Zahra Al-Mahdi: The infinite alchemy of storytelling | TED Fellows

תרגום: Ido Dekkers עריכה: zeeva livshitz

[עצבו את העתיד שלכם]

גדלתי בכווית בתחילת שנות ה 90,

שם גודלתי על ידי מסכים.

[SHAPE YOUR FUTURE]

החלונות הראשיים למציאות בשבילי היו הטלוויזיה והאינטרנט.

I grew up in Kuwait in the early ’90s,

לא בגלל הדיוק שלהם,

where I was raised by screens.

אלא בגלל שאלה היו מכונות לסיפור סיפורים.

The main windows to reality for me were television and the internet.

המכונות האלו סיפרו סיפורים שסתרו אחד את השני,

אבל הכל נראה נכון איך שהוא.

Not because of their accuracy,

האזור הערבי מכיר את כווית כאחד מקולות המדיה המובילים,

but because there were storytelling machines.

בעיקר להופעות קומדיה ותאטרון.

These machines told stories that contradict one another,

שאר העולם הכיר את כווית כמדינה קטנה

but all somehow seem true.

The Arab region knew Kuwait to be one of the leading voices in media,

שממוקמת בין ערב הסעודית, עיראק ואירן בזמן מלחמת המפרץ.

specifically for comedy shows and theater.

שני הסיפורים נכונים.

The rest of the world knew Kuwait to be a small country

המסכים האלה מהם אני שואבת את תחושת המציאות

that was located between Saudi Arabia, Iraq and Iran during the Gulf War.

סיפרו לי סיפורים שונים ולפעמים מנוגדים

בנוגע למי אני ומהיכן אני מגיעה.

Both stories are true.

וזו היתה הדרך היחידה שהבנתי משהו בנוגע אלי:

These screens that I drive my sense of reality from

על ידי הצבתם בתוך סטים שונים של סיפורים.

told me different and sometimes contradicting stories

כשהמדיה החברתית הגיעה,

about who I am and where I come from.

היא שינתה את הדרך בה המסכים עבדו בשבילי.

And that was the only way I understood anything around me:

היא לא היתה רק חלון לאבחנות יותר,

By placing it into different sets of stories.

אלא אחד אינטראקטיבי,

When social media came around,

חלון בו הייתי יכולה להשתמש כדי לזהות כל מה שמסביבי

it changed the way screens worked for me.

בדרכים אפילו יותר מרובות ומגוונות,

It wasn't only a window for observations anymore,

וכדי להכיר את עצמי יותר

ולמעשה להשתתף בתהליך סיפור הסיפורים.

but an interactive one,

one I could use to identify everything around me

זה החל עם הציורים האלה,

בעיקר מבוססים על תמונות שנלקחו עם האייפון שלי.

in even more varied in multiple ways,

and to know myself better

and actually participate in the storytelling process.

עם הזמן, התחלתי לאייר אותן לסרטונים

שסיפרו סיפורים מפרספקטיבות שונות

It started with these drawings,

בסדרה מוקומנטרית בשם “צפיה בציפורים.”

mostly crosshatched on photographs that I took with my iPhone.

With time, I started to animate them onto videos

היא מכילה ראיונות מתוסרטים על ידי קולות מיעוט מדומיינים

that told stories from different perspectives

שדנו בנושאים העיקריים או אחד מנושאים נפוצים.

in a mocumentary series titled "Bird Watch."

הכותרת של הסדרה אמורה לתהות ברעיון,

It consists of scripted interviews by imagined minority voices

מה אם ציפורים צפו בנו חזרה?

מה הם יחשבו על האובססיה שלנו עם מהירות ונפט?

discussing a general issue or one of common interests.

האם הם יחשבו שאנחנו טיפשים שאנחנו עומדים תחת הגשם?

The title of the series is meant to ponder the idea,

What if birds were watching back?

הפרק השני, לדוגמה, הוא ראיון עם ילדה קטנה

What would they think of our obsession with speed and oil?

שניסתה להסביר את ההגדרה שלה לבריאות,

Would they think we were dumb for standing under the rain?

שם היא אומרת שהיא רוצה להיות כמו אביה,

להיות חזקה, לעשן ולהגיד לילדים לא לעשות את זה.

The second episode, for example, is an interview with a little girl

וגם כמו סבתה,

that tries to explain her definition of health,

לבשל אוכל טוב, להיות אהובה על ידי כולם

where she says she wants to be like her father,

ולקבל סוכרת.

be strong, smoke and tell children not to.

היא גם הציגה לנו את חיית הבטן.

And also like her grandmother,

זה ראש של חיה שמחוברת לקיבה שלנו

cook good food, be loved by everyone

והמטרה שלה היא להמשיך לאכול אפילו אחרי שהיתה מלאה.

and have diabetes.

She also introduces us to the stomach animal.

אתם מבינים, בכווית היתה אחת הרמות הגבוהות של השמנה בילדים.

