The secrets I find on the mysterious ocean floor | Laura Robinson

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

Well, I'm an ocean chemist.

ובכן, אני כימאית אוקיינוסים.

I look at the chemistry of the ocean today.

אני מביטה בכימיה של האוקיינוס היום.

I look at the chemistry of the ocean in the past.

אני מביטה בכימיה של האוקיינוס בעבר.

The way I look back in the past

הדרך בה אני מביטה בעבר

is by using the fossilized remains of deepwater corals.

היא בשימוש בשאריות מאובנות של אלמוגי מים עמוקים.

You can see an image of one of these corals behind me.

אתם יכולים לראות תמונה של אחד מהאלמוגים האלו מאחורי.

It was collected from close to Antarctica, thousands of meters below the sea,

הוא נאסף בקרבת אנטארקטיקה, אלפי מטר מתחת לפני הים,

so, very different than the kinds of corals

אז, מאוד שונה מהאלמוגים

you may have been lucky enough to see if you've had a tropical holiday.

שאולי הייתם ברי מזל לראות אם היתה לכם חופשה טרופית.

So I'm hoping that this talk will give you

אז אני מקווה שהרצאה זו תתן לכם

a four-dimensional view of the ocean.

נקודת ראות ארבע מימדית על האוקיינוס.

Two dimensions, such as this beautiful two-dimensional image

שני מימדים, כמו התמונה הדו מימדית הזו

of the sea surface temperature.

של טמפרטורת פני הים.

This was taken using satellite, so it's got tremendous spatial resolution.

היא נלקחה על ידי לווין אז יש לה רזולוציה מרחבית מעולה.

The overall features are extremely easy to understand.

התכונות הכלליות הן מאוד קלות להבנה.

The equatorial regions are warm because there's more sunlight.

האזורים המשווניים הם חמים בגלל שיש יותר שמש.

The polar regions are cold because there's less sunlight.

האזורים הקוטביים הם קרים בגלל שיש בהם פחות שמש.

And that allows big icecaps to build up on Antarctica

וזה מאפשר לכיפות קרח גדולות להבנות על אנטארקטיקה

and up in the Northern Hemisphere.

ולמעלה בהמיספרה הצפונית.

If you plunge deep into the sea, or even put your toes in the sea,

אם אתם קופצים עמוק לים, או אפילו שמים את האצבעות בים,

you know it gets colder as you go down,

אתם יודעים שהוא נעשה קר יותר כשאתם מעמיקים,

and that's mostly because the deep waters that fill the abyss of the ocean

וזה בעיקר בגלל שהמים העמוקים שממלאים את המעמקים של האוקיינוס

come from the cold polar regions where the waters are dense.

מגיעים מהאזורים הקוטביים הקרים שם המים הם דחוסים.

If we travel back in time 20,000 years ago,

אם אנחנו חוזרים בזמן 20,000 שנה,

the earth looked very much different.

כדור הארץ נראה מאוד שונה.

And I've just given you a cartoon version of one of the major differences

ורק נתתי לכם גרסת קומיקס של אחד מההבדלים הגדולים

you would have seen if you went back that long.

שהייתם רואים אם היתם חוזרים כל כך הרבה לעבר.

The icecaps were much bigger.

כיפות הקרח היו גדולות בהרבה.

They covered lots of the continent, and they extended out over the ocean.

הן כיסו הרבה מהיבשות, והן התמשכו על האוקיינוסים.

Sea level was 120 meters lower.

פני הים היו נמוכים ב 120 מטר.

Carbon dioxide [levels] were very much lower than they are today.

רמות פחמן דו חמצני היו נמוכות בהרבה משהן היום.

So the earth was probably about three to five degrees colder overall,

אז כדור הארץ היה כנראה קר בערך בשלוש עד חמש מעלות סך הכל,

and much, much colder in the polar regions.

והרבה הרבה יותר קר באזורים הקוטביים.

What I'm trying to understand,

מה שאני מנסה להבין,

and what other colleagues of mine are trying to understand,

ומה שקולגות אחרים שלי מנסים להבין,

is how we moved from that cold climate condition

זה איך עברנו מתנאי האקלים הקרים האלו

to the warm climate condition that we enjoy today.

לתנאי האקלים החמים שאנחנו נהנים מהם היום.

We know from ice core research

אנחנו יודעים ממחקר ליבות קרח

that the transition from these cold conditions to warm conditions

שהמעבר מהתנאים הקרים האלו לתנאים חמים

wasn't smooth, as you might predict from the slow increase in solar radiation.

