How the US should use its superpower status | Ian Bremmer

מתרגם: Zeeva Livshitz מבקר: Ido Dekkers

When you come to TEDx, you always think about technology,

כשאתם מגיעים ל TEDx, אתם תמיד חושבים על טכנולוגיה,

the world changing, becoming more innovative.

העולם משתנה, הופך לחדשני יותר.

You think about the driverless.

אתם חושבים על נסיעה ללא נהג,

Everyone's talking about driverless cars these days,

כולם כיום מדברים על מכוניות ללא נהג,

and I love the concept of a driverless car,

ואני אוהב את רעיון המכונית ללא נהג,

but when I go in one, you know,

אבל כשאני נכנס לאחת, אתם יודעים,

I want it really slow,

אני רוצה אותה ממש איטית,

I want access to the steering wheel and the brake, just in case.

אני רוצה גישה להגה ולבלמים, למקרה הצורך.

I don't know about you, but I am not ready for a driverless bus.

אני לא יודע מה איתכם, אבל אני לא מוכן לאוטובוס בלי נהג.

I am not ready for a driverless airplane.

אני לא מוכן למטוס ללא טייס.

How about a driverless world?

מה עם עולם ללא נהג?

And I ask you that

ואני שואל אתכם זאת

because we are increasingly in one.

כי אנחנו יותר ויותר מתקרבים לעולם שכזה.

It's not supposed to be that way.

זה לא אמור להיות כך.

We're number one,

אנחנו מס. 1,

the United States is large and in charge.

ארה"ב היא גדולה ומובילה את החזית.

Americanization and globalization for the last several generations

אמריקניזציה וגלובליזציה בדורות האחרונים

have basically been the same thing.

משמעותן הייתה למעשה זהה.

Right? Whether it's the World Trade Organization

נכון? בין אם זה ארגון הסחר העולמי

or it's the IMF, the World Bank,

או שזה קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי,

the Bretton Woods Accord on currency,

הסכם המטבע של ברטון וודס,

these were American institutions,

אלה הם מוסדות אמריקאים,

our values, our friends, our allies, our money, our standards.

הערכים שלנו, החברים שלנו, בני בריתנו, הכסף שלנו, הסטנדרטים שלנו.

That was the way the world worked.

זו היתה דרכו של העולם.

So it's sort of interesting, if you want to look at how the US looks,

אז זה מעניין למדי, אם תרצו להסתכל על האופן שבו ארה"ב נראית,

here it is.

היא נראית כך.

This is our view of how the world is run.

זוהי השקפתנו על הדרך בה העולם מתנהל.

President Obama has got the red carpet,

הנשיא אובמה קיבל את השטיח האדום,

he goes down Air Force One,

הוא נוחת עם אייר פורס 1,

and it feels pretty good, it feels pretty comfortable.

וזה מרגיש די טוב, זה מרגיש די נוח.

Well, I don't know how many of you saw the China trip last week

ובכן, אני לא יודע כמה מכם ראו את הביקור בסין בשבוע שעבר

and the G20.

ואת ה G20.

Oh my God. Right?

אלוהים אדירים. נכון?

This is how we landed

כך נחתנו

for the most important meeting of the world's leaders in China.

לקראת המפגש החשוב ביותר של מנהיגי העולם בסין.

The National Security Advisor was actually spewing expletives

היועץ לביטחון לאומי ממש התמרמר בקול

on the tarmac --

על המסלול --

no red carpet,

אין שטיח אדום,

kind of left out the bottom of the plane

אובמה יורד מן המטוס ונבלע

along with all the media and everybody else.

יחד עם אנשי התקשורת וכל האחרים.

Later on in the G20,

מאוחר יותר ב G20,

well, there's Obama.

טוב, הנה אובמה,

(Laughter)

(צחוק)

Hi, George.

הי, ג'ורג'.

Hi, Norman.

הי, נורמן.

They look like they're about to get into a cage match, right?

הם נראים כאילו הם עומדים להיכנס לזירת אגרוף, נכון?

And they did. It was 90 minutes long, and they talked about Syria.

והם עשו זאת לאורך 90 דקות, ודיברו על סוריה.

