How young blood might help reverse aging. Yes, really | Tony Wyss-Coray

מתרגם: Michal Shargil Ben Sira מבקר: Ido Dekkers

This is a painting from the 16th century from Lucas Cranach the Elder.

זה ציור מהמאה ה -16 שצייר לוקאס קראנאך האב.

It shows the famous Fountain of Youth.

הוא מציג את המזרקה המפורסמת של מעיין הנעורים.

If you drink its water or you bathe in it, you will get health and youth.

אם תשתה ממנה מים או תטבול בה, תקבל בריאות ונעורים.

Every culture, every civilization has dreamed of finding eternal youth.

כל תרבות, בכל צִיבִילִיזָצִיָה חלמו למצא את נעורי הנצח.

There are people like Alexander the Great or Ponce De León, the explorer,

אנשים כמו אלכסנדר הגדול או חואן פונסה דה ליאון, מגלה הארצות,

who spent much of their life chasing the Fountain of Youth.

שבילו את רוב חייהם ברדיפה אחרי מעיין הנעורים.

They didn't find it.

הם לא מצאו אותו.

But what if there was something to it?

אבל מה אם יש משהו כזה ?

What if there was something to this Fountain of Youth?

מה אם יש משהו כמו מעיין הנעורים ?

I will share an absolutely amazing development in aging research

אני אשתף איתכם פיתוח מדהים לחלוטין במחקר ההזדקנות

that could revolutionize the way we think about aging

שיכול לחולל מהפכה בדרך בה אנחנו חושבים על הזדקנות

and how we may treat age-related diseases in the future.

ואיך אנחנו יכולים לטפל בעתיד במחלות הקשורות לגיל.

It started with experiments that showed,

זה התחיל עם ניסויים שהראו,

in a recent number of studies about growing,

במספר מחקרים אחרונים אודות גדילה,

that animals -- old mice -- that share a blood supply with young mice

כי בעלי חיים - עכברים זקנים - שחולקים אספקת דם עם עכברים צעירים

can get rejuvenated.

יכולים לקבל התחדשות נעורים.

This is similar to what you might see in humans, in Siamese twins,

זה דומה למה שאתם יכולים לראות בבני אדם, בתאומים סיאמיים,

and I know this sounds a bit creepy.

ואני יודע שזה נשמע קצת מפחיד.

But what Tom Rando, a stem-cell researcher, reported in 2007,

אבל מה שטום ראנדו, חוקר תאי גזע, דיווח ב-2007,

was that old muscle from a mouse can be rejuvenated

היה שניתן להצעיר שרירים מבוגרים של עכבר

if it's exposed to young blood through common circulation.

אם הם נחשפים לדם צעיר דרך מחזור דם משותף.

This was reproduced by Amy Wagers at Harvard a few years later,

זה שוחזר מחדש על ידי איימי ווייג'רס בהרווארד כמה שנים מאוחר יותר,

and others then showed that similar rejuvenating effects could be observed

וגם אחרים הראו דבר דומה, שניתן לצפות בתופעות התחדשות דומות

in the pancreas, the liver and the heart.

בלבלב, בכבד ובלב.

But what I'm most excited about, and several other labs as well,

אבל מה שאני מתרגש ממנו ביותר, וכמה מעבדות אחרות גם כן,

is that this may even apply to the brain.

הוא שאפשר אפילו ליישם זאת על המוח.

So, what we found is that an old mouse exposed to a young environment

אז, מה שגילינו הוא שעכבר זקן שנחשף לסביבה צעירה

in this model called parabiosis,

במודל הזה שנקרא פרה-ביוסיס (parabiosis),

shows a younger brain --

הראה מח צעיר יותר -

and a brain that functions better.

ומוח שמתפקד טוב יותר.

And I repeat:

ואני חוזר ואומר:

an old mouse that gets young blood through shared circulation

עכבר זקן שמקבל דם צעיר דרך מחזור דם משותף

looks younger and functions younger in its brain.

נראה צעיר יותר, ומתפקד במוחו כצעיר יותר.