לא היה חלק, כמו שאתם יכולים לצפות מעליה איטית בקרינת השמש.

And we know this from ice cores, because if you drill down into ice,

ואנחנו יודעים את זה מליבות הקרח, בגלל שאם אתם קודחים בקרח,

you find annual bands of ice, and you can see this in the iceberg.

אתם מוצאים רצועות שנתיות של קרח, ואתם יכולים לראות את זה בקרחון.

You can see those blue-white layers.

אתם יכולים לראות את השכבות הכחולות לבנות האלו.

Gases are trapped in the ice cores, so we can measure CO2 --

גזים לכודים בליבות הקרח, אז אנחנו יכולים למדוד פד"ח --

that's why we know CO2 was lower in the past --

לכן אנחנו יודעים שהפד"ח היה נמוך יותר בעבר --

and the chemistry of the ice also tells us about temperature

והכימיה של הקרח גם מספרת לנו על הטמפרטורות

in the polar regions.

באזורים הקוטביים.

And if you move in time from 20,000 years ago to the modern day,

ואם אתם נעים בזמן מלפני 20,000 שנה לזמנים המודרניים,

you see that temperature increased.

אתם רואים שהטמפרטורות עולות.

It didn't increase smoothly.

זה לא עלה באופן חלק.

Sometimes it increased very rapidly,

לפעמים זה עלה מאוד במהירות,

then there was a plateau,

ואז השתטח,

then it increased rapidly.

אז זה עלה באופן מהיר.

It was different in the two polar regions,

זה היה שונה בשני האזורים הקוטביים,

and CO2 also increased in jumps.

והפד"ח גם עלה בקפיצות.

So we're pretty sure the ocean has a lot to do with this.

אז אנחנו די בטוחים שהאוקיינוס קשור לזה מאוד.

The ocean stores huge amounts of carbon,

האוקיינוס אוגר כמויות עצומות של פחמן,

about 60 times more than is in the atmosphere.

בערך פי 60 מבאטמוספירה.

It also acts to transport heat across the equator,

הוא גם פועל להעביר חום לרוחב קן המשווה,

and the ocean is full of nutrients and it controls primary productivity.

והאוקיינוס מלא בחומרים מזינים והוא שולט ביצור המשמעותי.

So if we want to find out what's going on down in the deep sea,

אז אם אנחנו רוצים לגלות מה מתרחש במעמקי הים,

we really need to get down there,

אנחנו באמת צריכים לרדת לשם,

see what's there

לראות מה יש שם

and start to explore.

ולהתחיל לחקור.

This is some spectacular footage coming from a seamount

אלה צילומים יוצאי דופן שמגיעים מהר תת מימי

about a kilometer deep in international waters

בערך בעומק קילומטר במים בין לאומיים

in the equatorial Atlantic, far from land.

באטלנטי המשווני, הרחק מיבשה.

You're amongst the first people to see this bit of the seafloor,

אתם בין האנשים הראשונים לראות את חלק קרקעית הים הזו,

along with my research team.

יחד עם צוות המחקר שלי.

You're probably seeing new species.

אתם כנראה רואים מינים חדשים.

We don't know.

אנחנו לא יודעים.

You'd have to collect the samples and do some very intense taxonomy.

אתם חייבים לאסוף את הדוגמאות ולעשות טקסונומיה מאוד אינטנסיבית.

You can see beautiful bubblegum corals.

אתם יכולים לראות אלמוגי מסטיק יפיפיים.

There are brittle stars growing on these corals.

יש כוכבים שבירים שגדלים על האלמוגים האלו.

Those are things that look like tentacles coming out of corals.

אלה הם דברים שנראים כמו זרועות שיוצאות מאלמוגים.

There are corals made of different forms of calcium carbonate

יש אלמוגים שעשויים מצורות שונות של סידן פחמתי

growing off the basalt of this massive undersea mountain,

שגדלים על בזלת של ההר התת מימי המסיבי הזה,

and the dark sort of stuff, those are fossilized corals,

והחומר הכהה הזה, אלא אלמוגים מאובנים,

and we're going to talk a little more about those

ואנחנו נדבר מעט יותר על אלה

as we travel back in time.

כשאנחנו חוזרים חזרה בזמן.

To do that, we need to charter a research boat.

כדי לעשות את זה, אנחנו צריכים לחכור סירת מחקר.