That's what Putin wanted to talk about.

על זה פוטין רצה לדבר.

He's increasingly calling the shots.

הוא יותר ויותר הופך לזה שקובע את הכללים

He's the one willing to do stuff there.

הוא זה שמוכן לנקוט בפעולה.

There's not a lot of mutual like or trust,

אין הרבה חיבה הדדית או אמון,

but it's not as if the Americans are telling him what to do.

אבל זה לא נראה שהאמריקאים אומרים לו מה לעשות.

How about when the whole 20 are getting together?

מה קורה כשכל ה 20 מתכנסים יחד?

Surely, when the leaders are all onstage,

אין ספק, כשכל המנהיגים על הבמה,

then the Americans are pulling their weight.

אז האמריקאים מטביעים את חותמם.

Uh-oh.

אוי אוי אוי

(Laughter)

(צחוק)

Xi Jinping seems fine.

שי ג'ינפינג נראה בסדר.

Angela Merkel has -- she always does --

לאנג'לה מרקל - תמיד יש

that look, she always does that.

את המבט הזה, שהיא תמיד עושה.

But Putin is telling Turkish president Erdogan what to do,

אבל פוטין אומר לנשיא טורקיה, ארדואן, מה לעשות,

and Obama is like, what's going on over there?

ואובמה תוהה, מה קורה שם?

You see. And the problem is it's not a G20,

אתם מבינים. והבעיה היא שזה לא G20,

the problem is

הבעיה היא

it's a G-Zero world that we live in,

שאנו חיים בעולם של G-Zero ,

a world order where there is no single country or alliance

סדר עולמי שבו אין אף מדינה יחידה או ברית כלשהי

that can meet the challenges of global leadership.

שיכולה לעמוד באתגרים של הנהגה עולמית.

The G20 doesn't work,

ה G20 לא עובד,

the G7, all of our friends, that's history.

ה- G7, כל החברים שלנו, זה סיפור ישן.

So globalization is continuing.

אז הגלובליזציה ממשיכה.

Goods and services and people and capital are moving across borders

מוצרים, שירותים, אנשים והון חוצים גבולות

faster and faster than ever before,

יותר ויותר מהר מאי פעם בעבר,

but Americanization is not.

אבל האמריקניזציה אינה ממשיכה.

So if I've convinced you of that,

אז אם שכנעתי אתכם בזה,

I want to do two things with the rest of this talk.

אני רוצה לעשות שני דברים בזמן שנותר לי.

I want to talk about the implications of that

אני רוצה לדבר על ההשלכות של זה

for the whole world.

על העולם כולו.

I'll go around it.

אדבר על זה,

And then I want to talk about

ואז אני רוצה לדבר על

what we think right here

מה אנחנו חושבים ממש כאן

in the United States and in New York.

בארצות הברית ובניו יורק.

So why? What are the implications. Why are we here?

אז מהן ההשלכות. למה אנחנו כאן?

Well, we're here

ובכן, אנחנו כאן

because the United States,

משום שארצות הברית,

we spent two trillion dollars on wars in Iraq and Afghanistan

בזבזה שני טריליון דולר על המלחמות בעיראק ובאפגניסטן

that were failed.

שנכשלו.

We don't want to do that anymore.

אנחנו לא רוצים לעשות זאת יותר.

We have large numbers of middle and working classes

יש לנו רבים מבני המעמד הבינוני ומעמד העובדים

that feel like they've not benefited from promises of globalization,

שמרגישים שהבטחות הגלובליזציה, לא היטיבו עימהם,

so they don't want to see it particularly.

אז הם לא מעוניינים בזה במיוחד.

And we have an energy revolution

ויש לנו מהפיכת אנרגיה

where we don't need OPEC or the Middle East the way we used to.

כך שאיננו זקוקים ל OPEC או למזרח התיכון כמו בעבר.

We produce all that right here in the United States.

אנו מייצרים את כל זה ממש כאן בארצות הברית.

So the Americans don't want to be the global sheriff for security

אז האמריקאים לא רוצים להיות השריף העולמי לענייני ביטחון

or the architect of global trade.

או האדריכל של הסחר העולמי.