So when we get older --

לכן, כאשר אנו מזקנים -

we can look at different aspects of human cognition,

אנו יכולים לראות היבטים שונים של הכרה אנושית,

and you can see on this slide here,

ואתם יכולים לראות את זה בשקופית זו,

we can look at reasoning, verbal ability and so forth.

אנחנו יכולים להסתכל בחשיבה, יכולת מילולית וכן הלאה.

And up to around age 50 or 60, these functions are all intact,

ועד סביבות גיל 50 או 60, כל הפונקציות האלה תקינות,

and as I look at the young audience here in the room, we're all still fine.

וכמו שאני רואה בקהל הצעיר כאן בחדר, אנחנו עדיין בסדר.

(Laughter)

(צחוק)

But it's scary to see how all these curves go south.

אבל זה מפחיד לראות איך כל העקומות האלה פונות דרומה.

And as we get older,

וככל שאנו מזדקנים,

diseases such as Alzheimer's and others may develop.

מחלות כמו אלצהיימר ואחרות עלולות להתפתח.

We know that with age, the connections between neurons --

אנו יודעים שעם הגיל, הקשרים בין הנוירונים -

the way neurons talk to each other, the synapses -- they start to deteriorate;

איך הנוירונים מתקשרים ביניהם, הסינפסות -- הן מתחילות להיפגם,

neurons die, the brain starts to shrink,

נוירונים מתים, המח מתחיל להתכווץ,

and there's an increased susceptibility for these neurodegenerative diseases.

ויש רגישות מוגברת למחלות ניווניות אלה.

One big problem we have -- to try to understand how this really works

בעיה הגדולה שלנו -- היא הנסיון להבין איך זה באמת עובד

at a very molecular mechanistic level --

ברמה מאוד מולקולרית ומכנית -

is that we can't study the brains in detail, in living people.

היא שאנחנו לא יכולים לחקור את המוח בפירוט, באנשים חיים.

We can do cognitive tests, we can do imaging --

אנו יכולים לעשות מבחנים קוגניטיביים, אנו יכולים לעשות הדמיה -

all kinds of sophisticated testing.

כל מיני סוגים של בדיקות מתוחכמות.

But we usually have to wait until the person dies

אבל בדרך כלל נצטרך לחכות עד מותו של האדם

to get the brain and look at how it really changed through age or in a disease.

כדי לקבל את המוח ולהסתכל מה באמת השתנה בעקבות הגיל או מחלה.

This is what neuropathologists do, for example.

זה מה שנוירופתולוגים עושים, לדוגמה.

So, how about we think of the brain as being part of the larger organism.

אז, אולי מה שעלינו לעשות, זה לחשוב על המוח כחלק מהאורגניזם הגדול יותר.

Could we potentially understand more

האם אנו יכולים באופן פוטנציאלי להבין יותר

about what happens in the brain at the molecular level

על מה שקורה בתוך המוח ברמה המולקולרית

if we see the brain as part of the entire body?

אם אנו רואים את המוח כחלק מכל הגוף?

So if the body ages or gets sick, does that affect the brain?

אז אם הגוף מזדקן או חולה, האם זה משפיע על המוח?

And vice versa: as the brain gets older, does that influence the rest of the body?

ולהיפך: כשהמוח מזדקן, האם זה משפיע על שאר הגוף?

And what connects all the different tissues in the body

ומה שמחבר את כל הרקמות השונות בגוף

is blood.

זה הדם.

Blood is the tissue that not only carries cells that transport oxygen, for example,

דם הוא הרקמה שלא נושאת רק תאים שמעבירים חמצן, לדוגמה,

the red blood cells,

תאי הדם האדומים,

or fights infectious diseases,

או נלחם במחלות זיהומיות,

but it also carries messenger molecules,

אלא הוא גם נושא מולקולות 'שליחים',

hormone-like factors that transport information

גורמים דמויי הורמון המעבירים מידע

from one cell to another, from one tissue to another,

מתא אחד לאחר, מרקמה אחת לאחרת,

including the brain.

כולל אל המוח.

So if we look at how the blood changes in disease or age,

אז אם נסתכל איך הדם משתנה במשך השנים או במהלך מחלה,

can we learn something about the brain?

האם נוכל ללמוד משהו על המוח?

