אדם להיראות כאילו הוא הוסר.

And this effect --

ואפקט זה --

also cool and tattoo-like --

שהוא מגניב ומזכיר קעקוע --

easily transitions into a medical illustration.

נהפך בקלות לאיור רפואי.

Now Danny is currently traveling the world,

כרגע דני מטייל ברחבי העולם,

teaching anatomy to the public via his body paintings,

מלמד אנטומיה לציבור בעזרת ציורי הגוף שלו,

which is why it was so shocking to find out

ולכן זה היה מפתיע לגלות

that he was rejected from medical illustration programs.

שהוא נדחה מתכניות לאיור רפואי.

But he's doing just fine.

אבל הוא מסתדר טוב מאוד.

Then there are artists

ויש אומנים

who are extracting anatomy from both the medical world and the art world

שמחלצים את האנטומיה מהעולמות הרפואיים והאומנותיים גם יחד

and are placing it directly on the streets.

וממקמים אותה ישירות ברחובות.

London-based SHOK-1 paints giant X-rays of pop culture icons.

SHOK-1 הלונדוני מצייר צילומי רנטגן ענקיים של דמויות מהתרבות הפופולרית.

His X-rays show how culture can come to have an anatomy of its own,

צילומי הרנטגן שלו מראים כיצד לתרבות יכולה להיות אנטומיה משל עצמה,

and conversely how culture can become part of the anatomy of a person.

ולחילופין, כיצד יכולה תרבות להפוך לחלק מהאנטומיה של בן אדם.

You come to admire his work

יש להעריך את העבודה שלו

because reproducing X-rays by hand, let alone with spray paint,

מכיוון שייצור צילומי רנטגן ידנית, קל וחומר עם צבעי ספריי,

is extremely difficult.

זהו דבר קשה בהחלט.

But then again this is a street artist,

ובכל זאת, זהו אומן רחוב,

who also happens to hold a degree in applied chemistry.

שבמקרה גם יש לו תואר בכימיה יישומית.

Nychos, an Austrian street artist,

נייקוס, אומן רחוב אוסטרי,

takes the term "exploded view" to a whole new level,

לוקח את המושג "מבט מפוצץ" לרמה חדשה לגמרי,

splattering human and animal dissections on walls all over the world.

כשהוא מתיז ביתורי אנוש ובעלי חיים על קירות ברחבי העולם.

Influenced by comics and heavy metal,

תוך כדי שהוא מושפע מקומיקסים ומטאל כבד,

Nychos inserts a very youthful and enticing energy into anatomy

נייקוס מטביע אנרגיה צעירה ומלבבת מאוד לאנטומיה

that I just love.

שאני פשוט אוהבת.

Street artists believe that art belongs to the public.

אומני רחוב מאמינים שהאומנות שייכת לציבור.

And this street anatomy is so captivating

ואנטומיית הרחוב הזו כה שובת לב

because it is the furthest removed from the medical world.

מכיוון שהיא המרוחקת ביותר מהעולם הרפואי.

It forces you to look at it,

היא מכריחה אתכם להסתכל עליה,

and confront your own perceptions about anatomy,

ולהתעמת מול התפיסות שלכם אודות האנטומיה,

whether you find it beautiful,

בין אם אתם מוצאים אותה כיפה,

gross,

מגעילה,

morbid

חולנית

or awe-inspiring, like I do.

או מעוררת השראה, כמוני.

That it elicits these responses at all

הסיבה שהיא בכלל מעוררת תגובות אלה

is due to our intimate and often changing relationship with it.

היא בשל מערכת היחסים האינטימית והמשתנה לעתים שלנו איתה.

All of the artists that I showed you here today

כל האמנים שהראתי לכם כאן היום

referenced medical illustrations for their art.

התייחסו לאיורים רפואיים כאמנות שלהם.

But for them,

אבל עבורם,

anatomy isn't just something to memorize,

אנטומיה היא לא רק דבר שצריך לשנן,

but a base from which to understand the human body on a meaningful level;

אלא בסיס שממנו ניתן להבין את הגוף האנושי ברמה משמעותית;

to depict it in ways that we can relate,

לתאר אותו ברמות שאליהן אנו יכולים להתחבר,

whether it be through cartoons,

בין אם זה דרך קריקטורות,

body painting

ציורי גוף

or street art.

או אמנות רחוב.

Anatomical art has the power

לאמנות אנטומית יש את הכוח

to reach far beyond the pages of a medical textbook,

להגיע רחוק מעבר לדפים של החוברות הרפואיות,

to ignite an excitement in the public,

לעורר התרגשות בקרב הציבור,

and reinvigorate an enthusiasm in the medical world,

ולהחיות התלהבות בעולם הרפואי,

ultimately connecting our innermost selves with our bodies through art.

ובסופו של דבר לחבר את האני הפנימי ביותר שלנו עם הגוף שלנו דרך האמנות.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)