It's the head of an animal that's connected to our stomachs

ולהציג אותה כסיפור משעשע

and its objective is to continue eating even after we're full.

בזמן שלהראות שלילדים עצמם יש קול שולי

זו דרך נהדרת לשים את הסטטיסטיקה בפרספקטיבה.

You see, Kuwait has one of the highest rates of childhood obesity.

פרק נוסף הוא ראיון עם מרבה סוסים

Presenting it in an amusing story

while pointing out that children are themselves a minor voice

שמדבר על הכללים לוודא שהסוס שלכם

is a great way to really put the statistic into perspective.

מטופל היטב.

היא, הסוסה, לא צריכה להיראות על ידי אחרים,

Another episode is an interview with a horse breeder

חייבים לזווג אותה רק עם אותו גזע,

who talks about the rules of making sure your well-bred horse

חייבת לא להירכב על ידי אנשים אחרים

וחייבת להיות עם רעלה.

is taken care of.

She, the horse, must not be seen by others,

הפיכת סיפור על פרמטר דיכוי כלפי נשים למצחיק

must only mate with the same breed,

must not be ridden by other men

and must be veiled.

בעיקר כשיש בו אנימציה או אקשן חי,

זו דרך מעולה לעבור דרך קירות

Making a story about a parameter of repression towards women funny,

של צנזורה, אי סובלנות ותקינות פוליטית.

ניסיתי ליישם את הרעיונות מאחורי שני הפרקים האלה

especially when it has animation or live action,

לפני או בזמן הסולו האמנותי הראשון שלי ב 2014,

is a great way to walk clear through walls

of censorship, intolerance and political correctness.

אבל עדיין הייתי צריכה לשים אותו בסיפור כדי להיות גם מובנת וגם מקובלת.

I tried to implement the ideas behind these two episodes

before or during my first art solo in 2014,

על ידי דיבור בקולם של אנשים אחרים,

התנסיתי בניתוק מרעיונות

but I still had to put it into a story to both be understood and accepted.

שגדלתי במחשבה שהם אקסיומות.

אנחנו במקום מוזר

By speaking in someone else's voice,

בו הבעיה שלנו היא עודף מידע,

I was experimenting with detachment from ideas

שם לרוב האנשים יש פלטפורמה שתישמע,

I grew up thinking where axioms.

אבל היצוג הוא עדיין בעיה.

We're in a strange place

יצוג קבוצה מסויימת, להביא להם צדק.

where our problem is the abundance of information,

כל הסיפורים האלה יכולים להיות מנוגדים באופן טבעי,

where the majority of people have a platform to be heard,

אפילו אם הם שונים במעט.

but representation is still an issue.

אנחנו כאנשים איננו רק צורת הגוף שאנחנו מאכלסים

Representing a certain group, giving them justice.

All of these stories can naturally contradict,

או תאור ספציפי של ההתנהגות.

even if they differ slightly.

אנחנו מגוון של סיפורים,

We as humans are not merely the shape of body that we occupy

סיפורים שהרבה פעמים מגיעים בתבניות חוזרות

or the specific description of behavior.

שיכולות להיכתב ולהיקרא מחדש.

בגלל שגודלתי עלי ידי מסכים

We're a multiplicity of stories,

שסיפרו לי סיפורים אחרים על מי אני ומאיפה הגעתי

stories that often come in repetitive patterns

that can be rewritten and reread.

בלבלו אותי בדרכים הכי טובות שאפשר.

ראיתי שההסטוריה היא לא סטטית כמו שחשבנו,

Having been raised by screens

that told me different stories about who I am and where I come from

הסיפורים יכולים להיות מסופרים, מסופרים מחדש,

נקראים ונקראים מחדש.

confused me in the best way possible.

שינוי בקונטקסט,

I saw that history is not as static as we thought,

שינוי בפרספקטיבה במבט לאחור

יכולים לתת ערכים אחרים להכל ולכל מה שסביבנו.

that stories can be told, retold,

read and reread.

הדרך בה אני רואה את זה,

A change of context,

זה במקום שבו האמנים הם הכי חשובים.

change of perspective in hindsight

כדי לייצג תעוד מטא של ההסטוריה שלנו,

can assign different values to everything and everyone around us.

לתת לרשעים את סיפור המקור שלהם.

The way I see it,

שום דבר ואף אחד לא יכולים להיחשב כטובים או רעים

that's where artists are most important.

בבידוד מהסיפור סביבם.

To present metadocumentations of our history,

זה דומה מאוד ללמידת מילה חדשה.

to give villains their origin story.

אתם חייבים להשתמש בה במשפט כדי שתהיה הגיונית.

Nothing and no one can be said to be good or bad

ואז לאתגר את המשמעות שלה,

in isolation of the story around it.

אתם מתחילים להשתמש בה בכמות אין סופית של סיפורים.

It's much like learning a new word.

You have to use it in a sentence for it to make sense.

תודה לכם.

And then to challenge its meaning,

you begin to use it in an infinite amount of stories.

Thank you.