We know that as we get older, the blood changes as well,

אנחנו יודעים שככל שאנו מזדקנים, גם הדם משתנה,

so these hormone-like factors change as we get older.

כך שהגורמים דמויי-ההורמון, משתנים כשאנחנו מזדקנים,

And by and large, factors that we know are required

ובגדול, גורמים שאנחנו יודעים שהם נדרשים

for the development of tissues, for the maintenance of tissues --

לפיתוח רקמות, לתחזוקה של רקמות --

they start to decrease as we get older,

מתחילים להתמעט ככל שאנו מזדקנים,

while factors involved in repair, in injury and in inflammation --

בעוד גורמים המעורבים בריפוי בדלקות ובפציעות--

they increase as we get older.

הם יגדלו ככל שאנו מזדקנים.

So there's this unbalance of good and bad factors, if you will.

אז יש חוסר איזון של גורמים טובים ורעים , אם תרצו.

And to illustrate what we can do potentially with that,

וכדי להמחיש את האפשרויות של מה שנוכל לעשות עם זה,

I want to talk you through an experiment that we did.

אני רוצה לשוחח אתכם, על ניסוי שעשינו.

We had almost 300 blood samples from healthy human beings

היה לנו כמעט 300 דגימות דם מבני אדם בריאים

20 to 89 years of age,

בגילאי 20 עד 89 שנים.

and we measured over 100 of these communication factors,

ומדדנו מעל 100 גורמי תקשורת כאלו,

these hormone-like proteins that transport information between tissues.

חלבונים דמויי-הורמון המעבירים מידע בין רקמות.

And what we noticed first

ומה ששמנו לב מיד בהתחלה

is that between the youngest and the oldest group,

הוא שבין הקבוצה הצעירה ביותר לקבוצה המבוגרת ביותר,

about half the factors changed significantly.

כמחצית מהגורמים השתנו באופן משמעותי.

So our body lives in a very different environment as we get older,

אז גופנו חי בסביבה שונה מאוד ככל שאנו מזדקנים

when it comes to these factors.

כשמדובר בגורמים האלו.

And using statistical or bioinformatics programs,

ובעזרת שימוש בתוכנות סטטיסטיות או תוכנות ביואינפורמטיקה,

we could try to discover those factors that best predict age --

אנחנו יכולים לנסות לגלות את הגורמים הטובים ביותר לחיזוי הגיל -

in a way, back-calculate the relative age of a person.

ובעצם, לחשב לאחור את גילו היחסי של אדם,

And the way this looks is shown in this graph.

וזה מה שמוצג בגרף הזה.

So, on the one axis you see the actual age a person lived,

אז, בציר האופקי אתם יכולים לראות את גילו האמיתי של אדם חי.

the chronological age.

הגיל הכרונולוגי.

So, how many years they lived.

אז, כמה שנים הם חיו.

And then we take these top factors that I showed you,

ואז לקחנו את הגורמים המובילים שהראיתי לכם,

and we calculate their relative age, their biological age.

וחישבנו את גילם היחסי, גילם הביולוגי.

And what you see is that there is a pretty good correlation,

ומה שאתם רואים, זה שקיים מיתאם די טוב,

so we can pretty well predict the relative age of a person.

אז אנחנו יכולים לנבא די טוב את גילו היחסי של אדם.

But what's really exciting are the outliers,

אבל מה שבאמת מרגש, אלו החריגים,

as they so often are in life.

כמו שלעיתים כל כך קרובות זה קורה גם בחיים.

You can see here, the person I highlighted with the green dot

אתם יכולים לראות כאן. את האדם שהדגשתי בנקודה ירוקה

is about 70 years of age

הוא בסביבות גיל 70

but seems to have a biological age, if what we're doing here is really true,

אבל נראה שגילו הביולוגי , אם מה שאנחנו עושים כאן, באמת נכון,

of only about 45.

הוא רק בסביבות 45.

So is this a person that actually looks much younger than their age?

אז זה אדם שלמעשה נראה הרבה יותר צעיר מכפי גילו ?

But more importantly: Is this a person who is maybe at a reduced risk

אבל חשוב יותר: האם זה אדם בסיכון מופחת

to develop an age-related disease and will have a long life --

לפתח מחלות הקשורות לגיל. ויהיו לו חיים ארוכים --

will live to 100 or more?