The Americans don't want to even be the cheerleader of global values.

האמריקאים לא רוצים אפילו להיות קבוצת המעודדות למען הערכים הגלובליים.

Well, then you look to Europe,

ובכן, אז פונים לאירופה,

and the most important alliance in the world

והברית הכי חשובה בעולם

has been the transatlantic relationship.

היא מערכת היחסים הטראנס אטלנטית.

But it is now weaker than it has been at any point since World War II,

אבל היא כעת חלשה יותר משהיתה אי פעם מאז מלחמת העולם השנייה,

all of the crises, the Brexit conversations,

כל המשברים, שיחות ברקסיט,

the hedging going on between the French and the Russians,

גדר החיץ בין הצרפתים והרוסים,

or the Germans and the Turks, or the Brits and the Chinese.

או בין הגרמנים והטורקים, או בין הבריטים והסינים.

China does want to do more leadership.

סין מעוניינת להנהיג.

They do, but only in the economic sphere,

באמת. אבל רק בתחום הכלכלי,

and they want their own values, standards, currency,

והם רוצים שהערכים שלהם, הסטנדרטים שלהם, והמטבע שלהם,

in competition with that of the US.

יתחרו עם אלה של ארצות הברית.

The Russians want to do more leadership.

הרוסים מעוניינים להנהיג,

You see that in Ukraine,

רואים זאת באוקראינה,

in the Baltic states, in the Middle East,

במדינות הבלטיות, במזרח התיכון,

but not with the Americans.

אבל לא יחד עם האמריקאים.

They want their own preferences and order.

הם רוצים עדיפויות משלהם וסדר משלהם.

That's why we are where we are.

זו הסיבה שאנו נמצאים במקום שבו אנו נמצאים.

So what happens going forward?

אז מה קורה בהמשך?

Let's start easy,

נתחיל מהפשוט,

with the Middle East.

עם המזרח התיכון.

(Laughter)

(צחוק)

You know, I left a little out,

אתם יודעים, התעלמתי מחלק,

but you get the general idea.

אבל הבנתם את הרעיון הכללי.

Look, there are three reasons

תראו, יש שלוש סיבות

why the Middle East has had stability such as it is. Right?

שבזכותן המזרח התיכון זכה ליציבות שכזו. נכון?

One is because there was a willingness to provide

ראשית משום שהיתה נכונות לספק

some level of military security by the US and allies.

רמה מסוימת של ביטחון צבאי שוטף ע״י ארה"ב ובעלות בריתה.

Number two, it was easy to take a lot of cheap money out of the ground

שנית, היה קל להפיק הרבה כסף זול מתוך האדמה

because oil was expensive.

משום שהנפט היה יקר.

And number three

ושלישית

was no matter how bad the leaders were, the populations were relatively quiescent.

על אף שהמנהיגים היו גרועים, האוכלוסיות היו שקטות יחסית,

They didn't have the ability, and many didn't have the will

לא היתה להם יכולת, ולרבים לא היה רצון

to really rise up against.

להתקומם נגדם.

Well, I can tell you, in a G-Zero world,

ובכן, אני יכול לומר לכם, בעולם של G-Zero,

all three of those things are increasingly not true,

כל שלושת הדברים האלה הופכים ליותר ויותר לא נכונים

and so failed states,

וכך מדינות כושלות,

terrorism, refugees and the rest.

יש טרור, פליטים וכל השאר.

Does the entire Middle East fall apart?

האם המזרח התיכון כולו מתפרק?

No, the Kurds will do better, and Iraq, Israel, Iran over time.

לא, עם הזמן, מצבם של הכורדים ישתפר, וכך גם מצבן של עיראק, ישראל ואיראן.

But generally speaking, it's not a good look.

אבל באופן כללי, זה לא נראה טוב.

OK, how about this guy?

ומה לגבי הבחור הזה?

He's playing a poor hand very well.

הוא משחק היטב עם קלפים גרועים.

There's no question he's hitting above his weight.

אין ספק שהוא מצליח מעל למצופה.

But long term -- I didn't mean that.

אבל בטווח ארוך - לא התכוונתי לזה.

