A climate change solution that's right under our feet | Asmeret Asefaw Berhe

תרגום: Shlomo Adam עריכה: Allon Sasson

So one of the most important solutions

אחד הפתרונות החשובים ביותר

to the global challenge posed by climate change

לאתגר הגלובלי שגלום בשינויי האקלים

lies right under our foot every day.

מונח ממש מתחת לכפות רגלינו, ומידי יום:

It's soil.

אדמה.

Soil's just the thin veil that covers the surface of land,

האדמה היא רק המעטה הדק של פני הקרקע,

but it has the power to shape our planet's destiny.

אבל בכוחה לעצב את גורלו של עולמנו.

See, a six-foot or so of soil,

כי אדמה בעומק שני מטרים בערך,

loose soil material that covers the earth's surface,

חומר אדמתי רופף שמכסה את פני כדור הארץ,

represents the difference between life and lifelessness in the earth system,

מייצגת את ההבדל בין חיים להעדר-חיים במערכת כדור הארץ,

and it can also help us combat climate change

ובכוחה גם לעזור לנו להיאבק בשינויי האקלים

if we can only stop treating it like dirt.

אם רק נפסיק לראות בה לכלוך.

(Laughter)

(צחוק)

Climate change is happening,

שינויי האקלים אכן מתרחשים,

the earth's atmosphere is warming,

האטמוספירה של כדור הארץ מתחממת

because of the increasing amount of greenhouse gases

בגלל כמויות הולכות וגדלות של גזי חממה

we keep releasing into the atmosphere.

שאנו ממשיכים לפלוט אל האטמוספירה.

You all know that.

כולכם יודעים את זה.

But what I assume you might not have heard

אבל מה שלדעתי לא שמעתם

is that one of the most important things our human society could do

הוא שאחד הדברים הכי חשובים שהחברה האנושית יכולה לעשות

to address climate change

כדי לטפל בשינויי האקלים

lies right there in the soil.

טמון באמת באדמה.

I'm a soil scientist who has been studying soil since I was 18,

אני מדענית אדמה שחוקרת את האדמה מאז גיל 18,

because I'm interested in unlocking the secrets of soil

כי אני מתעניינת בחשיפת סודותיה של האדמה

and helping people understand this really important climate change solution.

ורוצה לעזור לאנשים להבין את הפתרון החשוב מאד הזה לשינויי האקלים.

So here are the facts about climate.

הנה העובדות בנוגע לאקלים:

The concentration of carbon dioxide in the earth's atmosphere

ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה של כדור הארץ

has increased by 40 percent

עלה ב-40%

just in the last 150 years or so.

בכ-150 השנים האחרונות בלבד.

Human actions are now releasing 9.4 billion metric tons of carbon

מעשי האדם משחררים כיום 9.4 מיליון טונות פחמן

into the atmosphere,

לתוך האטמוספירה

from activities such as burning fossil fuels

מפעילויות כמו שריפת דלקי מאובנים,

and intensive agricultural practices,

חקלאות אינטנסיבית

ודרכים נוספות בהן אנו משנים את אופן השימוש שלנו באדמה,

and other ways we change the way we use land,

including deforestation.

כולל בירוא יערות.

But the concentration of carbon dioxide that stays in the atmosphere

אבל ריכוז הפחמן הדו-חמצני שנשאר באטמוספירה

is only increasing by about half of that,

עולה רק בשיעור של כמחצית מזה,

and that's because half of the carbon we keep releasing into the atmosphere

וזה משום שמחצית מהפחמן שאנו משחררים לאטמוספירה

is currently being taken up by land and the seas

נקלט לפי שעה בקרקע ובימים

through a process we know as carbon sequestration.

בתהליך המוכר לנו כ"מיצוי פחמן".

So in essence, whatever consequence you think we're facing

כלומר, כל תוצאה שלדעתכם צפויה לנו עקב שינויי האקלים,

from climate change right now,

we're only experiencing the consequence of 50 percent of our pollution,

נובעת רק מ-50% מהזיהום שלנו,

because the natural ecosystems are bailing us out.

הודות למערכות הטבעיות שמצילות אותנו.

But don't get too comfortable,

אבל אל תתחילו להירגע,

because we have two major things working against us right now.

כי פועלים נגדנו שני דברים עיקריים.