הוא יחיה עד גיל מאה ויותר?

On the other hand, the person here, highlighted with the red dot,

מצד שני, האדם שכאן, המודגש בנקודה האדומה,

is not even 40, but has a biological age of 65.

אפילו אינו בן 40 עדיין, אך גילו הביולוגי הוא 65.

Is this a person at an increased risk of developing an age-related disease?

האם זה אדם בסיכון מוגבר לפתח מחלות הקשורות לגיל?

So in our lab, we're trying to understand these factors better,

אז במעבדה שלנו, אנחנו מנסים להבין טוב יותר את הגורמים האלו,

and many other groups are trying to understand,

והרבה קבוצות אחרות מנסות להבין,

what are the true aging factors,

מה הם גורמי ההזדקנות האמיתיים,

and can we learn something about them to possibly predict age-related diseases?

והאם אנחנו יכולים ללמוד משהו עליהם כדי לאפשר חיזוי מחלות הקשורות לגיל?

So what I've shown you so far is simply correlational, right?

אז מה שהראיתי לכם עד כה זה מיתאמים פשוטים, נכון ?

You can just say, "Well, these factors change with age,"

אתם יכולים פשוט לומר, "ובכן, גורמים אלה משתנים עם הגיל",

but you don't really know if they do something about aging.

אבל אתם לא באמת יודעים אם הם עושים משהו בקשר להזדקנות.

So what I'm going to show you now is very remarkable

ולכן מה שאני עומד להראות לכם עכשיו הוא מאוד מרשים

and it suggests that these factors can actually modulate the age of a tissue.

והוא מצביע על כך שהגורמים הללו באמת יכולים לווסת ולשנות את גיל הרקמות.

And that's where we come back to this model called parabiosis.

וכאן אנחנו חוזרים למודל שנקרא פרה-ביוסיס,

So, parabiosis is done in mice

אז, הפרה-ביוסיס נעשה בעכברים

by surgically connecting the two mice together,

על ידי חיבור כירורגי של שני עכברים ביחד,

and that leads then to a shared blood system,

מה שמוביל אם כן למערכת דם משותפת,

where we can now ask, "How does the old brain get influenced

מה שמאפשר לנו כעת לשאול, "איך המוח הזקן מושפע

by exposure to the young blood?"

על ידי החשיפה לדם הצעיר? "

And for this purpose, we use young mice

ולמטרה זו, אנו משתמשים בעכברים צעירים

that are an equivalency of 20-year-old people,

שהם שקולים בגילם לאדם בן 20,

and old mice that are roughly 65 years old in human years.

ועכברים זקנים שהם בערך בני 65 שנים, במניין שנות אדם.

What we found is quite remarkable.

ומה שמצאנו היה די מדהים.

We find there are more neural stem cells that make new neurons

מצאנו שיש יותר תאי גזע עצבייים שיוצרים נוירונים חדשים

in these old brains.

במוחות הזקנים הללו.

There's an increased activity of the synapses,

יש עליה בפעילות של הסינפסות,

the connections between neurons.

בקשרים שבין הנוירונים.

There are more genes expressed that are known to be involved

יש יותר גנים שבאים לידי ביטוי, שידוע שהם מעורבים

in the formation of new memories.

ביצירת זכרונות חדשים.

And there's less of this bad inflammation.

ויש פחות דלקות רעות.

But we observed that there are no cells entering the brains of these animals.

אבל הבחנו שאין תאים שנכנסים למח בחיות אלו.

So when we connect them,

לכן, כאשר אנו מחברים אותם,

there are actually no cells going into the old brain, in this model.

למעשה אין תאים שהולכים למוח הזקן, במודל הזה.

Instead, we've reasoned, then, that it must be the soluble factors,

במקום זאת, הסברנו זאת אם כן, שאלו חייבים להיות גורמים מסיסים.

so we could collect simply the soluble fraction of blood which is called plasma,

וכך יכולנו בפשטות לאסוף את החלקים המסיסים של הדם הנקראים פלסמה,

and inject either young plasma or old plasma into these mice,

ולהזריק או את הפלסמה הצעירה או את הפלסמה המבוגרת לאותם עכברים,

and we could reproduce these rejuvenating effects,

כך יכולנו לייצר מחדש או לשכפל את אפקט ההתחדשות,

but what we could also do now

אבל מה שעוד נוכל לעשות כאת

is we could do memory tests with mice.