But long term, long term,

אבל בטווח הארוך, בטווח הארוך,

if you think that the Russians

אם אתם חושבים שהרוסים

were antagonized by the US and Europe expanding NATO right up to their borders

עברו התעללות מצד ארה"ב ואירופה, בכך שאלה הציבו את נאט״ו בסמוך לגבולותיהם

when we said they weren't going to,

כשאמרנו שהם לא הולכים לעשות זאת,

and the EU encroaching them,

ובכך שהאיחוד האירופי פלש אליהם,

just wait until the Chinese put hundreds of billions of dollars

פשוט חכו עד שהסינים ישקיעו מאות מיליארדי דולרים

in every country around Russia they thought they had influence in.

בכל מדינה סביב רוסיה שהם חושבים שיש להם שם השפעה.

The Chinese are going to dominate it. The Russians are picking up the crumbs.

הסינים הולכים לשלוט בהן. והרוסים ילקטו את הפירורים.

In a G-Zero world, this is going to be a very tense 10 years for Mr. Putin.

בעולם G-Zero אלו הולכות להיות 10 שנים מתוחות מאוד עבור מר פוטין.

It's not all bad. Right?

לא הכל גרוע. נכון?

Asia actually looks a lot better.

אסיה באמת נראית הרבה יותר טוב.

There are real leaders across Asia,

יש מנהיגים אמיתיים ברחבי אסיה,

they have a lot of political stability.

יש להם יציבות פוליטית.

They're there for a while.

הם שם לזמן מה.

Mr. Modi in India,

מר מודי בהודו,

Mr. Abe, who is probably about to get a third term written in

מר אבה, שכנראה עומד לזכות בכהונה שלישית

in the Liberal Democratic Party in Japan,

במפלגה הליברל-דמוקרטית ביפן,

of course Xi Jinping who is consolidating enormous power,

כמובן שי ג'ין-פינג שמגבש כוח עצום,

the most powerful leader in China

המנהיג החזק ביותר בסין

since Mao.

מאז מאו.

Those are the three most important economies in Asia.

אלו הן שלושת הכלכלות החשובות ביותר באסיה.

Now look, there are problems in Asia.

אוקיי תראו, יש בעיות באסיה.

We see the sparring over the South China Sea.

אנו רואים את המאבקים על ים סין הדרומי.

We see that Kim Jong Un, just in the last couple of days,

אנו רואים כי קים ג'ונג און, ממש בימים האחרונים,

tested yet another nuclear weapon.

ניסה עוד נשק גרעיני.

But the leaders in Asia do not feel the need

אבל המנהיגים באסיה לא מרגישים את הצורך

to wave the flag,

להניף את הדגל,

to go xenophobic,

להיות קסנופובים,

to actually allow escalation

לאפשר הסלמה אמיתית

of the geopolitical and cross-border tensions.

של המתחים הגאופוליטיים וחוצי הגבולות.

They want to focus on long-term economic stability and growth.

הם רוצים להתרכז ביציבות וצמיחה כלכלית לטווח הארוך.

And that's what they're actually doing.

וזה מה שהם למעשה עושים.

Let's turn to Europe.

בואו נפנה לאירופה.

Europe does look a little scared in this environment.

אירופה באמת נראית קצת מפוחדת בסביבה זו.

So much of what is happening in the Middle East

כל כך הרבה ממה שקורה במזרח התיכון

is washing up quite literally onto European shores.

נשטף פשוטו כמשמעו לחופי אירופה.

You see Brexit and you see the concerns of populism

אתם רואים את הברקסיט ואת הבעיה עם פופוליזם

across all of the European states.

בכל מדינות אירופה.

Let me tell you that over the long term,

הרשו לי לומר לכם כי בטווח הארוך,

in a G-Zero world,

בעולם של G-Zero,

European expansion will be seen to have gone too far.

ההתפשטות האירופאית תיחשב כמוגזמת.