One: unless we do something big,

האחד: אם לא נעשה משהו רציני,

and then fast,

ומהר,

emissions will continue to rise.

הפליטות ימשיכו להתגבר.

And second: the ability of these natural ecosystems

והשני: יכולתן של המערכות הטבעיות האלה

to take up carbon dioxide from the atmosphere

לקלוט פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה

and sequester it in the natural habitats

ולמצות אותו בבתי הגידול של הטבע

is currently getting compromised,

נתונה כעת בסכנה,

as they're experiencing serious degradation because of human actions.

כי הן נתונות להשחתה חמורה עקב מעשי האדם.

So it's not entirely clear

כך שלא לגמרי ברור

that we will continue to get bailed out by these natural ecosystems

שמערכות הטבע האלה ימשיכו להציל אותנו

if we continue on this business-as-usual path that we've been.

אם נמשיך בגישת ה"עסקים כרגיל" שלנו.

Here's where the soil comes in:

וכאן נכנסת לתמונה האדמה:

there is about three thousand billion metric tons of carbon in the soil.

באדמה ישנם כשלושת אלפי מיליארד טונות פחמן.

זה בערך פי 315 כמות הפחמן שאנו משחררים כיום לאטמוספירה.

That's roughly about 315 times the amount of carbon

that we release into the atmosphere currently.

And there's twice more carbon in soil than there is in vegetation and air.

ובאדמה יש יותר מפי שתיים פחמן מאשר בצמחייה ובאוויר.

Think about that for a second.

חישבו על זה לרגע.

There's more carbon in soil

יש באדמה יותר פחמן

than there is in all of the world's vegetation,

מאשר בכל הצמחייה בעולם,

including the lush tropical rainforests and the giant sequoias,

כולל יערות הגשם השופעים ועצי הסקווייה הענקיים,

the expansive grasslands,

אדמות המרעה הנרחבים,

all of the cultivated systems,

כל המערכות החקלאיות

and every kind of flora you can imagine on the face of the earth,

וכל סוג צמחיה שעולה על דעתכם עלי-אדמות,

plus all the carbon that's currently up in the atmosphere, combined,

ועוד כל הפחמן שבאטמוספירה כרגע - גם יחד,

and then twice over.

יותר מפי שניים.

Hence, a very small change in the amount of carbon stored in soil

מכאן ששינוי קטנטן בכמות הפחמן המאוחסנת באדמה

can make a big difference in maintenance of the earth's atmosphere.

יכולה לשנות מאד מבחינת מצב האטמוספירה של כדור הארץ.

But soil's not just simply a storage box for carbon, though.

אבל אדמה אינה סתם מחסן של פחמן.

It operates more like a bank account,

היא מתפקדת יותר כמו חשבון בנק,

and the amount of carbon that's in soil at any given time

וכמות הפחמן שמצויה באדמה בכל רגע נתון

is a function of the amount of carbon coming in and out of the soil.

היא פונקציה של כמות הפחמן שנכנסת לאדמה ויוצאת ממנה.

Carbon comes into the soil through the process of photosynthesis,

הפחמן נכנס לאדמה בתהליך הפוטוסינתזה,

when green plants take carbon dioxide from the atmosphere

שבו צמחים ירוקים קולטים פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה

and use it to make their bodies,

ומשתמשים בו כדי לבנות את גופם,

and upon death, their bodies enter the soil.

וכשהם נובלים, גופיהם נכנסים לאדמה.

And carbon leaves the soil

והפחמן עוזב את האדמה

and goes right back up into the atmosphere

ועולה בחזרה לאטמוספירה

when the bodies of those formerly living organisms

כשגוויותיהם של האורגניזמים אלה

decay in soil by the activity of microbes.

נרקבים באדמה עקב פעילות של חיידקים.

See, decomposition releases carbon dioxide into the atmosphere,

ההתפרקות משחררת פחמן דו-חמצני אל האטמוספירה,

as well as other greenhouse gases such as methane and nitrous oxide,

לצד שאר גזי חממה כמו מתאן ותחמוצת חנקן,

but it also releases all the nutrients we all need to survive.

אבל היא יוצרת גם את כל החומרים המזינים הנחוצים למחייתנו.

One of the things that makes soil such a fundamental component

אחד הדברים שהופכים את האדמה למרכיב כה יסודי

of any climate change mitigation strategy

של כל גישה לשיכוך שינויי האקלים

is because it represents a long-term storage of carbon.