הינו שאנחנו יכולים לעשות מבחני זיכרון בעכברים.

As mice get older, like us humans, they have memory problems.

כשעכברים מזדקנים, כמונו בני האדם,יש להם בעיות זיכרון.

It's just harder to detect them,

זה פשוט יותר קשה לזהות אותם,

but I'll show you in a minute how we do that.

אבל אראה לכם בעוד דקה איך אנו עושים זאת.

But we wanted to take this one step further,

אבל אנחנו רצינו לקחת זאת צעד אחד קדימה,

one step closer to potentially being relevant to humans.

צעד אחד אפשרי קרוב יותר להיותו רלוונטי לבני אדם.

What I'm showing you now are unpublished studies,

מה שאני אראה לכם עכשיו זה מחקרים שלא פורסמו,

where we used human plasma, young human plasma,

שבו השתמשנו בפלסמה אנושית, פלסמה אנושית צעירה,

and as a control, saline,

ולבקרה, תמיסת מלח,

and injected it into old mice,

והזרקנו זאת לעכבר זקן,

and asked, can we again rejuvenate these old mice?

ושאלנו, האם נוכל להצעיר שוב עכבר זקן ?

Can we make them smarter?

לעשות אותם חכמים יותר ?

וכדי לעשות זאת, השתמשנו במבחן. זה נקרא מבוך בארנס.

And to do this, we used a test. It's called a Barnes maze.

This is a big table that has lots of holes in it,

זה שולחן גדול שיש בו הרבה חורים,

and there are guide marks around it,

ויש סימני דרך סביבו,

and there's a bright light, as on this stage here.

ויש אור בהיר, כמו כאן על הבמה הזו.

The mice hate this and they try to escape,

העכברים שונאים את זה והם מנסים לברוח,

and find the single hole that you see pointed at with an arrow,

ולמצוא את החור האחד שאתם רואים שמסומן עם חץ,

where a tube is mounted underneath

שבו צינור מותקן מתחת

where they can escape and feel comfortable in a dark hole.

שבו הם יכולים לברוח ולהרגיש בנוח בחור חשוך.

So we teach them, over several days,

אז אנחנו מלמדים אותם, על פני כמה ימים,

to find this space on these cues in the space,

למצוא את המקום הזה על סמך רמזים אלו במרחב,

and you can compare this for humans,

ואפשר להשוות זאת לאנשים,

to finding your car in a parking lot after a busy day of shopping.

שמחפשים את המכונית שלהם בחניון אחרי יום קניות עמוס.

(Laughter)

(צחוק)

Many of us have probably had some problems with that.

רבים מאיתנו כנראה יש להם בעיות עם זה.

So, let's look at an old mouse here.

אז, בואו נסתכל על העכבר הזקן כאן.

This is an old mouse that has memory problems,

זה עכבר זקן שיש לו בעיות זיכרון,

as you'll notice in a moment.

כפי שאתם תבחינו בעוד רגע.

It just looks into every hole, but it didn't form this spacial map

הוא פשוט מסתכל בכל חור. אבל לא יוצר מפה מרחבית,

that would remind it where it was in the previous trial or the last day.

שהיתה מזכירה לו איפה הוא היה בניסוי הקודם או ביום הקודם.

In stark contrast, this mouse here is a sibling of the same age,

בניגוד מוחלט, העכבר הזה כאן הוא קרוב משפחה באותו הגיל,

but it was treated with young human plasma for three weeks,

אבל הוא טופל עם פלסמה אנושית צעירה במשך שלושה שבועות,

with small injections every three days.

עם זריקות קטנות כל שלושה ימים.

And as you noticed, it almost looks around, "Where am I?" --

וכמו ששמתם לב, הוא כמעט מביט סביבו, "איפה אני?" --

and then walks straight to that hole and escapes.

ואז הולך ישר אל החור ונמלט.

So, it could remember where that hole was.