This is the James Cook, an ocean-class research vessel

זו הג'יימס קוק, ספינת מחקר אוקיאנית

moored up in Tenerife.

שעוגנת בטנריף.

Looks beautiful, right?

נראת יפה, נכון?

Great, if you're not a great mariner.

מעולה, אם אתם לא ימאים מעולים.

Sometimes it looks a little more like this.

לפעמים זה נראה מעט יותר כמו זה.

This is us trying to make sure that we don't lose precious samples.

זה אנחנו מנסים לדאוג שלא נאבד דוגמיות יקרות ערך.

Everyone's scurrying around, and I get terribly seasick,

כולם ממהרים מסביב, ואני מקבלת מחלת ים,

so it's not always a lot of fun, but overall it is.

אז זה לא תמיד הרבה כיף, אבל בסך הכל זה כן.

So we've got to become a really good mapper to do this.

אז נהפכנו לממפים מאוד טובים כדי לעשות את זה.

You don't see that kind of spectacular coral abundance everywhere.

אתם לא רואים סוג כזה של עושר אלמוגים יוצא דופן בכל מקום.

It is global and it is deep,

זה גלובלי וזה עמוק,

but we need to really find the right places.

אבל אנחנו צריכים באמת לגלות את המקומות הנכונים.

We just saw a global map, and overlaid was our cruise passage

רק ראינו מפה גלובלית, ומעליה היה המעבר של המסע שלנו

from last year.

מהשנה שעברה.

This was a seven-week cruise,

זה היה שייט של שבעה שבועות,

and this is us, having made our own maps

וזה אנחנו, יצרנו מפות משלנו

of about 75,000 square kilometers of the seafloor in seven weeks,

של בערך 75,000 קילומטרים רבועים של קרקע הים בשבעה שבועות,

but that's only a tiny fraction of the seafloor.

אבל זה רק חלק זעיר של קרקע הים.

We're traveling from west to east,

עברנו ממערב למזרח,

over part of the ocean that would look featureless on a big-scale map,

מעל חלק מהאוקיינוס שיראה חסר פרטים על מפה בקנה מידה גדול,

but actually some of these mountains are as big as Everest.

אבל למעשה כמה מההרים האלה הם גבוהים כמו האוורסט.

So with the maps that we make on board,

אז עם מפות שאנחנו יצרנו על הספינה,

we get about 100-meter resolution,

אנחנו מקבלים רזולוציה של בערך 100 מטר,

enough to pick out areas to deploy our equipment,

מספיק כדי לבחור אזורים לפרוש את הציוד שלנו,

but not enough to see very much.

אבל לא מספיק לראות הרבה.

To do that, we need to fly remotely-operated vehicles

כדי לעשות זאת, אנחנו צריכים להטיס רכבים נשלטים מרחוק

about five meters off the seafloor.

בערך חמישה מטרים מעל פני קרקע הים.

And if we do that, we can get maps that are one-meter resolution

ואם נעשה את זה, נוכל לקבל מפות ברזולוציה של מטר אחד

down thousands of meters.

בעומק של אלפי מטרים.

Here is a remotely-operated vehicle,

הנה רכב מופעל מרחוק,

a research-grade vehicle.

רכב ברמת מחקר.

You can see an array of big lights on the top.

אתם יכולים לראות מערך של אורות גדולים מעל.

There are high-definition cameras, manipulator arms,

יש מצלמות בהפרדה גבוהה, זרועות הפעלה,

and lots of little boxes and things to put your samples.

והרבה קופסאות קטנות ודברים לשים בהם דוגמיות.

Here we are on our first dive of this particular cruise,

הנה אנחנו בצלילה הראשונה שלנו של השייט המסויים הזה,

plunging down into the ocean.

צוללים לתוך האוקיינוס.

We go pretty fast to make sure the remotely operated vehicles

אנחנו נעים די מהר כדי לוודא שהכלים הנשלטים מרחוק

are not affected by any other ships.

לא מושפעים על ידי ספינות אחרות.

And we go down,

ואנחנו יורדים,

and these are the kinds of things you see.

ואלה סוג הדברים שאתם רואים.

These are deep sea sponges, meter scale.

אלה ספוגים מעומק עמוק, בגודל מטר.

This is a swimming holothurian -- it's a small sea slug, basically.

זה הולוטוריאן שוחה -- זה חילזון ים זעיר, בעיקרון.

This is slowed down.

זה מואט.