הוא שהיא מייצגת אחסון ארוך-טווח של פחמן.

Carbon that would have lasted maybe a year or two

פחמן שהיה נשאר שנה-שנתיים

in decaying residue if it was left on the surface

כשיירים נרקבים, אילו נותר על פני השטח,

can stay in soil for hundreds of years, even thousands and more.

יכול להישאר באדמה במשך מאות, ואפילו אלפי שנים ויותר.

Soil biogeochemists like me

ביו-גיאוכימאים כמוני

study exactly how the soil system makes this possible,

חוקרים איך בדיוק מערכת האדמה מאפשרת זאת,

by locking away the carbon in physical association with minerals,

בכך שהיא אוצרת את הפחמן בקשרים פיזיים עם מינרלים,

inside aggregates of soil minerals,

בתוך צבירי מינרלים אדמתיים,

and formation of strong chemical bonds

ויצירת קשרים כימיים חזקים

that bind the carbon to the surfaces of the minerals.

שקושרים את הפחמן אל פני השטח של המינרלים.

See when carbon is entrapped in soil,

כי כשהפחמן לכוד באדמה,

in these kinds of associations with soil minerals,

בחיבורים כגון אלה עם מינרליים אדמתיים,

even the wiliest of the microbes can't easily degrade it.

אפילו הערמומי שבחיידקים מתקשה לפרק אותו.

And carbon that's not degrading fast

ופחמן שאיננו מתפרק במהירות

is carbon that's not going back into the atmosphere as greenhouse gases.

הוא פחמן שלא יחזור לאטמוספירה בצורת גזי חממה.

But the benefit of carbon sequestration

אבל היתרון של מיצוי הפחמן

is not just limited to climate change mitigation.

איננו מוגבל רק לשיכוך שינויי האקלים.

Soil that stores large amounts of carbon is healthy, fertile, soft.

אדמה שאוצרת כמויות פחמן גדולות היא בריאה, פוריה ורכה.

It's malleable. It's workable.

אפשר ללוש אותה. היא ניתנת לעיבוד.

It makes it like a sponge.

זה הופך אותה לדמויית-ספוג.

It can hold on to a lot of water and nutrients.

היא מסוגלת לאצור המון מים וחומרים מזינים.

Healthy and fertile soils like this

אדמות בריאות ופוריות כאלה

support the most dynamic, abundant and diverse habitat for living things

תומכות בבתי הגידול הכי דינמיים, שופעים ומגוונים של דברים חיים

that we know of anywhere on the earth system.

שאנו מכירים בכל מערכת כדור הארץ.

It makes life possible for everything from the tiniest of the microbes,

אדמה כזו מאפשרת את החיים לכל, מהזעיר שבחיידקים,

such as bacteria and fungi,

כמו בקטריות ופטריות,

all the way to higher plants,

ועד לצמחים הגבוהים ביותר,

and fulfills the food, feed and fiber needs for all animals,

ומעניקה אוכל, תזונה וסיבים לכל בעלי החיים,

including you and I.

כולל אתכם ואותי.

So at this point, you would assume that we should be treating soil

כעת הייתם אולי מסיקים שכדאי לנו להתייחס לאדמה שלנו

like the precious resource that it is.

כאל המשאב היקר שהיא.

Unfortunately, that's not the case.

למרבה הצער, זה לא כך.

Soils around the world are experiencing unprecedented rates of degradation

אדמות בכל העולם עוברות השחתה ברמות חסרות-תקדים

through a variety of human actions that include deforestation,

דרך מגוון פעולות אנושיות שכולל בירוא יערות,

intensive agricultural production systems,

מערכות חקלאות אינטנסיבית,

overgrazing,

מרעה-יתר,

excessive application of agricultural chemicals,

שימוש מופרז בכימיקלים חקלאיים,

erosion and similar things.

שחיקה וכדומה.

Half of the world's soils are currently considered degraded.

חצי מאדמות העולם נחשבות כיום בעלות איכות ירודה.

Soil degradation is bad for many reasons,

השחתת אדמה היא רעה מסיבות רבות.

but let me just tell you a couple.

אבל אתן לכם רק שתיים מהן.

One: degraded soils have diminished potential to support plant productivity.