Europe went right up to Russia, went right down to the Middle East,

אירופה התפשטה ממש עד לרוסיה ולמזרח התיכון,

and if the world were truly becoming more flat and more Americanized,

ואם העולם היה באמת הופך ליותר משעמם ויותר נתון תחת שליטה אמריקאית,

that would be less of a problem,

זה היה פחות בעייתי,

but in a G-Zero world, those countries nearest Russia

אבל בעולם G-Zero, המדינות שהכי קרובות לרוסיה

and nearest the Middle East

והכי קרובות למזרח התיכון

actually have different economic capabilities,

שונות למעשה ביכולותיהן הכלכליות,

different social stability

ביציבות החברתית שלהן

and different political preferences and systems than core Europe.

ושונות בהעדפותיהן הפוליטיות ובדרכי פעולתן ממדינות הליבה של אירופה.

So Europe was able to truly expand

אז אירופה הצליחה להתרחב באמת

under the G7,

תחת G7,

but under the G-Zero, Europe will get smaller.

אבל תחת G-Zero, אירופה תקטן.

Core Europe around Germany and France and others

הליבה של אירופה סביב גרמניה, צרפת ואחרות

will still work, be functional, stable, wealthy, integrated.

עדיין תעבוד, תהיה פונקציונלית, יציבה, עשירה, משולבת.

But the periphery,

אבל הפריפריה,

countries like Greece and Turkey and others,

מדינות כמו יוון וטורקיה ואחרות,

will not look that good at all.

לא ייראו טוב בכלל.

Latin America, a lot of populism,

באמריקה הלטינית, הפופוליזם השכיח,

made the economies not go so well.

לא כל כך היטיב עם הכלכלות.

They had been more opposed to the United States for decades.

הם הביעו התנגדות לארה"ב לאורך עשורים.

Increasingly, they're coming back.

אבל כעת הם פחות ופחות מתנגדים.

We see that in Argentina.

רואים את זה בארגנטינה.

We see it with the openness in Cuba.

זה בא לידי ביטוי עם הפתיחות בקובה.

We will see it in Venezuela when Maduro falls.

נראה את זה בוונצואלה כשמדורו יפול.

We will see it in Brazil after the impeachment

נראה את זה בברזיל לאחר ההדחה

and when we finally see a new legitimate president elected there.

כשסוף סוף נראה נשיא לגיטימי חדש נבחר שם.

The only place you see that is moving in another direction

הדוגמה היחידה שרואים לפעילות מנוגדת

is the unpopularity of Mexican president Peña Nieto.

היא חוסר הפופולריות של הנשיא המקסיקני פניה נייטו.

There you could actually see a slip away from the United States

שם תוכלו ממש לראות ניתוק מארה"ב

over the coming years.

במהלך השנים הקרובות.

The US election matters a lot on that one, too.

לבחירות בארה"ב גם כן תהיה השפעה בנידון.

(Laughter)

(צחוק)

Africa, right?

אפריקה, נכון?

A lot of people have said it's going to be Africa's decade, finally.

הרבה אנשים אמרו שזה הולך להיות העשור של אפריקה, סוף סוף.

In a G-Zero world, it is absolutely an amazing time

בעולם G-Zero, זה בהחלט זמן מדהים

for a few African countries,

עבור מדינות אפריקה אחדות,

those governed well with a lot of urbanization,

אלה עם ממשלות טובות, עם הרבה עיור,

a lot of smart people, women really getting into the workforce,

עם הרבה אנשים חכמים, נשים שבאמת מצטרפות לכוח העבודה,

entrepreneurship taking off.

עם יזמות ממריאה.

But for most of the countries in Africa,

אבל לגבי רוב המדינות באפריקה,

it's going to be a lot more dicey:

זה הולך להיות הרבה יותר קשה:

extreme climate conditions,

תנאי אקלים קיצוניים,

radicalism both from Islam and also Christianity,

קיצוניות הן מהאסלאם והן מהנצרות,

very poor governance,

ממשל גרוע,

borders you can't defend, lots of forced migration.

גבולות שלא ניתן להגן עליהם, הרבה הגירה מאולצת.

Those countries can fall off the map.

מדינות אלה יכולות להימחק מהמפה.

So you're really going to see an extreme segregation going on

אז אתם באמת עומדים לראות הפרדה קיצונית המתרחשת

between the winners and the losers across Africa.

בין המנצחים למפסידים ברחבי אפריקה.

Finally, back to the United States.