אז, הוא יכל לזכור היכן החור נמצא.

So by all means, this old mouse seems to be rejuvenated --

אז בכל מובן, עכבר זקן זה נראה שנהיה צעיר יותר -

it functions more like a younger mouse.

הוא מתפקד יותר כמו עכבר צעיר.

And it also suggests that there is something

וזה גם מצביע על כך שיש משהו

not only in young mouse plasma, but in young human plasma

לא רק בפלסמה של עכברים צעירים, אלא בפלסמה אנושית צעירה

that has the capacity to help this old brain.

שיש לו את היכולת לעזור למוח הזקן הזה.

So to summarize,

אז לסיכום,

we find the old mouse, and its brain in particular, are malleable.

מצאנו שהעכבר הזקן, והמוח שלו בפרט, הם נזילים.

They're not set in stone; we can actually change them.

הם לא חקוקים בסלע; אנחנו יכולים למעשה לשנות אותם.

It can be rejuvenated.

זה אפשרי להצעירם.

Young blood factors can reverse aging,

גורמי דם צעירים יכולים להפוך את ההזדקנות,

and what I didn't show you --

ומה שלא הראיתי לכם --

in this model, the young mouse actually suffers from exposure to the old.

למעשה במודל הזה, הוא שהעכבר הצעיר בעצם סובל מהחשיפה לעכבר הזקן.

So there are old-blood factors that can accelerate aging.

אז יש גורמים-זקנים בדם שיכולים להאיץ את ההזדקנות.

And most importantly, humans may have similar factors,

והכי חשוב, ייתכן שלבני אדם יש גורמים דומים,

because we can take young human blood and have a similar effect.

כי אנחנו יכולים לקחת דם של אדם צעיר ולייצר השפעה דומה.

Old human blood, I didn't show you, does not have this effect;

לדם של אדם זקן, לא הראיתי לכם, אין השפעה כזו;

it does not make the mice younger.

זה לא הופך את העכברים לצעירים.

So, is this magic transferable to humans?

אז, האם אפשר לתרגם את הקסם הזה גם לבני אדם?

We're running a small clinical study at Stanford,

אנחנו מריצים מחקר קליני קטן בסטנפורד,

where we treat Alzheimer's patients with mild disease

היכן שמטפלים בחולי אלצהיימר בשלבים הקלים של המחלה

with a pint of plasma from young volunteers, 20-year-olds,

עם מעט פלסמה ממתנדבים צעירים, בני 20,

and do this once a week for four weeks,

עשינו זאת אחת לשבוע, למשך ארבעה שבועות,

and then we look at their brains with imaging.

ואז בחנו את המוח שלהם בסריקה.

We test them cognitively,

בדקנו אותם מבחינה קוגניטיבית,

and we ask their caregivers for daily activities of living.

וביקשנו מהמטפלים שלהם דיווח לגבי ביצוע הפעילויות יומיומיות שלהם.

What we hope is that there are some signs of improvement

מה שאנו מקווים, זה שישנם כמה סימנים של שיפור

from this treatment.

מהטיפול הזה.

And if that's the case, that could give us hope

ואם זה המקרה, זה יכול לתת לנו תקווה

that what I showed you works in mice

שמה שהראיתי לכם כעובד עם עכברים

might also work in humans.

עשוי גם לעבוד בבני אדם.

Now, I don't think we will live forever.

אמנם, אני לא חושב שאנחנו נחיה לנצח.

But maybe we discovered

אבל אולי גילינו

that the Fountain of Youth is actually within us,

שמעיין הנעורים הוא בעצם בתוכנו,

and it has just dried out.

ושהוא ממש רק עכשיו התייבש.

And if we can turn it back on a little bit,

ואם נוכל להחזיר את הגלגל לאחור רק קצת,

maybe we can find the factors that are mediating these effects,

נוכל למצוא את הגורמים שמייצרים את התופעות הללו.

we can produce these factors synthetically

ונוכל לייצר את הגורמים האלו באופן מלאכותי

and we can treat diseases of aging, such as Alzheimer's disease

ואז נוכל לטפל במחלות ההזדקנות, כמו מחלת האלצהיימר

or other dementias.

או מחלות דמנטיות אחרות.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)