האחת: לאדמה שהושחתה יש פוטנציאל ירוד לתמיכה ביכולת הייצור של הצמח,

And hence, by degrading soil,

ומכאן שע"י השחתת האדמה

we're compromising our own abilities to provide the food and other resources

אנו פוגעים ביכולותינו-אנו לספק מזון ומשאבים נוספים

that we need for us

הנחוצים לנו

and every member of living things on the face of the earth.

ולכל מי שנמנה על הדברים החיים עלי-אדמות.

And second:

ושנית:

soil use and degradation, just in the last 200 years or so,

השימוש באדמה והשחתתה, בכ-200 השנה האחרונות בלבד,

has released 12 times more carbon into the atmosphere

שחרר פי 12 יותר פחמן לאטמוספירה

compared to the rate at which we're releasing carbon

בהשוואה לכמות הפחמן שאנו משחררים לאטמוספירה כרגע.

into the atmosphere right now.

I'm afraid there's even more bad news.

אני חוששת שיש אפילו עוד בשורות רעות.

This is a story of soils at high latitudes.

זהו סיפורן של האדמות בקווי רוחב גבוהים.

Peatlands in polar environments

אדמות ביצה באזורי הקטבים

store about a third of the global soil carbon reserves.

מאחסנות כשליש ממאגרי הפחמן הגלובליים.

These peatlands have a permanently frozen ground underneath,

מתחת לאדמות ביצה אלה יש קרקע קפואה דרך קבע,

the permafrost,

קרח-עד,

and the carbon was able to build up in these soils over long periods of time

והפחמן יכול היה להצטבר באדמות אלה במשך פרקי זמן ממושכים

because even though plants are able to photosynthesize during the short,

כי למרות שהצמחים מסוגלים לעשות פוטוסינתזה

בחודשי הקיץ החמים והקצרים,

warm summer months,

the environment quickly turns cold and dark,

הסביבה הזאת מתקררת ומחשיכה במהירות,

and then microbes are not able to efficiently break down the residue.

והחיידקים אינם מצליחים לפרק ביעילות את השרידים.

So the soil carbon bank in these polar environments

כלומר, בנק הפחמן שבאדמת הסביבות הקוטביות האלה

built up over hundreds of thousands of years.

הצטבר במשך מאות אלפי שנים.

But right now, with atmospheric warming,

אבל כיום, בגלל ההתחממות הגלובלית,

the permafrost is thawing and draining.

קרח העד מפשיר ומתנקז.

And when permafrost thaws and drains,

וההפשרות והניקוז האלה

it makes it possible for microbes to come in

מאפשרים לחיידקים להיכנס

and rather quickly decompose all this carbon,

ולפרק די מהר את כל הפחמן הזה,

with the potential to release hundreds of billions of metric tons of carbon

כשהפוטנציאל הוא שחרור מאות מיליארדי טונות פחמן

into the atmosphere in the form of greenhouse gases.

לאטמוספירה, בצורת גזי חממה.

And this release of additional greenhouse gases into the atmosphere

והשחרור הזה של גזי חממה נוספים לאטמוספירה

will only contribute to further warming

רק יתרום להתחממות

that makes this predicament even worse,

מה שהופך את התחזית לעגומה עוד יותר,

as it starts a self-reinforcing positive feedback loop

משום שזה מתחיל ליצור לולאה עצמאית של היזון חוזר חיובי

that could go on and on and on,

שעלולה להימשך עוד ועוד ועוד,

dramatically changing our climate future.

ולשנות באופן דרמטי את עתידו של אקלימנו.

Fortunately, I can also tell you that there is a solution

למרבה המזל, אני יכולה גם לומר לכם שיש פתרון

for these two wicked problems of soil degradation and climate change.

לשתי הבעיות המרושעות האלה, של השחתת האדמה ושינויי האקלים.

Just like we created these problems,

בדיוק כפי שיצרנו את הבעיות האלה,

we do know the solution,

כך גם ידוע לנו הפתרון,

and the solution lies in simultaneously working

והפתרון טמון בעבודה בו-זמנית

to address these two things together,

כדי לפתור את שני אלה בבת-אחת,

through what we call climate-smart land management practices.

באמצעות מה שאני מכנה "שיטות ניהול קרקע אקלימי חכם".

What do I mean here?

למה כוונתי?

I mean managing land in a way that's smart

כוונתי לניהול קרקע באופן חכם

about maximizing how much carbon we store in soil.