לבסוף, בחזרה לארצות הברית.

What do I think about us?

מה אני חושב עלינו?

Because there are a lot of upset people,

משום שישנם הרבה אנשים מודאגים,

not here at TEDx, I know,

לא כאן ב TEDx, אני יודע,

but in the United States, my God,

אבל בארצות הברית. אלוהים אדירים,

after 15 months of campaigning, we should be upset.

לאחר 15 חודשי קמפיין, אנחנו צריכים להיות מודאגים.

I understand that.

אני מבין זאת.

But a lot of people are upset because they say, "Washington's broken,

אבל רבים מודאגים כי הם אומרים, "וושינגטון מקולקלת,

we don't trust the establishment, we hate the media."

אנחנו לא סומכים על הממסד, אנו שונאים את התקשורת."

Heck, even globalists like me are taking it on the chin.

לכל הרוחות, אפילו גלובליסטים כמוני מתקוממים.

Look, I do think we have to recognize,

תראו, אני חושב שאנחנו צריכים להבין,

my fellow campers,

חבריי למחנה,

that when you are being chased by the bear,

שכאשר דוב רודף אחריכם,

in the global context, you need not outrun the bear,

בהקשר הגלובלי, אתם לא צריכים לברוח מהדוב,

you need to only outrun your fellow campers.

אתם צריכים לברוח רק מעמיתיכם למחנה.

(Laughter)

(צחוק)

Now, I just told you

עכשיו, אני רק סיפרתי לכם

about our fellow campers.

על חברינו למחנה.

Right? And from that perspective,

נכון? ומנקודת מבט זו,

we look OK.

אנחנו נראים בסדר.

A lot of people in that context say,

הרבה אנשים בהקשר זה אומרים,

"Let's go dollar. Let's go New York real estate.

"קדימה דולר!, קדימה שוק הנדל"ן בניו יורק!

Let's send our kids to American universities."

בואו נשלח את הילדים שלנו לאוניברסיטאות אמריקניות."

You know, our neighbors are awesome:

אתם יודעים, יש לנו שכנים מדהימים:

Canada, Mexico and two big bodies of water.

קנדה, מקסיקו ושני גופים גדולים של מים.

You know how much Turkey would love to have neighbors like that?

אתם יודעים כמה תורכיה היתה שמחה לו היו לה שכנים כאלה?

Those are awesome neighbors.

אלה הם שכנים מדהימים.

Terrorism is a problem in the United States.

הטרור הוא בעיה בארצות הברית.

God knows we know it here in New York.

ברור שכולם מודעים לכך כאן בניו יורק.

But it's a much bigger problem in Europe than the US.

אבל זו בעיה הרבה יותר גדולה באירופה מאשר בארה"ב.

It's a much bigger problem in the Middle East

זו בעיה הרבה יותר גדולה במזרח התיכון

than it is in Europe.

מאשר באירופה.

These are factors of large magnitude.

אלה הם גורמים בסדר גודל ניכר.

We just accepted 10,000 Syrian refugees, and we're complaining bitterly about it.

רק זה עתה קיבלנו 10,000 פליטים סוריים, וכבר אנחנו לא מפסיקים להתלונן.

You know why? Because they can't swim here.

אתם יודעים למה? כי הם לא יכולים לשחות לכאן.

Right? I mean, the Turks would love to have only 10,000 Syrian refugees.

נכון? הטורקים ישמחו עם 10,000 פליטים סוריים בלבד.

The Jordanians, the Germans, the Brits. Right?

הירדנים, הגרמנים, הבריטים. נכון?

That's not the situation.

זה לא המצב.

That's the reality of the United States.

זו המציאות של ארצות הברית.

Now, that sounds pretty good.

זה נשמע די טוב.

Here's the challenge.

הנה האתגר.

In a G-Zero world, the way you lead

בעולם של G-Zero הדרך להוביל

is by example.

היא על ידי מתן דוגמה.