Most of the footage I'm showing you is speeded up,

רוב הצילומים שאני מראה לכם מואצים,

because all of this takes a lot of time.

בגלל שכל זה לוקח הרבה זמן.

This is a beautiful holothurian as well.

גם זה הולוטוריאן יפה.

And this animal you're going to see coming up was a big surprise.

והחיה הזו שאתם תראו מגיעה היתה הפתעה גדולה.

I've never seen anything like this and it took us all a bit surprised.

מעולם לא ראיתי משהו כמו זה וזה הפתיע את כולנו.

This was after about 15 hours of work and we were all a bit trigger-happy,

זה היה אחרי מעט יותר מ 15 שעות עבודה וכולנו היו מאוד שמחים על ההדק,

and suddenly this giant sea monster started rolling past.

ופתאום מפלצת הים העצומה הזו התחילה להתגלגל מולנו.

It's called a pyrosome or colonial tunicate, if you like.

היא נקראת פירוזום או מייתירן זנב קולוניאלי, אם תרצו.

This wasn't what we were looking for.

זה לא היה מה שחיפשנו.

We were looking for corals, deep sea corals.

חיפשנו אלמוגים, אלמוגי ים עמוק.

You're going to see a picture of one in a moment.

אתם תראו תמונה של אחד עוד רגע.

It's small, about five centimeters high.

הוא קטן, בערך בגובה של חמישה סנטימטרים.

It's made of calcium carbonate, so you can see its tentacles there,

הוא עשוי סידן פחמתי, אז אתם יכולים לראות את הזרועות שלו פה,

moving in the ocean currents.

נעות בזרמי האוקיינוס.

An organism like this probably lives for about a hundred years.

אורגניזם כמו זה כנראה חי במשך מאה שנים.

And as it grows, it takes in chemicals from the ocean.

וכשהוא גדל, הוא לוקח כימיקלים מהאוקיינוס.

And the chemicals, or the amount of chemicals,

והכימיקלים, או כמויות הכימיקלים,

depends on the temperature; it depends on the pH,

תלויות בטמפרטורה; תלויות בחומציות,

it depends on the nutrients.

הן תלויות בחומרים המזינים.

And if we can understand how these chemicals get into the skeleton,

ואם אנחנו יכולים להבין איך הכימיקלים האלה נכנסים לשלד,

we can then go back, collect fossil specimens,

אנחנו יכולים אז לחזור, לאסוף דוגמיות מאובנים,

and reconstruct what the ocean used to look like in the past.

ולשחזר איך האוקיינוס נראה בעבר.

And here you can see us collecting that coral with a vacuum system,

ופה אתם יכולים לראות אותנו אוספים את האלמוג ההוא עם מערכת שאיבה,

and we put it into a sampling container.

ושמנו אותו במיכל הדגימה.

We can do this very carefully, I should add.

אנחנו יכולים לעשות זאת מאוד בזהירות, אני צריכיה להוסיף.

Some of these organisms live even longer.

כמה מהאורגניזמים חיים אפילו יותר.

This is a black coral called Leiopathes, an image taken by my colleague,

זה אלמוג שחור שנקרא ליאופת, תמונה שצולמה על ידי קולגה שלי,

Brendan Roark, about 500 meters below Hawaii.

ברנדן רואק, בעומק של בערך 500 מטר מתחת להוואי.

Four thousand years is a long time.

ארבעת אלפים שנה זה הרבה זמן.

If you take a branch from one of these corals and polish it up,

אם אתם לוקחים ענף מאחד האלמוגים האלו ומבריקים אותו,

this is about 100 microns across.

זה בערך ברוחב של 100 מיקרונים.

And Brendan took some analyses across this coral --

וברנדן לקח כמה אנליזות לרוחב האלמוג הזה --

you can see the marks --

אתם יכולים לראות את הסימנים --

and he's been able to show that these are actual annual bands,

והוא היה מסוגל להראות שאלה למעשה רצועות עונתייות,

so even at 500 meters deep in the ocean,

אז אפילו בעומק 500 מטר באוקיינוס,

corals can record seasonal changes,

אלמוגים יכולים לתעד שינויים עונתיים,

which is pretty spectacular.

שזה די מדהים.

But 4,000 years is not enough to get us back to our last glacial maximum.

אבל 4,000 שנה זה לא מספיק להביא אותנו חזרה למקסימום הקרחוני האחרון.

So what do we do?

אז מה אנחנו עושים?

We go in for these fossil specimens.

אנחנו הולכים לדוגמיות המאובנים האלו.