שממרב את כמות הפחמן שאנו מאחסנים באדמה.

And we can accomplish this

ואת זה נוכל להשיג

by putting in place deep-rooted perennial plants,

בכך שנשתול צמחים רב-שנתיים עמוקי שורשים,

putting back forests whenever possible,

שנחזור וניטע יערות בכל מקום אפשרי,

reducing tillage and other disturbances from agricultural practices,

שנצמצם את עיבוד האדמה ושיבושים חקלאיים דומים,

including optimizing the use of agricultural chemicals and grazing

כולל מיטוב השימוש בכימיקלים חקלאיים ומרעה

and even adding carbon to soil, whenever possible,

ואפילו נוסיף פחמן לאדמה במידת האפשר,

from recycled resources such as compost and even human waste.

ממקורות ממוחזרים כמו קומפוסט ואף פסולת אנושית.

This kind of land stewardship is not a radical idea.

טיפוח כזה של האדמה איננו רעיון קיצוני.

It's what made it possible for fertile soils

זה מה שאיפשר לאדמות הפוריות

to be able to support human civilizations since time immemorial.

להמשיך ולתמוך בתרבויות האדם מאז ומתמיד.

In fact, some are doing it just right now.

למעשה, יש מי שעושים זאת כבר עכשיו.

There's a global effort underway to accomplish exactly this goal.

מתנהל מאמץ גלובלי להשגת המטרה הזאת בדיוק.

This effort that started in France is known as the "4 per 1000" effort,

המאמץ הזה החל בצרפת והוא מוכר כ"4 ל-1000".

and it sets an aspirational goal

הוא מציב מטרה שאפתנית

to increase the amount of carbon stored in soil by 0.4 percent annually,

להגדיל את כמות הפחמן המאוחסנת באדמה ב-0.4% בשנה

using the same kind of climate-smart land management practices

בשיטות כאלה, של ניהול קרקע אקלימי חכם

I mentioned earlier.

שהזכרתי קודם לכן.

And if this effort's fully successful,

ואם המאמץ הזה אכן ישיג את מטרתו,

it can offset a third of the global emissions

הוא יוכל לפצות על שליש מהפליטות הגלובליות

of fossil-fuel-derived carbon into the atmosphere.

של פחמן מדלקי מאובנים לתוך האטמוספירה.

But even if this effort is not fully successful,

אבל גם אם המאמץ הזה לא יצלח במלואו,

but we just start heading in that direction,

ואם פשוט נתחיל לנוע בכיוון הזה,

we still end up with soils that are healthier, more fertile,

עדיין נקבל אדמות בריאות ופוריות יותר,

are able to produce all the food and resources that we need

שיכולות לספק את כל המזון והמשאבים הנחוצים

for human populations and more,

לאוכלוסיות האנושיות, ויותר,

and also soils that are better capable

אדמות שגם מסוגלות למצות טוב יותר את הפחמן הדו-חמצני מהאטמוספירה

of sequestering carbon dioxide from the atmosphere

and helping with climate change mitigation.

ולעזור בשיכוך שינויי האקלים.

I'm pretty sure that's what politicians call a win-win solution.

אני די בטוחה שזה מה שהפוליטיקאים מכנים

"פתרון שבו כולם זוכים".

And we all can have a role to play here.

וכולנו יכולים לקחת בו חלק.

We can start by treating the soil with the respect that it deserves:

נוכל להתחיל בכך שנתייחס לאדמה בכבוד המגיע לה:

respect for its ability as the basis of all life on earth,

כבוד ליכולתה להוות בסיס לכל החיים עלי-אדמות,

respect for its ability to serve as a carbon bank

כבוד ליכולתה לשמש כבנק של פחמן

and respect for its ability to control our climate.

וכבוד ליכולתה לשלוט באקלים שלנו.

And if we do so,

ואם נעשה כן,

we can then simultaneously address

נצליח לפתור בו-זמנית

two of the most pressing global challenges of our time:

שניים מהאתגרים הדוחקים ביותר של זמננו:

climate change and soil degradation.

שינויי האקלים והשחתת האדמה.

And in the process, we would be able to provide food and nutritional security

ואגב כך, נצליח לספק אוכל ובטחון תזונתי

to our growing human family.

למשפחת האדם הגדלה שלנו.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)