If we know we don't want to be the global cop anymore,

אם אנחנו יודעים שאיננו רוצים יותר להיות השוטר העולמי,

if we know we're not going to be the architect of global trade,

אם אנחנו יודעים שאיננו הולכים להיות האדריכל של הסחר העולמי,

we're not going to be the cheerleader of global values,

אנו לא הולכים להיות קבוצת המעודדות של הערכים הגלובליים,

we're not going to do it the way we used to,

אנחנו לא הולכים לנהוג באופן בו נהגנו בעבר,

the 21st century is changing,

המאה ה -21 משתנה,

we need to lead by example -- be so compelling

אנחנו צריכים להוביל על ידי מתן דוגמה - להיות כל כך משכנעים

that all these other people are going to still say,

כך שכל האחרים עדיין יאמרו

it's not just they're faster campers.

זה לא רק שהם מהירים במחנה.

Even when the bear is not chasing us, this is a good place to be.

גם כאשר הדוב לא רודף אחרינו, זה מקום טוב להיות בו.

We want to emulate them.

אנחנו רוצים להיות כמוהם.

The election process this year is not proving a good option

תהליך הבחירות השנה לא מוכח כאפשרות טובה

for leading by example.

למנהיגות שמשמשת דוגמה.

Hillary Clinton says it's going to be like the '90s.

הילרי קלינטון אומרת שזה הולך להיות כמו בשנות ה -90.

We can still be that cheerleader on values.

אנחנו עדיין יכולים להיות קבוצת המעודדות לערכים.

We can still be the architect of global trade.

אנחנו עדיין יכולים להיות האדריכל של הסחר העולמי.

We can still be the global sheriff.

אנחנו עדיין יכולים להיות השריף העולמי.

And Donald Trump wants to bring us back to the '30s.

ודונלד טראמפ רוצה להחזיר אותנו לשנות ה -30.

He's saying, "Our way or the highway. You don't like it, lump it." Right?

הוא אומר, "הדרך שלנו או הכביש המהיר. אתם לא אוהבים את זה, תאלצו להתמודד." נכון?

Neither are recognizing a fundamental truth of the G-Zero,

שניהם לא מכירים את האמת הבסיסית של G-Zero,

which is that even though the US is not in decline,

שאפילו אם ארה"ב אינה בירידה,

it is getting objectively harder

זה הופך להיות אובייקטיבית קשה יותר

for the Americans to impose their will,

עבור האמריקאים לכפות את רצונם,

even have great influence,

או אף להשפיע במידה מרובה,

on the global order.

על הסדר העולמי.

Are we prepared to truly lead by example?

האם אנחנו מוכנים באמת להוביל על ידי מתן דוגמה?

What would we have to do to fix this

מה יהיה עלינו לעשות כדי לתקן את זה

after November,

לאחר נובמבר,

after the next president comes in?

לאחר שהנשיא הבא יגיע?

Well, either we have to have another crisis that forces us to respond.

ובכן, או שנזדקק למשבר נוסף שיכפה עלינו להגיב.

A depression would do that.

שפל כלכלי יכול להביא לכך.

Another global financial crisis could do this.

משבר פיננסי כלל עולמי יכול להביא לכך.

God forbid, another 9/11 could do that.

חלילה, עוד 9/11 יכול להביא לכך.

Or, absent crisis,

או היעדר משבר,

we need to see that the hollowing out, the inequality, the challenges

אנו צריכים להבין שהריקנות, אי השוויון, האתגרים

that are growing and growing in the United States,

שהולכים וגדלים בארה"ב,

are themselves urgent enough

הם עצמם מספיק דחופים

to force our leaders to change,

כדי לכפות שינוי על מנהיגינו,

and that we have those voices.

ושיש לנו את הקולות האלה.

Through our cell phones, individually,

כל אחד מאיתנו, באמצעות הטלפונים הניידים שלנו,

we have those voices to compel them to change.

יש לנו את הקולות האלה כדי לכפות עליהם שינוי.

There is, of course, a third choice,

ישנה כמובן, אפשרות שלישית,

perhaps the most likely one,

אולי הסבירה ביותר,

which is that we do neither of those things,

והיא שאיננו עושים אף אחד מדברים אלו,

and in four years time you invite me back,

ובעוד ארבע שנים, אתם שוב מזמינים אותי,

and I will give this speech yet again.

ואני שוב אתן את הנאום הזה.

Thank you very, very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)