This is what makes me really unpopular with my research team.

זה מה שעושה אתי ממש לא פופולרית עם צוות המחקר שלי.

So going along,

אז נמשיך,

there's giant sharks everywhere,

יש כרישים ענקים בכל מקום,

there are pyrosomes, there are swimming holothurians,

יש פירוסומים, יש הולוטוריאנים שוחים,

there's giant sponges,

יש ספוגים ענקיים,

but I make everyone go down to these dead fossil areas

אבל אני מכריחה את כולם לרדת לאזורי המאובנים המתים האלה

and spend ages kind of shoveling around on the seafloor.

ולבלות עידנים בלחפור מסביב על קרקע הים.

And we pick up all these corals, bring them back, we sort them out.

ואנחנו אוספים את כל האלמוגים האלו, מביאים אותם חזרה, ממיינים אותם.

But each one of these is a different age,

אבל כל אחד מאלה בגיל שונה,

and if we can find out how old they are

ואם אנחנו יכולים לגלות בני כמה הם

and then we can measure those chemical signals,

ואז אנחנו יכולים למדוד את האותות הכימיים האלה,

this helps us to find out

זה עוזר לנו לגלות

what's been going on in the ocean in the past.

מה התרחש באוקיינוס בעבר.

So on the left-hand image here,

אז בתמונה מצד שמאל פה,

I've taken a slice through a coral, polished it very carefully

חתכתי פיסה דרך האלמוג פה, ליטשתי אותה ממש בזהירות

and taken an optical image.

ולקחתי תמונה אופטית.

On the right-hand side,

מצד ימין,

we've taken that same piece of coral, put it in a nuclear reactor,

לקחנו את אותה פיסה של אלמוג, שמנו אותה בכור גרעיני,

induced fission,

האצנו ביקוע,

and every time there's some decay,

וכל פעם שיש איזו דעיכה,

you can see that marked out in the coral,

אתם יכולים לראות שזה מסומן באלמוג,

so we can see the uranium distribution.

אז אנחנו יכולים לראות את התפלגות האורניום.

Why are we doing this?

למה אנחנו עושים את זה?

Uranium is a very poorly regarded element,

אורניום הוא אלמנט שמתייחסים אליו בצורה ממש עלובה,

but I love it.

אבל אני אוהבת אותו.

The decay helps us find out about the rates and dates

הדעיכה עוזרת לנו לגלות בנוגע לרמות ולתאריכים

of what's going on in the ocean.

של מה שקורה באוקיינוס.

And if you remember from the beginning,

ואם אתם זוכרים מההתחלה,

that's what we want to get at when we're thinking about climate.

זה מה שאנחנו רוצים לקבל כשאנחנו חושבים על אקלים.

So we use a laser to analyze uranium

אז אנחנו משתמשים בליזר כדי לנתח אורניום

and one of its daughter products, thorium, in these corals,

ואחד מתוצרי הבת שלו, תוריום, באלמוגים האלו,

and that tells us exactly how old the fossils are.

וזה אומר לנו בדיוק בני כמה המאובנים.

This beautiful animation of the Southern Ocean

האנימציה היפה של האוקיינוס הדרומי

I'm just going to use illustrate how we're using these corals

בה אני רק אשתמש כדי להמחיש איך אנחנו משתמשים באלמוגים

to get at some of the ancient ocean feedbacks.

כדי לקבל כמה מהמשובים העתיקים של האוקיינוס.

You can see the density of the surface water

אתם יכולים לראות את הדחיסות של פני המים

in this animation by Ryan Abernathey.

באנימציה הזו של רייאן אברנתי.

It's just one year of data,

זה מידע של שנה בלבד,

but you can see how dynamic the Southern Ocean is.

אבל אתם יכולים לראות את הדינמיקה של האוקיינוס הדרומי.

The intense mixing, particularly the Drake Passage,

הערוב האינטנסיבי, בעיקר במעבר הגדול,

which is shown by the box,

שנראה על ידי הקופסה,

is really one of the strongest currents in the world

הוא באמת אחד הזרמים החזקים ביותר בעולם

coming through here, flowing from west to east.

עובר מפה, מגיע ממערב למזרח.

It's very turbulently mixed,

הם מעורבים מאוד בחוזקה,

because it's moving over those great big undersea mountains,

בגלל שהוא נע מעל ההרים התת קרקעיים הגדולים האלה,

and this allows CO2 and heat to exchange with the atmosphere in and out.

וזה מאפשר לפד"ח וחום להחליף עם האטמוספירה פנימה והחוצה.

And essentially, the oceans are breathing through the Southern Ocean.

ובעיקרון, האוקיינוסים נושמים דרך האוקיינוס הדרומי.

We've collected corals from back and forth across this Antarctic passage,

אספנו אלמוגים מכל מקום ברחבי המעבר האטלנטי הזה,

and we've found quite a surprising thing from my uranium dating:

וגילינו משהו די מפתיע מתיארוך האורניום שלי:

the corals migrated from south to north

האלמוגים נדדו מדרום לצפון

during this transition from the glacial to the interglacial.

במהלך המעבר הזה מקרחוני לבין קרחוני.

We don't really know why,

אנחנו לא באמת יודעים למה,

but we think it's something to do with the food source

אבל אנחנו חושבים שזה קשור למקורות המזון

and maybe the oxygen in the water.

ואולי החמצן במים.

So here we are.

אז הנה אנחנו.

I'm going to illustrate what I think we've found about climate

אני עומדת לתאר מה אני חושבת שגילינו בנוגע לאקלים

from those corals in the Southern Ocean.

מהאלמוגים האלו באוקיינוס הדרומי.

We went up and down sea mountains. We collected little fossil corals.

עלינו וירדנו לגובה הרים ימיים. אספנו אלמוגים מאובנים קטנים.

This is my illustration of that.

זו ההדמיה שלי על זה.

We think back in the glacial,

אנחנו חושבים שבתקופה הקרחונית,

from the analysis we've made in the corals,

מהאנליזה שעשינו של אלמוגים,

that the deep part of the Southern Ocean was very rich in carbon,

שהחלק העמוק של האוקיינוס הדרומי היה מאוד עשיר בפחמן,

and there was a low-density layer sitting on top.

והיתה שכבה בדחיסות נמוכה מעל.

That stops carbon dioxide coming out of the ocean.

זה עצר את הפחמן הדו חמצני מלצאת מהאוקיינוס.

We then found corals that are of an intermediate age,

אז גילינו אלמוגים בגילאי ביניים,

and they show us that the ocean mixed partway through that climate transition.

והם הראו לנו שהאוקיינוס התערבב חלקית במהלך השינוי האקלימי.

That allows carbon to come out of the deep ocean.

זה אפשר לפחמן לצאת ממעמקי האוקיינוס.

And then if we analyze corals closer to the modern day,

ואז אם אנחנו מנתחים את האלמוגים קרוב יותר לזמנים המודרניים,

or indeed if we go down there today anyway

או באמת אם אנחנו יורדים לשם היום בכל אופן

and measure the chemistry of the corals,

ומודדים את הכימיה של האלמוגים,

we see that we move to a position where carbon can exchange in and out.

אנחנו רואים שאנחנו נעים לעמדה בה פחמן יכול להתחלף פנימה והחוצה.

So this is the way we can use fossil corals

אז זו הדרך בה אנחנו יכולים להשתמש במאובני אלמוגים

to help us learn about the environment.

כדי לעזור לנו ללמוד על הסביבה.

So I want to leave you with this last slide.

אז אני רוצה להשאיר אתכם עם השקופית האחרונה הזו.

It's just a still taken out of that first piece of footage that I showed you.

זו רק תמונה שנלקחה מהסרטון הראשון שהראתי לכם.

This is a spectacular coral garden.

זה גן אלמוגים יוצא דופן.

We didn't even expect to find things this beautiful.

לא ציפינו אפילו למצוא דברים כל כך יפים.

It's thousands of meters deep.

זה בעומק אלפי מטרים.

There are new species.

יש מינים חדשים.

It's just a beautiful place.

זה פשוט מקום יפיפה.

There are fossils in amongst,

יש מאובנים בינהם,

and now I've trained you to appreciate the fossil corals

ועכשיו אימנתי אתכם להעריך את האלמוגים המאובנים

that are down there.

שנמצאים שם למטה.

So next time you're lucky enough to fly over the ocean

אז בפעם הבאה שיהיה לכם מזל לטוס מעל האוקיינוס

or sail over the ocean,

או לשוט על האוקיינוס,

just think -- there are massive sea mountains down there

רק חשבו -- יש הרים תת מימיים עצומים שם למטה

that nobody's ever seen before,

שאף אחד לא ראה מעולם,

and there are beautiful corals.

ויש אלמוגים יפיפיים.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)